חג החנוכה מתקרב ובא. לפי המסורת ימי החג נקבעו לזכר ניצחונו של יהודה המקבי ושל אחיו, שמרדו באנטיוכוס אפיפנס (הרשע), מלך היוונים ששלט על ישראל, שגזרות אנטיוכוס, שהיו גזרות שמד על היהדות בכללותה, קרויות על שמו. בישראל נקבעו מסורות ואגדות הקשורות בחג החנוכה, החל בסיפור נס פך השמן, וכלה בהדלקת נרות ועוד. אלא שסופגניות ולביבות הן דבר אחד, ואילו המקורות העתיקים שבידינו מספרים סיפור שונה לחלוטין. 

האמת היא שמרד החשמונאים/מקבים פרץ בימים שבהם האימפרייה היוונית האדירה שעליה שלט אנטיוכוס, נמצאה בשלבי גסיסה מתקדמים. אמת נוספת היא שהגזרות המפורסמות ניתנו בימים שבהם תהליך ההתייוונות של משפחות הכוהנים הגדולים מבית צדוק שעמדו בראש בית המקדש, נקנתה בשוחד. והאמת היא שהכוהנים היו אלה שדדו את בית המקדש שבראשו עמדו!!

בפרק זה נלך בעקבות החיבורים הקדומים שבהם כתובים הדברים האלה ונשאל: מה הייתה מטרת המרד שבראשו עמדו יהודה ואחיו? בפרק זה גם הפער שבין הניסים שעליהם גדלנו לבין המציאות ההיסטורית, מגיע לשיאו!

חג חנוכה שמח,