האמת שהתחשק לנו לכתוב 100 דברים שלמדנו מהפרק הזה, אבל אנחנו מנסים להגביל את עצמנו ל5. 

מה קורה כשקבוצה של יותר מ1,000 נשים (לא פראייריות), נפגשות ביחד ויוצרות קהילה? 

תעשו לעצמכם.ן טובה ותאזינו לפרק שכולו השראה.

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. במילואים ארוכים תמיד ישאלו אותך כאישה, מי עם הילדים? 

כמה גברים נשאלים? (רמז: 0). קהילת ״המילואימיות״ הוקמה מתוך צורך אמיתי של טל, קרן ועוד הרבה נשים, שיהיה מקום בטוח להתייעץ בו ולספר חוויות של נשים במילואים, מכיוון שהמילואים זה מקום מאוד גברי ובודד.

2. שיחות בקהילות הן דרך מעולה להבין פערים וצרכים בתחומים שונים. לדוגמא, במילואימיות השיחות איפשרו הצפה של פערים, וקרן וטל כנשות עשייה התקשו מאוד לשבת מנגד ולא לפעול כדי לשנות, הן אפילו הגיעו לכנסת ושינו מדיניות.

3. לא צריך להיות נשים מובילות, בונות קהילה מקצועיות כדי להקים קהילה. לפעמים מספיק לגעת בנושאים שיש בהם צורך (כמו בניהול מוצר), על מנת שהקהילה תצליח.

4. ברגע שהובלת הקהילה הופכת להיות משותפת ולא רק על הכתפיים של היזמות, התנועה והשינוי מתחילים להתהוות.

5. הפייסבוק הוא כלי לשיח בין חברות הקהילה, חשוב שיהיה ועד מנהל שייסע בתכנון אסטרטגי, אם רוצים לייצר שינוי גדול חשוב שיהיו חברות קהילה שיעסקו ביחסי ציבור והכי חשוב לייצר חיבורים ומפגשים שתתן לחברות הקהילה אף להשפיע על עתיד הקהילה.

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

הפעם בפרק, לא בהכרח נושא שהייתם מצפים, אנחנו מארחים את שי גולוב על ספורט וקהילה. 

5 דברים שלמדנו מהפרק: 

1. יש ארצות שבהן תרבות הספורט כולה מכוונת לכך, לדוגמא בגרמניה. בארץ שנים ההסתדרות שלטה במועדונים במשך שנים ולכן תרבות הספורט פה מתנהלת בצורה שונה.  

2. היום, למרות שהספורט ברובו הוא תחרותי, ניתן למצוא לא מעט היבטים קהילתיים. למשל, מועדון אוהדים שמתנהל בצורה שיתופית. 

3. בספורט כמו קהילה יש מרכיב של מסורת שנוצרת אצל האוהדים שמייצרת שייכות. 

4. יש 11 קבוצות בישראל שהן בשליטת האוהדים וזה ממש כמו בקואופרטיבים שצצים היום בקהילות רבות

5.  בפועל מועדוני ספורט בבעלות אוהדים מתקשים לשרוד למשך שנים. למה? תאזינו לפרק. 

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

כבר עניתם על המשוב שלנו? ככה נדע מה אתם חושבים. 

דניאל ואנוה

הילה רוט היא כיום מנהלת קבוצת הקהילות הגלובאליות ב- Waze. הילה גויסה תחילה על מנת להקים את קהילת הבטא של החברה ולבנות צוות חזק שינהל את הקהילה הזו, עם השנים קודמה להוביל את כל קבוצת הקהילות בתחומים השונים (הקבוצה של הילה מונה היום מעל 50 עובדים שמנהלים את אופרציית הקהילות באופן שוטף!). הצוותים שמנהלים את הקהילות של ווייז פרושים החל מסאו-פאלו, מנילה, קייב ועד לתל אביב (ועוד כמה מקומות), והם אחראים להוביל קהילות איכותיות ומגוונות עם למעלה מ-500 אלף מתנדבים מכל העולם. הקהילות מחולקות על פי נושא: עורכי מפות, בודקי בטא, קארפול, קהילת שותפים של ווייז ומתרגמים. 

חמישה דברים שלמדנו מהפרק?

1. ההצלחה של ווייז מאז ומעולם בעיקר בזכות הא.נשים ״מאחורי הקלעים״, הקהילות, המתנדבים והמתנדבות ומבחינת ווייז אין להם מוצר בלי הקהילות.
2. בווייז יש חברי וחברות קהילה שנמצאים.ות איתם כבר מעל 10 שנים! בסקרים נראה כי חברי וחברות הקהילה נשארים כל כך הרבה זמן בזכות תחושת המשמעות והערך. 
3. ווייז עובדת קשה מאוד על מנת לשמר את הקשר עם חברי וחברות הקהילה על ידי מיטאפים, כנסים ייעודיים וקשר אישי ויוצרת חיבורים בין חברי וחברות הקהילה והעובדים.ות ברחבי העולם (אפילו יצאו זוגות מהמפגשים האלו!).
4. אין עובדי וויז שעורכים את המפות במדינות באופן שוטף, כל זה נעשה אך ורק על ידי המתנדבים והמתנדבות של הקהילות.
5. כדי לבנות קהילות איכותיות של משתמשים ומשתמשות, חברות חייבות לשים איש או אשת מקצוע שיבצעו אך ורק את זה. רק ככה ניתן לבנות קהילות חזקות, בעלות מעורבות ועם רמת אמון גבוהה למוצר.

הילה מזמינה אתכם להצטרף לקהילות של וויז

וכמובן שכרגיל מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בטלגרם

רשת ‘מיתרים’ נוסדה ע”י הרב מיכאל מלכיאור בשנת 2001 במטרה לאפשר למגוון רחב של אוכלוסיות על הרצף היהודי-ישראלי לחיות יחד וללמוד בצוותא באקלים חינוכי מיטבי, המאפשר לכל אחד ואחת לעצב את זהותם. הרשת מסייעת בהקמה ובליווי של קהילות מעורבות ומסגרות חינוכיות משלבות.

בפרק הנוכחי נפגשנו עם יותם זיו, מנהל שותף באגף הקהילות של רשת מיתרים וצפורה נחמה וינסטון, מנהלת שותפה באגף קהילות של רשת מיתרים גם כן.

חמישה דברים שלמדנו מהפרק:

1. מיתרים הוקם כארגון לחינוך משלב ובהמשך החלו לעסוק בבניית קהילות מעורבות של חילונים ודתיים
2. בהרבה קהילות ניתן למצוא רשתות חברתיות צפופות, אשר עלולות להפוך את הקהילה לקהילה שאינה מיטיבה עם חבריה ולהפך, קהילות יכולות להיות ברשתות חברתיות מרוחקות, כלומר לחיות אחד ליד השני ולא ביחד.
3. רוח (ערכים), הסדרים (חזון ומנגנון), יחסים. אלו שלושת הרבדים לבניית קהילה על פי שי זרחי וזהו הבסיס איתו מיתרים עובדים בבניית קהילות מעורבות.
4. הנהגה קהילתית צריכה להיות ייצוגית ולייצג את הקולות השונים בקהילה ולא את עצמה. סבלנות אל מול פלורליזם.
5. האתגר בקהילות מעורבות בנושא התרבות והרוח הוא כיצד לייצר את החיבור של הקהילה לגרום לאנשים לאתגר את עצמם לצאת מהמקומות שהם רגילים אליהם. למשל: אירועים, נוסחי תפילה וכו'.. ועל הקהילה לבנות הרגלים חדשים שתואמים את הערכים שלה. 

כרגיל מזמינים אתכם לערוץ שלנו בטלגרם דיבורי קהילה ולהחשף למגוון חומרים בנושא

לאתר מיתרים

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. שיש קשר ישיר בין חירום וקהילה. קהילה חסונה תדע לתפקד טוב יותר בעת מצבי משבר.

2. שבענף אוכלוסייה בפיקוד העורף מבינים שתחום הקהילה הוא הכוח המניע את האזרחים.

3. על הקשר בין חירום לשגרה בקהילה ועל ההבנה שצריך לייצר שיח משותף ברשות באופן תמידי.

4. שבסיסטם ואקוסיסיטם דבר ראשון צריך להבין את הצורך של האקוסיסטם ולייצר חיבור בין הצרכים השונים.

5. החשיבות של הקהילה לעבוד עם המערכת, להתעקש עליה ולייצר חיבורים ברשויות המקומיות

טל רוזין, נשואה לישראל אמא של אור ושגב, שני מתבגרים.

מתמחה בתחומי הערכות ומוכנות לחירום וכמו כן ניהול מצבי משבר.

לאחרונה סיימה 26 שנות שירות בצה"ל, פיקוד העורף במגוון תפקידים ראש ענף רשויות ומשרדי ממשלה, ראש ענף הסברה ובתפקידה האחרון כאלוף משנה  - ראש מחלקת אוכלוסייה.

תפקידה הייתה אחראית על הכנת אוכלוסיית מדינת ישראל לחירום מרמת הפרט, משפחה, קהילה, רשויות ומשרדי ממשלה.

כבר עניתם על המשוב שלנו (בכל זאת 50 פרקים...):

https://www.menti.com/sc5esfhuzz

ממש נשמח שתענו עליו

תזכרו להצטרף אלינו לערוץ

דניאל ואנוה

הפרק הנוכחי הוא פרק חגיגי ודניאל ואנוה ללא מבוגר אחראי. מוזמנים ומוזמנות להאזין לשיחה שלנו שבה נספר מה למדנו מכ-49 ראיונות.

אז מה למדנו? אספנו כאן את עשרת הדברים העיקריים

1. אם פעם היו מדברים על העצמה, ניהול קהילה וכו' עולם הקהילה בעולם החדש צריכים כיום לאפשר לקהילות פשוט להיות. האיפשור קורה בעזרת עקרונות עבודה, דינמיות ועבודה מולטי-דיספילינרית.
2. עולם הקהילה משתנה מאוד מהר בשנים האחרונות ונולדות הרבה סוגי קהילות שלא היו קיימות לפני עשור והשפה משתנה לאט לאט.
3. בכל סוגי הקהילות בסוף פועלים באותן עקרונות עבודה.
4. יש שני צירי עבודה עם קהילות, ציר יחסים וציר משימה.
5. גמישות היא חובה בכל דבר שאנחנו עושים ועושות בעולם הקהילה. גמישות בעשייה, גמישות במחשבה וגמישות במענים.
6. בכדי לעבוד בשותפות עם הקהילה צריך הרבה צניעות, הקשבה ושיח מתמיד עם האגו שלנו.
7. רשתיות של אנשי קהילה מעולמות שונים היא חשובה כדי ללמוד כלים חדשים ושונים וללמוד לראות את עולם הקהילה במשקפיים נוספים. הרשתיות יוצרת הון חברתי.
8. הכל בסוף חוזר למשמעות ושייכות (התיאוריה המובילה של דניאל ואנוה).
9. סובלנות ויצירת אמון זה הטיפ הכי משמעותי לאנשי ונשות קהילה שמרגישים שלא רואים אותם ואותן.
10. מפגשים פיזיים הם הכרחיים ליצירת קהילה משמעותית.

כרגיל, אנחנו מזמינים אתכן ואתכם לערוץ הטלגרם שלנו

וגם, ספרו לנו מה אתם ואתן למדתם.ן מהפודקאסט שלנו או מהעבודה שלכם.ן

רות עדן היא מנכ"לית ומייסדת של קומיוניטי פורוורד - ארגון מנהלי הקהילות של ישראל. רות פועלת בעולם הקהילות מזה 5 שנים, שזה גם הגיל של הבן הבכור שלה ובפרק היא תספר לנו איך כל זה מתחבר בסוף. בפרק הזה יש מראיינת אורחת, הלא היא ליאור רותם גורדון. בואו לצלול ולחפור עם דניאל, ליאור ורות על איך עולם הקהילה השפיע על עולם העסקים ועל הממשקים וההבדלים בין קהילות מסורתיות לקהילות דיגיטליות.

חמישה דברים שלמדנו מהפרק עם רות:

1. המקום של הקהילות הדיגיטליות צריך עוד לעבור הגדרה ומיסוד. ההגדרה והמיסוד יגיעו על ידי היכרות של הבסיס - איך עולם הקהילות התחיל מצד אחד ופיתוח הידע ומדדי הצלחה מהצד השני, כגון: KPI, ROI.
2. הרבה פעמים עסקים רוצים להקים קהילה מתוך הצורך שלהם, התפקיד של מקימות הקהילה של אותם עסקים הוא לחשוף בפני העסקים את העולם הפנימי של חברי הקהילה הייעודיים (מיתוג, מחוברות עובדים, מוצר וכו').
3. האתגר הראשון בהקמת קהילה לעסקים הוא לחבר בין הצורך של העסק לבין הצורך של הקהילה. 
4. טיפים למחקר מקדים לפני הקמת הקהילה: לבנות ראיונות עומק עם קהל היעד, חשוב לא לשאול שאלות מכוונות, לא לצאת מהנחות מוקדמות על חברי הקהילה, להעמיק את הקשר עוד לפני פתיחת הקהילה ועוד.
5. קהילות עסקים הן פתח לשיח דו כיווני (עסק ללקוח ולקוח לעסק), לעומת פרסום או דף עסקי שהוא חד כיווני (עסק ללקוח). כשהשיח הוא דו כיווני הוא מעלה את הערך ללקוח, את הנאמנות למותג ונותן את ה added value ללקוחות.

מוזמנים ומוזמנות לערוץ טלגרם שלנו, דיבורי קהילה

מוזמנות ומוזמנים לקהילה של community forward

מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי רות בלינקדין

השבוע עולה לנו פרק עם הילה בקשי, יזמת, אשת אקוסיסטם מובילה וסופר קונקטורית שהקימה את המיזם המיטאפיסטיות. הזמנו את הילה לדבר איתנו על הצד הפחות מזהיר של עולם הקהילה, אבל איך לא? בסוף דיברנו גם הרבה על עולם המיטאפים.

אז חמישה דברים שלמדנו מהילה:

1. שיעור ראשון למנהלי מוצר: לפי שמייצרים משהו חשוב לבדוק האם יש צורך והאם אנשים מוכנים לשלם על זה? לשלם על זה יכול להיות גם תשלום בזמן של המשתמשים.
2. השאלה הכי חשובה לשאול בקהילה או לפני פתיחת קהילה היא מה חסר לכם.ן? ושיהיה למקימי הקהילה תשוקה וחיבור למוצר ו\ או לקהילה. בקיצור קהילה זה לא לכל מוצר ולא לכל אחד.ת. 
3. א.נשים אוהבים ששמים לב אליהם ואליהן. בקהילות מוצר חשוב למצוא חברי וחברות קהילה שיכולים ויכולות לתת ערך ולתת להם.ן במה.
4. מיטאפ התחיל כרשת חברתית על מנת לפגוש עוד אנשים. על אף שנדמה לנו שזה החל מעולם ההיטק, זה הפוך! עולם ההייטק השאיל את נושא הקישור והחיבור בין האנשים מעולם ה lowtech. 
5. למיטאפ יש 3 מטרות: למידה, יצרת קשרים בין אנשי מקצוע ובניית הזדמנויות לחיבורים (עסקיים ואישיים).

תודה להילה שהביאה גם את הקושי והמחיר של עבודה עם קהילות!

מוזמנים ומוזמנות לבקר אותנו בערוץ טלגרם

בואו ותצטרפו לקהילת המיטאפיסטיות

קדימה תתחברו להילה בלינקדין

השבוע חוזרים מחופשת הפסח עם פרק על קהילות מקצועיות לומדות בו אנחנו מארחים את ד"ר טלי ברגלס שפירא.  

5 דברים חדשים שלמדנו בפרק:

1. אחד הגופים הראשונים שעסקו בתחום הקהילות המקצועיות לומדות הם מכון וייצמן ספציפית בתחום הפיזיקה. 

2. על אף שנושא הקהילות המקצועיות לומדות מתחזק בתקופה האחרונה, במכון מופת (הגוף אשר מכשיר מורים במשרד החינוך) עוסק בנושא כבר 6 שנים ויש צוות שלם סביב הנושא. 

3. על פי ההגדרה של מופת, קמ"ל (קהילה מקצועית לומדת) היא קבוצה של אנשים שנפגשים ללמוד ולטייב את הפרקטיקה שלהם כדי לבחון את דרכי הלמידה ולשפר את תהליכי ההוראה. 

4. על פי טלי המטרה של קהילה מקצועית לומדת היא לא רק קהילתיות כמו בקהילות גיאוגרפיות. הקהילה היא כלי במקרה זה. 

5. המודל של קמ"ל נקרא "מודל מניפה" והוא מלווה על ידי גוף אקדמי שגם מקדם את המקצוע וגם את המובילי קהילה שהם מורים מתנדבים. 

ואם שאלתם את עצמכם.ן מי זאת ד"ר טלי ברגלס שפירא, אז נספר לכם.ן שהיא התחילה את דרכה במערכת החינוך והייתה מחנכת כיתה. טלי עשתה דוקטורט במכון וייצמן ובמסגרת הפוסט דוקטורט הקימה וחקרה קהילות מקצועיות לומדות של מורים למדעים.

במקביל לניהול מופ קהילות מקצועיות לומדות היא גם מרצה במכללת דוד ילין בתחום הוראת המדעים, ביולוגיה וכימיה וטכנופדגוגיה.

טלי היא אמא לחמישה ילדים, שני חתנים כלה, וכלב וסבתא לשלשה נכדים מהממים.

לקריאה נוספת:

מאמר שכתבנו בטלגרם על קהילות מקצועיות לומדות עם מלא קישורים רלוונטים

מאמרים רבים של מכון מופ"ת על קהילות מקצועיות לומדות

סרטון של ד"ר טלי ברגלס שפירא על קמ"ל

מאמר של גיל מרטינס על קהילות מקצועיות לומדות

מאחלים לכם האזנה נעימה

דניאל ואנוה

הפעם פוגשים את גליה ואלי מ - Molet

בהתחלה ממש קשה לנו להגיד את השם Molet ולהיכנס לעניינים.

אבל ברגע שגליה אומרת לדניאל שהחלום שלה לחיות בקיבוץ הדברים מתחילים

להסתדר.

בפרק נבין מה בכלל הקשר בין Molet שזאת נגרייה, לקהילה ואיך הם עוזרים לקהילות אחרות להתפתח, מה

ההבדל בין נגרייה קהילתית לנגריה כמו Molet.

נבין איך עץ ועיצוב משפיעים על הפרט ומאפשר לו התפתחות בתוך הקהילה ומייצר

עבורו שייכות ומשמעות. כיצד שייכות זו משפיעה על הקהילה והסביבה בחזרה. איך המפגש

שנוצר בנגרייה מייצר קהילתיות וחיבורים בין האנשים.

פרק אחר, קצת שונה, ממש מתוך השטח והעשייה שהם ממש הקליטו מתוך הנגרייה.

בפרק מתארחים אלי סער (39), מנהל שיווק ומכירות - מעצב תעשייתי, בוגר HIT חולון, יזם אימפקט - מייסד שותף יחד עם ארי ליברסון ואסף עציון את

מולט בשנת 2014. בעל ניסיון של למעלה מעשור בעיצוב ריהוט בר קיימא מחומרים

שונים ומוביל במולט את תחום השיווק והמכירות. מביא איתו ניסיון ניהולי ופתרון

אתגרים מתקופת שירותו כחובל, מפקד ספינת בט"ש בחיל הים.

גליה שוץ (45), מנהלת אימפקט וחינוך - מטפלת בפסיכודרמה ובעלת MBA. בעלת ניסיון ביזמות, פיתוח וניהול פרויקטים חוצי ארגון בתחומים

של: יזמות והשקעות אימפקט, פיתוח ארגוני, היבטים פסיכולוגיים בניהול וייעוץ, לרבות

פיתוח שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, חברות עסקיות וארגוני חברה אזרחית. הקימה

במכללה למנהל את "אקטו"- המרכז האקדמי הראשון ליזמות והשקעות אימפקט,

בשיתוף קרן רוטשילד וקרן דואליס.

מה זה Moltet?

MOLET (משמעו MOdulate your palLET) - פלטפורמה לעיצוב חברתי ובר קיימא.

אנחנו אנשי מקצוע יצירתיים המשלבים אדריכלות, עיצוב, קיימות וחינוך מעשי,

המבינים כיצד עיצוב חכם, כנה ומשותף, יכול לשנות ולשפר את מצב הרוח ואת רווחתם של

אנשים וקהילות.

כעסק בעל שלוש שורות רווח (אקולוגי, חברתי ופיננסי) אנחנו מאמינים שיש דרך

אחרת לחשוב על החללים סביבנו ומציעים פתרונות לאתגרים סביבתיים וחברתיים באמצעות

פעילות עסקית.

אנו פועלים במסגרת יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם ומתמקדים בשלושת

היעדים - 

יעד 10 - צמצום אי שוויון.

יעד 11 - ערים וקהילות מקיימות.

יעד 12 - צריכה וייצור אחראיים.

WWW.MOLET.ORG

רוצים לשמוע עוד?

https://www.youtube.com/watch?v=zQdctBfH3i4rumho 

https://www.youtube.com/watch?v=ZkSNcSSJtnY

https://www.youtube.com/watch?v=2SKAbcCunrU

https://vimeo.com/330445449

https://www.molet.org/he/projects/%d7%9e%d7%93%d7