הפרק החמישי והאחרון בסדרה שהוקדשה לסיפורה של הכת שחייתה בקומראן מוקדש לחיי היומיום שניהלה הקהילה, שהאמינו וייחלו שמלחמת "בני אור בבני חושך" תפרוץ ממחנה המגורים שלהם בזמן הקרוב מאד.

אנשי הכת האמינו שאלוהים ומלאכי הקודש ייקחו חלק במלחמה שתפרוץ מתוך מחנה המגורים שלהם,  ושעל כן על המתחם שלהם להיות טהור מכל צל צילה של טומאה. שכן, הפמליא של מעלה לא תיכנס למחנה שבו מצוי צל צילה של טומאה, דבר שיעכב את הגאולה האלוהית. 

החשש מפני טומאה לא היה תיאורטי. הוא הכתיב את החוקים הנוקשים שהתקיימו במחנה, הוא מסביר את היררכיית הטוהרה שהתקיימה בין אנשי הכת ואת החשש שמא נגיעה של אדם שדרגת הטוהרה שלו נמוכה בחבר שדרגת הטוהרה שלו גבוהה משלו, תטמא את האחרון ותחייב אותו להיטהר במקווה. הציפייה הזו מסבירה את דיני העונשים האכזריים שהוטלו על מי שהפר את חוקי הכת ואת העובדה שקיפוח נפש לא דוחה שבת. 

הציפייה למלחמת בני אור בבני חושך שהכתיבה כל שעה וכל דקה של אנשי הכת, אכן פרצה. 

האזנה נעימה,