בפרק החמישי בסדרה המוקדשת לגיבורים הגדולים שעליהם מספר ספר שמואל, שרון ואני מנתחים את יחסו של הסופר המקראי לשמואל, דרך המעשים שייחס לו והדברים שהשמיע בשמו.

ספר שמואל מתייחס בפירוט לשני סיפורי מלחמה, שחושפים את דעתו של המחבר על המנהיג שהספר נקרא על שמו. שני הסיפורים חושפים דמות שונה לחלוטין מזו שמוכרת למרבית האנשים. ושניהם הם כתב אשמה נגד שמואל, שעשה כמיטב יכולתו להכשיל, להחליש ולהשפיל את שאול.

בקרב מכמש איחר שמואל לבוא לברך את הלוחמים לפני צאתם למלחמה, איחור שהסב נזק ללוחמים ולאוכלוסייה שעליה יצא שאול להגן. איחור שנוצל ע"י אויביו. הסיפור השני הוא סיפור המלחמה בעמלק, שהיה שבט של נוודים בוזזים, שנהגו לפשוט על היישובים הישראלים ולשדוד אותם. שמואל, בשם אלוהים, שלח את שאול להילחם בהם. הוא ציווה על שאול לשרוף את רכוש העמלקים ולהרוג את כל אנשיהם. מכיוון ששאול לא מילא את הצו כלשונו, הדבר נחשב לו לפשע כלפי אלוהים – האמנם??? או שהצו נחשב דווקא גנאי לשמואל? השלל שאותו ציווה שמואל לשרוף אותו באש, היה רכושם של התושבים הישראלים. הוא היה האוכל שלהם. ובמקום להשיבו לכפריים, ציווה שמואל לשרוף אותו באש – וזו רק ההתחלה...

ניתן לקרוא את תמלול הפרק כאן, ולהוריד אותו כקובץ MP3 כאן.