בְּבֵית הַמֶּרְחָץ פָּגַשְׁתִּי אֶת הַיְּהוּדִי טְרִיפוֹן.
אָנוּ נִשְׁכַּח, אָמַרְתִּי לוֹ,
אָנוּ נִשְׁכַּח אֶת הַכְּפִירִים הַמְּטוֹפְפִים בַּקִּרְקָסִים,
אֶת הַכְּרִישִׁים בְּתֵאַטְרוֹן קוֹלוֹסוּס הַמּוּצָף,
כְּשֶׁעֶבֶד אֶת רֵעֵהוּ מַטְבִּיעַ מֵרַפְסוֹדָה.
אָנוּ נִשְׁכַּח הַסּוּסִים בַּהִיפּוֹדְרוֹם,
שֶׁנִּכְפְּתוּ שְׁבוּיִים אֶל יְצוּלָם.
אָנוּ נִשְׁכַּח אֶת הַפִּילִים שֶׁבְּמִצְעַד הַנִּצָּחוֹן,
הַלְּוִיִּים חוֹמְקִים בֵּין רַגְלֵיהֶם.
נִשְׁכַּח אֶת רוֹמָא, אָמַרְתִּי לוֹ,
נִשְׁכַּח אֶת רוֹמָא וְאֶת הַיְּהוּדִים גַּם יַחַד.

 

אָמַר טְרִיפוֹן: אָנֹכִי לֹא אֶשְׁכַּח.
אֶשָּׂא אֶת סַפְסָרֵי הַכַּרְטִיסִים בַּתֵּאַטְרוֹן,
אֶת הַלֵּצִים הַהַמְחֻפָּשִׁים לְלוּדָרִים בַּקּוֹלוֹסֵאוּם,
הַמִּצְטַלְּמִים עִם תַּיָּרִים יַפָּאנִים.
אֶשָּׂא אֶת הַמְּבַשְּׂמִים אֶת הַקִּרְקָס מִפְּנֵי הָרֵיחַ.
לָנֶצַח לֹא אֶשְׁכַּח צְחוֹקוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר
וְאֶת רוֹמָא לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם.

 

חֲבִיבִי, אָמַרְתִּי, אַתָּה אֵינְךָ צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ.
דַּי שֶׁאֶחָד מֵאִתָּנוּ יִשְׁכַּח.

את כבר יודעת את הדרך/טל ניצן  
מתוך: אטלנטיס, הוצאת אפיק

אַתְּ כְּבָר יוֹדַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ                
תַּמָּה וַחֲלָקָה לְשָׁם
תְּלוּלָה וּפְתַלְתַּלָּה בַּחֲזָרָה    
וּבְכָל זֹאת הוֹלַכְתְּ עַצְמֵךְ בְּיָדֵךְ
וְעָבַרְתְּ אֶת הַסַּף אֶל הַבַּיִת שֶׁקּוֹלוֹת
אַנְקוֹרִים וּגְשָׁמִים לֹא יַבְקִיעוּ,
שֶׁבְּכָל בֹּקֶר, אַתְּ כְּבָר יוֹדַעַת,
תְּפַלְּסִי אֶת שׁוּבֵךְ אֶל עַצְמֵךְ בְּמַפֹּלֶת
סְלָעִים וְתִתְעִי בַּחֲדָרִים אַחַר הַבֶּכִי
הֶחָלוּשׁ אוֹ הַשְּׁתִיקָה דַּוְקָא
שֶׁל הַתִּינֹקֶת הַשְּׁקוּפָה, תָּמִיד 
אוֹתָה אַחַת, זַעֲרוּרִית, שֶׁלֹא אַתְּ
שָׁכַחְתְּ וְלֹא אַתְּ הִרְעַבְתְּ וְרַק אַתְּיְכוֹלָה לְהַצִּיל.

מתוך: בסוד החשמל, הוצאת פרדס
(קַח אוֹתִי עַד הַנַּצְרוּת וּבַחֲזָרָה, נִשְׁבַּר לִי אֱלֹהִים בַּיָּדַיִם)

שָׁלוֹשׁ וְעוֹד אַרְבַּע, שֶׁבַע,


כָּכָה תַּחְשֹׁב עַל הָרֹעַ.


לֹא מִיסְטִיקָה –


אָרִיתְמֵטִיקָה.

 

אַתָּה מֵבִין, אֲנַחְנוּ כְּבָר יוֹדְעִים אֶת הַסּוֹף.


אֲנַחְנוּ צוֹעֲקִים "שֶׁבַע", "שֶׁבַע",


אֲנַחְנוּ כְּבָר יוֹדְעִים.


כְּמוֹ לִרְאוֹת מְשֻׁלָּשׁ בַּחֲלוֹם,


וּבְכָל זֹאת מְקַוִּים,


אוּלַי תַּגִּיעַ אֵלֵינוּ הַתּוֹצָאָה הָאַחֶרֶת.

 העליה, ברדיצ'בסקי בית // אלפרד כהן 

מתוך: חופשה שנתית, הוצאת לוקוס 

אֲנִי נוֹסֵעַ אֶל הַבַּיִת 

הַבַּיִת לוֹבֵשׁ שִׂמְלָה כְּחֻלָּה  

אֲנִי מֵסִיר אֶת הַשִּׂמְלָה  

וְהִיא פּוֹרֶמֶת לִי אֶת הַכַּפְתּוֹרִים  

בַּבַּיִת יֵשׁ אֲרוּחַת עֶרֶב 

חֲתוּלִים חֲרוּזִים 

מוּזִיקָה מִכָּל הַתְּקוּפוֹת 

שְׂפָתָהּ זָרָה נִרְדֶּפֶת 

מֻבְרַחַת, שְׂפָתִי שְׁבוּרָה 

יַחַד, יֵשׁ לָנוּ מוֹלֶדֶת.

כְּשֶׁאַתְּ בּוֹכָה אֲנִי נִזְכָּר בָּךְ 
צָפָה עַל הַמַּיִם בְּיָוָן 
בְּלִי דָּבָר מַכְבִּיד עָלַיִךְ,  
רוּחַ לָךְ עִקְצוּץ בָּעוֹר 
בּוֹזֵק אַבְקַת חַמָּה. 
הַיָּם מָלוּחַ מִגַּעְגּוּעִים לָאֲדָמָה. 
מֵעֵינַיִךְ מִינֵרָלִים נֶחְשָׂפִים 
מִסֶּלַע אֲדַמְדַּם בַּגֶּשֶׁם 
עָבִים שֶׁמִּתְעַבִּים מֵעַל הַכְּפָר 
בְּמַעֲלֵה הַיַּעַר-מוּל-מִפְרָץ 
וְנִשְׁטָפִים מוֹרָד הַדֶּרֶךְ 
תַּחַת אֲבָנִים דְּרוּכוֹת 
אֶל הַיָּם גולש כְּלוֹרִיד 
אֶל תּוֹךְ הַיָּם נִשְׁטַף נַתְרָן 
אַתְּ צָפָה עֲלֵי זִכְרוֹנוֹת 
הָיִיתִי-פַּעַם-אֲדָמָה 
עֶרְגַּת הַיָּם אֶל קַרְקַע 
אֶל עֵץ מוֹצֵץ לוֹ מִינֵרָל 
אֶל מֶלַח שֶׁבָּקַע 
כַּמַּיִם שֶׁבָּךְ נִפְרְצוּ 
פִּתְאוֹם כִּי זִכָּרוֹן עָמוּם 
שֶׁל אֲדָמָה אוֹבֶדֶת לָךְ 
וְשָׁרָשַׁיִךְ מְחַפְּשִׂים 
וַחֲסֵרִים לָךְ נְהָרוֹת 
וְאֵיךְ לָצוּף וְאֵיךְ לָשִׂים 
אֶת מִבְטָחֵךְ בְּלִי יְעָרוֹת 
וּמִי שָׁאַל אוֹתָךְ בִּכְלָל 
אִישׁ לֹא שָׁאַל פָּשׁוּט הִגַּעְתְּ 
בְּלִי מַדְרִיךְ אֶל בּוֹר עָתָק 
הַכֹּל כְּאִלּוּ מְנֻתָּק. 
הַפְנִי מַבָּט אֶל הָרָקִיעַ 
בְּגַבֵּךְ נוֹזֵל צָמִיג 
שֶׁמְּחַכֶּה כְּבָר לְהַגִּיעַ 
לָאֲוִיר מֵעַל רֹאשֵׁךְ 
לְהִתְאַבֵּךְ אֶל תּוֹךְ עָנָן 
וּלְטַפְטֵף אֶל צַמָּרוֹת 
לִנְדּוֹף לְהִסְתּוֹפֵף בְּמוֹךְ 
בְּטַחַב וּבַחֲזָזִית רוֹעֵד 
מַרְוֶה סַלְעֵי צָמָא 
שֶׁמְּוַתְּרִים עַל חֶלְקִיקִים 
פּוֹצְחִים בְּרוֹן אֶל הַמִּדְרוֹן 
גּוֹלְשִׁים יָפֶה אֶל אַקְוִיפֵר 
וְסוֹף כֹּל סוֹף אָז אֶל הַמַּיִם 
אֶל גַּבֵּךְ הַמִּצטמרר. 
אַתְּ בַּגַּלְגַּל פִּקְחִי עֵינַיִם 
אַתְּ מַגְנֶזְיוּם וְסוּלְפַט 
אַתְּ מִתְאַבֶּכֶת לַשָּׁמַיִם 
אַתְּ גַּרְגֵּר, עָלֶה וָאוֹר 
הַמַּעְגָּל רוֹקֵד עָלַיִךְ 
מִסְּבִיבך, בְּתוֹךְ הָעוֹר. 
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכֵךְ יִזְכּוֹר: 
הַיָּם מָלוּחַ מִגַּעְגּוּעִים לָאֲדָמָה 
אַךְ הוּא יוֹדֵעַ בִּדְמָמָה 
שֶׁהוּא אֵלֶיהָ עוֹד יַחְזֹר

לזוג המתחתן ברכה / שני פוקר   

הַשַּׁחַר יְבָרְכֶכֶם בְּקִיּוּם פָּחוֹת עָצֵל 

פָּחוֹת נוֹטֶה לְהִתְנַצֵּל 

יוֹתֵר זֵהֶה לְגֶזַע הַקְּטָלָב: 

לֹא שְׁרִירִי כִּי אִם סָחוּט 

כִּי אִם מוּפָז כִּי אִם שָׁזוּף 

שֶׁגָּח הַזְּמַן לְהִשָּׁמֵט מִן הַמָּצוֹד 

הַמִּתְקַרְבֶּן, הַמְּרוֹקֵן, עַכְשָׁו מֻטָּל 

לִפְשֹׁט חֶבְלֵי כְּבִיסָה לָאֵבָרִים הָעֲנִיִּים 

לָצֵאת מִמַּדְמֵנָה וּלְהַסְבִּיר אֶת הַפָּנִים 

אֶל הַמּוֹלֶדֶת 

שֶׁגַּם הִיא תְּהֵא הַקֵּן (מָקוֹם לְהִתְאוֹנֵן 

אַךְ גַּם לִשְׂמֹחַ עַל הָאֶבֶן שֶׁחֻרְבָּן 

לֹא הָרָגָהּ), וְהִיא תְּהֵא מָקוֹם שֶׁבּוֹ 

בֵּינוֹת פְּרִיחָה צָהֹב יוֹקֵד 

שֶׁל הַקִּדָּה הַשְּׂעִירָה 

יְחֻנְּכוּ הַדַּבּוּרִים לִדְבֹּר אַנְגְּלִית 

לִפְתֹּר חֶשְׁבּוֹן 

לִלְמֹד תּוֹרָה

אחותי הגדולה / קרן קולטון
לליאור 

כְּשֶׁחָזַרְתְּ מְאֻחָר, 
הָיִיתִי מְחַכָּה לָךְ בַּמִּטָּה. 
לָבַשְׁתְּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּחֹשֶׁךְ, 
וּבְסָמוּךְ לְחֹם הַגּוּף שֶׁלָּךְ 
נִכְנַסְתִּי לַשֵּׁנָה 

גָּדַלְתִּי וְנִשְׁאַרְתִּי אֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה. 
אֲנִי עֲדַיִן מְחַכָּה לָךְ 
בַּלַּיְלָה, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

צו ירושה / שרי שביט
מתוך: כאב מרחקים הוצאת מוסד ביאליק

אַל תִּקְחִי מְאַהֵב 
אַל תֹּאכְלִי יוֹגוּרְט שֶׁפַּג תָּקְפּוֹ. 
אַל תִּבְכִּי לַיְלָה שָׁלֵם. עִצְרִי תָּמִיד 
בַּחֲצוֹת. אַל תִּטְרְקִי דְּלָתוֹת. אַל תְּקַמְּצִי 

בִּפְרָחִים. הַקְפִּידִי עַל כַּלְכָּלָה נְבוֹנָה. שִׁכְחִי 
אֶת הַיַּלְדוּת שֶׁלָּךְ. סִלְחִי לַמּוֹרָה שֶׁקָּרְאָה לְךָ פּוֹזֶלֶת, לַשְּׁכֵנָה 
שֶׁשָּׁלְחָה אֶת בַּעְלָהּ לְהַחֲלִיף אֶת סִיפוֹן הַכִּיּוֹר כְּשֶׁהָיִית לְבַד בַּבַּיִת 
בְּכֻתֹּנֶת. לַגֶּשֶׁם שֶׁתָּפַס אוֹתָךְ עַל מִדְרָכָה, הַשְׁאִירִי אוֹר קָטָן בָּאַמְבַּטְיָה. 
זַהִי אֶת גּוּפֵךְ מִתְכַּוֵּץ בַּמִּטָּה. שִׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ. אַל תִּהְיִי 
חוֹלָה. נַסִּי לֹא לְהִסְתּוֹבֵב עִם הַגּוּשׁ בֶּחָזֶה אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת 
לָשֵׂאת אֶת הָאֵבֶל הַזֶּה. בְּרֶגַע אֶחָד 
אַתְּ יְכוֹלָה לָקוּם –

כְּשֶׁאַתְּ הָאִשָּׁה הַיְחִידָה בַּחֶדֶר 
לִבְשִׁי סְוֵדֶר לָבָן 
וּמִצְאִי לָךְ כִּסֵּא. אַל תְּחַכִּי 
שֶׁיִּנְקְבוּ בִּשְׁמֵךְ. פִּתְחִי אֶת הַפֶּה. 

רקפת ביולי / ירדן בן צור
מתוך: פרברי השינה הכחולה, הוצאת טנג'יר

כָּכָה לִזְקֹף קוֹמָה 
כְּשֶׁכָּל אַחְיוֹתַיִךְ שְׁחוּחוֹת 
כָּכָה לְהַרְהִיב 
מוּל הַקִּיר הַמֻּשְׁפְּרָץ 
לְהַזְחִיל לַפֶּטוּנְיָה מַבָּט. 
כֻּלְּכֶם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁגָּמַרְתִּי, 
גֶּרַנְיוּם, שֶׁאֵין לִי תּוֹחֶלֶת 
בַּקַּיִץ, שֶׁאָשׁוּב לְבוֹסֵס 
בֶּעָפָר, בְּנוֹסְטַלְגְּיָה לַקֹּר. 

וְהִנֵּה, בְּגַנֵּי אֲדָנִית 
הַתְּלוּיִים עַל כֶּרֶס בִּנְיָן, 
נֵס נַעֲשָׂה לִי: 
מַלְאָךְ נִתְגַּלָּה מֵעָלַי וְצוּרָה לוֹ 
מְנוֹעַ מַזְּגָן, וְצִנּוֹר 
מִשְׁתַּלְשֵׁל כְּרַפּוֹנְזֶל, 
מֵמֵס קַרְחוֹנִים עַל רֹאשִׁי 
וְנִהְיֵיתִי וְרֻדָּה כְּשִׁלְשׁוֹם. 

דַּוְקָא בְּיוּלִי זָקַפְתִּי קוֹמָה 
בְּעוֹד כָּל אַחְיוֹתַי שְׁחוּחוֹת.

הנבדל של האהבה / רוני סומק
מתוך: אלג'יר, הוצאת כנרת זמורה דביר

הַסִּינִים מִלְּאוּ אוֹתוֹ בְּפִשְׁתָּן
הַמִּצְרִים בְּמוֹץ תְּבוּאָה,
הָרוֹמָאִים תָּפְרוּ אוֹתוֹ מִקֵּבָה שֶׁל פַּר
וּמְלֻמְּדֵי הָרֶנֶסַנְס דָּחֲסוּ בּוֹ שֵׂעָר תָּלוּשׁ מִסּוּס
לְהַזְכִּיר לוֹ שֶׁיִּדְהַר.לָכֵן מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַחְזִיר אֶת הַכַּדּוּר
לְמִגְרַשׁ חַיָּיו צָרִיךְ לְמַלֵּא אוֹתוֹ שׁוּב
בִּשְׂעַר אִשָּׁה שֶׁאָהַב,לְהָרִיעַ לָהּ
וְלֹא לִבְעֹט אַף פַּעַם
בְּמָה שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל
מִתַּחַת לְרַגְלָיו.