Another type of desecration that occurs is when a person commits a transgression without any desire to do so. If there is no real drive to sin its considered as if he's acting rebelliously, and the Chofetz Chaim applies this desecration to both the speaker and listener. Seemingly people enjoy speaking gossip and derive pleasure from it, so how it be said that there's no benefit to it? Perhaps we can explain the pleasure as a feeling of providing juicy information to people which will enhance our honor. But this is a façade, in truth if we would contemplate this it would become apparent that no respect is given for those who speak improperly about those and in actuality people are even more wary of a gossip monger. 

Chofetz Chaim, Introduction (Lavin)

וְעוֹבֵר נַמֵי הַמְסַפֵּר וְהַמְקַבֵּל (ו) בְּלָאו (ויקרא כ"ב ל"ב) דְּ ''לֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי'', אַחֲרֵי שֶׁאֵין בָּזֶה תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָאָה גַּשְׁמִית, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּבֵּר יִצְרוֹ עָלָיו, עַל כֵּן נֶחְשָׁב הֶעָוֹן הַזֶּה כְּמֶרֶד וּפְרִיקַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּעָלְמָא, וּמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בָּזֶה.

Be'er Mayim Chaim 7

הוא ממה שכתב הרמב''ם בספר המצות ל''ת ס''ג וז''ל שהזהירנו מחילול השם וכו' והעון הזה יחלק לשלשה חלקים וכו' והחלק הב' כשיעשה אדם עבירה אין תאוה בה ולא הנאה וכו' הנה זה מחלל השם גם כן ולוקה ולפיכך אמר ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את השם אלהיך אני ה', כי זה מכוין להכעיס בזה הענין ואין הנאה גשמית בזה, ופירושו הרי הוא כמכוין להכעיס בזה הענין שאין לו הנאה גשמית בה

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]

Someone that is looked up to by those around him will also transgress the prohibition of desecrating Hashem's name. Since his actions are being analyzed and he's a person engaged in the study of Torah, it would be expected that he would be closer to perfection in his character. However when it it seems that the Torah isn't producing that perfection, people may conclude that the Torah system doesn't work.

Chofetz Chaim, Introduction (Lavin)

וְעוֹבֵר נַמֵי הַמְסַפֵּר וְהַמְקַבֵּל (ו) בְּלָאו (ויקרא כ"ב ל"ב) דְּ ''לֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי'', אַחֲרֵי שֶׁאֵין בָּזֶה תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָאָה גַּשְׁמִית, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּבֵּר יִצְרוֹ עָלָיו, עַל כֵּן נֶחְשָׁב הֶעָוֹן הַזֶּה כְּמֶרֶד וּפְרִיקַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּעָלְמָא, וּמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בָּזֶה. וְזֶה דִּבַּרְנוּ אֲפִלּוּ בִּסְתַם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט אִם הוּא אִישׁ חָשׁוּב, שֶׁהַכָּל מִסְתַּכְּלִין עַל מַעֲשָׂיו, בְּוַדַּאי מִתְחַלֵּל הַשֵּׁם עַל יְדֵי זֶה. וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה אִם הָיָה הָעֲבֵרָה הַזֹּאת בָּרַבִּים, בְּוַדַּאי שֶׁהַחֵטְא גָּדוֹל עַד מְאֹד, שֶׁנִּקְרָא מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים.

Yoma 86a

......הֵיכִי דָּמֵי חִילּוּל הַשֵּׁם אָמַר רַב כְּגוֹן אֲנָא אִי שָׁקֵילְנָא בִּישְׂרָא מִטַּבָּחָא וְלָא יָהֵיבְנָא דְּמֵי לְאַלְתַּר אָמַר אַבָּיֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאַתְרָא דְּלָא תָּבְעִי אֲבָל בְּאַתְרָא דְּתָבְעִי לֵית לַן בַּהּ

אַבָּיֵי אָמַר כִּדְתַנְיָא וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדְךָ שֶׁיְּהֵא קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וִיהֵא מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו אַשְׁרֵי אָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה אַשְׁרֵי רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה פְּלוֹנִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה רְאוּ כַּמָּה נָאִים דְּרָכָיו כַּמָּה מְתוּקָּנִים מַעֲשָׂיו עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר

Mesillas Yesharim - 11th Perek

והענין, שכל אדם לפי מדריגתו ולפי מה שהוא נחשב בעיני הדור, צריך שיתבונן לבלתי עשות דבר בלתי הגון לאיש כמותו, כי כפי רבות חשיבותו וחכמתו כן ראוי שירבה זהירותו בדברי העבודה ודקדוקו בה, ואם איננו עושה כן, הרי שם שמים מתחלל בו חס וחלילה, כי כבוד התורה הוא, שמי שמרבה הלימוד בה ירבה כמו כן ביושר ובתיקון המדות, וכל מה שיחסר מזה למי שמרבה בלימוד, גורם ביזיון ללימוד עצמו, וזה חס וחלילה חילול לשמו יתברך, שנתן לנו את תורתו הקדושה וצונו לעסוק בה להשיג על ידה שלימותנו.

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]

The 5th Prohibition is to guard yourself from forgetting Hashem your G-D. This is essentially a warning of being haughty. In the context of Lashon Hara, since the speaker is putting down his friend he must think of himself as someone who doesn't have faults. Conversely if he was aware of his own faults he would not be speaking of others faults. A common misconception people have is they think when putting others down their own worth is raised in the eyes of others however people actually lose respect for them. Additionally in a situation when one has an opportunity to speak Lashon Hara and its evident he chooses not to it then gains the esteem of those around him

SeMaG - Negative Commandments 64

....אבל לחברה על לאו זה ולמנות זה בלאו לא היה דעתי גם רבינו משה לא חיברו ולא הזכירו בחשבון הלאוין וכשהגעתי להשלים ע"כ הלאוין וארא בחלום במראית הלילה הנה שכחת את העיקר השמר לך פן תשכח את ה' והתבוננתי עליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת השם הואלתי לחברו בעזרת יהיב חכמתא לחכימין אחרי כן עיינתי בספר פ"ק דסוטה [דף ה'] וגרסינן שם בהדיא אזהרה לגסי הרוח מניין רב נחמן ברבי יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת את ה' וכתיב השמר פן תשכח את ה' וכדרבי אבין אמר רבי אלעאי דאמר כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה:

Chofetz Chaim, Introduction (Lavin)

וְעוֹבֵר נַמֵי הַמְסַפֵּר (ה) לָשׁוֹן הָרָע בְּלָאו (דברים ה' י"א) דְּ''הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ'', שֶׁהוּא אַזְהָרָה לְגַסֵי הָרוּחַ, כִּי כֵּיוָן שֶׁהוּא מַלְעִיג וּמִתְלוֹצֵץ עַל חֲבֵרוֹ, מִסְתָמָא הוּא מַחֲשִׁיב אֶת עַצְמוֹ לְחָכָם וּלְאִישׁ בַּאֲנָשִׁים, כִּי אִלּוּ הָיָה מַכִּיר אֶת נִגְעֵי עַצְמוֹ, לֹא הָיָה מַלְעִיג מֵחֲבֵרוֹ, וְיָדוּעַ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסוֹטָה (דף ד'), שֶׁעֲוֹן הַגַּאֲוָה קָשֶׁה עַד מְאֹד, כִּדְאִיתָא שָׁם, שֶׁעֲבוּר זֶה אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר לִתְחִיַּת הַמֵתִים, וְהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּשְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו, וְהוּא נִקְרָא תּוֹעֵבָה, עַיֵּן שָׁם בַּגְּמָרָא. וּבִפְרָט אִם בַּסִפּוּר הַזֶּה שֶׁל קְלוֹן חֲבֵרוֹ הוּא מְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי עוֹבֵר בְּלָאו זֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁכְּרָתוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ''ל בְּרוּחַ קָדְשָׁם מֵעוֹלָם הַבָּא וְאָמְרוּ (ירושלמי, חגיגה פרק ב' הלכה א'): ''הַמִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא''.

Mishlei 3:34

אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ ולעניים [וְ֝לַעֲנָוִ֗ים] יִתֶּן־חֵֽן׃

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]

We would think that both parties that are involved in the transgression of Lashon Hara would be viewed as willing partners interested in some form of gossip. The reality that the Torah is teaching us is they aren't considered in a normal healthy state of mind and therefore each one is guilty of causing the other to transgress with this communication. 

Rambam - Sefer HaMitzvos (299)

הזהיר מהכשיל קצתנו את קצתנו והוא שאם ישאלך אדם עצה בדבר נפתה בו, ובאה האזהרה מלרמותו ומהכשילו אבל תישירהו על הדבר שתחשוב שהוא טוב וישר, והוא אמרו ולפני עור לא תתן מכשול. ולשון ספרי למי שהוא סומא בדבר ונוטל עצה ממך אל תתן לו עצה שאינה הוגנת. ולאו זה כולל ג"כ מי שיעזור על עבירה או יסבב אותה, כי הוא יביא האיש ההוא לעון ובעזרתו הכשילו וחזר עור ויפתהו ויעזרהו להשלים עבירתו או יכין לו סבת העבירה, ומאלו הפנים אמרו במלוה ולוה ברבית ששניהם יחד עוברים משום ולפני עור לא תתן מכשול, כי כל אחד משניהם עזר את חבירו והכין לו להשלים העבירה, ודברים רבים מאד מזה המין יאמרו בהן עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול, ופשטיה דקרא כמו שזכרנו תחלה. (קדושים, שם פי"ב):

Chofetz Chaim, Introduction (Lavin)

וְעוֹבֵר נַמֵי (ד) הַמְסַפֵּר וְהַמְקַבֵּל בְּלָאו (ויקרא י"ט י"ד) דְּ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'' כִּי כָּל אֶחָד נוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי חֲבֵרוֹ, שֶׁיַּעֲבֹר עַל לָאוִין הַמְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה.

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]

The third prohibition is to be very careful in being guarded against the affliction of Leprosy. Meaning, we must be vigilant from speech which will result in Leprosy. The Chofetz Chaim says although nowadays we see that people speak Lashon Hara and don't have this leprosy there still exists an impurity that comes with it. The two sides of the Ten Commandments were of equal size although the commandments between Hashem and man contain way more words than between man and man nevertheless the size was of a greater size because it should be more apparent since there's a greater inclination to sin. We naturally view the commandments of relationships between people in a less significant way. The Alter of Kelm explains the reason behind this is that we acknowledge we can't completely comprehend the commandments between us and Hashem but we assume we can understand the laws between people. However the truth is that there is a spiritual dimension that we are incognizant of when it comes to these commandments as well.

Chofetz Chaim, Introduction (Lavin)

וְעוֹבֵר נַמֵי (ג) הַמְסַפֵּר בְּמַה דִּכְתִיב (דברים כ"ד ח'): ''הִשָּׁמֶר בְּנְגַע הַצָרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת'', וּפֵרְשׁוּ בְּסִפְרָא (בחקתי פרשה א' ג') דְּמַה שֶּׁכָּתְבָה הַתּוֹרָה ''לִשְׁמֹר מְאֹד'', הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ מִלְּהִזָּהֵר מִלָשׁוֹן הָרָע, שֶׁלֹּא תָּבֹא עָלֶיךָ הַצָרַעַת עַל יְדֵי סִפּוּר הַזֶּה.

Shemiras HaLashon - Shaar HaZechira (6th Perek)

וְהִנֵּה כָּל זֶה הָיָה, בִּזְמַן שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַתָּה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁאֵין לָנוּ לֹא מִקְדָּשׁ וְלֹא קָרְבָּנוֹת וְלֹא כֹּהֵן מְטַהֵר, אִם הָיָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הַנְּגָעִים עַל גּוּפוֹ, הָיָה נִשְׁאָר בְּטֻמְאָתוֹ לָעַד, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִנָּקוֹת מִזֶּה, עַל כֵּן נִשְׁאֲרָה טֻמְאַת הַנֶּגַע שֶׁבָּא עַל יְדֵי חֵטְא זֶה דְּבוּקָה רַק בְּנַפְשׁוֹ וְאֵין בּוֹלֶטֶת עַל גּוּפוֹ מִבַּחוּץ. וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ [הוּבָא בְּיַלְקוּט פָּרָשַׁת מְצֹרָע בְּשֵׁם ר' יַנַּאי] "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׂמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", מִצָּרַעַת נַפְשׁוֹ, כִּי הַנֶּגַע וְהַצָּרַעַת דְּבוּקָה בַּנֶּפֶשׁ.

עַל כֵּן הָאָדָם הַמֻּרְגָּל בְּחֵטְא זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לְהִתְאוֹנֵן תָּמִיד עַל נַפְשׁוֹ, כִּי אַף שֶׁמְּחַפֶּה עָלָיו הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם וְאֵינוֹ מַרְאֶה קְלוֹנוֹ לַכֹּל, עַל כָּל פָּנִים אַחַר פְּטִירָתוֹ, שֶׁתֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף, תִּתְגַּלֶּה זֹהֲמַת צָרַעְתּוֹ לְעֵינֵי הַכֹּל, וְכָל עוֹד שֶׁתְּהֵא דְּבוּקָה חֶלְאַת הַזֹּהֲמָא הַזּוֹ בַּנֶּפֶשׁ, בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא מְנֻגָּע בְּהֵיכָל ה' בְּגַן עֵדֶן וְיִצְטָרֵךְ לֵישֵׁב בָּדָד לְמַעְלָה חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מְקוֹם הַקְּלִפּוֹת וְהַחִצּוֹנִים, אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי.

Mabit, Beis Elokim - Sha'ar HaYesodos (12th Perek)

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]

The speaker and listener of Lashon Hara both violate the transgression of accepting a false report. The reason the Torah refers to the report as false even though a true report is included is because its impossible there wont be a mix of words that are not completely true. When we call attention to certain faults people have, it implies that is who he is but it doesn't give the full context which is misleading and false although it isn't a "lie" in the classical sense.

Chofetz Chaim, Introduction (Lavin)

וְעוֹבֵר נַמֵי (גם כן) (ב) הַמְסַפֵּר אוֹ הַמְקַבֵּל בְּלָאו (שְׁמות כ"ג א') דְּ''לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'' וְקָרֵי בֵּהּ נַמֵי לֹא תַשִּׂיא, וְאִם כֵּן לָאו זֶה כּוֹלֵל לִשְׁנֵיהֶם

Be'er Mayim Chaim, Lavin:2

שהתורה ירדה לסוף דעת המספר שכיון שהוא מספר טענותיו שלא בפני בעל דינו אי אפשר שלא יערב בתוך הטעמת דבריו דבר שאיננו אמת כ''כ

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]

The first transgression comes from (ויקרא י"ט ט"ז): ''לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶךָ''. This is a reference to the initial stage of Lashon Hara in which the speaker "spies out the negative" to speak about. Klal Yisroel was punished 40 extra years in the desert as a result of the 40 days of spying on Eretz Yisroel which resulted in Lashon Hara about the land. Why was the punishment 40 years if the actual transgression was only done on one day? The main transgression was not the negative speech itself but it was the negative attitude they had as they were spying which spanned 40 days. This is true of all Lashon Hara, the main issue is the negative perspective that a person has about another and the speech which it results in is only the completion of the prohibition.

Rashi - Vayikra 19:16

לא תלך רכיל. אֲנִי אוֹמֵר עַל שֵׁם שֶׁכָּל מְשַׁלְּחֵי מְדָנִים וּמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע הוֹלְכִים בְּבָתֵּי רֵעֵיהֶם לְרַגֵּל מַה יִּרְאוּ רָע, אוֹ מַה יִּשְׁמְעוּ רָע, לְסַפֵּר בַּשּׁוּק, נִקְרָאִים הוֹלְכֵי רָכִיל — הוֹלְכֵי רְגִילָה

Bamidbar 14:34

בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָרֶץ֮ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנוּאָתִֽי׃

Sichos Mussar

Chofetz Chaim - 2:12

שמתחלה עון הליכה בידו ואחר כך עון מעשה בידו, כי התורה הקדושה צותה: "לא תלך רכיל בעמך", להורות לנו שגם על הליכה יש אסור, לבד עון הרכילות בעצמו, כמו שמבאר בשל"ה. ועל איש כזה שיך מאמר חז"ל: המקדים רגליו לדבר עברה מקדימין לו מלאך המות

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]

We are told by the Creator of the Yetzer Hora that the ONLY successful method of dealing with its sickness is with the remedy of Torah. The most powerful way to utilize this method is by studying in depth the area in which we are struggling. Additionally we also receive a mystical hindering of the Yetzer Hora when we delve into the learning of that topic.

Mesillas Yesharim - 5th Perek

הא, למה זה דומה. לחולה שדרש ברופאים והכירו חליו ואמרו לו שיקח סם זה. והוא, מבלתי שתקדם לו ידיעה במלאכת הרפואה, יניח הסם ההוא ויקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים, הלא ימות החולה ההוא ודאי. כן הדבר הזה. כי אין מי שמכיר בחלי היצר הרע ובכחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה. מי איפוא יניחה ויקח מה שיקח זולתה ויחיה, ודאי שחושך החומריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה והוא לא יבין עד שימצא שקוע ברעה ורחוק מן האמת הרחק גדול שאפילו הרהורי דברים לא יעלו על לבו לבקש האמת.

Iggeres HaMussar

הַנִּשְׂגָּב וְהָעִקָּר בְּשִׁמּוּשׁ רְפוּאוֹת הַתּוֹרָה לְתַחֲלוּאֵי הַיֵּצֶר, הוּא לִלְמֹד בְּעֹז וְעִיּוּן עָמֹק הֵיטֵב, דִּינֵי הָעֲבֵרָה עַצְמָהּ, הַהֲלָכָה עִם כָּל סְעִיפֶיהָ. כִּי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת הַרְבֵּה מֵהָעֲבֵרוֹת אֲשֶׁר הָאָדָם נִמְנָע מֵהֶם בְּטֶבַע, וְלֹא יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם אַף גַּם בְּעֵת אֲשֶׁר יִלְחֲצֶנּוּ לָזֶה אֵיזֶה דָּבָר, וְיֶשְׁנָם עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ, וְהָאָדָם הַזֶּה בְּעַצְמוֹ יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בְּנָקֵל. דֶּרֶךְ מָשָׁל, חֵלֶק גָּדוֹל מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּמְעַט רֻבָּם כְּכֻלָּם לֹא יֹאכְלוּ, בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם חָלִילָה, אַף גַּם בְּעֵת אֲשֶׁר יִרְעֲבוּ וְיִצְטַעֲרוּ הַרְבֵּה. וּבְלָשׁוֹן הָרָע הַחֲמוּרָה, בְּנָקֵל יַעַבְרוּ עָלֶיהָ גַּם בְּלִי תַּאֲוָה גְּדוֹלָה. וְעַתָּה הִנְּנוּ רוֹאִים כִּי עִקַּר הַשְּׁמִירָה מֵהָעֲבֵרָה הִיא, רַק לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֶרְגֵּל (הַשִּׁמּוּר) טֶבַע אֵצֶל הָאָדָם, עַל כֵּן אַף אִם יִתְאַמֵּץ הָאָדָם הַלָּזֶה לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַמּוּסָר, לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בְּהַשְּׁמִירָה מִלָּשׁוֹן הָרָע עִם כָּל חוּשָׁיו וְרַעְיוֹנָיו כַּיָּאוֹת, בְּכָל זֹאת, כָּל עוֹד שֶׁלֹּא נִתְחַלֵּף טִבְעוֹ וְהֶרְגֵּלוֹ בָּזֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם חֵפֶץ טִבְעִי לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, יוֹתֵר יַעֲבֹר בְּנָקֵל עַל לָשׁוֹן הָרָע מֵאֲשֶׁר יֹאכַל בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם חָלִילָה. וְכֵן הוּא הָעִנְיָן בְּכָל מִינֵי עֲבֵרוֹת, הַכֹּל לְפִי הָאָדָם וְהַזְּמַן וְהַמָּחוֹז, כִּי גַּם לֹא כָּל הַמְּחוֹזוֹת שָׁוִים בָּזֶה, כִּי אִם מִתְחַלְּפִים בְּעִנְיָנָם, כָּל מָחוֹז יֵשׁ לוֹ עֲבֵרוֹת אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר יִשָּׁמֵר אֶצְלָם בְּנָקֵל וּמְרֻחָק מֵהֶם בְּטֶבַע.

Chofetz Chaim, Preface

גַּם לְבַד זֶה יָדוּעַ הוּא מַה שֶּׁהוּבָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת נָשׂא {י"ד ד'}, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִם יָגַעְתָּ הַרְבֵּה בְּדִבְרֵיהֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִיר יֵצֶר הָרָע מִמְּךָ. עַל כֵּן אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי, אֶפְשָׁר שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיְּעַיְּנוּ בַּסֵפֶר הַזֶּה, שֶׁהוּא מְלֻקָּט מִכָּל דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים בְּעִנְיָן זֶה וְיִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ, לֹא יִשְׁלֹט כָּל כָּךְ הַיֵּצֶּר הָרָע בְּעָוֹן זֶה. וּמִמֵּילָא כְּשֶׁיִּמְשֹׁךְ מִתְּחִלָּה אֶת עַצְּמוֹ מֵּעָוֹן זֶה בְּמִקְצָת, בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן יִמְשֹׁךְ אֶת יָדוֹ מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]

To those that propound that the Laws of proper speech are too numerous and difficult, the Chofetz Chaim responds that Hashem does not act unfairly with His creation and its impossible He would give us a command that we're unable to adhere to. We find by the builders of the Mishkan that Hashem gave them ability beyond their potential due to their inspiration and firm commitment and the same applies to all matters of Divine service. 

Chofetz Chaim, Preface

וידעתי גם ידעתי כי ימצאו אנשים, אשר ירצו להמעיט את מעלת הלמוד בענין זה, ויתלו את עצמן במאמר חז"ל: מוטב שיהיו שוגגין, ואל יהיו מזידין, אך באמת הדין אתי משני צדדים. א. בדבר המפרש בתורה, אין אומרים מוטב וכו', כמו שפסק בארח חיים בסימן תר"ח סעיף ב' בהג"ה, ולשון הרע ורכילות הוא דבר המפרש בתורה ועוד, אם כן לא נלמד לרבים הלכות גזל, דגם זה קשה מאד לקים, כמו שאמרו חז"ל בבבא בתרא דף קס"ה. (ואף שבלשון הרע אמרו שם, שכלם נכשלין, הלא לא אמרו רק באבק, כמו שהקשה הגמרא שם: בלשון הרע סלקא דעתך (עלתה בדעתך). ויהיה תועלת על כל פנים מלמוד ענינים אלו להנצל מעצם העון, ואפלו מאבק לשון הרע יוכל להנצל, אם יתן לבו ורעיוניו לזה, דלא אמרו אין אדם וכו', רק בסתמא) וכן לא נלמדם הלכות שבת, שהם כהררים התלוים בשערה, והרבה דינים יש בהם, שקשה מאד לקים אותם. ועוד היאך העתיקו לנו חז"ל בערכין (דף ט"ו: ודף ט"ז) העקרים בענינים אלו, כגון, מה שאמרו שם: היכי דמי לישנא בישא, נורא בי פלניא (איך נקרא לשון הרע? אש אצל פלוני) וכדומה. ועוד מגופא דקרא נוכיח, הלא כתיב בתורה: "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים" וכו', והביא הרמב"ן בבאורו בשם הספרי, שצריך לזכר תמיד בפה מעשה מרים כדי שעל ידי זה נתבונן את גדל העון המר, ולדבריהם, אדרבה, לא נזכר, ונוכל להיות שוגגין בזה, אלא ודאי דהתורה ירדה לסוף דעת האדם, שבכחו להיות נזהר מזה העון, דאי לאו הכי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, וכאשר יתבונן תמיד בזה, יהיה לו בודאי לתועלת גדולה להנצל מעון זה.

Toras HaBayis

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]

We should relate to mitzvos in a way that any slight deviation in performance has a massive difference in results. Even if learning these laws don't prevent speaking Lashon Hara completely there is still a tremendous benefit to even refrain from its speech for a moment. We need to appreciate every victory that we achieve no matter how small in order to use it as a stepping stone toward success.

Chofetz Chaim, Preface

עוד ימצא תועלת גדולה מלמוד ענינים אלו, שעל ידי זה לא יהיה דבר זה בעיניו כהפקר, ואז אפלו אם יהיה, חס ושלום, נכשל בזה לפרקים, איננו בכלל בעלי לשון הרע, שעל זה אמרו חז"ל בערכין, ששקול כנגד ג' עונות החמורות, ואינם מקבלין פני שכינה, וכיוצא מענשין החמורין, כמו שמוכח מדברי רבנו יונה ב"שערי תשובה" ומדברי ה"כסף משנה" ברמב"ם בפרק ז' מהלכות דעות רק כשאר לאו דעלמא. גם על ידי זה ידע בנפשו שחטא לפני ה', וכמו שאמר הכתוב (ירמיה ב, לה): "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי", ויראה לפיס את חברו עבור זה, או לפחות שלא לדבר עליו עוד הפעם, מה שאין כן אם ישליך, חס ושלום, את הדבר אחר גוו, ואינו חושבו לעון כלל

Mesillas Yesharim - 1st Perek

מעתה ודאי הוא, שהדקדוק שידקדק על ענין המצות והעבודה, מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יקרם, כי תולדתם נולדת בשלמות האמיתי והיקר הנצחי שאין יקר למעלה ממנו.

Chovos HaLevovos - Sha'ar Yichud HaMaaseh (5th Perek)

ועל כן ראוי לך שתהיה נזהר ממנו. ואל תמלא ממשאלותיו בך מאומה רק יגדל בעיניך המעט שבמעט מנצוחו והמצער מהתגברותו כדי שתהיה לך מדרגה אל מה שלמעלה ממנו כי במהרה תהיה תשוקתו אליך, ולא יעמוד לפניך בעמדך כנגדו כמ״‎ש (בראשית ד׳:ז׳) ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו

Please send any feedback for any of the episodes to [email protected]