דף נלווה בבא קמא מג

מדוע בפסוק לגבי שור מועד מוזכר שהשור הרג "איש או אשה"? מכאן למד רבי עקיבא שתשלום הכופר לאישה מגיע ליורשיה ולא לבעלה. זאת משום שבעל יורש את רכושה של אשתו שהיה בבעלותה בעת מותה (מוחזק), אך לא כסף שיגיע לה לאחר מותה (ראוי). יש דיון על כסף שחייבים לאישה (אם היא בעלת חוב) האם זה נחשב בידיה בשעת פטירה או לא? האם זה תלוי אם משלמים בכסף או בקרקע? יש מחלוקת בין שלושה אמוראים האם יש תשלום כופר על מקרה שבו הבמה הרגה אדם בלא כוונה והאם יש לשלם קנס של שלושים שקלים אם הרג עבד בלא כוונה? האם תשלום הכופר/קנס לעבד קשור באופן אינטגרלי לחובה לסקול את הבהמה (כלומר, אם הבהמה לא נסקלת, אין כופר או קנס)? אם אין תשלום כופר/קנס, האם יש תשלום דמים (דמי פיצוי למשפחה של הנהרג)?

הדף היום מוקדש ע"י רחל סאבין לכבוד אירוסין של בתם, ליאור, לדניאל מכלוף מניו ג׳רזי. "אנחנו מאחלים להם שיבנו בית נאמן בישראל, בית של תורה ואהבת חינם. אנחנו מייחלים ומתפללים לשובם של החטופים והנעדרים, לשלומם וחזרתם בשלום של חיילנו וכל כוחות הבטחון, לנחמה למשפחות הנופלים ולרפואה שלמה של כל הפצועים".

הדף היום מוקדש לרפואת אביגדור בן הינדה אילה.

שני הסברים נוספים (בנוסף לשלושה בבבא קמא מא) מובאים כדי להסביר מה לומדים מהמילים בפסוק בשור תם "ובעל השור נקי". רבי יוסי הגלילי סובר שזה פטור בעל שור מתשלום דמי עובר אם השור גרם להפלה. רבי עקיבא סובר שהוא פוטר תשלום עבור שור תם שהורג עבד. שואלים על שניהם, למה יש צורף הדרשה, הרי אפשר ללמוד דינים אלו ממקומות אחרים? מביאים כמה אפשרויות להסביר כל אחד מהם (רובם נדחים). 

הדף היום מוקדש ע"י אלי גלמן לכבוד בקי פורטנוי על יציאתה לפנסיה. "בהצלחה בשלב החדש הזה!"

לפי התורה, גם שור תם וגם שור מועד שהורגים אדם נסקל באבנים, אבל תשלום הכופר הוא רק עבור שור מועד. אם שור תם שהורג נסקל, איך יכול להיות מקרה של שור מועד ההורג מישהו? רבנים שונים מציעים שמונה תרחישים אפשריים כיצד יכול להיות מקרה כזה - אולם רבות מהתשובות נדחות. לאחר מכן מביאה הגמרא ברייתא המבארת את הנלמד מדברי הפסוק לגבי סקילת שור תם "ולא יאכל את בשרו". האם אנו דורשים מאותן מילים שאסור לאכול את הבהמה אם שחט אותו לאחר גמר דין אבל לפני שנסקלה או שאין ליהנות מהבשר לאחר סקילת השור? מה נדרש מביטויים אחרים באותו פסוק? "ובעל השור נקי" - יש הדורשים ממילים אלו איסור הנאה משור הנסקל, אחרים לומדים איסור הנאה מעורו, אך רבי אליעזר לומד מהביטוי שאין דמי כופר לבעל שור תם ההורג אדם. רבי עקיבא שואל מדוע בכלל צריך דרשה לדין זה, כיון שנזקי שור תם משלמים מגופו, יש להניח שגם תשלום הכופר יהיה מגופו ואין יכולת לשלם מגופו כי נסקל ואסור בהנאה. ר' אליעזר עונה שמדובר במקרה שלא סוקלים את השור – או משום שיש רק עד אחד שמעיד שהרג, או הבעלים הודו ואין עדים, או בגלל שהתכוון להרוג בהמה והרג אדם או מקרים הדומים לזה (חסרון בכוונה).

דף נלווה בבא קמא מ

הדף היום מוקדש על ידי ג'ודי שפירו שירה קרבס לעילוי נשמת ארי יחיאל בן אברהם ראובן ומרים זנילמן, הי"ד שנפל בקרב בעזה אתמול. 

רבא ואביי נתנו כל אחד הסברים שונים לדעתו של רבי יעקב לגבי בהמה שבבעלותו של חירש-אילם, שוטה או קטן - האפוטרופוס משלם חצי נזק. מדוע רבא לא בחר בהסבר פשוט יותר? אפוטרופוס יכול להיות מחויב לשלם את מלוא התשלום לשור מועד אך אינו משלם תשלום כופר במקרה שהבהמה הרגה אדם. זאת משום שקטן אינו חייב בתשלום זה כפי שהתשלום לצורך כפרה ולא לפיצוי ממוני. האם טיבו של תשלום הכופר (כפרה או ממון) הוא מחלוקת תנאים? עוד כמה שאלות בנוגע לאופי תשלום הכופר מועלות על ידי רב אחא בר יעקב לרב נחמן ורב נחמן אינו מצליח לענות עליהן. שאלותיו היו: האם ניתן לחלוק אותו בין בעלים המשותפים ואם כן, כיצד? האם אנו יכולים להניח שאדם ייקח זאת ברצינות כמו מי שחייב בחטאת או קורבן אשם ולכן לא ממשכנים אותו במידה ולא שילם? שני נושאים מועלים לגבי בהמה מושאלת - אחד שבו השואל חשב ששאל שור תם אבל הוא באמת היה שור מועד - הדין הוא שהם חולקים את התשלום (כל אחד משלם חצי). אם השור הפך לשור מועד בזמן שהושאל אך כאשר הוא מוחזר לבעלים המקורי, הוא חוזר להיות שור תם. מה ההיגיון מאחורי הדינים וכיצד ניתן לפתור סתירה לכאורה בין השניים?

הדף היום מוקדש ע"י מונה פישביין לע"נ ברניס פישביין.

מהו הדין לגבי שור בבעלות ילד, חירש-אילם או שוטה? אם השור נגח כמה פעמים, ממנים אפוטרופוס כדי שהשור יוכל להפוך לשור מועד. אם השור נעשה מועד, האם האפוטרופוס משלם או הילד/החרש-אילם, שוטה משלם? מרגע שמתמנה אפוטרופוס, אם השור נוגח, האם משלמים מגוף הבהמה חצי נזק (כשור תם)? או האם האפוטרופוס הוקם רק לעניין קביעת השור כשור מועד. אם השור נהיה מועד תחת האפוטרופוס ואז גדל הילד או נתפקח החירש-אלים, נשתפה השוטה, האם השור חוזר להיות שור תם או ממשיך להיות מועד (האם רשות משנה)?

הדף היום מוקדש ע"י ג'רמי בוטי לע"נ יהונתן עזרה בן ירדן יהושע ולאה דבורה.

הדף היום מוקדש ע"י מינדי פלדמן הכט ומשפחה לע"נ ד"ר צ'רלס פלדמן. אילו היה עדיין בחיים, הוא היה מוצא את האור בימים קשים אלו דרך לימוד תורה ומנכדיו המשרתים בצה"ל. 

הדף היום מוקדש על ידי דבי ויוסי גביר להחלמתו של חתנם בועז שלמה בן שולמית שרה שנפצע קל בשבת בבוקר בעת שירותו בעזה. מאחלים לו ולכל הפצועים שלנו החלמה מהירה. נפלאות, ישועות ונחמות לכל בית ישראל!

הדף היום מוקדש לרפואת נתנאל יעקב בן יהודית שרה שנפצע בעזה. 

אם שור של אדם מזיקה לשור של אינו יהודי, בעל השור פטור מתשלומים. אם שור של אינו יהודי פגע בשור של יהודי, בעל השור משלם נזק שלם, בין תם בין מועד. למה זה ההלכה? שני פסוקים שונים מובאים כדי להציע שהגויים נענשו על ידי הקב"ה על כך שלא קיבלו את שבע מצוות בני נח או את התורה. כיוון שלא הייתה להם מערכת משפטית, אלמלא חובת תשלומים, לא היו שוורים שלהם נשמרים ויהוו סכנה לאחרים. האם זה יחול על כל מי שאינו יהודי? האם אינו יהודי מקבל שכר על לימוד תורה? מה ראוי ומה לא ראוי לומר למי שמתאבל על אובדן קרוב? עולא חלק על רבני בבל בסוגיה זו. מובא דיון ביתרונותיהם של עמון ומואב ואיזה לקחים ניתן ללמוד מהם. איך אנחנו מתייחסים לכותים/שומרונים מבחינת דיני נזיקין - כמו אינו יהודים או כמו יהודים? האם זה קשור לשאלה האם הם גירי אמת או גירי אריות?

אם בהמה מועדת בגלל פגיעה בבהמות אחרים מאותו סוג, האם זה הופך את הבהמה למועד לכל סוגי בהמות/חיות? אם הבהמה היא מועד לבני אדם, האם היא נחשבת למועד לבעלי חיים? אם היא מועד עבור חיות קטנות, האם זה מועד עבור חיות גדולות? ישנן שתי קריאות חלופיות של המשנה, שמובילות לתשובות שונות לאותן שאלות. מובאים מצבים אחרים של קביעת דפוסים. נערכת השוואות בין קביעת דפוסים לעניין שור מועד לקביעת ווסתות לאישה לגבי קבלת המחזור בקשר להלכות נידה. בהמה השייכת למקדש פטורה מנזקים. אבל חכמים ורבי שמעון בן מנסיא חלוקים בעניין אחריות על בהמה בבעלות פרטית המזיקה בהמה בבעלות המקדש - האם פטור, או חייב נזק שלם, גם אם הבהמה היה תם.

דף נלווה בבא קמא לו

הלימוד השבוע מוקדש ע"י עדינה ודני גוירץ לכבוד הולדת מאיר אמיחי ולע"נ אביה, מאיר מלוין ריש, שעל שמו נקרא התינוק.

הדף היום מוקדש ע"י ארט גולד לע"נ חמותו, יהודה לייב בן משה.

כאשר יש ספק איזה שור פגע באחר, אך שני השוורים שעליהם קיים הספק הם בבעלותו של אותו אדם, פוסקת המשנה ששניהם חייבים. האם זה מקרה של שור מועד או שור תם? מדוע משתמשים בלשון "שניהם חייבים" כאשר מדובר בבעל אחד (הבעל של שני השוורים) שחייב? הפרק הרביעי מתחיל במחלוקת בין רבי מאיר לרבי שמעון על שור תם שתקף ארבע או חמישה פעמים ברציפות. למי משלמים מה? מה ההיגיון מאחורי דעותיהם וכיצד הן משתלבות עם הגישות הרחבות יותר של רבי עקיבא ורבי ישמעאל לגבי האם לניזק יש שותפות בבהמה שהזיק (כי משלמים מגופו) או שהוא יותר דומה לבעל חוב שהמזיק צריך לפצותו? האם נוכל להסיק ממשנתנו תשובה לשאלה זו: האם כאשר משנה מתייחסת לסלע, האם מתכוונים לסלע צורי, מטבע בעל ערך גבוה יותר (4 זוזים) או לסלע מדינה, מטבע בעל ערך נמוך יותר (חצי זוז), שמינית מערכו של הצורי?

הלימוד השבוע, שבוע של חנוכה, מוקדש ע"י מיכאל פישביין, איתן פישביין ואלישע רוס-פישביין לכבוד מונה. "חנוכה שמח - אנו מאוד גאים בך במחיובתך ללימוד הדף היומי." 

המשנה קובעת כי ישנם מקרים בהם אדם חייב בתשלום על נזק שנגרם על ידי שורו, אך באותם נזיקים אם נעשו על ידי אדם, האדם יהיה פטור מתשלומים מדין קים ליה בדרבה מיניה, אם המעשה בא עם עונש מוות, המזיק פטור מתשלומים. לחילופין, ישנם מקרים בהם אדם יהיה חייב על נזקים שאילו עשה אותם שור, בעל השור פטור, שכן שוורים המביישים מישהו פטורים. אם אדם מבעיר שדה בשבת האדם פטור מתשלומים כי על המבעיר בשבת יש עונש מוות ובכך פטור מתשלום כספי. משנה זו מועלה כקושי נגד דעתו של רבי יוחנן שמי שמבעיר כמעשה הרס לא חילל שבת מאחר שחייבים על מלאכה יצירתית ולא פעולה המקלקלת. שתי קריאות חלופיות של המשנה מובאות כדי לענות על שאלה זו. אם שור היה רודף אחרי שור אחר ושור אחד נפגע אבל ישנן טענות שונות של כל אחד מהבעלים האם הנזק נגרם על ידי השור או על ידי סלע, ​​או אם היו שלושה שוורים וכל בעל טוען שזה השור של האחר שהזיק, או שלבעל השור שהזיק יש שני שוורים, אחד גדול ואחד קטן או תם אחד ואחד מועד, והניזק ומזיק כל אחד  טוען שזה שור אחר שגרם לנזק, חובת ההוכחה מוטלת על מי שמנסה לתבוע את הכסף מהשני (הניזק). רבי חייא בר אבא סבור שסומכוס היה חולק במקרים אלו ואומר שהכסף המוטל בספק מתחלק בין שני הצדדים באופן שווה. הגמרא מנסה להעריך אם המקרה הוא שבו כל אחד בטוח בתביעתו (ברי) או שאחד בטוח והשני לא (שמא).

הדף היום מוקדש ע"י דבורה הופמן-וייד לע"נ שמחה קולינס.

אילו זכויות יש לבעל שור תם או שור מועד למכור את בהמתו לאחר שהזיק, להקדישה, לשחטה או לתת אותה במתנה? האם זה משנה אם זה לפני עמידה בדין? מה אם בעל חוב גובה את הבהמה כתשלום לחוב – האם הניזק יוכל לגבות את השור ממנו? האם זה משנה אם לבעל חוב היה עיקול על הבהמה לפני או אחרי שהיא הזיקה? רבי מאיר ורבי יהודה חלוקים ביניהם כיצד להסביר את תשלום הנזק במקרה  של שור תם המתואר בתורה - כתוב ששני הבעלים מפצלים את ערך הבהמה שהזיקה ואת שווי הנבילה של השור שניזק. הם חלוקים בדעתם אם לבעל השור התם יש זכויות גם לנבילה של הניזק. קיים דיון לגבי מה ההבדל המעשי בין שתי הדעות שכן שניהם מסכימים לגבי הסכום שיקבל הניזק.משיטת ר' יהודה, אפשר להגיע למקרים שבהם בעל השור שהזיק יכול להרוויח מהעסקה או, בקצה השני, לשלם יותר מהנזק ששורו גרם. לפיכך, מבואר שרבי יהודה לא היה מפרש את הפסוק ככה באותם מקרים.