מתוך הספר "עור שֵני", הוצאת פרדס, 2021. 

  וְהִנֵּה-שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת, מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז (יחזקאל, ח') 

חָנוּט בְּתַכְרִיכֵי חַמְסִין תַּמּוּז יוֹרֵד שְׁאוֹלָה 

וְכַָל הַמְּבַכּוֹת אוֹתוֹ זוֹכְרוֹת לוֹ חֲסָדִים, 

לַנַּעַר הַיָּפֶה הַזֶּה אֲשֶׁר בְּכָל סִיסְטוֹלָה 

פָּרְחוּ מִדָּם לִבּוֹ פִּרְגֵי גַּחֶלֶת וּוְרָדִים. 

וְהוּא נִמְתַּח כְּעוֹר שֵׁנִי בֵּינָן וּבֵין הַפֶּרֶא, 

וְזוֹךְ מוֹתוֹ פָּלַח בָּהֶן כְּצִיר לִפְנֵי לֵדָה, 

עַד שֶׁבִּכְיָן עָלָה כְּמוֹ עָנָן מִתּוֹךְ מִקְטֶרֶת. 

מוֹתוֹ הֲיָה לָהֶן גּוֹרָל גָּרוּעַ מִבְּגִידָה. 

תָּמִיד בְּעֵת מְלֵאכֶת אֲרִיַּת הַתְּאֵנִים, 

עָסִיס מָתוֹק קָשַׁר בָּהֶן אֶת כָּל אֲשֶׁר הוּתָר - 

הַטַּעַם שֶׁל הָעוֹר שֶׁלוֹ אֶל תֶּפֶר הַשַׁנִּים 

וְזֶכֶר הַמַּלְקוֹשׁ בָּרֶחֶם אֶל קִנְאַת אִשְׁתָּר. 

עַכְשָׁו, כְּשֶׁהֶן פּוֹרְמוֹת צַּמּוֹת אֶל מוּל רְאִי נְחֹשֶׁת 

וְנִשָׂאוֹת לְגֶבֶר וְיוֹדְעוֹת – אֵין נְחָמָה, 

הַקַּיִץ מְשַקֵּף לָהֶן אֶת כָּל תּוֹלְדוֹת הָעֹשֶׁק, 

גָּרוּם וּצְהֹב-שִׁנַיִם, בִּרְאִי הָאֲדָמָה.

קוקוסים  / קרן קוך

יָדַעְנוּ מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.
זֶה לֹא הָיָה לִנְסֹעַ לִקְטֹף קוֹקוסִים בְּאִיֵּי תַּאיְלַנְד
אוֹ לָשִׁיר שִׁירֵי קֹדֶשׁ בְּמִנְזְרֵי טִיבֶּט.
זֶה הָיָה לְהַנִּיחַ שָׁטִיחַ תַּחַת רַגְלַי יְלָדֵינוּ שֶׁהָיוּ יְחֵפִים
זֶה הָיָה לִסְתֹּם בְּמֶלֶט בּוֹרוֹת שֶׁנִּפְעֲרוּ בַּקִּיר
אוֹ לַחְפֹּר אוֹתָם לְמִנְהָרוֹת אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי
זֶה הָיָה לִשְׁמֹעַ בַּלֵּילוֹת אֶת הַבֶּכִי עוֹלֶה מִתַּחַת לְרִצְפוֹת הַבַּיִת
וּבַבֹּקֶר לְהַעֲבִיר מַטְלִית לַחָה עַל הָרִצְפָּה לְהַבְרִיק אֶת הַדְּמָעוֹת
זֶה הָיָה לְהַתְמִיד בִּשְׁטִיפַת הַכֵּלִים גַּם כְּשֶׁהִתְמִידוּ הַכֵּלִים בְּשִׁבְרוֹנָם
זֶה הָיָה לַחֲצוֹת אֶת מֶרְחַק הַזְּמַן עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַשָּׁלֵם
יָדַעְנוּ מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת וּבְכָל רֶגַע
וָרֶגַע, הִתְגַּלָּה, שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים דָּבָר.
כְּשֶׁלֹּא שַׂמְנוּ לֵב
שִׁירָה קְדוֹשָׁה הִתְנַגְּנָה וְקוֹקוסִים נָפְלוּ עַל רָאשֵׁינוּ

 יונה / ללי מיכאלי 
בָּכִיתִי כָּל הַסֶּרֶט
אֲנִי הוֹלֶכֶת לְדַבֵּר עִם גַּבְרִיאֵל
לָמָּה הוּא לֹא שִׁחְרֵר לָךְ אֶת הַסֵּפֶר קוֹדֶם
וּמִי זֶה הָעָמוֹס לַעֲזָאזֵל
וְלָמָּה לִהֲקוּ דְּמוּת לֹא שַׁרְמַנְטִית שֶׁל אֲבִידָן
וְאֵיךְ מוֹקֵד נִשְׁאַר בְּלִי שֵׁם פְּרָטִי
וְלָמָּה יוֹנָה הִתְכַּחֲשָׁה לַהִתְאַבְּדוּת כְּאוֹפְּצְיָה
וְהַדֻּבָּה הַגְּרִיזִילִית שֶׁגִּדְּלָה אוֹתָהּ
הַדֻּבָּה הַסִּיבִּירִית
שֶׁמְּרִיחָה זֵעָה שֶׁל צְבִיטָה
וְצוֹבַעַת אֶת הַשָּׁמַיִם בְּרַעַל סְגַלְגַּל

 

שׁוּם אֱלֹהִים לֹא יִשְׁמַע
אַף פַּעַם
אֵיךְ נִגְרַרְתְּ לַתְּמִימוּת הַזֹּאת
יַלְדָּה שֶׁל הֲזָיָה
שׁוּם אֱלֹהִים
וְאַל תִּסְמְכִי עַל אֲחֵרִים
אַחֶרֶת תִּשָּׁאֲרִי עִם שִׁירִים עֲרוּפִים
וְאַף אֶחָד לֹא יָבִין לָמָּה אֵין לָךְ מִבְנֶה רָאוּי

 

הַכֹּל הוּכָן בְּתָכְנַת מַחְשֵׁב וְהִדְפִּיס אֶת שִׁירֵי הַתְּלָת מֵמַד שֶׁלָּךְ בְּלָבָן בּוֹהֵק
בִּנְיָן עִם עֵינַיִם וּפֶה וְאַף פַּעַם לֹא תֵּדְעִי מַהִי הַצּוּרָה הַבָּאָה שֶׁתִּכָּנֵס אֵלַיִךְ
עַד שֶׁהַקּוֹל יֵהָפֵךְ לְמָתוֹק דְּבַשׁ
וְהַדְּמָעוֹת יַתְחִילוּ לְסַמֵּן מַסְלוּלִים שְׁחֹרִים עַל הַפָּנִים

 

מתוך: "מסֶכֶת פנים", הוצאת עכשיו, 2015

אתה אף פעם לא יודע מתי זה השישה באוקטובר
ואיפה זה בארי
אלו הם ימי חייך
קלח את הילדים לאט
צחק מהשטויות שלהם יותר
תן לתינוק לאכול ת׳משחת שיניים, הוא כל כך אוהב את זה
חבק את אישתך לחש לה:
אלוהים, אני כל כך שמח שאני מעביר את החיים האלה איתך
או משהו בסגנון
שתה מהיין האדום אדום הזה תן לו לשרוף את גרונך
לעס סעודתך בכוונה
עשה אהבה אמור תודה ברך
על הבית הזה על האור הזה על העור הזה
על הראש הזה שיודע מחשבה
על הלב הזה שיודע רגש
על היד הזאת שיודעת יצירה
על היצירה הזאת שלוחשת הבטחה
 סוד זכר למעשה בראשית
על החיים האלה שאתה באמת חי
על העבר על ההווה
על הסוף שיכול לבוא כל רגע
ואמור אמן

בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן / אודיה רוזנק

בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן אֵין גְּבוּלוֹת בֵּין טוֹב לְרַע,
 בֵּין הָאֶסְתֵּטִי לַלֹּא,
 בֵּין הַדַּעַת לַלֵּב.
 בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן אַתְּ פּוֹתַחַת חַלּוֹן וּמַרְגִּישָׁה בְּתוֹךְ הַגּוּף;
 כָּל הַשָּׁמַיִם, כָּל הַשֶּׁמֶשׁ, כָּל הַיָּם, כָּל הַצּוֹמֵחַ,
 כָּל הָאָדָם הַחַי. בְּתוֹכֵךְ.

 

בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן אַתְּ פּוֹקַחַת עֵינַיִם
 וְאֵין בָּךְ אַשְׁמָה.
 אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהָעוֹלָם פִּרְאִי, וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ מָה שֶׁרוֹצִים.
 בְּאֶרֶץ לְעוֹלָם כֵּן כָּל הַדְּבָרִים הַקּוֹדְמִים נוֹלָדִים מֵחָדָשׁ;
 כּוֹס הַקָּפֶה, הַכֶּלֶב שֶׁלָּךְ, הַמַּצָּעִים הַלְּבָנִים
 הַכֹּל נַעֲשֶׂה לָךְ עַז וּמוּחָשִׁי
 מִתְפַּקֵּעַ מִשֶּׁפַע, נִגָּר אֶל תּוֹכֵךְ כְּמוֹ תְּאֵנִים בְּשֵׁלוֹת
בְּגִגִּית שֶׁל עַרַק.
 הַנְּשִׁימָה מַרְגִּישָׁה שֶׁמֻּתָּר לָהּ לְהִנָּשֵׁם
 וְאַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁמֻּתָּר לָךְ לִחְיוֹת.

 

 

 מתוך הספר: "בוא, לקק אותי", הוצאת: "מרום תרבות ישראלית", שנה: 2020

שאולי יש בהם יופי / נעמי חשמונאי 
מתוך: בסוד החשמל, הוצאת פרדס


בַּבֹּקֶר צִפּוֹר נִשְׁפַּךְ מֵהַצַּוָּאר שֶׁלִּי בְּהֶבְזֵק
לְהִתָּלוֹת עַל עַמּוּדִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ
שֶׁאוּלַי יֵשׁ בָּהֶם יֹפִי אֲבָל אֲנִי לֹא אֶגַּע,
חוֹצֶה אֶת הָרָקִיעַ, חוֹלֵף צֵל מֵעַל מַדְרֵגָה
הָלַכְתִּי כָּל הַדֶּרֶךְ עַד לַבַּיִת שֶׁלְּךָ
לְרַמּוֹת אוֹתְךָ
בְּשִׁיר

האלמנטרי /עמנואל יצחק לוי 
מתוך: השמש שרה למלכיור, הוצאת הבה לאור, 2020

יֵשׁ קְוַארְקִים שֶׁל אשֶׁרמְעַט קְטַנִּים יוֹתֵר מִקְּוַארְקִים אֲחֵרִיםמְעַט אִטִּיִים יוֹתֵר
מְעַט קַיָּמִים פָּחוֹתאֲבָל אַתָּה לֹא מַחְלִיט מִמָּה עָשׂוּי הַיְּקוּם.

מתוך: גן עדן לאורז, הוצאת כנרת זמורה דביר

אנחנו מונחים על העוגה 

כמו בובות חתן כלה. 

גם אם תבוא הסכין

מתוך: מחצית חביוני, הוצאת הבא לאור

הוֹ טַפְּסִי טַפְּסִי פָּסִיפְלוֹרָה מְעַרְסֶלֶת, כַּסִּינִי עַד לֹא אֵדַע 

הֵיכָן הוּא מִפְתָּנִי. קוּמִי־קוּמִי דָּלֶ"ת אַמּוֹתַי, קוּמִי זֵר פּוֹרֵעַ. 

חַפִּי מִזָּר, חַפִּי מֵרֵעַ. (בְּצִלֵּךְ תִּרְוַח כַּפָּרָה כִּפְרִיחַת הַפְּרִי, 

תִּמְחֶה שִׁכְחָה, מִי שֶׁפִּלְּחָה אֶת תְּנוּמָתִי תִּדְהֶה כְּנִיחוֹחָהּ), 

כַּסִּי כַּסִּינִי סְבַךְ טָרִי, כַּסִּי כַּסִּינִי סְבַךְ טָרִי, (שְׁכֵנַי יְשַׁעֲרוּנִי 

כְּקִיקְלוֹפּ, אָדוֹן הַמִּתְחַפֵּר בַּחֲפָצִים), הוֹ גָּדֵר חַיָּה הֲיִי 

דָּבָר לְהַעֲצִים, הֲיִי חַיִץ שֶׁל תִּפְרַחַת, הֲיִי תְּשׁוּבָה, 

הֲיִי נִצַּחַת, הֲיִי גְּדוֹלָה מִסַּךְ הַנִּחוּמִים, גּוֹרָלִית וּמַגְזִימָה, 

הֲיִי פִּרְאִית וַעֲסִיסִית, גָּעֳלִית וְרַחוּמָה, הִתְפַּתְּלִי כַּשְּׁבִיל הָרֵיק, 

הִטָּפְלִי אֶל רֵיקוּתִי, הֲיִי סְבוּכָה, קַשְּׁטִי, קַשְּׁטִי, חַיַּת גָּדֵר, 

הֲיִי מַרְבָד לָאֲגָלִים, הֱיִי מֶתֶק לַצְּרָעוֹת, הֲיִי פּוֹרָה יוֹתֵר מִסַּךְ 

הַנִּיחוֹחוֹת, הֲיִי מֶרְכָּז לַדִּמּוּיִים.  לִפְתִי, לִפְתִי, לִפְתִי, 

לִפְתִי כָּל מַה שֶּׁנִּקְרָה, לִפְתִי כָּל מַה שֶּׁדּוֹמֵם, 

הֲיִי שְׁרוּיָה בַּכֹּל, לַבִּי אֶת חֲמָתָם, הֲיִי גְּלוּיָה, כְּפֶשַׁע תָּם, 

הֲיִי מִסְתּוֹר לַמְפַזֶּזֶת, לַטְּרוּטָה בְּדַעֲתָהּ, 

הֲיִי מַרְאֶה שֶׁאֵין בּוֹ חֵן, הֲיִי מַרְאֶה שֶׁאֵין בּוֹ רָע, 

הֲיִי רוֹדֶפֶת־עוֹד, גַּמְלוֹנִית וְכַבִּירָה, 

הֲיִי תּוֹחֶמֶת לַהֶפְקֵר: מְעַדֶּנֶת הַגְּזֵרָה. 

מתוך: פרברי השינה הכחולה, הוצאת טנג'יר

הָעוֹלָם עַכְשָׁו קוֹלוֹ הַמְרֻסָּק שֶׁל אֱלֹהִים, 
הַיֹּבֶשׁ בַּשָּׂפָה 
כְּאֵב הָרֹאשׁ הַדַּק 

יְקִיצַת הָעֲנָנִים 
מֵחֲרִיפוּת הַלַּיְלָה 

צְרִיבַת גְּרוֹנָם שֶׁל הָעֵצִים 
אַחֲרֵי סִיגַרְיָה 

קוֹלָן שֶׁל בְּנוֹת רֶשֶׁף 
לִפְנֵי הַקָּפֶה הָרִאשׁוֹן 

כְּשֶׁאַתְּ הָלַכְתְּּ, הַיָּם 
חָצָה בַּחָרָבָה וְשָׁב 
אֶל הַנָּהָר 

הִשְׁתּוֹבְבוּ הַמַּלְאָכִים 
וְזֹהַר חַכְלִילִי נָח 
עַל הַמִּרְפֶּסֶת 

טַל מָשַׁח מַעֲקֶה 
בְּמַעֲטֶה שָׁקוּף 

כַּמָּה חִכִּיתִי לְאֵיזוֹ הִשְׁתַּתְּפוּת 
 בְּצַעַר, לְשַׁלֶּכֶת שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ 
הָאֲבָנִים הִבִּיטוּ בִּי 
בְּשִׁעֲמוּם 

לֹא אָשִׁיב לוֹ בְּאוֹתוֹ מַטְבֵּעַ 
אָזַל הַצֶּבַע מֵחַרְצִיּוֹת הַבָּר 
וּכְבָר נִרְשֶׁמֶת עֲיֵפוּת 
בְּקִנֵּי הַנְּמָלִים. 

הַלַּיְלָה לֹא אֵצֵא 
לִרְקֹד 
וְלֹא אֶחְמֹד, 
אַרְשֶׁה לוֹ שֶׁקֶט 
אוּלַי אֶחְבֹּט אֶת מְעִילִי 
נֶגֶד הָרוּחַ. 

כִּי הָעוֹלָם עַכְשָׁו 
אַחֲרֵי פְּרֵדָה.