״חצה עלי ג'יפ את העיר הכבושה, נער עז וחמוש... נער כפיר. וברחוב המדובר איש זקן ואישה נלחצו מפניו אל הקיר״ (נתן אלתרמן).

דניאלה מבקשת מירון לספר לה על ישראל של שנות השמונים והתשעים שאהדה את משטר האפרטהייד, על הנגיעה האישית של ירון לנושא, על האינטרסים הסמויים משני הצדדים ועל הבחירה שלנו - החוזרת ונשנית - לשתף פעולה עם משטרים רצחניים.

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"עכשיו כמו אויר לנשימה אנחנו צריכים תורה חדשה" (אלחנן ניר). 

דניאלה שואלת את ירון מדוע שיעורם של הנופלים מקרב בני הציונות הדתית גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה; האם פילוח השכול למגזרים היה קיים גם בעבר; כיצד משדרגת הקבוצה הלוחמת את מעמדה באמצעות הקרבה ומה המחיר שמשלמת החברה הישראלית על הכרת התודה. ירון משתדל לשמור על מתינות. זה כמעט מצליח לו. 

מגישים : דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"בכה בנאדם, בכה את עלומך. בכה אותם מרגע לידתך, את אימת גופך הכלה, את ידיעת עצמתך המתפוררת" (דוד אבידן).

בפרק המוקדש לאיבוד השמיעה ובניגוד להמלצתו של המשורר, ירון מדבר על השחרור המבורך מהצורך להתערות בסביבה ועל התפעלותו מהאפליקציה דרכה הוא שולט במכשיר שעל אזנו. דניאלה מאמינה לו, אבל חושבת שיש עוד מניע נסתר לעליזות שבה הוא מקדם את התפוררותו.

מגישים : דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אולי אסתפק באוטובוס נאה שיסיעני למחנה פליטים מודרני במקום חמור שכה הלאינו אותו בדרך הראשית לנכבה". (מרואן מח'ול)

דניאלה מפחדת שהמלחמה עשויה להוביל לאינתיפאדה פנים ישראלית שמהומות מאי 2021 יחווירו לידן. ירון דווקא אופטימי. הוא חושב שהתערות המיעוט הפלסטיני הישראלי הוא הצלחה גדולה, מסביר למה, ומאמין שקיום משותף הוא האופק הסביר.

מגישים : דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"טעם יערות עד ותנופת המתפרצים אל הציד" (ארז ביטון)

ירון תולה את אהבתו החדשה לזכר אלפא מסוקס, מקסים ואינטליגנטי, בזמן הפנוי שהתרחב בשנותיו האחרונות, המאפשר התבוננות סבלנית. דניאלה חושבת שזאת האישיות שהתרככה. על הכלב גבאי, על כלבים בכלל, ועל הפעם הראשונה שנצבט לירון הלב בגינם של רגשות כלביים

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"השמש - גיהינום צלוי, אדמת פתי - צבר וחול, אני זורק לך בגלוי: איני יכול!" (אלכסנדר פן)

דניאלה מתלבטת אם היא צריכה לעודד את הילדים שלה להגר מכאן והאם מותר לה להסיר את חטוטרת המחויבות לחזון הציוני. ירון חושב שאסור לעודד, שמותר להסיר, אבל למרות שביטחונו בעתידו של המקום הזה התערער, עבורו זו אינה שאלה רציונאלית.

מגישים : דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עורכת: מאיה קוסובר, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

״אבא תרחם״, מבקשת דניאלה לונדון דקל מאביה, ״ותן לי תשובה מעודדת לכל שאלה בנושא מה יהיה״. 
״בתי״, עונה לה ירון לונדון, ״אינני יודע״. 

מגישים : דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.