אבא תרחם Father have mercy

"ואם אני רואה זמן בסביבה, אני לוקח אותו, לוקח ת'זמן" (יונתן גפן) אז זהו, שירון לא. פרודות הזמן שלו מדודות, מאורגנות, נחתכות בסכין חד לקראת הדבר הבא. "יש לי עוד שנים מועטות לחיות ואת לא תבזבזי לי את המשאב היקר ביותר שיש לי", הוא מתרה בדניאלה שמצידה מנסה להסביר לו שהרבה יותר גרוע מלאחר לפגישות, זה להקדים לפגישות, "בדיוק כפי שעשית עכשיו כשהקדמת להגיע אלי הביתה".
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"את בטח זוכרת את הפלא הזה כשילד מתחיל לתת שמות לדברים" (דוד גרוסמן). כיצד מעצבת התודעה את השפה והשפה את התודעה? "התנתקות" או "גירוש"? "הפיכה משטרית" או "רפורמה משפטית"? שינוי שם המלחמה, מסביר ירון, נובע מהבנת כוחה של הנדסת התודעה באמצעות השפה. על שפת הכוח, שפת החנופה, שפת הפרסום ועל המילה הנפלאה "לצדלל" (להסיט הצידה שבלולים פן ימעכו).
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הוריו של ירון קראו את ביטאון ״דבר״ של ההסתדרות; אביו שיחק בתיאטרון ״האוהל״ שנתמך על ידי ההסתדרות והוא עצמו התחנך ב״בית החינוך לילדי עובדים״ של ההסתדרות. אולי משום כך, התרסקותה של ״רפובליקת ההסתדרות״ מעליבה אותו באופן אישי. על עלייתה ונפילתה, על כוחם של ארגוני עובדים בעידן הנוכחי, על שחיתויות עבר ועל דמות הקומיקס של דודו גבע, שמזכירה לדניאלה את אב הטיפוס של הטיפוס ההסתדרותי.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"גרשון סע במונית, כי החוליגנים שרפו לך את המכונית" (שיר עממי) מה למד ירון מנהגי המוניות ומתי בפעם הראשונה העז להזמין אחת. מה אכפת לדניאלה מה התחביב של הנהג ולמה לעזאזל יש רק 4 אחוז נשים. וגם: געגועים ל"מי פנוי ברוטשילד" ולמכשיר הקשר שליווה את הנסיעות.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"קוטר הפצצה היה שלושים סנטימטרים" (יהודה עמיחי), למה גרעין ולמה עכשיו? מה הבעיה עם מדיניות העמימות? איך הוויתור על ההגמוניה הגרעינית וחתירה להסכם פירוז, לדעתו של ירון, ישפר את מצבנו, למה דניאלה חושבת שזה רעיון אינפנטילי ולמה ירון מסכים איתה. ויש גם התייחסות ליופייה של הפטרייה. 
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"בסוכות היינו יושבים בסוכה שבחצר... וזקנו הלבן של סבי הוא זיכרון השלג בפסגות הרי האטלס".
על "סוכת נחלים" שהפכה לקיט להרכבה עצמית והחליפה את שלומית; על הסוכות התלויות בשכונות החרדיות; על ארעיות, על קביעות ועל הפליטים שמעבר לגדר. ויש גם סיפור על אתרוג שנשכח באמצע טיול ג'יפים בטורקיה.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"הָאָחוֹת אַמְפֶטָמִין, לִּמַּדְתְּ אוֹתִי לֵהָנוֹת מִתְּשׁוּקָה לְלֹא מִין" (עמוס נוי)
ירון ודניאלה בשיחה על סמים, תרופות, ושאר כימיקלים לתחזוקת הנפש. מי גנב למי סוליית חשיש, מי מתגעגע לפטרייה שכבר לא ניתן להשיג ואיזה כדורים חביבים על כל אחד מהם. ויש גם הסבר מדוע כדאי להפסיק לרדוף אחרי משתמשים ויצרנים ולהשקיע את הכסף בחינוך ובעזרה למכורים.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

וכשאומרים אָנוּ שָנים… שָנים …קוֹל דְּמֵי הַזְּמַן צוֹעֲקִים אֵלֵינוּ מִן הָאֲדָמָה (נתן יונתן) איך חווים ירון ודניאלה את פרודות הזמן; מה עוזר להם לתת בו סימנים; מה מזכיר להם את שעון החול הניגר (ירון: החברים המתים. דניאלה: הילדים) ומדוע ראש השנה בכל זאת מוביל את שניהם להרהורים על מחזוריות וזיכרון.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בְּכָל שׁוֹשַׁנָּה מִתְגּוֹרֶרֶת צִפּוֹר סַפִּירִית שֶׁשְּׁמָהּ "וְכִתְּתוּ" (זלדה)
שתי כיפות שונות מפלגות את המגזר החרד״לי. זו העוברת דרך בית מדרשו של הרב טאו - המיוצג נאמנה על ידי ראש השב״כ המיועד - וזו המונחת על פדחתם של הזועקים ״נמות ולא נתגייס״. מדוע חושב ירון ששתי הכיפות עלולות לסכן את עתידה של ישראל, ולמה ההתאמות הנדרשות לקליטת החיילים החרדים מבהילות את דניאלה.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אני כותב אל המעתיקים, אל החורטים את אהבתם על השולחנות, אל המאחרים, אל אלה שבוהים מבעד לחלונות" (אלי אליהו)
לכבוד תחילת שנת הלימודים, ירון ודניאלה משחקים אלף בית כיתה. מדוע בחר ירון באות נ' את הנחליאלי, באות ז' את הזיין ודניאלה בחרה באות ג' את הגירים ובאות צ' את הצלצול הגואל.
מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון, עריכה: מאיה קוסובר, מיקס: אסף רפפורט, מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב, איור: דניאלה לונדון דקל 

See omnystudio.com/listener for privacy information.