לֹא בָּכִיתִי הַיּוֹם מוּל אוֹרִית 

אַךְ אָחַזְתִּי חָזָק בַּכָּרִית 

הָרְקוּמָה בְּקַוִּים עֲדִינִים. 

לֹא חָרַצְנוּ הַיּוֹם עוֹד דִּינִים. 

הַשְּׁתִיקָה נִרְקְמָה לְאִטָּהּ, 

הָרָצוֹן לַחֲזֹר לַמִּטָּה, 

לְהַנִּיחַ רֹאשִׁי עַל כָּרִית 

וְלַחֲלֹם חֲלוֹמוֹת עַל אוֹרִית.

מתוך: בעניין הבערה, הוצאת הקיבוץ המאוחד

למאיה 

אֲסַפֵּר לָךְ עַל הַלֵּילוֹת הָאַחֲרוֹנִים. 
אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת בַּמִּטָּה וְאָז 
מַתְחִילָה צִפִּיָּה לַהוֹדָעוֹת שֶׁלָּךְ 

וּכְשֶׁעֵץ הַלִּימוֹן וְרֵיחוֹ 
פּוֹרְצִים רַעֲנַנִּים מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה — 

אָז הַשָּׁעוֹת קְצָרוֹת, 
אָז חַיֵּי הַנֶּצַח שֶׁל הַנָּשִׁים הַמְשׂוֹחֲחוֹת. 

אֲנַחְנוּ יְלָדוֹת, אֲנַחְנוּ נָשִׁים, 
מְשׂוֹחֲחוֹת בְּכַמָּה קוֹלוֹת עַל דְּבָרִים 
תָּמִיד בּוֹעֲרִים. 

וְכָל הַזְּמַן הַזֶּה עוֹמֵד בַּחַלּוֹן 
עֵץ הַלִּימוֹן, מְשַׁכֵּר בְּרֵיחוֹ 

כְּדֵי לִגְרֹם לָךְ לְהַאֲמִין שׁוּב בָּעוֹלָם, 
רֵיחַ מְרוֹמֵם, פְּרָאִי, 
אֱנוֹשִׁי בְּחֻצְפָּתוֹ, מֵמֵס בְּיָפְיוֹ, 
מְבַקֵּעַ אֶת הַחֲשֵׁכָה.

 

מתוך: הים נסוג עוד קצת, הוצאת אפיק

1. 

מִתַּחַת לְחַלּוֹן רוֹעֵד, דָּקוּר מֵאֳרָנִים, 

בְּרֵיחַ הֶחָרוּב הָעַז אֲשֶׁר שָׁלַט בְּכָל 

פִּנָּה וְכָל קִיטוֹן בַּמְּעוֹנוֹת שֶׁל הַבָּנִים, 

שָׁכַבְנוּ בְּמִטַּת יָחִיד, חִכִּינוּ שֶׁתִּפֹּל 

עָלֵינוּ הַשַּׁלְוָה שֶׁבָּהּ לְרֶגַע לֹא נִזְכֹּר 

אֶת מָה שֶׁהִתְאַמַּצְנוּ לְהַשְׁכִּיחַ כְּבָר שָׁנִים, 

שֶׁיֵּשׁ בִּי עוֹד חָלָל אֵלָיו אַף פַּעַם לֹא תַּחְדֹּר. 

אֲבָל זֶה לֹא הַזְּמַן, וְשׁוּב תְּקוּפַת הַמִּבְחָנִים. 

מִתַּחַת לַחַלּוֹן רֵיחוֹ שֶׁל הֶחָרוּב הָעַז 

דָּחַק אוֹתִי לַקִּיר. אוּלַי זֶה לַיְלָה אַחֲרוֹן. 

עַל הַשֻּׁלְחָן הַמִּשְׁוָאָה שֶׁל אוֹיְלֶר וְלַגְרַאנְז' 

שָׁתְקָה כָּמוֹךָ בְּיָפְיָהּ, רֵיקָה מִכָּל פִּתְרוֹן. 

יָרַדְתִּי שְׁקֵטָה מִמִּטָּתְךָ, וְהַדְּמָעוֹת 
שֶׁלְּךָ יָרְדוּ בְּעִקְבוֹתַי בַּפִּתּוּלִים שֶׁל פְרוֹיְד.

מתוך: אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2020

בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב
אִבַּדְתִּי אֶת זֶה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אִתָּנוּ.
יָצָאתִי אִתָּהּ לְסִיגַרְיָה
וְהוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר אִתָּנוּ.
בַּהַתְחָלָה הָיִיתִי שָׁם,
אַחֲרֵי זֶה הַוּוֹדְקָה טוֹנִיק
שֶׁלִּי
הִתְחִילָה לְחַיֵּךְ
וְאַחֲרֵי זֶה לִצְחֹק -
רָאִיתִי אֵיךְ זֶה מַתְחִיל לִי
בַּצְּדָדִים שֶׁל הַפֶּה.

בַּסּוֹף אִבַּדְתִּי אוֹתוֹ.
אֲבָל הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר
אִתָּנוּ
כִּי הוּא הָיָה שִׁכּוֹר
יוֹתֵר מִמֶּנִּי.
הוּא לָבַשׁ חֲלִיפָה,
הוּא חָזַר מֵאֵיזוֹ חֲתֻנָּה
עִם עוֹד כַּמָּה חֲבֵרִים
שֶׁלּוֹ,
שֶׁחָזְרוּ מֵחֲתֻנָּה.
לְאֶחָד מֵהֶם הִתְיַבֵּשׁ הַפֶּרַח עַל הַדַּשׁ.
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת כַּמָּה
שָׁעוֹת
הֵם אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה
לְפִי הַפֶּרַח עַל
הַדַּשׁ.

הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר.
הִסְתַּכַּלְתִּי בֵּינְתַיִם
עַל הַשְּׁלִישִׁיָּה שֶׁהָיְתָה מוּלִי;
אֶחָד הִצְחִיק שְׁתַּיִם
וְהֵם שִׂחֲקוּ בַּנְּחִירַיִם.
הוּא מְכֹעָר
וְרַק בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן
הֵן יָשְׁבוּ אִתּוֹ -
קוֹק טִיזֶרִיּוֹת.
זַיִן טִיזֶרִיּוֹת.

אֲנִי בַּחַיִּים לֹא נִסִּיתִי אֶת זֶה, קוֹקָאִין,
לַמְרוֹת שֶׁתָּמִיד חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי סוֹחֵר.
תָּמִיד בָּאִים אֵלַי וְאוֹמְרִים לִי:
יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ?
אֲנִי אוֹמֵר: מָה.
הֵם אוֹמְרִים: אַתָּה יוֹדֵעַ.
אֲנִי אוֹמֵר: לֹא, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
הֵם אוֹמְרִים: נוּ, אַתָּה יוֹדֵעַ לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן.
אֲנִי אוֹמֵר:
אֲנִי שׁוֹטֵר. לֵךְ מִפֹּה יֶלֶד.
וְהֵם הוֹלְכִים,
כִּי לְסוֹחֲרִים וְשׁוֹטְרִים בְּמַסְוֶה
יֵשׁ אוֹתוֹ פַּרְצוּף,
וְלִי יֵשׁ רַק פַּרְצוּף
אֶחָד.

אֲנִי בַּחַיִּים לֹא נִסִּיתִי אֶת זֶה, קוֹקָאִין,
כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לְמִי שֶׁצָּרִיךְ
לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים.
הָיִיתִי יֶלֶד
וְאָחִי שָׂם אֶת אֶרִיק קְלֶפְּטוֹן
בְּהוֹפָעָה חַיָּה
בְּיַפָּן,
וְאַלְפֵי יַפָּנִים צָעֲקוּ שָׁם בַּפִּזְמוֹן:
קוֹקָאִין
וְשָׁאַלְתִּי אֶת אָחִי מָה הֵם צוֹעֲקִים
וְהוּא הִסְבִּיר לִי:
קוֹקָאִין.

הַשְּׁלִישִׁיָּה מִמּוּל הִמְשִׁיכָה לְשַׂחֵק בַּנְּחִירַיִם.
זֶה שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶן הָיָה מְכֹעָר, אֲבָל
הִצְחִיק אוֹתָן.
הַשְּׂמָאלִית וְהַיְמָנִית -
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת שֶׁהֵן הִתְאִימוּ בְּגָדִים
לִפְנֵי הַיְצִיאָה,
וְהַמְכֹעָר שֶׁבָּאֶמְצַע הִמְשִׁיךְ לְהַצְחִיק אוֹתָן
רַק בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן.
וְהֵן שָׁם
רַק בִּגְלַל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶן.

בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב
זֹאת שֶׁהָיְתָה אִתִּי
וְגַם זֶה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אִתָּנוּ
אִבְּדוּ אוֹתִי.
הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר. לֹא הֵבַנְתִּי עַל מָה הוּא מְדַבֵּר;
צָחַקְתִּי בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהוּא רָצָה לְהַצְחִיק בָּהֶם,
אֲבָל גַּם בְּאֵלֶּה
שֶׁלֹּא.
הוּא אָמַר אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ,
אֲנִי אָמַרְתִּי אֵיךְ קוֹרְאִים לִי,
הִיא אָמְרָה אֵיךְ קוֹרְאִים לָהּ,
וְהוּא הוֹסִיף שֶׁאֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים נֶהֱדָרִים.
לַעֲזָאזֵל,
הוּא לֹא מַכִּיר אוֹתִי
וְהוּא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי אִישׁ נֶהֱדָר.
זֹאת אוֹמֶרֶת,
אֲנִי שִׁכּוֹר, וְגַם הוּא,
אֲבָל אֲנִי אֶזְכֹּר אֵיךְ קוֹרְאִים
לוֹ
גַּם מָחָר,
וַאֲנִי אֲזַהֶה אוֹתוֹ
גַּם מָחָר. אֲבָל
הוּא
לֹא.
וְזֶה הִרְגִּיז אוֹתִי וְרָאִיתִי
אֵיךְ זֶה מַתְחִיל לִי
בַּצְּדָדִים שֶׁל הָאִישׁוֹנִים.
וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר
וּלְדַבֵּר
וְזֹאת שֶׁהָיְתָה אִתִּי הִסְתַּכְּלָה עָלַי
וְשָׁאֲלָה אִם אֲנִי בְּסֵדֶר.
אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁכֵּן,
כִּי מַה הִיא תָּבִין עַכְשָׁו
עַל הַכְּלוּם הַזֶּה, שֶֶׁמַּתְחִילִים לְדַבֵּר אִתִּי
וּמְסַפְּרִים לִי אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת
וּמָחָר תִּהְיֶה חֲלִיפָה אַחֶרֶת, שֶׁל יוֹם עֲבוֹדָה
וְשֶׁל הִנְהוּן רֹאשׁ וְהָיָה נֶהֱדָר אֶתְמוֹל.
אֲבָל הוּא לֹא יִזְכֹּר,
וְעַל זֶה
רָצִיתִי לְקַלֵּל אוֹתוֹ
בַּלֵּב,
עַל זֶה שֶׁלֹּא הַכֹּל
מְקֻדָּשׁ.
רָצִיתִי לְהַגִּיד לוֹ
מַנְיַאק
אֲבָל לֹא אָמַרְתִּי,
כִּי לָמָּה לְבַזְבֵּז אֶת זֶה עַכְשָׁו,
כִּי עַד גִּיל מְסֻיָּם לֹא אָמַרְתִּי אֶת זֶה: מַנְיַאק.
כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים;
הָיִיתִי יֶלֶד וְחָזַרְתִּי מֵהַשְּׁכוּנָה וְשָׁאַלְתִּי אֶת אָחִי,
אָחִי שֶׁכְּבָר מֵת,
מַה זֶּה מַנְיַאק
וְהוּא אָמַר לִי שֶׁזֹּאת מִלָּה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,
וּמֵאָז קִלַּלְתִּי אֶת כָּל הַקְּלָלוֹת בָּעוֹלָם
חוּץ מִקְּלָלָה אַחַת:
מַנְיַאק.
כִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים לְמִי שֶׁצָּרִיךְ
לִשְׁמֹר לוֹ אֱמוּנִים.

בַּסּוֹף הוּא הָלַךְ, דַּוְקָא בָּחוּר טוֹב,
אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַסְבִּיר
עַכְשָׁו.
לֵךְ תַּסְבִּיר לוֹ
עַכְשָׁו
וְלָזֹאת, הָאֲרָעִית, שֶׁהָיְתָה אִתִּי,
לַמְרוֹת שֶׁהִיא רָאֲתָה וְאָמְרָה לִי
שֶׁבִּשְׁנִיָּה אַחַת
כָּבִיתִי.
וַאֲנִי עוֹד אֶחָד שֶׁיּוֹדֵעַ
לְהִכָּבוֹת.

אַחֲרֵי זֶה
אֶצְלָהּ בַּבַּיִת, עַל הַשָּׁטִיחַ
הַפַּרְוָתִי,
הִיא כָּל־כָּךְ הִתְלַהֲבָה
מִשְּׂעַר הֶחָזֶה
שֶׁלִּי,
שֶׁהִיא לֹא הִפְסִיקָה לָגַעַת בּוֹ.
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת שֶׁהִיא לֹא
נָגְעָה בְּכָזֶה חָזֶה
אַף פַּעַם.
יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת אֶת זֶה.

מתוך "אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך" (הקיבוץ המאוחד, 2020)

מתוך הנשק החם, הוצאת הליקון 

קָרָאתִי אֱלֹהִים. וְאֵין 
אֱלֹהִים. אֲבָל הָיָה 
אֱלֹהִים כִּי קָרָאתִי 
אֱלֹהִים. וְאִלְמָלֵא 
הָיָה אֱלֹהִים מַה 
קָּרָאתִי? וְקָרָאתִי. קָרָאתִי 
אֱלֹהִים. וְהָיָה, וְלוּ 
לְרֶגַע, וְיִהְיֶה. לֹא 
יָמוּת. כָּל עוֹד 
אֲנִי שָׁב וְקוֹרֵא. 

אֱלֹהִים

מתוך: אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך, הוצאת הקיבוץ המאוחד

בֵּין הָעֲלִיצוּת הָרִאשׁוֹנָה לְתוּגַת הַכּוֹס הָאַחֲרוֹנָה - 
יֵשׁ וְהָאָדָם מְחַכֶּה לַגִּיל שֶׁבּוֹ הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ יַתְאִים לוֹ 
(יֵשׁ שֶׁלֹּא מַגִּיעִים לְכָךְ בְּחַיֵּיהֶם). 
אֵיפֹה זֶה סֵתֶר לִבֵּךְ? 

אֲהָבוֹת תּוֹתָבוֹת הָיוּ בְּחַיַּי; נִצְחוֹנוֹת נְדִירִים 
עֲצוּבִים מִכִּשְׁלוֹנוֹת חוֹזְרִים. 
אֶת כָּל הַטָּעֻיּוֹת אֲנִי מַכְנִיס לַדְּמֻיּוֹת שֶׁלִּי 
וְלוֹמֵד מֵהֶן, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ קוֹרְאִים לַמִּלְחָמָה הַבָּאָה. 

אֵיפֹה זֶה סֵתֶר לִבֵּךְ?

 

הָיָה טוֹב וְהָיָה רַע 
כָּתַבְתָּ אֶת זֶה בַּשִּׁיר שֶׁלְּךָ

 

הֶעֱבַרְנוּ בֵּינֵינוּ כּוֹסוֹת, סַכִּין וּמִלְחִיָּה 
בַּלַּיְלָה הָפַכְנוּ מְכוֹנַת נְשִׁימָה עַתִּיקָה

 

הָלַכְנוּ לָעֲבוֹדה. חָזַרְנוּ בְּ-63 
עוֹנוֹת חָלְפוּ שְׁלֵמוֹת

 

בַּחֲנֻיּוֹת קָנִינוּ מִצְרָכִים: 
שָׁלוֹשׁ עַגְבָנִיּוֹת, כַּדּוּרִים נֶגֶד חֲלוֹמוֹת

 

הֶחְלַטְנוּ מֵרֹאשׁ שֶׁאֶת הָעֶצֶב נְחַלֵּק לְמִשְׁמָרוֹת: 
יוֹם א' אֲנִי, יוֹם ב' אַתָּה

 

יוֹם א': הִתְיַצַּבְתִּי בַּזְּמַן עִם תִּגְבֹּרֶת דְּמָעוֹת 
יוֹם ב': שׁוּב הִשְׁתַּמַּטְתָּ מֵהָעֲבוֹדָה

 

בַּיָּמִים שֶׁאֲנִי מִשְׁמֶרֶת עֶצֶב 
גּוּפְךָ מַמָּשׁ מָקוֹם

 

בַּיָּמִים שֶׁאַתָּה 
אֲנִי אֲבוּדָה

 

נָשָׂאתִי אוֹתְךָ עַל גַּבִּי: 
רָצִיתִי בִּשְׁבִילְךָ

 

נָשָׂאתָ אוֹתִי עַל גַּבְּךָ: הָיִיתִי כְּבֵדָה 
כְּמוֹ דֻּבָּה עַקְשָׁנִית וְהָיִיתִי שֶׁלְּךָ

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי הָאַהֲבָה, אֲשֶׁר יָצַר אוֹתְךָ 
וְצִיֵּר לִי מַפָּה לֹא מֻשְׁלֶמֶת, דַּי טוֹבָה, מִלִּבִּי אֶל לִבְּךָ

 

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי דְּפוּקָה 
חָשַׁבְתָּ שֶׁאֲנִי יָפָה, 
חָשַׁבְתָּ שֶׁאַתָּה פַּחְדָן 
חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה מַלְאָךְ 
בִּדְמוּת אָדָם 
וְהָיִינוּ גַּם אֶת זֶה וְגַם

 

אֲנִי הָיִיתִי מוֹרָה וְאַתָּה הָיִיתָ פָּקִיד 
גַּרְנוּ יַחַד בְּדִירָה מִסְפָּר חָמֵשׁ, 
שְׁנֵי חֲדָרִים בִּרְחוֹב כַּלָּנִית

 

קָרָאתָ לִי תּוּת, בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת – תּוּתִית 
קָרָאתִי לְךָ בְּשֵׁמוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר טִפְּשִׁיִּים 
לְמָשָׁל, בּוֹנְבּוֹן בּוּדִיבּוֹן הַשֵּׁנִי.

 

לִפְעָמִים פָּשׁוּט רָקַדְנוּ בַּדִּירָה הַזְּמַנִּית, לֹא הָיוּ לָנוּ סִבּוֹת 
חוּץ מִזֶּה שֶׁבָּרַדְיוֹ נִגְּנוּ יוֹם יוֹם אֲנִי שֶׁל זֹהַר אַרְגּוֹב.

 

בַּיֶּרַח דְּבַשׁ בִּצְפַת הָיִינוּ רְעֵבִים מְאֹד, 
אַחַר כָּךְ קָרוּ דְּבָרִים יוֹתֵר גְּרוּעִים: 
אִבַּדְנוּ מִזְוָדוֹת וְתִינוֹקוֹת וַחֲבֵרִים.

 

הַמִּלְחָמוֹת פָּרְצוּ בַּקַּיִץ. 
בַּסְּתָו נָשְׁרוּ עָלִים עַל קְבָרִים טְרִיִּים. 
אַחַר כָּךְ בָּא הַחֹרֶף וְהַכֹּל הוּצַף

 

בָּאָבִיב עָבַר אֵיזֶה מְשֻׁגָּע וְצָעַק: 
כֻּלָּם לָצֵאת, הִתְחִילוּ הַחַיִּים!

 

אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצָה לֶאֱכֹל אִתְּךָ גְּלִידָה אָמֶרִיקָאִית 
כְּמוֹ בְּ'מוֹנְטָנָה' אַחֲרֵי הַפִּיקְנִיק, כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים: 
קַצֶּפֶת, דֻּבְדְּבָן, אֱגוֹזִים, בּוֹא נִשְׁתּוֹלֵל, אַרְבָּעָה כַּדּוּרִים.

 

חָשַׁבְנוּ שֶׁאֵין לָנוּ כְּלוּם וְזֶה כָּל מָה שֶׁהָיָה: 
שְׂמִיכַת פּוּךְ, פּוֹתְחָן, לִבְּךָ, לִבִּי סְמַרְטוּט רָטֹב.

 

אֲנִי מְדַבֶּרֶת אִתְּךָ עַל הָאֹשֶׁר פֹּה: 
הָעֶצֶב, הָחָרָא, הַחֶסֶד, הָרַע וְהַטּוֹב.

 

מֶה עָשִׂית כְּשֶׁפָּלְשׁוּ הֲרוּסִים לְאוּקְרָאִינָה 
כְּשֶׁטַּנְקִים שָׁקְעוּ בַּבֹּץ וּמְטוֹסִים הִפְגִּיזוּ 
וְטַיָּסִים לֹא רָאוּ אֶת עֵינֵי הַיּוֹשְׁבִים תַּחַת גַּגּוֹת 
לֹא חָשְׁבוּ עַל זוֹ שֶׁצִּירֵי הַלֵּדָה שֶׁלָּהּ הִקְדִּימוּ 
מֵרֹב חֲרָדָה, אוֹ עַל מִי שֶׁנּוֹלַד הַיְשֵׁר לִזְרוֹעוֹת הַפְּלִיטוּת 
מֶה עָשִׂית כְּשֶׁהַכִּבּוּשׁ מֶה עָשִׂית כְּשֶׁהַכִּבּוּשׁ 
וּפְלִיטִים אַפְרִיקָנִים חַיִּים לְצִדֵּךְ, לָמַדְתְּ שָׂפוֹת חֲדָשׁוֹת? 
וּמָה כְּשֶׁכַּדּוּר הָאָרֶץ הִתְחַמֵּם 
וּכְשֶׁבָּנוּ פְּצָצוֹת אָטוֹם 
וּכְשֶׁשָּׁמַעְתְּ לָרִאשׁוֹנָה עַל נֶשֶׁק בִּיוֹלוֹגִי 
וּכְשֶׁשִּׁכְפְּלוּ כִּבְשָׂה 
וּכְשֶׁגִּיְּסוּ יְלָדִים לַצָּבָא 
וּכְשֶׁחִתְּנוּ יְלָדוֹת בְּגִיל עֶשֶׂר 
וּכְשֶׁסָּחֲרוּ בְּנָשִׁים אוֹ אָנְסוּ בְּלִי שָׂכָר 
וּבְלִי עוֹנֵשׁ 
וּכְשֶׁסָּחֲרוּ בְּשֶׁנְהַב  
וּכְשֶׁצָּדוּ חַיּוֹת לְמַאֲכַל 
מֶה עָשִׂית?

 

הָיִיתִי בַּבַּיִת 
הָעוֹלָם דָּפַק בַּחַלּוֹן 
גֶּשֶׁם חָזָק נִתַּךְ בַּאֲלַכְסוֹן 
יוֹרֶה, בָּרָד 
מֶה עָשִׂיתִי? 
דָּחַפְתִּי סְמַרְטוּט בַּסֶּדֶק 
כְּנֶגֶד הַמַּבּוּל 
חָתַמְתִּי עַל עֲצוּמוֹת וְשָׁלַחְתִּי אֶל עָנָן 
לֹא אָכַלְתִּי בַּשַּׂר 
תָּרַמְתִּי שְׂמִיכוֹת חַמּוֹת 
תָּרַמְתִּי כֶּסֶף 
אִרְגַּנְתִּי עַרְבֵי שִׁירָה 
כָּתַבְתִּי מִלִּים מְעַטּוֹת 
נִכְשֶׁלֶת מֵרֹאשׁ

 

מֶה עָשִׂיתִי? 
חָתַכְתִּי תּוּתִים לַיַּלְדָּה 
חִמַּמְתִּי מָרָק לַיֶּלֶד 
הֵגַנְתִּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִמַּטְּחֵי הַיְּדִיעוֹת 
סִנַּנְתִּי לָהֶם מֵי גֶּשֶׁם 
קָנִיתִי וְאִבַּדְתִּי מִטְרִיּוֹת, מְעִילִים 
חִכִּיתִי לָאָבִיב כְּמוֹ כֹּל אַחַת אַחֶרֶת 
רָצִיתִי לְהַצְבִּיעַ עַל הַקֶּשֶׁת, לוֹמַר לָהֶם 
תִּרְאוּ - 
וּבֵינְתַיִם הֶעֱמַדְתִּי עוֹד סִיר מָרָק 
וְחָתַכְתִּי תּוּתִים לַיַּלְדָּה

 

בַּלַּיְלָה שָׁמַרְתִּי עַל הָאֵשׁ 
הִתְפַּלַּלְתִּי 
אַהֲבָה אָהֲבָה אַהֲבָה 
נַצְּחִי בְּכָל הַמַּעֲרָכוֹת

 

הִרְגַּשְׁתִּי טִפְּשָׁה 
תְּמִימָה גְּמוּרָה 
כּוֹחוֹת גְּדוֹלִים מַרְעִידִים אֶת הָעוֹלָם 
וַאֲנַחְנוּ מְצַיְּרִים פְּרָחִים 
וְתוֹלִים אוֹתָם עַל פְּנִים הַדֶּלֶת בִּשְׁכָבוֹת 
וְהַלֵּב לֹא מוּכָן לְהִתְבַּגֵּר

 

מֶה עָשִׂיתִי? 
שָׁמַרְתִּי עַל הָאֵשׁ 
וְהַחֶמְלָה גָּלְשָׁה כַּחֲלַב שַׁעֲוָה 
וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְגַּבֵּר 
וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְקַשּׁוֹת

מתוך: סוס בחצאית, הוצאת עיתון 77

סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי לֹא נָהֲגָה בְּרֶכֶב
וְלֹא הֵשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.
סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי לֹא יָצְתָה אֶת בֵּיתָהּ לְפַרְנְסוֹ.
הִיא יָלְדָה יְלָדִים, שָׂרְדָה מִלְחָמוֹת.

סָבְתָא שֶׁלִּי לֹא נָהֲגָה בְּרֶכֶב
וְלֹא הֵשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.
סָבְתָא שֶׁלִּי הִגִּישָׁה וּפִנְּתָה צַלָּחוֹת עֲבוּר בַּעֲלָהּ.
הִיא הָיְתָה רוֹפְאָה, נִלְחֲמָה עַל סְטָלִינְגְּרָד.

אִמָּא שֶׁלִּי נוֹהֶגֶת בְּרֶכֶב (בַּחֲשַׁשׁ מָה)
וְשָׁטָה אִתִּי בְּמִפְרָשִׂית (בַּקַּיִץ, אַחַת לִשְׁנָתַיִם).
אִמָּא שֶׁלִּי הִתְחַתְּנָה, כִּי צָרִיךְ, פַּעֲמַיִם.
הִיא יוֹדַעַת לִיצֹר עוֹלָמוֹת מִמִּלִּים, הַחִבּוּק שֶׁלָּהּ מְרַפֵּא.

אֲנִי נוֹהֶגֶת בְּרֶכֶב, מְהַנְדֶּסֶת בְּכִירָה,
יוֹדַעַת קוֹד, גְּבָרִים וְשִׁירָה.
לֹא הִתְחַתַּנְתִּי, סָפֵק אִם אֵלֵד יְלָדִים.
אֲנִי מְשִׁיטָה מִפְרָשִׂית.

(מתוך "סוס בחצאית", עיתון 77, 2018)

מתוך: היא אתה עכשיו, הוצאת פרדס

 

זְמַן קָצָר לִפְנֵי שֶׁהוּאַר עֲמַדְתֶּם פָּנִים אֶל פָּנִים.

 

יָפוֹ מֵאֲחוֹרֶיךָ, לְפָנָיו 

חוֹף מָלֵא 

אֲנָשִׁים מְשַׂחֲקִים בְּכַדּוּר, רוֹחֲצִים בְּמַיִם, פּוֹשְׁטִים 

בְּגָדִים, מְגַלִּים עוֹר 

בָּשָׂר וְשִׁנַּיִם 

גּוּפְךָ גָּדוֹל 

כֵּהֶה מִשֶּׁמֶשׁ, גּוֹבֵל בַּשָּׁמַיִם 

 

הוּא מְחַיֵּךְ

 

הַזְּמַן שֶׁלָּכֶם סָגוּר 

בְּמַעְגָּל אֶחָד עִם הַגַּלִּים 

הַזְּמַן הָאַחֵר סָגוּר בִּפְנֵיכֶם, בִּפְנֵי הַיָּם, הַיָּם 

מָלֵא, פָּנָיו סְגוּרִים, בְּקוֹל רָם 

שׁוֹאֵל: "אִיתָמָר?" מְסוֹבֵב עֵינָיו 
אֵלַי

 

 

אַתָּה נֶעְלַם.