ביום לא בהיר אחד, וללא כל הכנה, נפלה המלוכה על ראשו של שאול ומוטטה אותו מבפנים, והוא נכנס ללופ אין סופי של מרדף אחרי דוד. לופ שחוליו לא נתן לו לעצור. ודוד שברח מפניו ממקום מסתור אחד לשני, הבין שהדרך היחידה הפסיק את שנות המנוסה, היא למצוא מחסה אצל הפלישתים שהיו אויביו הגדולים של שאול. ואכן אכיש הפלישתי שהיה מלך גת, נתן לדוד ולאנשיו את צקלג לשבת בה.

הפרק שלפנינו הוא סיפור נוסף על שנות המנוסה של דור. והדגש שעולה מסיפורו הוא ששנות המנוסה לא מוטטו את דוד מבפנים, כי אם בנו אותו. בהדרגה התקבצו סביבו אנשים והוא הפך להם מנהיג. בהדרגה התפתחה אצלו חשיבה צבאית "מחוץ לקופסא", שלא הייתה מוכרת בישראל עד כה, שהייתה מלווה בתובנות דיפלומטיות. דוד, בניגוד לשאול, הגיע למלוכה כאיש בוגר, מוכן ובשל לשאת בעול שציפה לו.

שאלה נוספת שהקדשתי לה מקום בפרק זה, היא האם דוד שהצטרף לאכיש הפלישתי, בגד בשאול? כן, או לא? התשובה שמבוססת על המשפט הקדום, מצויה בפרק זה.

ניתן להוריד את הפרק כקובץ MP3 כאן ולקרוא את התמלול כאן.