פרק חגיגי וראשון באולפן של גילאור הפקות למידה מראיינים אחד את השנייה.

מוזמנים להתרשם מהמיתוג החדש

אז מה זה בכלל הון חברתי?

 ההון חברתי מתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם. הון חברתי כולל את הקשרים שבין חברי הקהילה, הבאים לידי ביטוי בכמות הקשרים, איכות הקשרים, ומידת השימוש בהם (מתוך ויקיפדיה).

מה למדנו על הון חברתי?

1. כאשר ההון החברתי נפגע גם הקהילה נפגעת, לכן זה משהו שהכרחי לעבוד עליו בכל עבודה עם קהילה.

2. הון חברתי יכול לחזק קהילות אבל הוא יכול גם לשמר אי שוויון ופערים חברתיים אם לא משתמשים בו נכון.

3. הון חברתי, רשתות, חיבוריות ונטוורקינג דומים במהותם. החשיבות של הקשרים במונחים אלו היא עומק ואיכות הקשרים על מנת להשיג מטרות משותפות. הם יכולים לבוא לידי ביטוי ברמת הפרט, אבל גם ברמת קבוצות או קהילות שונות.

4. הון חברתי מלכד מסייע לבניית זהות משותפת שמקדמת את המטרות והקהילה. הון חברתי מגשר הוא ההכללה של רשתות נוספות שאינן דומות לרשת שלנו והחיבור של אותן הרשתות ביחד על מנת ליצור זהות משותפת ומטרות משותפות.

5. הון חברתי יכול להצמיח אותנו ומחקרים מראים שהוא עוזר לנו להרגיש מאושרים יותר ואף לאריכות חיים !!

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף:

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

קישורים לפרק על הון חברתי:

הגדרה של הון חברתי בויקפדיה

הספר המעולה לשם שינוי ביחד

רוברט פנטאם מדבר על הון חברתי וההקשר הכלכלי

הסרטון TED המדהים של סוזן פינקר: הסוד לחיים ארוכים עשוי להיות חיי החברה שלכם  

רוברט וולדינגר: מה הופך חיים לטובים? שיעור מהמחקר הארוך ביותר על אושר

הדיגטל שהפך לחלק מרכזי בחיינו הינו גורם משמעותי בעיצוב החיים שלנו ויש לו השפעה עצומה. המחקרים מראים שברשת התחושות והמניעים הפרימיטיביים שלנו, שלא מקבלים ביטוי במציאות, מקבלים דרור ברשת  

אבל איך עיצוב התודעה משפיע על קהילות? מה הקשר לקבוצות ואיך זה קשור לתיאורית ההתקשרות? 

כל זה בפרק המרתק עם ד"ר לירז מרגלית.  

פרק חגיגי ואחרון שמוקלט בצורה דיגטלית דרך הזום. יוצאים לדרך חדשה ובקרוב פרקים חדשים הישר מאולפן ההקלטות של גילאור הפקות למידה

ד"ר לירז מרגלית היא דוקטור לפסיכולוגיה חברתית העוסקת בחקר התנהגות בעידן הדיגיטלי ומומחית לעיצוב תודעה, בעלת טורים ופודקאסטים בנושא זה בעיתונים ואתרים שונים, בהם מעריב סופהשבוע, TheMarker,  ‏ynet, רדיו תל אביב, Entrepreneur  ‏TechCrunch ו-Psychology Today. ב-2020 ליוותה את המתמודדות בתוכנית המציאות "אהבה חדשה", ששודרה ברשת 13. מלמדת באוניברסיטת רייכמן.

5 דברים שלמדנו בפרק: 

1. במחקרים גילו שכאשר סורקים פרופיל פייסבוק במשך 3 שבועות ניתן לדעת עליו יותר פרטים מאשר אימא של אותו משתמש!

2.  אנשים שמגיבים ברשתות החברתיות בוואוו!  מדהים! ועוד תגובות מתלהבות יתר על המידה הם אנשים שככל הנראה הינם מוחצנים יותר 

3.  בקהילות קל לנו יותר לסמנגט אנשים. כלומר, לאתר דפוסי התנהגות שיכולים לעזור לנו לקבל החלטות.  

4. יש קשר בין התנהגות אבולוציונית לאיך שאנחנו מתנהגים היום ברשתות. על פי התנהגות העדר, היחיד מטמיע את התנהגותו בקבוצה. ככה זה גם בקהילה. 

5. לכולנו יש צורך לאהוב את מי שבקבוצה שלנו, אבל ככל שרחוקים מהקבוצה ככה יהיה לנו פחות אכפת ממנו. זה יוצר הרבה פעמים יריבות בין קבוצות ושנאה של האחר. זה נכון גם לקהילות. 

לאתר של לירז 

לפודקאסט של לירז

לספר של לירז ״עיצוב התודעה״

מזכירים לכןם מאזינים יקרים,

 קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

עידו הוא מגשר ומומחה לבניית הסכמות, נועה היא עובדת סוציאלית קהילתית ומנחת קבוצות. החברה שלהם עוסקת בייעוץ חברתי ופיתוח אסטרטגיה חברתית בהתחדשות עירונית ונותנת שירות לכל בעלי העניין. נושא ההתחדשות העירונית זורם בעורקיהם ואפשר לשמוע את זה בכל דבר שהם אומרים.

אז מה למדנו מעידו ונועה?

1. הראשונים שהצביעו על האתגרים החברתיים שעומדים בפני הקהילה במתחמי ההתחדשות העירונית הם אנשי השטח, שראו שכאשר לא משתפים את התושבים הפרויקטים נכשלים והקהילתיות נפגעת.

2. הדרך של דיירי הבניינים של ההתחדשות העירונית להתמודד עם התהליך ובכלל של תושבי השכונה היא להתארגן כקהילה. זאת הדרך להתמודד עם שינוי ולעבור אותו ביחד.

3. כשלא משתפים את התושבים האמון שלהם נפגע - במערכת, בממסד, ביזם, בפרויקט, אפילו אחד בשני. חלק גדול מהפער ביכולת לייצר אמון נובע ממחסור במידע אובייקטיבי. השיח הופך להיות שיח עמדות על פרטים טכניים שמביא את הדיירים בקהילה להתפלג למחנות (בעד/נגד) וככה הקהילות והדינאמיקה מתחילים להתפורר.

4. בהתחדשות עירונית יש שלושה בעלי עניין מרכזיים - רשות, תושבים ויזם. בשנים האחרונות עקב הפערים שנוצרו הצטרף שחקן רביעי שהוא המנהלות להתחדשות עירונית שתפקידה, בין השאר, לסייע לתושבים למצות זכויות. שחקן נוסף שנכנס הוא היועץ החברתי - איש מקצוע, חלק מצוות היועצים של כל תכנית פינוי-בינוי, ותפקידו להביא את קולם של התושבים אל תוך הפרויקט, תוך מאמץ להביא תועלת מקסימלית לכל הגורמים.

5. עמודי התווך של עולם הגישור מגיעים ממעבר משיח עמדות לשיח צרכים. כי כשמדברים על עמדות אין הקשבה אמיתית ולא ניתן לקבל פתרון לצורך, זה שיח מונולוגי. כשמדברים שיח של צרכים, נוצר שיח של סקרנות, עם פתיחות בין האנשים. ומשם באים פתרונות יצירתיים שמועילים לכל המעורבים.

לבלוג של סטרייטלייטס

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בכיתה ח' הצטרף לקן של הנוער העובד והלומד ומאז ועד גיל 32 היה חלק מתנועת הבוגרים שלה, "דרור ישראל". כחלק מכך התגורר ב-4 קבוצות שונות ב-5 ערים וקיבוצים בפריפריה הצפונית.

כיום, עוסק במשימות רבות בתחומי החינוך, החברה והקהילה, מתפקידי הדרכה ועד ניהול, כולל תפקיד מרצה באקדמיה.

בשנתיים האחרונות שימש כמנכ"ל עמותת "עם סגול" שמעבירה סדנאות ותהליכים להתפתחות אישיות ומנהיגות חברתית ומהווה קהילה משמעותית עבור חבריה.

במקביל הוא מנהל הקהילה בשכונת הגפן בבית שמש, בה הקים ועדי בתים ומטפח ועד שכונה המהווה מנהיגות מקומית.  

בשנת 2016 הגיע לראשונה לאירוע מידברן וישר אחריו התחיל לכתוב עליו מחקר אוטו-אתנוגרפי לצד ניתוח תיאורטי.

שש שנים אחר כך הספר "מידברן: יֵצֶר הטוב" יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. 

מה למדנו מראם?

1. מידברן, הקהילה הישראלית של ברנינג מן שהתחיל בשנת 1986, בנויה על 10 עקרונות. 
2. העיר הזמנית, מידברן, היא קהילת-קהילות בדמוי רשת של "קמפים" שכל אחד מהם מקיים את הצרכים של חבריו ותורם מתנה לכלל העיר. איך זה עובד? תמצאו בפרק.
3. מידברן הוא דגם של חברה תחומה בזמן. אך האם ניתן לחיות משהו מהעקרונות שלו בחיינו היום-יומיים? זו השאלה הגדולה שהספר עוסק בה וגם אנחנו שאלנו את ראם.
4. מידברן מחזיק בסתירות רבות: חופש מוחלט ואחריות אזרחית, הסתמכות עצמית וערבות קהילתית, עירוניות ותענוגות והתנהלות שיתופית הדורשת שעות רבות של עבודה. או כפי שראם שואל: "האם מידברן הוא יותר קיבוץ או יותר לאס וגאס?" 
5. מידברן יכול להיראות לאנשים מבחוץ אנרכיסטי ואלטיסטי. האזנה לפרק תאפשר לכם להבין יותר לעומק את המושגים ואת המידברן ואולי להסתכל מזווית שונה על התופעה הזו ועל האפשרויות שלנו לחיות בצורה חופשית יותר.

דף המוקדש לספר

לרכישת הספר

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ליאת עוסקת כל החיים בחיבורים בא.נשים והיא מנכ"לית dueto, סטארטאפ שמביא תפיסה חדשנית לעולם הגיוס, מבוסס על פלטפורמה לגיוס עובדים עם יכולות ליצירת שיתופי פעולה בין חברות. אור עוסקת ביוזמות קהילתיות עוד מהתיכון ומנהלת את מחלקת הלקוחות של דואטו בשנה וחצי האחרונות. והן שתי הנשים שהכי Walk The Talk שייצא לנו להכיר בעולם הקהילה.

אז מה למדנו מליאת ואור?

1. עבודה בשיתופי פעולה ובצורה קהילתית מאפשרת לחברות לקבל ולשתף מועמדים ומועמדות מומלצים, לייצר חווית מועמד.ת טובה יותר וגיוסים מהירים ואיכותיים יותר. ולדעתינו זה בכלל יוצר עולם טוב יותר.

2. בעצם הפלטפורמה הזו מביאה אותנו היישר אל עולם העבודה החדש - עבודה משותפת, יצירת אמון ושיתוף ידע ומידע. מלבד פתרון לגיוס הפלטפורמה נותנת גם חיבורים, תחושת שייכות, יחד ומשמעות ללקוחות (שכידוע זה הבסיס לקהילתיות).

3. נושא הגיוס השיתופי התפתח מאוד בתקופת הקורונה, הקהילה שהוקמה סביב המוצר ממש משנה את תפקיד הגיוס ומגדירה אותו מחדש.

 4. רוב חברות הקהילה של dueto הן פונקציית HR יחידה או חלק מצוות HR מצומצם בסטארטאפ. גם אור וגם ליאת מסכימות שלפתוח קבוצה זה לא מספיק כדי שתיווצר קהילתיות. מה שהופך את הקהילה לקהילה הוא החיבורים, ההסתכלות על הצרכים של החברות בקהילה ומתן מענה שמותאם אליהן. בנוסף, אחד הדברים החשובים ביותר ליצירת אמון וחיבורים לקהילה הוא המפגשים הפרונטאליים.

5. "תחושת קהילתיות קוראת ברגע שאנחנו דואגים לרווחת האחר" וכדי לדאוג לרווחת האחר אנחנו צריכות ליצור תחושת ביטחון בין חברי וחברות הקהילה. המטרה היא להסתכל על כל הרבדים של החיים שלנו ולראות איך אנחנו יכולות למקסם את הטוב ביותר שלנו דרך קהילתיות.

נשמע מעניין? 

אור תשמח לתת לכם.ן עוד פרטים

מוזמנים.ות גם לאתר דואטו

לינקדין דואטו

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הינדי אוהב אנשים ועוסק בעולם הציבורי כבר הרבה שנים. הוא למד עבודה סוציאלית ומדיניות ציבורית והיום משמש כמנכ"ל מועצה של עין קניה ברמת הגולן. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף ולשמוע על העדה והקהילה הדרוזית וקונפליקט הזהות איתו חלקם מתמודדים.

מה למדנו מהינדי?

1. בארץ יש כ-150,000 דרוזים, רובם תושבי מדינה ישראל והם גרים בעיקר בהרים. גם בארץ וגם בסוריה ובלבנון.
2. הדרוזים לא עוזבים את האדמה שלהם, איפה שהם נולדו שם הם ישארו בגלל האמונה בגלגול נשמות.
3. העדה הדרוזית מבוססת בעיקר על הדת. הקהילה הדרוזית לעומת זאת מבוססת בעיקר על חיי היום- יום והאינטרקציה בין האנשים. בקרב הקהילה הדרוזית, ערך המשפחה גדול מאוד, העזרה ההדדית והקשר בין האנשים. כל הדרוזים הם עדה אחת אבל כל כפר שהוא קהילה שונה מכפר אחר. הקהילה יוצאת מתוך עדה והקהילות הן קבוצות שונות בתוך העדה.
4. הדרוזים בגליל ובכרמל שונים מהדרוזים מרמת הגולן. הדרוזים בגליל וברכמל מתגייסים לצבא ויש להם תעודת זהות כחולה והם יכולים להצביע לכנסת. הדרוזים מרמת הגולן בעלי תעודת מעבר ותושבות קבע, יש להם זכויות אבל לא מלאות. הדרוזים שאינם דתיים אינם יכולים לקרוא בכתבים.
5. לאט לאט, נושא הזהות וקבלת האזרחות בקרב הדרוזים בגולן משתנה. העולם החדש, המלחמה בסוריה, הרצון להשתלב בעולם התעסוקה ובישראל משפיעים מאוד על התהליך. בנוסף, בשנים האחרונות, מתוך שלושה ישובים בשניים יש ראש מועצה דרוזי, שהוציאו תעודת זהות כחולה כדי לרוץ לבחירות (מ82, עד 2018 הייתה וועדה קרואה בכפרים ובישוב השלישי, אף אחד לא רץ לבחירות). אז אמנם אין עוד הרבה אחוזי הצבעה, אבל זהו תהליך חדש שקורה בקרב קהילת הדרוזים בגולן שמצביע גם הוא על השינוי.

לפייסבוק של הינדי

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רומי, מנהלת השיווק של Stoke (פלטפורמה לניהול פרילנסים לחברות טק) שנרכשה על ידי Fiverr. בעברה היתה המקימה והדירקטורית של קהילת החדשנות של CatalystIL תחת המכון הישראלי לחדשנות. היא מקליטה פודקאסט מצליח יחד עם שחר ארז מנכ"ל Stoke בשם How I scaled my team. היא מאז ומתמיד הייתה אדם קהילתי, כך שזה לא מפתיעה שעקרונות קהילתיים מתחברים אצלה לעולם הניהול והעבודת צוות.

מה למדנו מרומי?

1. קהילה שהיא קהילה וולונטרית, תקום ותצמח לרוב מתוך צורך או כאב אמיתי.
2. ההגדרה של ארגון כמשפחה, נשחק כבר לגמרי. היום מבינים בעולם העבודה החדש, בתקופת פוסט קורונה, שבכדי ליצור מחוברות עובדים צריך לעבוד ולהנהיג בצורה שונה.
3. עולם הניהול או ה- Leadership עובר לדבר לאט לאט בשפה של קהילתיות - אמון ומנהיגות, מחויבות, עשייה משותפת, שייכות, מחוברות ומשמעות.
4. איך מייצרים מחוברות ושייכות בקרב עובדים וצוותים בעולם העבודה החדש? א. לתת במה לעובדים והעובדות ב. לעבוד בצוותים מעורבים ולא רק בצוותים אורגנים ג. עשייה בקבוצות קטנות בעבודה על משימות. כל זה גם יגביר חדשנות ויעזור לאפקטיביות של המשימה.
5. איך מייצרים משמעות? לראות את העובדים והעובדות מעבר לעולם העבודה, כלומר, לראות אותם גם כבני אדם. הכי חשוב לדעת רומי, לפתח מקצועית, לייצר שקיפות, לדבר עם העובדים ולשמוע אותם.

לאתר Stoke

ללינקדין של רומי

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רותם חוקרת במסגרת התזה שלה באנתרופולוגיה את בני ובנות המאיה, היא כתבת במאקו, יש לה ניוזלטר מצויין ומנהלת את קהילת חיים מקיימים בפייסבוק. מי שעוד לא עוקב אחריה, אנחנו ממליצים בחום.

מה למדנו מרותם?

1. שבט המאיה מאמין בתפיסה הקוסמולוגית שרואה את היקום במרכז ומאמינים שהעולם בנוי משלושה חלקים: הקוסמי/רוחני, המחשבתי הגשמי/החומרי וזה לעומת התרבות המערבית המודרנית שמאמינה שהאדם הוא במרכז.
2. פעם אנשים היו מגיעים לכנסיות או בתי כנסת כדי להתאגד סביב גאולה קולקטיבית, היום אנשים מגיעים לאותם מקומות בכדי לזכות בגאולה אישית ובכדי להרגיש שייכות.
3. קיימות היא לא רק מחזור וצמצום פסולת, קיימות היא תפיסה הוליסטית ואקולוגיה עמוקה שלוקחת בחשבון את כל מה שקיים (נחלים, אדמה, בע"ח, בני אדם ועוד).
4. אין דבר יותר מקיים מיחסים, לראות עוד יצורים במרחב וכשרואים את היקום כאחד גם היחסים בתוך הקהילה יהיו יחסים שרואים את האחר.
5. שייכות היא לא להתאים את עצמי או להשתלב בקהילה, שייכות היא להיות מי שאני ושמקבלים אותי וזה אומר להיות לפעמים בקונפליקטים, לפעמים להתפשר ולהיות אותנטים. 

לרישום לניזלטר של רותם

לקישור לאינסטגרם של רותם

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים מוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

פרופסור יורם יובל הוא פסיכיאטר וחוקר מח באוניברסיטה העברית. לעולם הקהילה הוא הגיע מעצם כך שהוא נולד. 

מה למדנו מיורם?

1. אי אפשר להבין אדם בלי להבין את קנטקסט החברתי קהילתי שלו. חלק מהDNA שלנו הוא היכולת שלנו להיות באינטראקציה חברתית קהילתית כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמת שלנו אפילו כעוברים.
2. אם המח שלנו לא יקבל גרויי חברתי\ קהילתי, הוא לא יתפתח בצורה תקינה וזה הוכח במחקרים.
3. דתות הן דוגמא לגיבוש זהות סביב הקהילה, הרבה מהמצוות בדתות במיוחד ביהדות ובאיסלם סובבות סביב הקהילה.
4. משחר הימים, ההתפתחות האנושית נעשתה בקהילות, והקבוצות החברתיות שהצליחו ושרדו הן אלו שחיו סביב קהילות.
5. הנאה לא שווה אושר, אושר ומשמעות אי אפשר לקנות. למשמעות אפשר להגיע רק על ידי אינטראקציות עם א.נשים לכן, קהילה היא דרך לקדם את האושר והמשמעות אבל צריך להיזהר כי קהילה יכולה גם לקדם שנאה, פחד ורוע.

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

תכירו את רוני. רוני היא קיבוצניקית לשעבר ותל אביבית מושבעת בהווה. לרוני היה דיכאון אחרי לידה

מה שהביא אותה להקים ולנהל את קהילת מותר לך; להיות יותר מאמא. כתבה ספר ילדים ממש לאחרונה שמדבר על הרגשות של אמהות. מהרבה בחינות רוני היא פורצת דרך בנושא הדברים שלא מדברים עליהם בנושא ההורות בכלל והאמהות בפרט.

מה למדנו מרוני?

1. לפני שרוני הקימה את הקהילה היא ראיינה נשים שהביעו הזדהות איתה בנושא האמהות בכדי להבין האם יש צורך והיא עשתה הרבה עבודת הכנה ולמידה לפני הקמת הקהילה, דבר שהצדיק את עצמו, כי היום יש מעל 20 קבוצות אזוריות שנפגשות מחוץ לעולם הוירטואלי.
2. הקמת הקהילה יצרה תחושת משמעות אצל רוני, דבר שסייע לה גם לצאת מהדיכאון. הקהילה מסייעת גם לרוני וגם לחברות הקהילה להפיג את תחושת הבדידות, לנרמל את החוויה ולהגביר את תחושת השייכות.
3. אחת משבע נשים, יחוו דיכאון שאחרי לידה. ככל שהקהילה גדלה ויש יותר לגיטימציה לשיח, חברות הקהילה יוצרות שיח כן יותר ששובר טאבויים בנוגע לאמהות בקרב כלל האוכלוסייה.
4. החוויות הפנימיות המשותפות, השיתוף, האינטימיות שבשיח שמתחולל בקהילה הופך לדעת רוני את הקהילה לקהילה.
5. מתוך הקהילה נולדו הרבה קשרים ודברים חדשים, נשים שהבינו שהן לא במקום שטוב להן והקימו עסקים חדשים, קבוצות שייכות, חברויות וכמובן הספר החדש של רוני - גם אמא בוכה לפעמים.

לקהילת פייסבוק של רוני

לרכישת הספר

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה