פרק פרקטי שמבוסס על הניסיון שלנו מהשטח על עבודה עם קהילה, פעילים ופעילות. אז ישבנו ודיברנו על מנהיגות, אמון, מעורבות, השפעה ועוד.

אז מבלי לתת פתיח גדול הנה חמישה דברים שיסכמו לכם את הפרק:

1. בקהילה יש 4 שחקנים עיקריים שחובה למפות ולבדוק את הקשר של הקבוצה עם השחקנים. במיפוי נבדוק את כיוון הקשר, טיב הקשר ועוצמת הקשר. השחקנים הם: הקהילה, רשות, מגזר שלישי ועסקים.
2. כשנגיע לעבוד מול הקהילה אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מייצגים מערכת, והרבה פעמים התחושות שיש לקהילה אלינו, הן בעצם ההעברה של התחושות של חברי הקהילה לתחושות שלהם כלפי המערכת.
3. חשוב מאוד לנסח מטרות משותפות לארגון ו\או המערכת למטרות של קבוצת הפעילים או הקהילה. אם לא מנסחים את המטרות המשותפות יווצר מתח מאוד גדול שימנע את ההתקדמות. 
4. מהון מקשר להון מגשר - התפקיד שלנו כמנחות הוא להיות הון מקשר בין חברי הקבוצה וגם הון מגשר, לגשר בין חברי הקבוצה אל המערכות החיצוניות.
5. חשוב לזכור שכדי לייצר מעורבות אנחנו צריכים לפעול עם הקהילה ולא למען הקהילה. כדי להגיע לפעולה עם הפעילים צריך לעבור אבולוציה עם הקבוצה בצורה תהליכית. אי אפשר לייצר מעורבות מבלי לייצר אמון ושייכות ואת זה אפשר לייצר אם חברי הקהילה הם חלק מהתכנון, ביצוע ובקרה.

לפוסט בבלוג של אנוה בנושא של העברה והעברה נגדית

לפוסט בבלוג של אנוה בנושא פעילים כמומחי תוכן

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

עידית רוז גדלה בקיבוץ ובגיל 20 עזבה את הארץ וגרה באנגליה ויוון. 

כיום היא מלווה ותומכת יחידים, קבוצות וארגונים במצבי משבר ומעברים לעבר ריפוי מערכתי והתפתחות מהפנים החוצה, בביסוס תחושת הביטחה הפנימית, בניית חוסן, ומנהיגות מודעת ומיודעת טראומה. עידית באה לדבר איתנו על סוציוקרטיה שהיא צורת התארגנות שמשתלבת בתוך מבנה ארגוני היררכי קיים, ומאפשרת לעובדי הארגון להשתתף בקבלת החלטות הקשורות למדיניות הארגון.

אז מה למדנו מעידית?

1. סוציוקרטיה היא תאוריה של משילות, ששואפת להנגיש מרחבים של ביטחה. המרחבים הללו מאפשרים יצירתיות ואפקטיביות על בסיס הסכמות ומטרות משותפות של השותפים במערכת. סוציוקרטיה מנגישה לנו סט של כלים ועקרונות כמו: התנהלות במעגלים, קשריות כפולה, הסכמות משותפות והצבעה מבוססת הסכמה ולא הצבעה. 3 עקרונות פילוסופים - משילות עצמאית (אך כן היררכית), ייעוד אבולוציונלי שמשתנה ושלמות מתוות לנו את הדרך בעולם מורכב באופן שמטיב עם עצמנו ועם העולם.

2. סוציוקרטיה יכולה להביא הרבה בהירות במערכות מורכבות ואל מול המתחים הקיימים בהן (גם של המערכת וגם של האנשים החברים במערכת). בסופו של דבר האדם מעצב את המערכת והמערכת מעצבת את האדם.

3. אנחנו רגילים בהיררכיה שהכוח הוא על או נגד מישהו או משהו, בסוציוקרטיה ההיררכיה שנבנית שואפת להיות בריאה ומאוזנת. הסוציוקרטיה רואה את יחסי הכוח ככוח עם מישהו או משהו וכוח של שותפות. ביזור הכוח מתרחש כל הזמן, יש נציגים בכל הרמות בכל מעגל עבודה ולכל מעגל שכזה, יש סמכות לקבל החלטות על עצמו. הקישריות הכפולה מאפשרת שקיפות וזרימת מידע תמידית. 

4. סוציוקרטיה מכריחה אותנו להסתכל על המתחים והמתחים האלה מאפשרים את הצמיחה, יש תהליכים מובנים התומכים בפתרון מתחים האלה. החוקים הללו מאפשרים לנו להתנהל בגמישות וביטחה.

5. בעולם אפשר לראות סוציוקרטיה בדיור משותף, בתי ספר, בתי אבות, עסקים, קהילות וקואופרטיבים. אך עם זאת יש גם לשיטה הזו יש מורכבות וקשיים ולכן כדאי להיות גמישים לשלב בשיטה גם שיטות שונות לפי הצורך של הקהילה.

לאתר של עידית- https://www.iditrose.com/

פוסט לבלוג על סוציוקרטיה, תיאוריית יו ומה שביניהן

לסרט שמוזכר בפרק על פרלמנט הילדים ושיחה עם היזמת (בתשלום סימלי ליוצרים)

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מהי כלכלה מעגלית קהילתית? האמת שאין ממש מונח כזה בספרות המקצועית. לילך ואנוה חיברו בין שני מונחים - כלכלה קהילתית וכלכלה מעגלית. לילך עוסקת בקידום יזמות קהילתית, בדגש על כלכלה מקומית (עסקית-חברתית). 

אז מה למדנו מלילך?

1. כלכלה מעגלית קהילתית לא מסתכלת אך ורק על רווח והפסד, ישנם ערכים נוספים שמובילים אותה בעיקר ערכי המוסריות, יחסי גומלין וקיימות.
2. כדי להוביל תפיסה מעגלית וקהילתית, צריך לשנות תפיסה ולשנות את מערכת היחסים שלנו עם כסף. הרעיון הוא לא לוותר על נושא הרווח אלא לשנות את התפיסה על מקסום הרווחים.
3. לקהילה יש שליטה גבוהה יותר על המציאות שלה כאשר מקיימים כלכלה שכזו, הקהילה הופכת להיות אקטיבית ולא פסיבית בפיתוח שלה. 
4. כלכלה קהילתית מסתכלת על כלכלה בתוך הקהילה (עסקים, נותני שירות ועוד), כלכלה מעגלית מדברת קיימות ושימוש נכון במשאבים. כלכלה מעגלית קהילתית רואה גם בהון האנושי והון חברתי כנדבכים משמעותיים בתפיסה הכלכלית (לא רק כסף ועסקים).
5. בקיצור ישנן 4 עקרונות לכלכלה מעגלית קהילתית: אנשים, קיימות וצריכה חכמה, גבולות גזרה ומהון אנושי ומהון חברתי (ניתן לקרוא את הפוסט המלא בקישור למטה)

לפוסט בבלוג Communi-Blog באתר של אנוה

ליצירת קשר עם לילך בלינקדין

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

יערה חוקרת במרכז לכלכלה אלטרנטיבית באוניברסיטת קיימברידג'. במחקריה יערה עוסקת בשאלות הקשורות לאינטראקציה בין בני אדם לאלגוריתמים בארגונים ובקהילות. כמו-כן היא מייעצת בתחומים של ניתוח רשתות של קהילות והטמעת בינה מלאכותית בארגונים. בנוסף, יערה אוהבת לקרוא שירה.

מה למדנו מיערה?

1. רשת היא מבנה שמורכב מדיאדות וטריאדות (שנים או שלושה אנשים). טריאדה הוא מבנה יותר מורכב ובו יש סיכוי גבוה יותר לאי הסכמות ומתחים, אבל היא צורה חזקה יותר מאשר הדיאדה.
2. רשת היא מבנה של קשרים ואנו נרצה לנתח את סוגי הקשרים וטיב הקשרים בין חברי הרשת. הון חברתי ברשת היא הפוזיציה הרשתית של החברים בה, הלכידות, הצפיפות, המיקום, כלומר מיקום הפרט והתנהגות הכלל.
3. חלק ממדידה רשתית היא מדידה של המשאבים והפיכתה לכמותית. לאחר המדידה יוצרים ויזואליזציה של הרשת בארגון או בקהילה וניתו לראות את מרקם הקשרים (הפורמאלית והלא פורמאלית). בעצם נקבל תשקיף של הרשת וכך נוכל להבין איפה כדאי לשים משאבים.
4.  בארגון המדידה תיתן לנו נתונים על העברת המידע, שותפויות, נקודות של עומס, עובדים מתווכים, מיקום של העובדים וכו'. ברשתות וירטואליות המדידה תיתן לנו את המעורבות וההתנהגות של חברי הרשת, מבחינת התנהגות, מובילים בקהילות הוירטואליות, העברת משאבים, העדפות של חברי הרשת ועוד (אך יש לשים לב לאתיקה מקצועית בנושא המדידה). עם זאת כדאי לשאול מי באמת מנהל הקהילה? החברה (פייסבוק, לינקדין וכו) או מנהלי הקהילה. בקהילה המדידה תיתן לנו להבין מי מעורב בקהילה, חיבוריות, מערכות יחסים בין חברי הקהילה, המיקום של חברי הרשת בקהילה, אמון, חברי רשת מקשרים ומגשרים ועוד הרבה.
5. ברשתות אנחנו יכולים להדבק ברגשות והתנהגויות מחברי הרשתות שלנו, הן חיוביות והן שליליות. כדאי למדוד את הרשתות לאורך זמן בהתאם לארועים שמתרחשים בקהילה.

ללינקדין של יערה

מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

יועד ראונר הוא פרטנר בחברת HolacracyOne שמפתחת ומלמדת שיטה לניהול לא היררכי בארגונים בעולם. כיום בשימוש בעשרות מדינות ובערך באלף ארגונים שונים. יועד הוא פריק של ניהול זמן (מעביר סדנאות בנושא) ובהירות ואוהב לחשוב על עצמו שהוא טבח לא רע בכלל. לאנוה יצא להשתמש בעקרונות ההולקרטיה במנגנונים קהילתיים ואני ממליצה בחום ללמוד אותה ככלי.

אז מה למדנו מיועד?

1. הולקרטיה מביאה איתה מודל שונה של קבלת החלטות וביזור אחריות בארגון לא היררכי, שזה בעצם ארגון ללא מנהלים.
2. בהולקרטיה העובדים משרתים את ייעוד החברה וכולם עובדים על מנת להגשים את הייעוד. התפקידים הם לא מבוססי אדם אלא תפקידונים שכל אחד או אחת יכולים לקחת על עצמם, ללא קשר להתמחות או להגדרת תפקיד.
3. בהולקרטיה עובדים בצורה של ניהול עצמי. מסתכלים על ארגון כארגון חי ונושם. המבנה הארגוני מסתכל על המציאות וכך נולדים התפקידונים שהעובדים לוקחים עליהם אחריות. כל המבנה מבוסס על מתח (צורך) שנמצאים בארגון ברגע מסוים, שמצריך את תשומת הלב של העובדים ובשיח הסכמות של העובדים יוצרים את המענה. כך הארגון נשאר עדכני ואג'ילי.
4. השלב הראשון הוא ליצור מפת תפקידים של המשימות היומיות של העובדים, כולל את הדברים הפורמאלים והלא פורמאלים שהעובדים עושים. בגלל שזה ניהול עצמי, יש פרוטוקולים של חוקים (במקום ניהול) ומותר לעשות כל דבר כל עוד לא כתוב שאסור לעשות.
5.  הולקרטיה היא למעשה צורה לניהול מתחים בארגון. מתחים אשר עיבוד שלהם מקדם את הארגון לכיוון היעוד שלו. בהולקרטיה יש חלוקה לשני סוגי מתחים: 1. טקטים\ אופרטיבים (בתוך הארגון) 2. משילות (איך הארגון נראה). לכן, בתוך התנהלות שכזו יש שתי סוגי ישיבות ופרוטוקולים שונים לעיבוד המתחים. השיטה יוצרת הרבה בהירות, שקיפות ונותנת גבולות ברורים שנותנים הרבה חופש.

לאתר של HolacracyOne

ללינקדין של יועד

מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

את אלישבע ושי, לא צריך להציג, אבל מי שרוצה תזכורת, פשוט תחזרו לפרק 1, בו ראיינו את שי, או לפרק 4 בו ראיינו את אלישבע. אז לכבוד פרק 90, החלטנו להזמין אותם שוב, את המורים שלנו בלמידה על קהילות. הזמנו את אלישבע ושי כדי לסקור כיצד עולם הקהילות השתנה בעשור האחרון ולאן פנינו, במיוחד לאור השינויים במציאות הנוכחית.

אז מה למדנו מההקלטה?

1. באמצע המאה הקודמת התפתחה ההבנה כי קהילה אינה רק מרחב גיאוגרפי. יכולות להיות קהילות מסוג אחר. בנוסף, האינטרנט והתשתיות הטכנולוגיות הביאו עימם סוג חדש של תקשורת והתארגנות בין אנשים (לטוב ולרע). המאיץ הנוכחי לשינויים בתפיסת הקהילה הייתה מגפת הקורונה שהנכיחה את ההבנה על חשיבות של הקהילה וה"יחד".

2. קהילה לא מביאה איתה בהכרח רק טוב. צריך לראות את האנשים שקשה להם בקהילה ולעזור להם למצוא את המשאבים הנחוצים להם. זה יכול לקרות באמצעות התארגנות קהילתית, שרואה את הפערים והצרכים ומשפיעה על מדיניות חברתית מעבר לקהילה.

3. קהילה מובלת על ידי ערכים, ואנשי ונשות מקצוע צריכים לא רק לייצר את ההתארגנות הקהילתית אלא גם לשאול את השאלות שיעזרו לקהילה לפתח עזרה הדדית, אנושיות ואת האכפתיות.

4. חשוב לזכור כי קהילות ווירטואליות, הן תיבות תהודה. כשאנחנו שם נראה לנו שכולם חושבים כמונו, כך אנחנו עלולים להיאטם לדעות שונות משלנו, וזה מקום מסוכן. כדי למנוע אפקט כזה, חשוב שהקהילה הווירטואלית שיצרנו תהיה הטרוגנית ומגוונת ככל האפשר.

5. קהילה מיטיבה היא מקום שמחנך לדמוקרטיה, מקום שבו לומדים לדבר, לשכנע, ולהתנהל ביחד, גם עם מי שלא מסכימים איתנו.  

לאתר של שי (ממליצים מאוד להכנס ולקרוא שם):

ליצירת קשר עם אלישבע:

[email protected]

מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ליובל יש קורות חיים שהשאירו אותנו פעורי פה, אבל אם זה לא מספיק במילואים, הוא קצין אוכלוסייה בפיקוד העורף, ויצא למשלחות חילוץ והצלה בטורקיה ומיאמי והשתתף גם בחילוצים במבצע שומרי החומות עקב תקיפות טילים על ערי ישראל. זה פרק מיוחד ומרגש שמדבר על המורכבות של המצילים וגם על תפקיד הקהילה במשימות חילוץ והצלה.

מה למדנו מיובל?

1. על מנת לגלות היכן נמצאים הלכודים בקריסת בניינים חובה להשתמש במודיעין אוכלוסייה.

2. הטכניקה העיקרית של מודיעין אוכלוסייה היא בעזרת הקהילה והמשפחות, שלוקחים חלק במאמצי החילוץ בדרכם. מתן המידע מסייע להם להרגיש משמעותיים, אקטיביים ובתחושת שליטה מסוימת באי הוודאות שאופפת את הקהילה באירוע כזה. מודיעין האוכלוסייה מסייע לבנות תמונה מדויקת ככל שניתן לצוותי החילוץ היכן להתחיל לחלץ.

3. ככל שהקהילה מאוחדת יותר ומכירה את התושבים יותר, ככה מאמצי החילוץ והסיוע יהיה אפקטיבי יותר.

4. כשמגיעים לקהילה, בעיקר שלא מכירים, חובה לדבר בשפה שלהם על מנת שישתפו פעולה עם צוותי החירום.

5. בעת צרה הקהילה היהודית כקהילה, מתגייסת לסייע לכל יהודי באשר הוא, ממש כברית לא כתובה וזה יכול לתת לנו תחושת חוסן.  

קישור לאתר של יובל

קישור ללינקדין של יובל

מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בחיי היום יום פבי מנהל את תחום הלמידה במו״פ קהילות מקצועיות לומדות, חבר בצוות ניהול של קבוצת ״למידה ארגונית״, מתנדב בחוש״ן ובמרכז הגאה של עיריית תל אביב.

קהילות מדומיינות (Imagined Communities) הוא מושג שטבע בנדיקט אנדרסון בספרו אשר דן בצמיחת רעיון הלאומיות והתפתחותו לתופעה עולמית. המושג "קהילה מדומיינת" משמש את אנדרסון לתאר קבוצות אנשים גדולות, המאוחדות סביב רעיון מלכד אשר גורם להן לפעול כקהילה, למרות שבפועל הקשר והדמיון בין הפרטים המרכיבים אותן, וקבוצות פרטים בתוכן, מזעריים או לא קיימים כלל. תודעת הקהילה כה חזקה בקבוצות אלה, עד כי יש בכוחה להוציא את אנשיהן למלחמה בשדות קרב רחוקים ולמות למענן, כאילו היה מדובר בהגנה על ביתם הפרטי ומשפחתם (מתוך ויקיפדיה)

מה למדנו מפבי?

1. הקהילה הגאה בנויה על פי נטיות מיניות של האנשים שמרכיבים אותה. פעם תחת המטריה של הקהילה הגאה היו גברים שנמשכים לגברים ונשים שנמשכות לנשים, המטריה התרחבה מאוד בשנים האחרונות ויש קבוצות שונות או תתי קהילות מגוונות מאוד תחת המטריה, ההגדרות של הקבוצות הן מאוד פלואידיות וכמעט כל אחד או אחת יכול להרגיש כשייך לקהילה.
2. עקב ההתרחבות של המטריה, נוצרו הרבה שאלות בנוגע למה הם הערכים המשותפים ועל מה הקהילה הגאה צריכה להאבק, כי לכל קבוצה בקהילה יש צרכים שונים.
3. אמנם הקהילה הגאה היא קהילה גלובלית, אבל הערכים והמאבקים החברתיים הם לפי מדינה, עם זאת ישנם טקסים וסמלים שהם חוצי מדינות, כמו: דגל הגאווה, חודש הגאווה ועוד.
4. המאבק של הקהילה עוד לא נגמר- למרות שמצב הקהילה הגאה נמצא במקום אחר מקום המדינה, אבל עדין אין שוויון זכויות עדין ואין ייצוג מספיק של הקהילה ויש הרבה סטיגמה נגד חברי הקהילה. 
5. קהילות אקטיביסטיות, צריכות להתחדש במטרות שלהן ולחדש את השינויים שהן רוצות לקדם לפי המציאות הקיימת. אנחנו נמצאים בתקופה שבו יש מתח גדול מאוד של העולם הישן אל מול העולם החדש וזה מאבק גבוה מאוד, בסוף הדברים הם בין אנשים והמפגש האנושי הוא מה שיצליח לפתור אולי את המתח ולייצר את השינוי.

ללינקדין של פבי

לאתר של קהילות מקצועיות לומדות של מכון מופ"ת

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לילה היא אחת הנשים היותר מעוררות השראה שהכרנו בפודקאסט. היא עובדת סוציאלית קהילתית מומחית בחוסן וחירום ומתגוררת בכמאנה. יש לה מלא ניסיון וסיפורים מרתקים על חייה והיא בוגרת מכון מנדל למנהיגות אזורית בצפון.

מה למדנו מלילה?

1. אנחנו תמיד מתייחסים לחברה הערבית כקהילה בפני עצמה, אבל בעצם יש בה הרבה קהילות ולכל קהילה יש מאפיינים ייחודיים. ישנם ערבים נוצרים, מוסלמים, קהילות בדואיים בדרום, קהילות בדואים בצפון, דרוזים ועוד, לכן מה שיעבוד עם קבוצה אחת לאו דווקא יעבוד עם קבוצה אחרת.
2. המושג קהילה בחברה הערבית הוא יותר של אנשי מקצוע, הוא לא מושג שנמצא בחברה. החברה עצמה מדברת על קבוצות, עדות, כפרים, חמולות וכו'.
3. כשמתחילים לעבוד עם קבוצות או קהילות מוחלשות ומודרות לא ניתן ישר ליצור הכללה ושילוב, צריך קודם לעבוד עם הקהילה המוחלשת כדי שתגיע ממקום שווה עם אמונה עצמית ורק אחר כך לשלב.
4. הדבר הכי חשוב לפני שמתחילים לעבוד בכלל עם קהילות זה מיפוי והבנה מה קיים, מה המאפיינים, מה הצרכים וזאת כדי לעבוד עם ההון האנושי הקיים. בחברה הערבית יש את הרצון ומבינים את הצורך, אבל לפעמים חסרה היוזמה לשינוי מסיבות שונות או ההתארגנות הפורמאלית. התפקיד של העבודה הקהילתית היא לעבור עם המשתתפים והמשתתפות תהליך על מנת לתמוך ולהחזיק את הנושא.
5. אם רוצים לעשות שינוי צריך לעשות את השינוי מבפנים ולהשפיע. זה נותן דוגמא לתושבים, לילדים, לנשים. הקהילה מעניקה הרבה ויכולה לתת את הסביבה התומכת להצלחה שלך כאינדיווידואל.ית ואנחנו יכולים להעניק חזרה לקהילה.

ליצירת קשר עם לילה:

[email protected]

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

מיכל ואיה הן שותפות בניהול קהילות בהתמחות בקהילות שגרירים, מוצר ופנים ארגוני. 

קהילת שגרירים של חברה היא קבוצה של אנשים הנלהבים ממותג מסוים, מוצר או מטרה מסוימת, ומוכנים לתמוך בו ברשתות החברתיות ובקהילות שלהם. לאנשים אלה, הידועים כשגרירים, יש לרוב קשר חזק למותג או למטרה והם מאמינים בערכים ובשליחות שלו.

שגרירים יכולים להוות גם גרעין ליבה של קהילה חברתית או מקצועית ולשמש כקול של החברים בה, לייצר ערך דרך תכנים רלוונטיים ולעודד מעורבות בקהילה.

קהילות שגרירים נוצרות לרוב על ידי חברות או ארגונים כדרך לתקשר עם הלקוחות או התומכים שלהם בצורה אותנטית ואישית יותר. דרך הקהילות הללו, לשגרירים עשויה להיות גישה לתוכן, אירועים או מוצרים בלעדיים, והם מעודדים לשתף את החוויות שלהם עם אחרים באופן מקוון ולא מקוון.

מה למדנו ממיכל ואיה?

1. המקום הכי טוב למובילי קהילות שגרירים ושגרירות הוא להיות מאחורי הקלעים, ובעצם לתת הכשרה מסודרת לשגרירים והשגרירות שמאותרים מראש ולבנות אותםן כקבוצת\ חבורת משימה.

2. למה לשגרירים להיות שגרירים? יוצרים מצב של win win, מקום להיות אשת המקצוע, מיתוג אישי ורכישת כלים מקצועיים להיות מובילי מומחיות.

3. יש קשר גדול בין מתודות עולם בינוי הקהילה לקהילות שגרירים. הערך המוסף של מיכל ואיה הוא היכולת להפוך את השגרירים והשגרירות להיות הבעלים והבעלות של הקהילה.

4. להיות שגריר או שגרירה, מפתח את ההון החברתי בקבוצת העמיתים והעמיתות ומעלה חשיפה גם ברשתות חברתיות.

5. ישנן חברות שמקימות קהילות ומגבשות להן שגרירי קהילה לפני המוצר אפילו! המוצר נבנה לפי הצרכים והמידע שעולה מהשגרירים ומהקהילה עצמה.

איה ומיכל

[email protected]

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף:

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: