דף יומי מסודר וברור במיוחד מבית אתר סיני - ב15 דקות בלבד

By אורי בריליאנט, אתר סיניReligion & Spirituality Judaism

דף יומי מסודר וברור במיוחד מבית אתר סיני - ב15 דקות בלבד episodes

March 04, 2022 הדף היומי – חגיגה דף כז
השיעור מוקדש לעילוי נשמת שמחה בת שרה ז"ל ולעילוי נשמת הרב שמעון אכילה בן אלכסנדר ויטרבו ואשתו מרת שרה רבקה בת יוסף לבית קולומבו ולעילוי נשמת שיינדל מלכה בת בצלאל ושרה ז"ל להקדשות ליחצו כאן השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא) שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על […] השיעור הדף היומי – חגיגה דף כז הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא. הדף היומי – חגיגה דף כז was first posted on מרץ 4, 2022 at 11:32 pm. ©2020 "הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא". Use of this feed is for personal non-commercial use only. If you are not reading this article in your feed reader, then the site is guilty of copyright infringement. Please contact me at [email protected]
10 min
March 04, 2022הדף היומי – חגיגה דף כג
השלישי – אסור לאדם להחזיק ביד אחת סנדל זב וביד שנייה כלי חרס עם קודש
א. למה? בגלל מעשה שהיה – שפעם אדם עשה כך והכניס את הסנדל לכלי וטימא את הקודש
אז למה לא אסרו גם בתרומה? כי המשנה כר' חנניה בן עקביא, שכשגוזרים משום מעשה שהיה – גזורים בדיוק כמו המעשה.
[שפעם מישהו העביר הספינה על הירדן אפר פרה אדומה, והתגלה בספינה טומאת מת,
ולכן גזרו –
לרבנן – גם על דברים שדומים לספינה, וגם על שאר נהרות,
ר' חנניה בן עקיבא – רק ספינה ורק על הירדן].
ב. שאלות –
האם אסור גם בסנדל טהור?

האם אסור גם בכלי סגור?

אם מישהו עבר והלך כך עם קודש: ר' אילא – הקודש טמא מדרבנן, ר' זירא – לא טמא.
(לג. באמצע)
ד. ההבדל הרביעי – כלי שנגמר בטהרה – צריך טבילה לצורך קוד
19 min
March 03, 2022 הדף היומי – חגיגה דף כג
השיעור מוקדש לעילוי נשמת אורי שרגא חיים בן יוסף אריה הלוי וגטה טובה ז"ל ולעילוי נשמת שיינדל מלכה בת בצלאל ושרה ז"ל להקדשות ליחצו כאן השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא) שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת חגיגה לחץ כאן. לתרשים של הדף היומי: לחץ על […] השיעור הדף היומי – חגיגה דף כג הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא. הדף היומי – חגיגה דף כג was first posted on מרץ 3, 2022 at 9:37 pm. ©2020 "הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא". Use of this feed is for personal non-commercial use only. If you are not reading this article in your feed reader, then the site is guilty of copyright infringement. Please contact me at [email protected]
19 min
March 02, 2022הדף היומי – חגיגה דף כא
ר בקודש מתרומה
ר' אילא ורבא מחלקים לפי החלוקה הבאה:
דינים שיש להם בסיס/חשש מדאורייתא – ולכן חלים גם בחולין שנעשו על טהרת הקודש
(שזה כרב מרי ביט:-כ. שגם המשנה הקודמת סוברת שחלין שנעשו על טהרת הקודש הם כקודש):
כשמטביל כלים: לצורך לתרומה יכול להטביל כלי בתוך כלי, לקודש לא.

כשמשקה ראשון לטומאה מטמא כלי מדרבנן:
אם הכלי לצורך תרומה – כל אזור בכלי הוא נפרד (החוץ, התוך, ובית הצביטה)
אם לקודש – הכל כלי אחד (גזירה אטו משקה הזב שהוא אב ומטמא את כל הכלי מהתורה)

אדם שמחזיק ביד אחת מדרס (ולכן האדם אב) וביד השנייה תרומה/קודש בתוך כלי חרס,
תרומה – לא נטמאת (כי היא בחרס, והאדם לא מטמאה)
קודש – טמאה מדרבנן, גזירה שמא המדרס יכנס לאוויר הכלי.

מהמשנה הקודמת (יח:) – הבגדים של אוכלי תרומה נחשבים כמדרס עבור אוכלי קודש

חציצה כשמטביל כלים: קשר ולחות חוצצים לצורך קודש, אבל לא לצורך תרומה.

כלי שנוצר בטהרה – אם לצורך קודש בכל זאת צריך טבילה, לתרומה לא.
דינים שאין
15 min
March 01, 2022הדף היומי – חגיגה דף כ
דמה – שמירת טהרות בלבו
חכמים תיקנו שלמי שמקפיד על טהרה – צריך מחשבה אקטיבית לשומרו מטומאה ("בליבו לשומרו"). (כמובן שאם שם בארון, זה שמור, אלא הכוונה כשהוציאו ומשתמש בו).
(כ. שליש תחתון)
כמו בברייתא (תוספתא כלים) –
אישה שידעה בוודאות שהיא טהורה וארגה בגד, אך לא היה בליבה לשומרו, שאלה את רי"ש,
ואמר שחז"ל תיקנו שטמא.
וגם הראה איך התקנה הגיונית בזה שחקר את האישה, וגילה שאכן יתכן שנטמא –
במקרה אחד נזכרה שנידה ארגה איתה, ואולי הסיטה את הכלי שהסיט את הבגד,
ובמקרה שני נזכרה שחתכה את החוט עם הפה (שזה עצמו לא מטמא, כי הבגד עוד לא בשיעור טומאה של 3 על 3, אבל יתכן שהרוק נשאר על החוט עד אחרי שכן היה 3 על 3, ואז יטמא (רוק נידה הוא אב הטומאה).
(כ. רבע)
ב. שלושה דינים של היסח הדעת משמירה –
ר' יונתן
22 min
February 28, 2022הדף היומי – חגיגה דף יט
חלק א – האם נטילה צריכה כוונה?
ת"ר – לא כיוון – ידיו טמאות,
תשובת ר"נ – למעשר ומעלה צריך כוונה
והתניא – גם אם לא כיוון – ידיו טהורות
תשובת ר"נ – ל לחולין לא צריך כוונה
א. חיזוקים שלחולין לא צריך כוונה:
משנה במקוואות –
גל שנתלש ונפל על אדם וכלים – טהור,
וכפי שלכלים אין כוונה, גם לאדם מדובר ללא כוונה.
דחייה – אולי מדובר שיושב ומצפה (יש לו כוונה).
ואז מה החידוש?
שלא גוזרים שטמא אטו שמא יטבול ב:
חרדלית של מי גשמים (מי גשמים זורמים, שלא נחשבים מעיין ולכן לא מט
27 min
February 27, 2022 הדף היומי – חגיגה דף יט
השיעור מוקדש לזכות מלאני שירה הי"ו, בת אבנר ושרה, על ידי בעלה, במלאות 25 שנה לנישואיהם. להבדיל, השיעור לעילוי נשמת אברהם יצחק בן מאיר וציפורה פיגה ז"ל, איש חינוך משפיע ברמ"ח אבריו, ומנהל תיכון אמי"ת בר אילן שבע-עשרה (17) שנה. תהי נשמתם צרורה בצרור החיים. להקדשות ליחצו כאן השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא) […] השיעור הדף היומי – חגיגה דף יט הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא. הדף היומי – חגיגה דף יט was first posted on פברואר 27, 2022 at 11:13 pm. ©2020 "הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא". Use of this feed is for personal non-commercial use only. If you are not reading this article in your feed reader, then the site is guilty of copyright infringement. Please contact me at [email protected]
27 min
February 25, 2022הדף היומי – חגיגה דף יז
a. ר' אליעזר בן יעקב – ויקרא כג (אמור) – מסמיכות הפסוקים:
כא (לגבי שבועות) – "וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם…"
כב – "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא־תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ…".
b. ריש לקיש – מכך שנקרא "חג הקציר" –
"וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ… וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאׇסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה" (שמות כג).
(יח. 5+)
דוחה ר' יוחנן – לפי זה תאמר דרשה דומה על "חג האסיף"?! והרי ודאי שאסור לאסוף בחול המועד (מלאכת מעמר)?
אלא הכוונה שאלו חגים שבאים בזמן הקציר/האסיף.
(יז: 4-)
ולמה צריך שני לימודים?
את הלימוד של ר' אלעזר-ר' אושעיא (היקש לפסח) צריך כדי ללמד שההשלמה 7 ימים,
ואת הלימוד של ר' אליעזר בן יעקב (שקוצרים בשבועות) צריך ללמד שזה ימי חול ומותרים במלאכה.
(חזרה מדף יח. 10+ לדף יז: 1+)
חלק ב – קושיות על עצם הדין שלשבועות יש השלמה שבעה
משנתנו –
רישא: ב"ש לא מקריבים עולת ראייה ביו"ט, ב"ה – מקריבים
סיפא:
חל שבועות בשבת – מקריבים ביום ראשון (יש ימי השלמה)
חל שבועות ביום שישי –
ב"ש – יום טבוח אחרי שבת (כי א"א להקר
19 min
February 24, 2022הדף היומי – חגיגה דף טז
כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו שלא בא לעולם:
מה למעלה, מה למטה, מה לפנים (עבר) מה לאחור (עתיד).
מה רע בעבר?
משל למלך שלא רוצה שידברו על זה שלפני שבנו את הארמון היה פה ערימת אשפה.
כך לא ראוי לחקור את מה שהיה לפני בריאת העולם, שלא יחשבו בטעות שהיה פה משהו.
כל שלא חס על כבוד קונו, רתוי לו שלא בא לעולם,
ר' אבא – מסתכל בקשת, כי זה מראה דמות כבוד ה' (יחזקאל).
אגב זה (בהמשך הגמרא) –
דרש ר"י בר' נחמני מתורגמניה דריש לקיש –
כל המסתכל בשלושה דברים עיניו כהות: קשת, נשיא, כהנים – כי שלושתם ביטוי לשכינה.
ואגב, עוד דרשה שלו:
"אַל־תַּאֲמִ
20 min
February 22, 2022הדף היומי – חגיגה דף ט
לפי"ז אולי חוגג כל החודש? לכן נאמר שוב "אותו" – לצמצם רק לימי חג.
(ט. רבע תחתון)
ב. מהות התשלומים –
רי"ח – תשלומים ליום הראשון
ר' אושעיא – תשלומים זה לזה (כלומר כל יום עומד בפנ"ע).
נפק"מ (ראינו בדף ב.) – חיגר ביום הראשון שנתפשט ביום השני:
לרי"ח – פטור,
לר' אושעיא – חייב.
קשה על רי"ח מרי"ח:
אדם שנטמא ביום הראשון של החג:
אם נטמא ביום – ודאי שמביא (כי בבוקר כבר התחייב בקרבן, ורק אח"כ נטמא).
אם נטמא כבר בלילה –
חזקיה – לא מביא (כי החיוב הוא ביום, ונטמא עוד לפני שהתחייב)
רי"ח – מביא!
אז למה חיגר ביום הראשון ונתפשט ביום השני – לא מביא,
ואילו נטמא ביום הראשון ונטהר ביום השני – מביא?
תשובות:
ר' ירמיה: אל תשווה חיגר לטומאה –
חיגר כלל לא מתחייב בקרבן, ולכן אין לו את מה להשלים.
לעומת זאת, אדם טמא אמנם לא מביא קרבן, אבל הוא כן מתחייב בקרבן (כפי שמצינו בטומאה שיש לה תשלומים בפסח שני) ולכן משלים בשאר הימים.
רב פפא: דחייה חלקית –
בפסחים צג. יש מחלוקת איך מסתכלים על פסח שני –
ר' נתן – פסח שני תשלומים לראשון,
אך רבי – פסח שני רגל בפנ"ע, ולפי"ז הדחייה לא נכונה.
רב פפא: אל תשווה חיגר מלפני כניסת החג לנטמא אחרי כניסת החג בלילה.
כי לרי"ח – לילה אינו מחוסר זמן (אמנם לא מקריבים, אבל נחשב שהגיע זמנו):
ולכן אם נטמא/חיגר מלפני כניסת החג – פטור לגמרי ולא משלים,
אם נטמא/חיגר אחרי כניסת החג (גם אם בלילה) – כבר התחייב, ומשלים.
קשה:
זב של 3 ראיות (שצריך 7 נקיים, לטבול ביום ה7 ולהביא קרבנות ביום 8), שנטמא שוב כשהגיע היום ה8 – חייב בסט קרבנות נוסף.
ואומר רי"ח שאם נטמא בלילה שבין 7 ל-8 – לא מביא קרבנות נוספים (אא"כ רק אחת בלילה ו2 ביום, שאז העיקר היה ביום),
מכאן שהלילה לא נחשב שהגיע היום ה8, כלומר – לילה נחשב מחוסר זמן ולא ראוי כלל!
תשובה:
26 min