רוני פלמר הוא מנכ"ל תנועת אור וכל חייו עסק בחיבור, ציונות וערכים. בתנועה הם לא משתמשים במילה פריפריה אלא במרכזים החדשים. רוני מאמין שאיפה שיש אתגרים, יש הזדמנויות והאמונה הזו מלווה את כל הפרק. מזמינים אתכם להאזין לפרק שכולו השראה.

אז מה למדנו מרוני?

1. על מנת לייצר דינאמיקה בין אנשים ביישובים במטרה לבנות קהילה - חייבים ליצור דרכים להיות ביחד, כאשר כל חבר או חברה בקהילה משתתפים.ות לפי מה שמתאים לה או לו. בכדי לבנות את הביחד והחיבור צריך לבנות צוותים ותשתיות שיוכלו להחזיק את המרחב המשותף (פיזי, ביולוגי וכימי). זהו הסוד שיכול לגשר בין הרצוי למצוי במיוחד במעבר לנגב והגליל.
2. המסע של תנועת אור התחיל בהקמת יישובים חדשים ולאט לאט עברו לאכלס גרעינים וקהילות ביישובים בנגב ובגליל שנמצאים בתת איכלוס. בתהליך הזה הם גילו שניתן ביחד עם הקהילה המקומית להחיות את המקום ולהפיח תקווה, גם אם הישובים עצמם היו במצב של שחיקה.
3.  למדינת ישראל מאז ימי הרצל לא היה חזון, תנועת אור לקחה על עצמה לעצב עם שותפים את החזון של ישראל ב-2048 במישורים השונים בעיקר במפגש עם הפרט. אחרי שהיו להם את כל הנתונים תנועת אור הבינה, שאם כל עיירות הפיתוח שקיימות היום יהפכו להיות ערים מרכזיות עם משאבים ואוצרות, מוביליות חברתית תוכל להשאיר א.נשים בערים האלה ולא יהיו חייבים לעזוב את העיר על מנת שתהיה מוביליות.
4. מדד הכפכף או מדד הפיג'מה הוא מדד שנותן לא.נשים עם כפכפים או פיג'מה את ההזדמנות לשנות את השכונה והעיר שלהם.ן, להיות עיר עם נכסי תרבות, חינוך, תשתיות ועוד. ואת כל זה אפשר להשיג אך ורק עם קהילה חזקה ושכונת חיים.
5. הרשות היא סוג של מדינה קטנה והשכונה צורכת את השירותים מהרשות, לכן השיח של הרשות עם הקהילה (גם עם הוותיקה וגם עם החדשה) הוא קריטי. במקומות שהרשות מתקצבת ותומכת בבניית הקהילה, הגרעינים והתנועות שמגיעות להתגורר בישובים לא צריכות להוביל את השינוי אלא לתכנן ביחד עם הרשות גם אם לפעמים יש אתגרים. הרשות צריכה להיות המארגנת הראשית ולהחזיק את השלם שגדול מסך חלקיו ולראות את כל החלקים הקיימים בשכונות.

האתר של תנועת אור

לאתר מיזם 2048

מחכים לכם.ן בערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

וכמובן בואו אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בדיוק כשחשבנו שנגענו כבר במרבית הנושאים, הגיע אריק והוכיח לנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד.

אריק ריזר הוא מומחה בתחום Digital Collaboration שזה אומר שהוא עוזר לארגונים לחזק את החיבור והשיתוף בין העובדים בעזרת כלים דיגיטליים. כמו כן, אריק מסייע למנהלים להתאים את הפעילות הארגונית לשינויים המתרחשים בסביבת העבודה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטל.

חמישה דברים שלמדנו מאריק:

1. רשתות חברתיות בתוך ארגונים נקראות רשתות חברתיות ארגוניות (ESN - Enterprise Social Network) והיום זה נקרא Digital Collaboration. 
2. הטכנולוגיה רק מאפשרת בנייה של הזירה הקהילתית להתקיים על מנת לייצר שייכות, מחוברות, שימור ידע, חדשנות ועוד.
3. מנהלים רבים מפחדים להקים קהילות פנים ארגוניות, כי הם מפחדים שעובדים "יבזבזו" את הזמן ברשתות החברתיות. אבל הפלטפורמות הדיגיטליות יכולות להיות חלק מהעבודה של העובדים והעובדות. במאמרים ובפרויקטים שאריק הוביל שמדדו את יתרונות הDigital Collaboration נמצא כי כמות המיילים יורדת, הפלטפורמות הפנים ארגוניות מאובטחות - אז אין חשש לאבטחת מידע, זמני חיפוש של מידע וחומרים יורדים כי הכל נמצא בפלטפורמות ויש עוד הרבה יתרונות.
4.  אחד הדברים שמשפיעים על מחוברות העובדים הוא פער בתקשורת ומידע, בעזרת ה Digital Collaboration ניתן לגשר על הפער. ניתן בפלטפורמה לפרסם הצלחות, עשייה, תכנית עבודה ועוד, השיתוף גורם לכך ששביעות הרצון והחיבור עולים כי העובדים פתאום מרגישים חלק גם מהעשייה של אגפים אחרים ולעשייה גלובלית.
5. בין קהילות ארגוניות יש שונות, וצריך להגיע לכל קהילה כזו מתוך הצורך. ארגונים עוברים לעבוד לרוחב, ברשתיות ושותפויות, על ידי קהילות ניתן לעבוד גם על נושאי התמקצעות וגם לרוחב.

רוצים להכיר עוד את אריק ולקרוא את הדברים המרתקים שהוא כותב? 

http://arikrizer.com/

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

וכמובן מזמינים אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הפעם בפרק נחקור נושא שמרתק אותנו כבר כמה שנים - פלטפורמות לניהול קהילה. אז ישבנו ושוחחנו הפרק את עדי ומאיה שיספרו לנו על הפלטפורמה המעולה של with.

  כן, מסתבר שלאט לאט מתפתחת לנו כאן בישראל פלטפורמה שאולי תצליח במקום שבו רבות נכשלו. אז איך מחנכים שוק, או יותר נכון, איך קהילות יכולות לעבוד עם פלטפורמה טכנולוגית לקהילה?

מה למדנו מהפרק?

1. מחקר על אזרחים ותיקים הביא להקמת של with. אגב במקור היא נקראה אינ-גרופס. 

2. הדרך לייצר חיבור בקהילה על פי with היא על ידי מנהל הקהילה. חשוב שהכלים יהיו זמינים לחברי הקהילה ולא חדשים. בהקשר הזה להמציא משהו חדש פחות עובד.

3. גם בפלטפורמות דיגיטליות יש תהליכים מלמעלה למטה או מלמטה למעלה (Top-down and bottom-up)

4. יש חשיבות גדולה ליכולת של מנהל הקהילה לעצב את הפלטפורמה ובעיקר להצליח לעשות את זה בעצמו ובקלות יחסית.

5. הצלחה של קהילה והשגשוג שלה יושב על המנהיגות שלה, הפלטפורמה היא רק הכלי שמסייע לו.

אז את מי אירחנו:

עדי פרי, נשוי ואב לארבעה, עורך דין ורואה חשבון. מילואימניק פעיל ועד לא מזמן מ"פ בחטיבת צנחנים במילואים. בשבע שנים האחרונות, פועל ליצירת משמעות ותחושת שייכות בקהילות מקומיות באמצעות טכנולוגיה. מייסד וסמנכ"ל תפעול ב with - פלטפורמה הוליסטית מקוונת למנהלי ארגונים שעובדים בלהוציא לפועל שיתופי פעולה קבוצתיים סביב צרכים כלליים, חברתיים וסביבתיים.

מאיה רוסק, לאחרונה התמקמה בתל אביב אחרי כמה שנים בגליל העליון. מובילה היום את תחום הפיתוח העסקי והמכירות בwith, מגיעה עם רקע בהדרכה ולוגיסטיקה בצופים ובאגודת הסטודנטים

רוצים להכיר את הפלטפורמה: 

https://www.coing.co/Neighbors_Park

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

האמת שהתחשק לנו לכתוב 100 דברים שלמדנו מהפרק הזה, אבל אנחנו מנסים להגביל את עצמנו ל5. 

מה קורה כשקבוצה של יותר מ1,000 נשים (לא פראייריות), נפגשות ביחד ויוצרות קהילה? 

תעשו לעצמכם.ן טובה ותאזינו לפרק שכולו השראה.

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. במילואים ארוכים תמיד ישאלו אותך כאישה, מי עם הילדים? 

כמה גברים נשאלים? (רמז: 0). קהילת ״המילואימיות״ הוקמה מתוך צורך אמיתי של טל, קרן ועוד הרבה נשים, שיהיה מקום בטוח להתייעץ בו ולספר חוויות של נשים במילואים, מכיוון שהמילואים זה מקום מאוד גברי ובודד.

2. שיחות בקהילות הן דרך מעולה להבין פערים וצרכים בתחומים שונים. לדוגמא, במילואימיות השיחות איפשרו הצפה של פערים, וקרן וטל כנשות עשייה התקשו מאוד לשבת מנגד ולא לפעול כדי לשנות, הן אפילו הגיעו לכנסת ושינו מדיניות.

3. לא צריך להיות נשים מובילות, בונות קהילה מקצועיות כדי להקים קהילה. לפעמים מספיק לגעת בנושאים שיש בהם צורך (כמו בניהול מוצר), על מנת שהקהילה תצליח.

4. ברגע שהובלת הקהילה הופכת להיות משותפת ולא רק על הכתפיים של היזמות, התנועה והשינוי מתחילים להתהוות.

5. הפייסבוק הוא כלי לשיח בין חברות הקהילה, חשוב שיהיה ועד מנהל שייסע בתכנון אסטרטגי, אם רוצים לייצר שינוי גדול חשוב שיהיו חברות קהילה שיעסקו ביחסי ציבור והכי חשוב לייצר חיבורים ומפגשים שתתן לחברות הקהילה אף להשפיע על עתיד הקהילה.

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

הפעם בפרק, לא בהכרח נושא שהייתם מצפים, אנחנו מארחים את שי גולוב על ספורט וקהילה. 

5 דברים שלמדנו מהפרק: 

1. יש ארצות שבהן תרבות הספורט כולה מכוונת לכך, לדוגמא בגרמניה. בארץ שנים ההסתדרות שלטה במועדונים במשך שנים ולכן תרבות הספורט פה מתנהלת בצורה שונה.  

2. היום, למרות שהספורט ברובו הוא תחרותי, ניתן למצוא לא מעט היבטים קהילתיים. למשל, מועדון אוהדים שמתנהל בצורה שיתופית. 

3. בספורט כמו קהילה יש מרכיב של מסורת שנוצרת אצל האוהדים שמייצרת שייכות. 

4. יש 11 קבוצות בישראל שהן בשליטת האוהדים וזה ממש כמו בקואופרטיבים שצצים היום בקהילות רבות

5.  בפועל מועדוני ספורט בבעלות אוהדים מתקשים לשרוד למשך שנים. למה? תאזינו לפרק. 

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

כבר עניתם על המשוב שלנו? ככה נדע מה אתם חושבים. 

דניאל ואנוה

הילה רוט היא כיום מנהלת קבוצת הקהילות הגלובאליות ב- Waze. הילה גויסה תחילה על מנת להקים את קהילת הבטא של החברה ולבנות צוות חזק שינהל את הקהילה הזו, עם השנים קודמה להוביל את כל קבוצת הקהילות בתחומים השונים (הקבוצה של הילה מונה היום מעל 50 עובדים שמנהלים את אופרציית הקהילות באופן שוטף!). הצוותים שמנהלים את הקהילות של ווייז פרושים החל מסאו-פאלו, מנילה, קייב ועד לתל אביב (ועוד כמה מקומות), והם אחראים להוביל קהילות איכותיות ומגוונות עם למעלה מ-500 אלף מתנדבים מכל העולם. הקהילות מחולקות על פי נושא: עורכי מפות, בודקי בטא, קארפול, קהילת שותפים של ווייז ומתרגמים. 

חמישה דברים שלמדנו מהפרק?

1. ההצלחה של ווייז מאז ומעולם בעיקר בזכות הא.נשים ״מאחורי הקלעים״, הקהילות, המתנדבים והמתנדבות ומבחינת ווייז אין להם מוצר בלי הקהילות.
2. בווייז יש חברי וחברות קהילה שנמצאים.ות איתם כבר מעל 10 שנים! בסקרים נראה כי חברי וחברות הקהילה נשארים כל כך הרבה זמן בזכות תחושת המשמעות והערך. 
3. ווייז עובדת קשה מאוד על מנת לשמר את הקשר עם חברי וחברות הקהילה על ידי מיטאפים, כנסים ייעודיים וקשר אישי ויוצרת חיבורים בין חברי וחברות הקהילה והעובדים.ות ברחבי העולם (אפילו יצאו זוגות מהמפגשים האלו!).
4. אין עובדי וויז שעורכים את המפות במדינות באופן שוטף, כל זה נעשה אך ורק על ידי המתנדבים והמתנדבות של הקהילות.
5. כדי לבנות קהילות איכותיות של משתמשים ומשתמשות, חברות חייבות לשים איש או אשת מקצוע שיבצעו אך ורק את זה. רק ככה ניתן לבנות קהילות חזקות, בעלות מעורבות ועם רמת אמון גבוהה למוצר.

הילה מזמינה אתכם להצטרף לקהילות של וויז

וכמובן שכרגיל מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בטלגרם

רשת ‘מיתרים’ נוסדה ע”י הרב מיכאל מלכיאור בשנת 2001 במטרה לאפשר למגוון רחב של אוכלוסיות על הרצף היהודי-ישראלי לחיות יחד וללמוד בצוותא באקלים חינוכי מיטבי, המאפשר לכל אחד ואחת לעצב את זהותם. הרשת מסייעת בהקמה ובליווי של קהילות מעורבות ומסגרות חינוכיות משלבות.

בפרק הנוכחי נפגשנו עם יותם זיו, מנהל שותף באגף הקהילות של רשת מיתרים וצפורה נחמה וינסטון, מנהלת שותפה באגף קהילות של רשת מיתרים גם כן.

חמישה דברים שלמדנו מהפרק:

1. מיתרים הוקם כארגון לחינוך משלב ובהמשך החלו לעסוק בבניית קהילות מעורבות של חילונים ודתיים
2. בהרבה קהילות ניתן למצוא רשתות חברתיות צפופות, אשר עלולות להפוך את הקהילה לקהילה שאינה מיטיבה עם חבריה ולהפך, קהילות יכולות להיות ברשתות חברתיות מרוחקות, כלומר לחיות אחד ליד השני ולא ביחד.
3. רוח (ערכים), הסדרים (חזון ומנגנון), יחסים. אלו שלושת הרבדים לבניית קהילה על פי שי זרחי וזהו הבסיס איתו מיתרים עובדים בבניית קהילות מעורבות.
4. הנהגה קהילתית צריכה להיות ייצוגית ולייצג את הקולות השונים בקהילה ולא את עצמה. סבלנות אל מול פלורליזם.
5. האתגר בקהילות מעורבות בנושא התרבות והרוח הוא כיצד לייצר את החיבור של הקהילה לגרום לאנשים לאתגר את עצמם לצאת מהמקומות שהם רגילים אליהם. למשל: אירועים, נוסחי תפילה וכו'.. ועל הקהילה לבנות הרגלים חדשים שתואמים את הערכים שלה. 

כרגיל מזמינים אתכם לערוץ שלנו בטלגרם דיבורי קהילה ולהחשף למגוון חומרים בנושא

לאתר מיתרים

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. שיש קשר ישיר בין חירום וקהילה. קהילה חסונה תדע לתפקד טוב יותר בעת מצבי משבר.

2. שבענף אוכלוסייה בפיקוד העורף מבינים שתחום הקהילה הוא הכוח המניע את האזרחים.

3. על הקשר בין חירום לשגרה בקהילה ועל ההבנה שצריך לייצר שיח משותף ברשות באופן תמידי.

4. שבסיסטם ואקוסיסיטם דבר ראשון צריך להבין את הצורך של האקוסיסטם ולייצר חיבור בין הצרכים השונים.

5. החשיבות של הקהילה לעבוד עם המערכת, להתעקש עליה ולייצר חיבורים ברשויות המקומיות

טל רוזין, נשואה לישראל אמא של אור ושגב, שני מתבגרים.

מתמחה בתחומי הערכות ומוכנות לחירום וכמו כן ניהול מצבי משבר.

לאחרונה סיימה 26 שנות שירות בצה"ל, פיקוד העורף במגוון תפקידים ראש ענף רשויות ומשרדי ממשלה, ראש ענף הסברה ובתפקידה האחרון כאלוף משנה  - ראש מחלקת אוכלוסייה.

תפקידה הייתה אחראית על הכנת אוכלוסיית מדינת ישראל לחירום מרמת הפרט, משפחה, קהילה, רשויות ומשרדי ממשלה.

כבר עניתם על המשוב שלנו (בכל זאת 50 פרקים...):

https://www.menti.com/sc5esfhuzz

ממש נשמח שתענו עליו

תזכרו להצטרף אלינו לערוץ

דניאל ואנוה

הפרק הנוכחי הוא פרק חגיגי ודניאל ואנוה ללא מבוגר אחראי. מוזמנים ומוזמנות להאזין לשיחה שלנו שבה נספר מה למדנו מכ-49 ראיונות.

אז מה למדנו? אספנו כאן את עשרת הדברים העיקריים

1. אם פעם היו מדברים על העצמה, ניהול קהילה וכו' עולם הקהילה בעולם החדש צריכים כיום לאפשר לקהילות פשוט להיות. האיפשור קורה בעזרת עקרונות עבודה, דינמיות ועבודה מולטי-דיספילינרית.
2. עולם הקהילה משתנה מאוד מהר בשנים האחרונות ונולדות הרבה סוגי קהילות שלא היו קיימות לפני עשור והשפה משתנה לאט לאט.
3. בכל סוגי הקהילות בסוף פועלים באותן עקרונות עבודה.
4. יש שני צירי עבודה עם קהילות, ציר יחסים וציר משימה.
5. גמישות היא חובה בכל דבר שאנחנו עושים ועושות בעולם הקהילה. גמישות בעשייה, גמישות במחשבה וגמישות במענים.
6. בכדי לעבוד בשותפות עם הקהילה צריך הרבה צניעות, הקשבה ושיח מתמיד עם האגו שלנו.
7. רשתיות של אנשי קהילה מעולמות שונים היא חשובה כדי ללמוד כלים חדשים ושונים וללמוד לראות את עולם הקהילה במשקפיים נוספים. הרשתיות יוצרת הון חברתי.
8. הכל בסוף חוזר למשמעות ושייכות (התיאוריה המובילה של דניאל ואנוה).
9. סובלנות ויצירת אמון זה הטיפ הכי משמעותי לאנשי ונשות קהילה שמרגישים שלא רואים אותם ואותן.
10. מפגשים פיזיים הם הכרחיים ליצירת קהילה משמעותית.

כרגיל, אנחנו מזמינים אתכן ואתכם לערוץ הטלגרם שלנו

וגם, ספרו לנו מה אתם ואתן למדתם.ן מהפודקאסט שלנו או מהעבודה שלכם.ן

רות עדן היא מנכ"לית ומייסדת של קומיוניטי פורוורד - ארגון מנהלי הקהילות של ישראל. רות פועלת בעולם הקהילות מזה 5 שנים, שזה גם הגיל של הבן הבכור שלה ובפרק היא תספר לנו איך כל זה מתחבר בסוף. בפרק הזה יש מראיינת אורחת, הלא היא ליאור רותם גורדון. בואו לצלול ולחפור עם דניאל, ליאור ורות על איך עולם הקהילה השפיע על עולם העסקים ועל הממשקים וההבדלים בין קהילות מסורתיות לקהילות דיגיטליות.

חמישה דברים שלמדנו מהפרק עם רות:

1. המקום של הקהילות הדיגיטליות צריך עוד לעבור הגדרה ומיסוד. ההגדרה והמיסוד יגיעו על ידי היכרות של הבסיס - איך עולם הקהילות התחיל מצד אחד ופיתוח הידע ומדדי הצלחה מהצד השני, כגון: KPI, ROI.
2. הרבה פעמים עסקים רוצים להקים קהילה מתוך הצורך שלהם, התפקיד של מקימות הקהילה של אותם עסקים הוא לחשוף בפני העסקים את העולם הפנימי של חברי הקהילה הייעודיים (מיתוג, מחוברות עובדים, מוצר וכו').
3. האתגר הראשון בהקמת קהילה לעסקים הוא לחבר בין הצורך של העסק לבין הצורך של הקהילה. 
4. טיפים למחקר מקדים לפני הקמת הקהילה: לבנות ראיונות עומק עם קהל היעד, חשוב לא לשאול שאלות מכוונות, לא לצאת מהנחות מוקדמות על חברי הקהילה, להעמיק את הקשר עוד לפני פתיחת הקהילה ועוד.
5. קהילות עסקים הן פתח לשיח דו כיווני (עסק ללקוח ולקוח לעסק), לעומת פרסום או דף עסקי שהוא חד כיווני (עסק ללקוח). כשהשיח הוא דו כיווני הוא מעלה את הערך ללקוח, את הנאמנות למותג ונותן את ה added value ללקוחות.

מוזמנים ומוזמנות לערוץ טלגרם שלנו, דיבורי קהילה

מוזמנות ומוזמנים לקהילה של community forward

מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי רות בלינקדין