בלילה האחרון לחייו ביקר שאול אצל בעלת האוב מעין דור וביקש ממנה להעלות את רוחו של שמואל מעולם המתים – ובעלת האוב מילאה את מבוקשו.

בפרק זה שרון ואני עוסקים בעולמם שוקק החיים של נשמות המתים. של הרפאים שהם דמויות ערטילאיות, שהם רוח ללא גוף, ושמקום משכנם הוא העולם שמתחת לפני האדמה – בשאול.

עד כאן מדובר באמונה עממית שלכאורה אין איתה כל בעיה – אלא שיש בעיה. שכן, התנ"ך איננו מכיר בהישארות הנפש לאחר מות הגוף, ולשיטתו במות הגוף מתה הנשמה ואין לה המשך. ואם לא די בכך, הרי שהתנ"ך גוזר להוציא להורג את כל בעלי האוב שעוסקים בהוקוס-פוקוס ומעלים נשמות מתים משאול תחתיות. ולכן, השאלה מה עושה בספרנו סיפור שסותר את עמדת התנ"ך, מתבקשת מאליה – והתשובה לשאלה מחכה למאזינים בפרק שלפנינו.

ליאורה ושרון

ניתן להוריד את הפרק כקובץ MP3 כאן, ולקרוא את התמלול כאן.