'נראה לי שאנשים היו מסתדרים מעולה גם בלעדי, אני לא באמת חסר למישהו. כולם נחמדים, מפרגנים ואוהבים לעזור אבל בסופו של יום כל אחד שקוע בחייו האישיים ואני לא חסר לאף אחד.'

אם תחושה כזו הייתה מלווה אותנו לפעמים רק בעבודה או בקהילה היא עוד הייתה נסבלת, אבל כשהיא פוגשת אותנו בתוך חיי המשפחה זו כבר הופכת להיות מצוקה אמיתית.

איך אפשר לחיות במשפחה שאני לא חש שיש לי בה מקום של הערכה? אם אני לא חשוב עבור המשפחה שלי אז מה עוד יש לי בחיים האלה?

מה באמת חסר לכל אחד מאיתנו?

התשובה טמונה בוויכוח המעניין שהתנהל בין משה רבנו לעם ישראל מיד לאחר קריעת ים סוף בשאלה האם לאסוף את הכסף והזהב שהמצרים השאירו שם או להתקדם הלאה.

מהויכוח הזה נוכל ללמוד תכונה יסודית שאם נדע להשתמש בה נכון, נראה שינוי דרמטי בקשרים המשפחתיים והחברתיים שלנו ובעיקר בתחושה האישית שלנו.

על סוד העוצמה הפנימית בשיעורו השבועי של הרב אקריש לפרשת בשלח.