יום הכיפורים שעליו מספר התנך, היה היום שבו ביצע הכהן הגדול טקס מיוחד שבמהלכו הוא טיהר את בית המקדש מהטומאה שדבקה בו במהלך השנה; שבו הוא כיפר, או טיהר גם את בני ישראל מהטומאה, שעברה מהם לבית המקדש. אלא שהתנך מספר על טקסים דומים שהתקיימו גם במהלך כל השנה – ובעצם, למה? 

רבים מאיתנו משתמשים במילה טומאה, מבלי לדעת כיצד נוצרה. ועוד פחות מכך, יודעים שלטומאה יש כוח משלה, שהיא כמו רוח היא עוברת ממקום למקום במטרה לפגוע במקדש, שהרי בדיוק לשם כך, נוצרה! טקסי הטוהרה שעליהם מספר התנך, נועדו לבטל את כוחה הממאיר של הטומאה- ולהסירם. אך ביום שבו חרב בית המקדש, לא היה צורך בהם, ולא היה צורך בכוהנים שביצעו אותה. 

ביום אחד רבני החצרות שהיו פזורים בארץ תפסו את מקומם של הכוהנים, והם היו אלה שקבעו את מנהגי יום הכיפורים שנוהגים בימינו, על בסיס מסורות עממיות שרווחו בישראל, מסורות שלא היו קשורות לבית המקדש. 

האזנה נעימה וגמר חתימה טובה, ליאורה