יוסי הוא יזם חברתי אובססיבי: פארק המסילה בירושלים, 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית, עכשיו מבסס את ברחובות שלנו - ארגון הולכי רגל. יוסי היה אנטי קהילתי ולא רצה להיות חבר בשום קהילה, אבל כשנכנס לעולמות האקטיביזם החברתי הבין שהדרך לייצר שינוי אמיתי היא רק דרך קהילה.

מה למדנו מהפרק עם יוסי?

1. השינוי של פארק המסילה לקח זמן, מתוך מקום של התנגדות לאט לאט במשך שנתיים אנשי השכונה בה יוסי גר הצליחו להפוך את ההחלטה של העירייה להקים פארק בשכונה במקום כביש מהיר.
2. אקטיביזם חברתי לוקח מהאקטיביסטים הרבה משאבי זמן אבל מהצד השני הוא נותן משמעות גדולה מאוד לפועלים במרחב, הוא יכול לייצר גם שייכות, תחושת הצלחה וזהות משותפת.
3. המדריך לאקטיביסט המתחיל: הדבר הראשון הוא לבנות חזון, לאחר מכן בניית מפגש לכל מי שיכול להיות רלוונטי לנושא, צעד שלישי להבין מה רוצים לשנות על ידי קבלת מידע מהמשתתפים והרחבת המחנה המשותף של המשתתפים. בשלב מסויים האג'נדה יכולה להשתנות ומומלץ ללכת עם זה ולהפוך את האני והאנחנו.
4. כשרוצים לייצר שינוי כדאי לבנות חזון חיובי (כלומר מה כן ולא רק מה לא) ולייצר מטרות שיכולות לתת תחושת הצלחה 5. אינטרסים מנוגדים? ממש לא. לכל אחד יש את הדרך שלו, ואם פעילים רוצים שהרעיון שלהם יצא לפועל הם צריכים לקחת עליו אחריות. כל הרעיונות טובים ואין דבר כזה רעיונות רעים. כל אחד ואחת עושה כפי יכולתו או יכולותיה.

רוצים לשמוע עוד?

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל - [email protected]

ארנה חיה בקהילות כל חייה ועד היום הן חלק מחייה. ארנה היא עובדת סוציאלית קהילתית שפועלת בעיקר בהנחיה, מחקר ופיתוח פרקטיקה של תהליכי שיתוף והשתתפותיות בארגונים וקהילות, עוסקת גם במגזר הכפרי ובקהילות ייעוד (intentional communities). היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, המחקרים שהיא עוסקת בהם משלבים בין הפרקטיקה לתיאוריה. 

מה למדנו בהקלטה?

1. מודל מיזוג הידע בא לפתור בעיות מורכבות על ידי כלל בעלי העניין. הוא משלב ומפגיש בין הידע המקצועי של אנשי המקצוע, אנשי האקדמיה ואנשים עם ניסיון חיים בנושא שנבחר לשנות. הדבר שמייחד את המודל הזה הוא המקום שניתן לאנשים עם ניסיון החיים השיתוף שלהם והחלק שלהם בתהליך ההמשגה 
2. ארנה הכירה את מודל מיזוג הידע דרך תנועת העולם הרביעי שהיא תנועה בינלאומית שעוסקת במיגור העוני. לאחר ההתנסות הראשונה שלה עם המודל ארנה טוענת שהיא יצאה עובדת סוציאלית אחרת.
3. בתהליך מיזוג הידע יש מנחה לכל קבוצה וחשוב שהמנחה יגיע או תגיע מעולמות של הקבוצה, על מנת לנטרל את יחסי הכח וההירכיות שבין המנחה למשתתפים.
4. התהליך של מיזוג הידע, יכול להיות יום אחד, חמישה ימים או כמה חודשים, תלוי איזה חילוץ ידע נרצה להוציא. יש כללים איך לדבר אחד עם השני על מנת להיות רגישים כמה שאפשר לנושא הפגיעות אבל עדין להחזיק אותה ולתת לתוכן מקום. למנחים יש תפקיד חשוב וקריטי בתהליך.
5. הפרקטיקה של מיזוג ידע היא דרך נהדרת לחבר את האקדמיה לשטח ואפשר אפילו להגדיר מחדש שדות שלמים.

למאמר שארנה כתבה על מיזוג ידע

ליצירת קשר עם ארנה

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

את רוני ראינו בהרצאה מרתקת בריטריט קהילות של קומיוניטי פורוורד. רוני מנהלת קהילת ה- iLeaders (מובילי חדשנות) באלביט. היא גדלה ומגדלת את ילדיה בקיבוץ מעגן מיכאל שהוא סוג של חממה מדהימה שאין באמת צורך לצאת ממנה אבל בפועל אוהבת את העולם הגדול, לטייל ולפגוש אנשים חדשים. חולמת על חיים מחוץ לחממה, אם לא לתמיד לפחות לתקופה משמעותית.

באלביט עובדים כ- 15,000 איש.ה בישראל וכ- 4000 ברחבי העולם. אז איך בעצם אפשר לקדם חדשנות בארגון כזה גדול?

אז מה למדנו מרוני?

1. חדשנות יכולה להיות תהליכית, אינקרמנטלית (תוספתית), חדשנות פורצת דרך, מוצרית וכו'. חדשנות היא היכולת להפוך רעיון יצירתי לפתרון ייחודי, בעל ערך כלכלי עם מודל עסקי ושוק  למיזם בר קיימא. 

2. מובילי החדשנות עוברים קורס שנותן להם את הכלים להוביל חדשנות בארגון. אבל רוני הבינה שהקורס לא מספיק על מנת להטמיע וליישם את התיאוריה שנלמדה בקורס ולהעביר לפרקטיקה, הפתרון היה לבנות קהילה. קהילת ה - iLeaders היא קהילה מקצועית בה חברים כל מי שעבר את הקורס ב- 5 שנים האחרונות. הובלת שינוי תרבותי הוא אתגר גדול ולבד זה בלתי אפשרי. 

3. לדברי רוני, כשבונים קהילה בתוך ארגון הלמה והמשימה, צריכים להיות מאוד מובנים לכל בעלי העניין, ומה שיבדיל בין קבוצה לקהילה בארגון הוא רמת הערבות ההדדית בתוך הקהילה ורשת הקשרים (החוזק שלה וגיוון שלה). 

4. לוקח זמן לבנות קהילה כדי שתחזיק מעמד לזמן ארוך, חייבים להקדיש ולפנות לזה זמן, להקשיב ולענות על צרכי הקהילה והארגון. זה גם עוזר לבנות אמון. בנוסף אם רוצים שאנשים יהיו מובילים ומנהיגים צריכים לתת להם כלים בנושא. ברגע שבאלביט הקדישו את הזמן הזה לחיבור, לענות על הצרכים ונתנו כלים נוספים לחברי הקהילה, נוצרה באמת קהילה והשיחות בקבוצת הווטצאפ כבר היו גם אישיות ולא רק משימתיות.

5. כדי שקהילה תצליח בארגון חייבים לחבר את המנהלים הישירים של חברי הקהילה ואת הנהלת הארגון, אחרת המשאבים הארגונים שהוקדשו לטובת המשימה והקהילה לא יוכלו לבוא לידי ביטוי. ולפני שהארגון מצפה לקבל מהקהילה הוא חייב להיות מוכן גם לתת לחברי הקהילה.

קישורים לכל הא.נשים הרלוונטים שהוזכרו בפרק:

רוני מגנוס

גיל בנש (מנהל החדשנות והיזמות באלביט)

ד״ר אייל בנימין

ד״ר סמדר פורת

עומר פומרנץ

והקישורים שלנו שאנחנו תמיד שמים:

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הפרק הטראנס אטלנטי הראשון של דיבורי קהילה והפעם עם טלי גרוסאוס שחיה באגם אטיטלן בגואטמלה ועוסקת שם בפיתוח קהילתי.

טלי לימדה אותנו על יצירת קהילה במרחב המקומי יחד עם האוכלוסייה המקומית במקום בו היא חיה. בפרק היא מספרת לנו, כיצד תיירות משרתת את הבניה של קהילות ומחזקת את תושבי המקום. 

5 דברים שלמדנו בפרק:

1. לפעמים הדרך להתחבר לקהילה היא לא בהכרח לעשות את מה שאת.ה אוהב.ת, אלא את מה שחשוב להם ולהתחבר לצרכים שלהם. בהקשר של טלי זה אומר להתחיל לעסוק בריצה מה שלא חשבה שיקרה לעולם.
2. בעולם הפיתוח הבינלאומי יש 2 פרקטיקות נפוצות: community base ו community led development. גישת ה led מתחברת לצרכים של הקהילה ופועלת יחד איתה ולא עבורה.
3. כשעוסקים בתיירות קהילתית בעצם הרבה פעמים עוסקים בגאווה המקומית והחיזוק של הנרטיב הקהילתי. פן נוסף הוא העיסוק בזהות של הכפר והקהילה, דרך זה מגלים את ההיסטוריה של המקומיים. למשל בגואטמלה בכפר בו טלי נמצאת, הקהילה היא צאצאיה של שבט המאיה ולא רק בהכרח מהכפר. הדרך שנבחרה לספר את הזהות והנרטיב היא על ידי ציורי קיר על הבתים, ועל הדרך זה גם הופך את המקום לנעים יותר לתיירים אבל גם למקומיים.
4. פרקטיקה חשובה שהשתמשו בה בכפרים בגואטמלה היא הקמה של ועד תיירות של הכפר, שעוסק יחד איתם בשאלות האסטרטגיות הגדולות. זה אולי נראה פשוט אבל אלו דברים שלא היו קיימים בעבר (וגם לרוב לא קיים ברוב הערים בארץ...).
5. כדי לייצר שינוי אמיתי צריך לייצר מודל כלכלי שתומך את העבודה התירותית קהילתית. כלומר, לייצר הכנסות לתושבים מהעסקים שלהם דרך התיירות. בסוף, קיימות אמיתית תקרה רק בעזרת מודל כלכלי ולא רק על תרומות חיצוניות.

אז מי זאת טלי?

טלי גרוסאוס, ישראלית וארגנטינאית. מחזיקה BA בממשל וחברה, ותואר שני בפיתוח בינלאומי. חיה בגואטמלה מאז 2018 כאשר הגיעה לנהל את הפעילות של עמותת ישראייד לאחר התפרצות של הר הגעש FUEGO. טלי הקימה את השלוחה של העמותה והתחילה את האופרציות בשני אזורים מוכי אסון. המקריות של החיים הובילה אותי לאגם אטיטלן והיום היא חיה באגם ומנהלת תכנית לפיתוח תיירות קהילתית של עמותה מקומית. דרך העיסוק בפיתוח קהילות קיבלה טלי שתי המתנות אולי הכי משמעותיות בחייה: ללמוד לרוץ, ולעשות טראקים:) 

רוצים לשמוע עוד?

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מור היא יזמת קהילה ויהדות ישראלית. היא חוקרת ויוצרת מרחבי שייכות, השפעה ולקיחת אחריות משותפת. וכמו הרבה מרואיינים ומרואיינות אצלנו הגיעה לעולם הקהילה מהצורך שלה ומובילה את קהילת בינה בתל אביב יפו, שהיא קהילה נושמת.

היא אמנם מאוד צנועה, אבל למדנו ממנה הרבה!

אז מה למדנו ממור:

1. הרבה פעמים בקבוצות בקהילות א.נשים מגיעים לחוויה, שיראו אותם.ן ולמרחב שנוצר במפגשים.
2. קבלת שבת היא מתודת התכנסות שיוצרת טקס וסיבה למפגש חגיגי עם ערך נוסף שבונה תרבות קהילתית.
3. בית כנסת הוא סוג של אי שיכול לתת מקום בטוח ומרחב למי שרוצה וצריך קהילה. ומצד שני המרחב הזה נותן הזדמנות לחברי הקהילה לראות את כל חברי הקהילה.
4. אתיקה של רב פעמיות - היא היכולת להכיל את הקיימות בתוך הקהילה וזה התפקיד של מי שמחזיק.ה את המרחב הקהילתי לשאול את השאלה האם העשייה שלי משתפת את הקהילה? האם היא תשאר אחרי? מאוד דומה לשליח ציבור, שהוא לא מנהל, מוביל או מחזיק, הוא הנציג של הקהילה ושל כלל הטקסים, הכללים והנורמות הקבועים בבית הכנסת.
5. הטקסים הקבועים נותנים בטחון וידע לחברי הקהילה,  הסידור מייצר סדר קבוע, מוכרות למרחב ובעלות משותפת. המניין משמר את הקהילתיות, כי אחד לא יכול בלי התשעה האחרים והתשעה האחרים לא יכולים בלי האדם האחד, זה ממש מייצר תחושת משמעות וקשר בין חברי המניין.

האינסטגרם של מור

קישור לפייסבוק של קהילת בינ"ה תל אביב יפו

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף: 

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

תתכוננו לפרק של הפרעת קשב וריכוז. רינתיה ברוכים לוין - מנכ"לית limi - בית לתחום הלמידה בארגונים בישראל. לומדת נצחית ומאוהבת במקצוע הזה. רינתיה היא יועצת אסטרטגית לפיתוח הון אנושי בארגונים, מרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT, מכשירה אנשי למידה ארגונית כבר למעלה מעשור, מנהלת את קהילת “למידה ארגונית” בפייסבוק ופודקאסטרית בפודקאסט “פיצוחים”.

אז מה למדנו מרינתיה?

1. קהילת הלמידה של רינתיה התחילה מההבנה שכדי להמשיך את תהליך הלמידה של הבוגרים של הקורס שלה, כדאי שיהיה להם מקום לדבר והיום יש בה מעל 15,000 אנשים. מה שמחבר את הקהילה שלה הוא הצורך המשותף ללמידה, הרצון לצמיחה מקצועיות וההדדיות.
2. כדי לייצר למידה אפקטיבית בקהילה או בקבוצה מומלץ לחלק לפי תתי מקצוע או לפי המגזר שמהם מגיעים אנשי הלמידה. אבל לתת קהילות יש מחיר מכיוון שזה גונב את הפוקוס מהקהילה המרכזית.
3. קהילה נותנת מענה יותר עמוק ללמידה. יש ארבעה שלבים בתהליכי הלמידה: טירון, בעל ההכשרה, מנוסה ומומחה. בעזרת הקהילה ניתן לתת מענה לכל השלבים. על מי שמוביל.ה את הקהילה לייצר מרחב שיהיה נכון ונוח לכלל חברי הקהילה.
4. קהילת למידה מאתגרת ארגונים, מכיוון שבקהילה אין היררכיה וליניאריות לעומת הארגונים. עם זאת, עולם קהילות הלמידה הולך וגדל בקרב הארגונים.
5. המפגשים הפיזיים הם חשובים מאוד לבניית היחסים, אמון ומעורבות הלמידה. חשוב להכניס במפגשים גם אלמנט של כיף ולא רק מפגשי למידה שמתמקדים במשימת הלמידה. יחד עם זאת, פוסט קורונה מאוד קשה לא.נשים להסכים לצאת מהמסכים ולכן צריך להשקיע מאוד בתוכן.

לאתר של limi

למאמר על קהילות פנים ארגוניות

הפרק בפיצוחים על איך מקליטים פודקאסט?

קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

זרים הם חברים שעוד לא נפגשו, זה אחד ממשפטי המפתח של ערבה בחיים, וזה גם המשפט שמלווה אותה בעולם הקהילות. זה פרק עם מעברים חדים שעוסק בשני נושאים: איך מייצרים אינטימיות בקהילה ועל טכנולוגיה מבוזרת.

5 דברים שלמדנו מערבה:

1. רוב הקהילות שקיימות הן קהילות לנשים, בקהילות הללו יש הרבה שייכות, אינטימיות והעמקה. לאט לאט יש יותר ויותר גברים שמבינים את הצורך ומחפשים את המרחב הזה.
2. הדרך ליצר אינטימיות היא לעודד אנשים להגיע כפי שהם ותפקיד הקהילה והמובילים והמובילות של הקהילה הוא לשמור על המרחב שיהיה מרחב בטוח ומכיל.
3. מטבעות מבוזרים - אמנם מדובר בנושא של השקעות בדרך כלל (ביטקוין, את'ריום וכו'), אבל מלבד זה הבסיס שלהן הוא טכנולוגיה מבוזרת, כלומר הבעלות, הידע וההשפעה נמצאים אצל כולם.
4. המטבעות האלו מאפשרות לקאופרטיבים וקהילות לנהל את עצמן, עם חוזים חכמים וניתן כך אף ליצור ארגונים אוטונומים ומבוזרים ללא תלות בגופים חיצוניים ועל ידי שליטה מלאה של כלל חבריה.
5. הטיפ לעבודה עם קהילה הוא להוביל מתוך דוגמא אישית (ואין יותר מסכימים מאתנו)

קישור לקהילת משחקות באש

קישור לקהילת Cocreating our future

רוצים להכיר את ערבה קצת יותר? - קישורים רלוונטיים

מזכירים שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף 

וכמובן בואו אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוני פלמר הוא מנכ"ל תנועת אור וכל חייו עסק בחיבור, ציונות וערכים. בתנועה הם לא משתמשים במילה פריפריה אלא במרכזים החדשים. רוני מאמין שאיפה שיש אתגרים, יש הזדמנויות והאמונה הזו מלווה את כל הפרק. מזמינים אתכם להאזין לפרק שכולו השראה.

אז מה למדנו מרוני?

1. על מנת לייצר דינאמיקה בין אנשים ביישובים במטרה לבנות קהילה - חייבים ליצור דרכים להיות ביחד, כאשר כל חבר או חברה בקהילה משתתפים.ות לפי מה שמתאים לה או לו. בכדי לבנות את הביחד והחיבור צריך לבנות צוותים ותשתיות שיוכלו להחזיק את המרחב המשותף (פיזי, ביולוגי וכימי). זהו הסוד שיכול לגשר בין הרצוי למצוי במיוחד במעבר לנגב והגליל.
2. המסע של תנועת אור התחיל בהקמת יישובים חדשים ולאט לאט עברו לאכלס גרעינים וקהילות ביישובים בנגב ובגליל שנמצאים בתת איכלוס. בתהליך הזה הם גילו שניתן ביחד עם הקהילה המקומית להחיות את המקום ולהפיח תקווה, גם אם הישובים עצמם היו במצב של שחיקה.
3.  למדינת ישראל מאז ימי הרצל לא היה חזון, תנועת אור לקחה על עצמה לעצב עם שותפים את החזון של ישראל ב-2048 במישורים השונים בעיקר במפגש עם הפרט. אחרי שהיו להם את כל הנתונים תנועת אור הבינה, שאם כל עיירות הפיתוח שקיימות היום יהפכו להיות ערים מרכזיות עם משאבים ואוצרות, מוביליות חברתית תוכל להשאיר א.נשים בערים האלה ולא יהיו חייבים לעזוב את העיר על מנת שתהיה מוביליות.
4. מדד הכפכף או מדד הפיג'מה הוא מדד שנותן לא.נשים עם כפכפים או פיג'מה את ההזדמנות לשנות את השכונה והעיר שלהם.ן, להיות עיר עם נכסי תרבות, חינוך, תשתיות ועוד. ואת כל זה אפשר להשיג אך ורק עם קהילה חזקה ושכונת חיים.
5. הרשות היא סוג של מדינה קטנה והשכונה צורכת את השירותים מהרשות, לכן השיח של הרשות עם הקהילה (גם עם הוותיקה וגם עם החדשה) הוא קריטי. במקומות שהרשות מתקצבת ותומכת בבניית הקהילה, הגרעינים והתנועות שמגיעות להתגורר בישובים לא צריכות להוביל את השינוי אלא לתכנן ביחד עם הרשות גם אם לפעמים יש אתגרים. הרשות צריכה להיות המארגנת הראשית ולהחזיק את השלם שגדול מסך חלקיו ולראות את כל החלקים הקיימים בשכונות.

האתר של תנועת אור

לאתר מיזם 2048

מחכים לכם.ן בערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

וכמובן בואו אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בדיוק כשחשבנו שנגענו כבר במרבית הנושאים, הגיע אריק והוכיח לנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד.

אריק ריזר הוא מומחה בתחום Digital Collaboration שזה אומר שהוא עוזר לארגונים לחזק את החיבור והשיתוף בין העובדים בעזרת כלים דיגיטליים. כמו כן, אריק מסייע למנהלים להתאים את הפעילות הארגונית לשינויים המתרחשים בסביבת העבודה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטל.

חמישה דברים שלמדנו מאריק:

1. רשתות חברתיות בתוך ארגונים נקראות רשתות חברתיות ארגוניות (ESN - Enterprise Social Network) והיום זה נקרא Digital Collaboration. 
2. הטכנולוגיה רק מאפשרת בנייה של הזירה הקהילתית להתקיים על מנת לייצר שייכות, מחוברות, שימור ידע, חדשנות ועוד.
3. מנהלים רבים מפחדים להקים קהילות פנים ארגוניות, כי הם מפחדים שעובדים "יבזבזו" את הזמן ברשתות החברתיות. אבל הפלטפורמות הדיגיטליות יכולות להיות חלק מהעבודה של העובדים והעובדות. במאמרים ובפרויקטים שאריק הוביל שמדדו את יתרונות הDigital Collaboration נמצא כי כמות המיילים יורדת, הפלטפורמות הפנים ארגוניות מאובטחות - אז אין חשש לאבטחת מידע, זמני חיפוש של מידע וחומרים יורדים כי הכל נמצא בפלטפורמות ויש עוד הרבה יתרונות.
4.  אחד הדברים שמשפיעים על מחוברות העובדים הוא פער בתקשורת ומידע, בעזרת ה Digital Collaboration ניתן לגשר על הפער. ניתן בפלטפורמה לפרסם הצלחות, עשייה, תכנית עבודה ועוד, השיתוף גורם לכך ששביעות הרצון והחיבור עולים כי העובדים פתאום מרגישים חלק גם מהעשייה של אגפים אחרים ולעשייה גלובלית.
5. בין קהילות ארגוניות יש שונות, וצריך להגיע לכל קהילה כזו מתוך הצורך. ארגונים עוברים לעבוד לרוחב, ברשתיות ושותפויות, על ידי קהילות ניתן לעבוד גם על נושאי התמקצעות וגם לרוחב.

רוצים להכיר עוד את אריק ולקרוא את הדברים המרתקים שהוא כותב? 

http://arikrizer.com/

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

וכמובן מזמינים אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

הפעם בפרק נחקור נושא שמרתק אותנו כבר כמה שנים - פלטפורמות לניהול קהילה. אז ישבנו ושוחחנו הפרק את עדי ומאיה שיספרו לנו על הפלטפורמה המעולה של with.

  כן, מסתבר שלאט לאט מתפתחת לנו כאן בישראל פלטפורמה שאולי תצליח במקום שבו רבות נכשלו. אז איך מחנכים שוק, או יותר נכון, איך קהילות יכולות לעבוד עם פלטפורמה טכנולוגית לקהילה?

מה למדנו מהפרק?

1. מחקר על אזרחים ותיקים הביא להקמת של with. אגב במקור היא נקראה אינ-גרופס. 

2. הדרך לייצר חיבור בקהילה על פי with היא על ידי מנהל הקהילה. חשוב שהכלים יהיו זמינים לחברי הקהילה ולא חדשים. בהקשר הזה להמציא משהו חדש פחות עובד.

3. גם בפלטפורמות דיגיטליות יש תהליכים מלמעלה למטה או מלמטה למעלה (Top-down and bottom-up)

4. יש חשיבות גדולה ליכולת של מנהל הקהילה לעצב את הפלטפורמה ובעיקר להצליח לעשות את זה בעצמו ובקלות יחסית.

5. הצלחה של קהילה והשגשוג שלה יושב על המנהיגות שלה, הפלטפורמה היא רק הכלי שמסייע לו.

אז את מי אירחנו:

עדי פרי, נשוי ואב לארבעה, עורך דין ורואה חשבון. מילואימניק פעיל ועד לא מזמן מ"פ בחטיבת צנחנים במילואים. בשבע שנים האחרונות, פועל ליצירת משמעות ותחושת שייכות בקהילות מקומיות באמצעות טכנולוגיה. מייסד וסמנכ"ל תפעול ב with - פלטפורמה הוליסטית מקוונת למנהלי ארגונים שעובדים בלהוציא לפועל שיתופי פעולה קבוצתיים סביב צרכים כלליים, חברתיים וסביבתיים.

מאיה רוסק, לאחרונה התמקמה בתל אביב אחרי כמה שנים בגליל העליון. מובילה היום את תחום הפיתוח העסקי והמכירות בwith, מגיעה עם רקע בהדרכה ולוגיסטיקה בצופים ובאגודת הסטודנטים

רוצים להכיר את הפלטפורמה: 

https://www.coing.co/Neighbors_Park

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה