מֵחֲצַר הַגָּן עֹלָה שַׁוְעַת הַפָּעוֹטוֹת: בֹּקֶר
הַגַּנֶּנֶת שָׁרָה "אֲנִי כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ" בָּרְחוֹב שְׁנֵי גְּבָרִים צוֹעֲקִים הַיְּלָדִים נוֹשְׂאִים בִּכְיָם אֶל שְׁמֵי הַסְּתָו
אֲנִי מְדַמָּה לְכֹל קוֹל צֶבַע מִשֶּׁלּוֹ צִיּוּר סַסְגוֹנִי שֶׁל בֶּכִי
הֵם לֹא בּוֹכִים הֵם שָׁרִים אִמִּי אִמִּי לָמָּה עֲזָבַתְנִי
מֵחַלּוֹנִי אֲנִי נוֹתֶנֶת בָּהֶם סִימָנִים הַמְּיַבֶּבֶת חֵרֵשׁ כְּמוֹ גּוּרַת אַיָּלִים הַזּוֹעֵק מְלֹא רֵאוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת הַמְּנַסָּה לִסְכֹּר אֶת הַשֶּׁטֶף לַשָּׁוְא הַפָּעוֹט מִכֻּלָּם שֶׁהִשְׁתַּתֵּק כִּי עָיַף
אִמְרוּ יְלָדִים: הַאִם זֶה זְאֵב מְיַלֵּל בַּיַּעַר כִּי אָבְדָה לוֹ יַלְדָּה? הַאִם זוֹ צְפִירַת רַכֶּבֶת חוֹתֶרֶת בַּלַּיְלָה לְבַדָּהּ? הַאִם זֶה צִיּוּץ כִּמְעַט לֹא-נִשְׁמָע שֶׁל גַּמָּד אוֹ גַּמָּדָה? הַאִם זֶה יֶחְדָּל לִכְאֹב אִם נֵדַע
דַּקּוֹת נוֹקְפוֹת חָתוּל מְחַכֵּךְ גַּבּוֹ בַּסּוֹרָגִים אִישׁ חוֹלֵף עַל פְּנֵי הַגָּן קוֹרֵא אַלְטֶע זָאכֶען
מֶה עָשִׂיתָ יַלְדִּי אֲהוּבִי מַלְאָכִי אֶפְרוֹחִי יְחִידִי מַחְמַד לִבִּי אוֹצָרִי נִשְׁמָתִי בַּגָּן הַיּוֹם
בַּלַּיְלָה שְׁמוּרֹתֵיהֶם מְהֻדָּקוֹת אֶגְרוֹפֵיהֶם תַּפּוּחֵי בֹּסֶר נְשִׁימָתָם אוֹסֶפֶת נְשִׁימָה מִישֶׁהוּ זָעִיר מֵהֶם יָשֵׁן מְכֻוָּץ עַל צִדּוֹ בִּגְרוֹנָם
אַזְעָקָה גְּדוֹלָה בּוֹלַעַת אֶת הַבֶּכִי הַקָּטָן זֶה רַק תַּרְגִּיל הַפַּעַם עוֹד לֹא מִלְחָמָה יוֹם אֶחָד יְלָדִים כָּל זֶה