ישראל, לראשונה זה 50 שנה, ירדה במדד הדמוקרטיות הבינ"ל המוביל, מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה אלקטורלית בלבד. ד"ר רונית לוין שנור מסבירה איך רק המחאה מנעה התדרדרות גדולה יותר ולמה זה התפקיד של כל ישראלי.ת להמשיך להפגין ולהגן על הדמוקרטיה.
טקסט הפרק המלא:
נעשה רגע הפסקה מחדשות המלחמה והיום שאחרי לחדשות הדמוקרטיה הישראלית.
בואו נזכר מה קרה פה בשנה האחרונה. ממשלת ישראל ה-37 קמה בסוף חודש דצמבר 2022, והיא שמה לה למטרה מרכזית לקדם מה שהיא כינתה ״רפורמה להבטחת המשילות וחיזוק יכולת הממשלה לבצע את מדיניותה״. היא מסמנת את המטרה – שינוי מערכת היחסים בין הכנסת והממשלה למערכת המשפט, שינוי שיטת בחירת השופטים, ושינוי המעמד העצמאי של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. כך לפי ההסכמים הקואליציונים. כך היא גם פועלת באופן מיידי, וכולנו זוכרים את נאומו של שר המשפטים יריב לוין ב-4.1.2023.
הממשלה יוצאת לדרך בריצת אמוק, מקדמת חקיקת יסוד שמטרתה האחת היא להעניק כוח בלתי מוגבל לממשלה ולשלילת כל מנגנוני הריסון המוטלים עליה. היא מקדמת הצעות לחוקי יסוד המאפשרים השתלטות של הממשלה על הליכי מינוי שופטים לבתי המשפט ולבית המשפט העליון בפרט, היא מקדמת חקיקה המונעת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד באופן מוחלט והמונעת באופן כמעט מוחלט ביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה.
אנחנו, המרצים למשפטים אמרנו – זה, מה שהם עושים, יהפוך את ישראל מדמוקרטיה ליברלית למשטר אוטוקרטי, דיקטטורי.
ואכן, אחרי עשרות שנים שבהן ישראל דורגה כדמוקרטיה ליברלית, התקבל עתה הדירוג החדש של ישראל לפי המדד המוביל לאמידה דמוקרטית השוואתית – v-dem. במדד הזה לשנת 2023, אחת הכותרות הראשיות, היא שישראל ירדה לראשונה מזה 50 שנה בדירוג שלה מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה אלקטורלית. כלומר, כזו שאמנם מקיימת מוסדות דמוקרטיים לכאורה, אבל אי אפשר להגיד לגביה שיש בה את המידה המינימלית המצופה מבחינת נגישות לצדק, אכיפת חוק שקופה וכיבוד ערכים ליברליים של חירויות הפרט, שלטון החוק, ומגבלות שיפוטיות וחקיקתיות על הרשות המבצעת.
עורכי המדד, המבוסס על הערכות סוקרים מקצועיים מציינים כי הדירוג החדש של ישראל כדמוקרטיה אלקטורלית הוא במיוחד בשל ירידה משמעותית באינדיקטורים המודדים שקיפות וצפיות של החוק, ולאור המתקפות של הממשלה על הרשות השופטת. בין השאר, הם מציינים את החוק לביטול עילת הסבירות. מצוינת גם ירידה משמעותית במדד של חופש מעינויים. חשוב לציין, כי אותו חוק לביטול עילת הסבירות בוטל על ידי בית המשפט העליון בהחלטה שהתקבלה ב-1.1.2024, כך שביטולו של החוק לא נכנס למדד של 2023, אבל ניכר שבג״צ הגן על הדמקורטיה הישראלית.
מה המשמעות?
ראשית, צריך לזכור. למרות העובדה שלקואליציה רוב מוצק בכנסת, ולמרות הנחישות העצומה שלה לקדם את הרפורמה, הציבור הישראלי הצליח למנוע את חקיקת מרבית תכנית הרפורמה שיזמה הממשלה. מחאות הענק, היציאה לרחובות, שיתוף הפעולה האזרחי, המסור, המחויב והמוצלח, המקוריות, היזמות, והעדר הפשרות, מנעו הדרדרות קשה הרבה יותר.
71% מאוכלוסית העולם חיה במדינות אוטוקרטיות. רק 29% מאוכלוסית העולם חיה במדינות דמוקרטיות. דמוקרטיה היא צורת משטר המחייבת התגייסות אזרחית מתמדת, עקבית, מיודעת, ומתוחכמת.
הרפורמה לא נעלמה. היא רק משנה צורה. בחסות המלחמה שנפתחה אחרי 7.10 הנורא, הממשלה לא חודלת. היא מוסיפה לפגוע בתשתיות הדמוקרטיה הישראלית, הן מבחינת מבנה התקציבים שלה, המפנה חלקים ניכרים למימון חינוך אנטי-דמוקרטי, הן מבחינת המתקפה המתמשכת על זכויות האדם והחירות האזרחית, ההפגנה, הביטוי, הן מבחינת המשך הפגיעה בעצמאות המנגנונים הדמוקרטיים – לדוגמא, אי-מינוי נשיא בית משפט עליון, פוליטיזציה של מינוי שופטים, אי כיבוד עצמאות המחלקה לחקירת שוטרים ועוד ועוד.
אנחנו, הישראלים, חייבים להיות עוד יותר חכמים ועוד יותר נחושים, להבין שזה התפקיד שלנו, כל אחת ואחד מאיתנו, להגן על הדמוקרטיה שלנו, לזהות את המתקפה השלטונית כנגד הדמוקרטיה שלנו, ולעשות כל מאמץ, יחד, לא רק לבלום את המשך ההדרדרות אלא גם להחזיר אותנו למקום הראוי לנו – דמוקרטיה ליברלית. אנחנו חייבים להמשיך לפעול להבטחת האופי הדמוקרטי של ישראל – פעולה משותפת ועיקשת היא דרך החיים החיונית למי שמבקשים לחיות בדמוקרטיה.
