מאז השבעה באוקטובר נרשמה עליה של עשרות אחוזים בדיווחים על תסמיני חרדה ופוסט טראומה. ומענה המדינה? הוא לוקח חודשים ארוכים.
אלה לבון ויעל ויסוצקי, מרפאות בעיסוק, מארגון החלוקים הלבנים, מדברות על חוסר השוויון במתן שירותים ציבוריים למי שזקוק להם ובמרחב הציבורי שאינו שוויוני לכולם.
סרטון הטקסט המלא
יעל: מאז ה 7 לאוקטובר אנחנו לא אותה המדינה.
החוזה הבסיסי בין המדינה לאזרחיה הופר. בואו ניזכר בעיקרי החוזה הזה:
אנחנו יולדות, בונות, משרתות בצבא ובשירות הלאומי, מניעות את הכלכלה, משלמות מיסים - הממשלה מצידה צריכה לדאוג לצרכים שלנו- של כולנו.
ואפשר לדבר הרבה על הצרכים היומיומיים של כולנו, אבל בואו נדבר רגע על הצרכים של מי שזקוקים למדינה יותר מכולם.
אלה: ב1998 חוקק חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות, חוק שמחייב להנגיש כל מקום ושירות פתוח לציבור.
בדיקה שקיימה נציבות שוויון זכבויות לאנשים עם מוגבלות באוקטובר 21 העלתה שכמחצית מבתי הספר בארץ לא הונגשו: אין בהם אפילו מעליות ושירותים נגישים כפי שמורה החוק.
דמיינו שבבית הספר יהיו תאי שירותים מרווחים; שבין הקומות אפשר יהיה להתנייד במעלית או בשיפועים;שבחצר ישחקו ילדות וילדים בכדורגל וביניהם ילדה המתניידת בכסא גלגלים או מורה עם פרוטזה.
ואיך יגיעו לבית הספר …נכון לנתונים האחרונים שפורסמו ב-2019, כמעט מחצית מתחנות האוטובוס ברחבי הארץ טרם הונגשו, חלק ממערכות הכריזה באוטובוסים אינן עובדות, והתעריף המוזל למלווה נכון להיום, חל רק על מלווים לאנשים עם לקויות ראיה .
על פי דו"ח מבקר המדינה מ 2023, כ-57% מאתרי האינטרנט של גופים ממשלתיים אינם מונגשים, מידע ופעולות שנגישים לרובנו פשוט לא זמינים ברשת לבעלי מוגבלויות.
כולנו מכירים מישהו או מישהי עם מוגבלות ולכל אחד ואחת מאיתנו סיכוי לחוות מוגבלות במהלך חיינו. מתחילת המלחמה נקלטו מעל 5000 פצועים ופצועות באגף השיקום של משרד הבטחון והצפי הוא ל 20,000 עד סוף השנה. לרבים מהם תהיה מוגבלות זמנית או קבועה. מרחב ציבורי נגיש לכולם הוא חלק מהמימוש של החוזה בין המדינה לאזרחיה.
יעל: ומה יותר בסיסי בחוזה הזה משירותי בריאות?
ביוני 2023 התפרסם דו"ח של מכון טאוב שמצביע על שחיקה מתמדת של סל הבריאות, אי שוויון בבריאות בין מרכז לפריפריה, שוק של רפואה פרטית שגדל על חשבון הרפואה הציבורית, מחסור חמור במכשור רפואי, ירידה במספר מיטות האשפוז לנפש, עליה תלולה בצריכת משככי כאבים ממכרים ויותר תמותה מזיהום אויר בישראל. וכל זה עוד לפני ה 7 באוקטובר.
בדצמבר האחרון מפרסמת נטע סרוסי בגלובס דו"ח של קואליציית ארגוני בריאות הנפש שמראה שבישראל ההוצאה הציבורית על בריאות הנפש היא הנמוכה ביותר במדינות ה OECD. יש מחסור חמור במיטות אשפוז ובמטפלים, מרפאות נסגרות מחוסר תקציב, ומי שנמצאים במשבר נפשי עמוק, כולל ילדים ונוער אובדניים נאלצים להמתין חודשים ארוכים בלי מענה.
בינואר האחרון מפרסמת אילנה שטוטלנד במעריב נתונים של המרכז לחקר בריאות הנפש של קופ"ח כללית שמשווים בין אוקטובר-נובמבר 2023 ואותה התקופה אשתקד: מה 7.10 חלה עליה של 52% במדווחים על תסמינים של חרדה, עליה של 45% של פוסט טראומה ועליה של 900% במדווחים על תגובת דחק חריפה. מי שאמור לתת מענה לכל אלו הן קופות החולים.
שירותי הבריאות הציבוריים- קופות חולים, מרפאות לבריאות הנפש, מרכזי שיקום, מרכזים להתפתחות הילד ובתי חולים חייבים להיות קרובים לבית ולספק טיפול זמין ומיידי לכולם, בכל מקום ולאפשר לנו לקבל טיפול אולי אפילו לפני שמצבנו הבריאותי יחמיר וכך גם יירד הלחץ מבתי החולים.
אלה: אבל כשמתכננים לקצץ 400 מיליון שקל ממערכת הבריאות, 15% מתכנית חומש בחברה הערבית ו 128 מיליון שקלים מתקציב הרווחה זה אומר שהחוזה ביננו ובין המדינה הופר. אנחנו והזכויות שלנו פשוט לא מעניינים את הממשלה הזו.
יעל: כדי שיהיה פה טוב יותר צריך לחלק את המשאבים שלנו מתוך תפיסה של שוויון והכרה בצרכים הבסיסיים השונים של כולנו ללא הבדלי דת, גזע, מין, מגדר ונטיה מינית.
אנחנו האזרחים כבר הוכחנו שביננו יש ערבות הדדית. עכשיו אנחנו צריכים גם ממשלה שערבה לנו
