חן צבי חוקר איך אפשר לבנות מערכות חברתיות שעובדות לכולם? לשאלת המחקר הזו הגיע דרך חמש שנים של נדודים בארץ כדי לגלות איך אפשר לחיות בצורה שנכונה לו וכך נוצרה ההתאהבות בתקשורת מקרבת גישה שמדברת על אי אלימות. היום חן עוזר לארגונים, קהילות ותנועות לשינוי חברתי להתארגן בצורה שמשרתת אותן: עם קבלת החלטות אפקטיבית, טיפול מצמיח בקונפליקטים ומבנים מבוזרים.

מה למדנו מחן?

1. בקבלת החלטות אפקטיבית יש שתי שאלות מרכזיות: א. יצירת הסכמות ב. בניית מערכת ליצירת הסכמות
2. הלב של יצירת הסכמות היא ההנחה שכולנו פועלים ופועלות מבסיסים דומים שמשותפים לכלל בני האדם.
3. השאלה החשובה לשאול בתהליך היא מה חשוב? השאלה הזו תעזור לנו להגיע לרשימת עקרונות שמשותפים לכל הקבוצה, ואז ניתן להתגמש על האיך לבצע.
4. חשוב לדבר על מה כן רוצים שיקרה ולא רק על על מה שאנחנו לא רוצים שיקרה.
5. אחת הסיבות לקונפליקטים היא שאנשים ונשים מפחדים ומפחדות שהדברים שחשובים להם.ן לא ילקחו בחשבון על ידי הקהילה. וברגע שנותנים מקום לערכים ולעקרונות של המתנגדים או המתנגדות יותר קל לאותו אדם לשחרר.

קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה 

בפרק נשמע את שני ברקוביץ מנהלת מחוברות ארגונית במרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל מספרת איך הקימו קהילות משמעות פנים ארגוניות ובעיקר על ההשפעה הרחבה שלהם בארגון. 

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. מחוברות ארגונית זה מקצוע. כן כן, זה המקצוע של שני והוא בהחלט הדבר הבא כי הוא מייצר תקשורת פנים ארגונית טובה יותר וככה ביצועים גבוהים יותר בארגון. 

2. קהילות פנים, במקרה של מיקרוסופט קהילות משמעות, מאפשרות היכרות, להיעזר אישית ומקצועית. שני קוראת לזה ארגון בתוך ארגון.  

3. ארגונים צרכים קהילה כי היא מייצרת מחוברות ושייכות שעובדים מחפשים במקום העבודה

לא צריך לזלזל במדדים האלה כי מעורבות עובדים מייצרת הצלחה ארגונית. 

4. במיקרוסופט יש 3 סוגי קהילות: משמעות, גיוון ומקצועיות. עם שני דיברנו על קהילות המשמעות שבמיקרוסופט הן נקראות "נבולות". רוצים לדעת למה, תאזינו לפרק.

5. למרות מה שאפשר לחשוב הקהילות מאפשרות לעובדים להיות אנשים טובים יותר לא רק במקום העבודה. הקהילות מעודדות את האנשים להבין שיש להם חיים גם מחוץ למקום העבודה. יתכן שזה אפילו פתרון לבדידות בעולם…

להרחבה על קהילת 5 בבוקר בפודקאסט "בפנים" של הדר ביסמוט כנסו לקישור 

לכתבה על הקהילות במיקרוסופט כנסו לקישור 

קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

אלעד נולד וגר בקרית שמונה וכיום משמש כמנכ"ל הרשת למתנ"סים בעיר ויש לו עיסוקים רבים בתחומים החברתיים והקהילתיים. הוא הגיע לעולמות הקהילה עוד מתקופת הילדות כחבר בתנועת נוער ושימש כיו"ר ההנהגה הארצית של הנוער הלאומי הלומד והעובד בתיכון והגיע בחייו הבוגרים עד למזכ"ל התנועה כבוגר. 

מה למדנו מאלעד?

1. בקרית שמונה עקב משברים רבים שנמשכו תקופה ממושכת, היה וואקום חברתי קהילתי בעיר והרשת למתנ"סים נכנסה לוואקום הזה, על מנת להגשים את המטרות והרצונות של התושבים בעיר יד ביד יחד עם הרשות.
2. ברשת המתנ"סים של קריית שמונה ישנה ממחלקה לבינוי קהילה ,מחלקה המשמשת כזרוע הביצוע של העיר. מרבית העבודה של הרשת היא בשכונות יחד עם התושבים משלב המיפוי ואיתור הצרכים ועד הביצוע.
3. אחרי שנים רבות שלא התקיימו תהליכי קהילה עמוקים  היתה פגיעה משמעותית במרקם הקהילתי ותחושת המחוייבות וסאת בעקבות תקציבים רבים שהגיעו שסבסדו הרבה מהפעילויות, אחד התהליכים הראשונים שהרשת שעשו עם שותפים הוא שינוי השפה. מעבר לשותפות קהילה, מעורבות קהילה בעבודה על פי רובעים.
4. כיום יש ברשת 12 עובדים במחלקה לבינוי קהילה - "מוטב יחדיו" ומעל 150 פעילים שעובדים ספורדית או בוועדות וצוותים. מאז התהליך יש הרבה יותר שיחות למוקד העירייה כי בעקבות המעורבות הגדולה של התושבים לתושבים התחיל להיות אכפת ומעוניינים שיפעלו בנידון.
5. מבחינת אלעד, ההצלחה הכי גדולה של הרשת היא שלא מפחדים מהם. הרשת משמשת כגשר בין התושבים לרשות, ושני הצדדים רואים ברשת כמקום בטוח ליצירת שיח, החל מפעולות מורכבות כמו פינוי בינוי וכלה לארועים ופעילויות קהילתיות.

לעמוד הפייסבוק של הרשת למתנ"סים בקרית שמונה

קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

פרק חובה לכל מנהל או מנהלת קהילה!

שש מנהלות של קהילות מספרות על ההצלחות, האתגרים והמשמעות של לנהל קהילה של עשרות אלפי אנשים.

איך בונים קהילה מוצלחת לאורך זמן? איך יודעים שהקהילה עובדת? איך ניתן להתפרנס מזה? ועוד.

פרק לייב שהוקלט במהלך כנס קהילות - Commina שהתקיים במרכז 'ירוק' במכללת רופין ב 14.9 בשיתוף אבי גרוסמן מהפודקאסט בית 12, של ק.מ.ה- קהילה, מנהיגות, השראה. 

לפודקאסט של ק.מ.ה

נירית מובילה שיח חדשני על עולם העבודה המשתנה ומפרשת סימנים חלשים, כלומר מפענחת את מה שכולם רואים, אבל לא תמיד מצליחים לפרש. מחברת את הספר "המדריך לקריירה בעולם משתנה" ואחרי קריירה ארוכת שנים ומשרות ניהול בכירות באינטל בארץ ובעולם, נירית יצאה לעצמאות ומאז היא מרצה ומייעצת לארגונים ומערכות ציבוריות, כותבת טור שבועי על עולם העבודה המשתנה בעבר בגלובס וכיום בדה מרקר ומשדרת את הפודקאסט "הייטק בפקקים".

אז מה למדנו מנירית?

1. "אם זה מנוהל, זה לא רשת"- לרשתות יש התנהגות אחרת, מופלאה אבל גם מאתגרת. 
2. כשיש מטרה ברורה שמחברת מהבטן, אנשים יודעים להתארגן בתוך רשת לבד. קהילות מסייעות להתארגנות רשתית מכיוון שהיא דרך למצוא א.נשים בעלי ובעלות מכנה משותף ועם מטרה משותפת לצורך המטרה.
3. בעבר היה לנו מסלול מאוד ברור, בחרנו מה ללמוד וזה סלל לנו את הדרך בעולם. בתקופה הזו זה היה נכון. מכיוון שאנחנו מוגבלים ביכולת שלנו לראות את רחב יותר, רשתות וקהילות יכולות לסייע לנו לפתוח את הראייה הזו ולעזור לנו לשאול את עצמנו לא רק מי אני, אלא גם מי אני רוצה להיות.
4. כשאנחנו מתחילים לעבוד בצורה רישתית עם מקצועות רוחב זה מצריך לעבוד במבנים לא היררכים. זה בעיקר מפתח את ההון החברתי וההון האנושי. זה אמנם לא לכולם או לכולן קל עם זאת חשוב לדעת לפתח את המיומנויות שיח האלה.
5. ברמת הארגון עבודה בצורה רישתית יכולה להרגיש כמו אובדן שליטה ועלול אף לעיתים ליצור כאוס. אמנם אין תשובה אחת נכונה, אבל היום אפשר לראות ארגונים רבים מתנסים בה, למשל על ידי צוותי משימה, מערכות רוחביות וכו'.

רוצים להכיר את נירית עוד?

לאתר

לרכישת הספר

לקבוצת הפייסבוק

לפודקסט הייטק בפקקים

מוזמנים ומוזמנות לערוץ ווטצאפ שלנו להתעדכן בפרקים החדשים

ולערוץ הטלגרם שלנו

לטלי יש רקורד מרשים בנושא קהילה, היא עבדה כמנחה לבינוי קהילה בחברה למתנ"סים, עבדה הרבה שנים בעיריית חיפה והיום היא מנהלת ואף הקימה את האגף בעיריית חיפה. היא חיפאית במקור וכל חייה העבירה בחיפה. היא התחילה בעולמות החינוך, שם פגשה את ד"ר שרל'ה שדמי וורטמן וככה הגיעה לעולמות הקהילה.

מה למדנו מטלי?

1. פנאי הוא כלי, לא מטרה בעולמות הקהילה וכשמפתחים תפיסה קהילתית חשוב לזכור את זה.
2. אגף או מחלקת קהילה בכל רשות נראה אחרת והוא תפקיד יחסית חדש בארץ. בחיפה הוחלט להקים יחידה אורגנית שתעסוק בזה, היא כוללת את: המרכזים הקהילתיים, ארגונים עירוניים וארציים, טבע עירוני והקשר האנושי אליו, מערך השותפויות, שיתוף ציבור ותהליכי התחדשות עירונית (בפן הקהילתי). אך הוא עוד בראשית דרכו ויש עוד הרבה עבודה ולמידה.
3. קהילה תמיד הייתה בחיפה והתארגנויות קהילתיות, אך ההקמה של האגף נולד מתוך ההבנה שצריך לייצר חיבורים וקשרים בין האגפים השונים בעירייה, עם התושבים והארגונים שמחוץ לקהילה.
4. ההבנה שצריך לדאוג גם לנפש ורווחת התושבים ולא רק לדברים השירותיים, לדעת טלי, היא חובה, ולכן, למרות שהתפקיד אינו סטטוטורי הוא חשוב ואף חובה. התפקיד של האגף הקהילה הוא להיות כוון הכלים של כלי הנגינה של הקונצרט.
5. אין דבר כזה עולם אידיאלי, אבל במרחב התפיסתי חשוב לשאוף אליו. רק ככה יהיה אפשר לייצר מהלכים משותפים ואחראיים. 

מוזמנים ומוזמנות לערוץ ווטצאפ שלנו להתעדכן בפרקים החדשים

ולערוץ הטלגרם שלנו

ליאור פרנקל הוא אבי הפודקאסטים, ככה זה שאתה נמצא באחוזון העליון של השמעות בעולם עם הפודקאסט שלך "פופקורן".

הוא מוציא בימים אלה את הספר החמישי שלו "הספר הקטן למנהל החדש" והוא הגיע לספר לנו את הקשר לעולם הקהילה. 

פרק חגיגי לקראת חג סוכות, אחד החגים המשפחתיים והקהילתיים ביותר.  

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. ליאור מרגיש אמביוולנטי לעולם הקהילה. מצד אחד הוא היה יו"ר מועצת התלמידים לשעבר בבית ספרו ומצד שני לפעמים אוהב את הלבד שלו. לעולם הקהילה הוא נכנס במקרה דרך מיזם חברתי שעשה לפני עשור וסביבו נוצרה קהילה. 

2. כדי לקיים קהילה משגשגת נדרש ניהול שוטף, למיזם שלו הוא גייס מתנדבים שיהיו חלק מההובלה וניהול הקהילה. לדעתו על המנהל נדרש להבין את המוטיבציה שלהם לקחת חלק וכיצד ההשתתפות יכולה לסייע לקהילה. 

3. לא במקרה כנראה, אבל הרבה ממנהלי הקהילה שעבדו עם ליאור הם מובילים היום את התחום ורבים.ות מהם.ן ראיינו בפודקאסט. 

4. העולם הישן הוא לינארי, בעולם החדש יש כל הזמן שינויים ונוצרים דברים חדשים. גם בניהול קהילה יש שינויים כל הזמן וחייבים לעדכן ולהתעדכן. 

5.  בעולם החדש אין כבר מנהל אחד שמחליט ותחתיו כפופים, לדעתו זה דומה לעולם הקהילה. יש הרבה יותר השתתפותיות וההחלטות הן מעגליות. השינוי קורה בזכות העולם הדיגיטלי ששובר את ההיררכיה.  

למידע נוסף על ליאור: 

האתר שלו

לרכישת הספר

יפעת חשאי, מנהלת תחום קהילות במעוף לעסקים, ואף הייתה חלק מצוות ההקמה ב2014. היא מאמינה שקהילות מעצבות אותנו ועוזרות לנו להגשים את עצמנו. היום היא עוסקת בעיקר בקהילות וירטואליות שאותם גילתה דרך אחווה נשית ותמיכה משותפת במרחב הווירטואלי.

מה למדנו מההקלטה?

1. נכסים דיגיטליים הם לא מספיקים כדי להיות בקשר עם הלקוחות, צריך לבנות דרך ליצירת קשר ישיר ואינטראקציה, וקהילה וירטואלית היא דרך לפתוח את הצוהר הזה לקשר.
2. קהילת מותג היא קהילה שמזוהה עם המותג, ההזדהות לא חייבת להיות מכירתית. המטרות של הקהילה צריכות להתכנס עם מטרות הארגון ומטרות חברי וחברות הקהילה. הקהילה נפתחת מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה.
3. הקורונה זירזה את ההבנה של המגזר הציבורי להבין שהם אינם רק נותני שירות כבר. יש להם אינטרס להיות בקשר \ במערכת יחסים עם התושבים\ות והאזרחים\ות ולהיות חלק גם מהאקוסיסטם וכדי שהאקוסיסטם יהיה בקשר עם הסיסטם צריך לתת להם\ן ערך ולהפעיל את הרגש של חברי וחברות הקהילה או הרשת.

ושוב…

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל:

 [email protected]

עמית מאז ומתמיד איתגר את הגבולות, ואיתגר מחשבתית את עצמו ואת הסביבה כל החיים. החברה הנוכחית של עמית ארטישוק, הייתה מוכנה להתחיל את עבודתה בתחילת הקורונה, אך עקב החוסר הרלוונטיות שלה עקב המצב, עמית ושותפיו את אתגרו את עצמם שוב ועשו אדפטציה לחברה בכדי להיות רלוונטיים לשוק. את הפרק של עמית היינו כל כך מחוייבים להקליט אותו, שדניאל הקליט מבית קפה ועל כן קולות הרקע שתשמעו מדי פעם.

מה למדנו מעמית?

1. המרחב הפיזי הוא פונקציה לקהילות והוא יכול להשפיע על התקשורת הבינאישית, תלוי בצורה בה נעצב את המרחב.
2. ברגע ששולפים את המרחב הפיזי החוצה ואנשים מתחילים לתקשר יותר ויותר בצורה דיגיטלית ולא פנים מול פנים, התקשורת הופכת להיות מאתגרת יותר ויכולה אף להיות חסרה במימד האינטימי, להיות מפורשת בצורה לא נכונה ובמקרים מסויימים יכולה להחוות גם כאלימה.
3. מחקרים שבדקו את דרכי התקשורת אשר בונים אמון בצורה הגבוהה ביותר מצאו כי מפגשים פיזיים הם החזקים ביותר, לאחר מכן מפגשים עם ווידאו, צ'אטים ולבסוף איימלים. בנוסף בשביל לבנות אמון צריך לייצר אמפטיה וקשר אישי. המשימה היום היא למצוא מה הדרך הכי טובה לבנות תקשורת נכונה (פרונטאלית, דיגיטאלית, פיזית) בהתאם לסיטואציה ולאזן את זה.
4. מחקרים מראים שקבוצות שעבדו יחד פורנטאלית הגיעו לתוצאות טובות יותר במימדי חדשנות מאשר קבוצות שעבדו יחד מרחוק. דבר נוסף שמקדם חדשנות הוא הקשרים החלשים ולכן תפיסת החיבור בין העובדים והעובדות היא כל כך חשובה בארגונים.
5. עולם העבודה שהשתנה מייצר הזדמנות לעולם הקהילה, מכיוון שיותר ויותר עובדים מהבית, לרשויות אין מנוס אלא לפתח מענים לתושבים לכל שעות היום ולא רק לערבים.

וכרגיל…

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל:

 [email protected]

ללינקדין של עמית

מיכל היא מנהלת מחקר ופיתוח ידע בארגון שיתופים, הבית לקולקטיב אימפקט בישראל. שיתופים משמש ארגון שדרה – backbone organization לשלוש יוזמות הפועלות בגישת קולקטיב אימפקט במטרה לקדם מצוינות בחינוך המדעי, לצמצם אלימות בזוגיות, ולשפר את איכות החיים בזקנה בישראל. 

מה למדנו ממיכל?

1. המודל בא לפתור בעיות חברתיות מורכבות והוא מבוסס על הטענה שלצורך פתרון הבעיה יש הכרח לרתום את כלל בעלי העניין הרלוונטיים מהמגזר החברתי, הציבורי, העסקי, האקדמיה והפילנתרופיה, לטובת גיבוש מטרות ויעדים משותפים ויישום אסטרטגיית פעולה משותפת. המודל מתעדכן כל הזמן, למשל עכשיו פועלים להכניס לתוך המהלכים את הקהילה.
2. כיום שיתופים עובדים בשלושה נושאים יחד עם המודל: אלימות במערכות יחסים זוגיות, חינוך למצוינות ובדידות ואריכות חיים בקרב קשישים.
3. קולקטיב אימפקט, עקב המורכבות שלו, לא מתאים לכל מצב. יש צורך בתנאים מקדימים ו5 עקרונות פעולה: אג'נדה משותפת, ארגון עמוד שידרה, מדידה משותפת, תקשורת מתואמת ומערך פעילות מותאם.
4. כדי להצליח לגייס את השותפים מהמגזרים השונים, צריך למצוא את המוטיבציות של השותפים. המוטיבציה יכולה להיות עסקית, חברתית, קהילתית ועוד. 
5. השינוי צריך להיות שינוי מערכתי ובתהליך הקולקטיב אימפקט יש תהליך של חילוץ ידע וחיבור של הידע החדש והמשותף שעלה. לאחר מכן יש דיאלוג מתמשך ועיבוד של הידע שכולל שינוי תודעה ויצירת שפה משותפת, התהליך הזה מסייע לכינוס ומיקוד של תת נושא בכותרת הגדולה. בדרך הזו תכנית העבודה והפרקטיקה צומחת תוך כדי תהליך (זה לא פשוט, כי יש אנשים שרגילים ללכת ישר לפרקטיקה).

רוצים לשמוע עוד?

סקירה של שיתופים בנושא פעולה משותפת רב מגזריות

דוגמאות ליוזמות קולקטיב אימפקט שהגיעו ליעדן, רשמו הצלחה ויצרו שינוי מעמיק בשדה חברתי מורכב

תקציר שערכו בשיתופים למחקר אמפירי ושיטתי ראשון שבחן 25 יוזמות קולקטיב אימפקט מהעולם והקשר בין מידת ההצלחה שלהן לרמת היישום

וכרגיל…

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל - [email protected]