בתואר הראשון בהנדסת חשמל נחשפים לחשיבות ולתפוצה הרחבה של התמרת פורייה, כמעט בכל תחום.

האלגוריתם אמנם נפוץ מאוד, אבל בזבזני במשאבים.

כך יוצא שחישוב התמרת פורייה דיסקרטי מגיע עם סיבוכיות של n^2.

ישבו מהנדסים חכמים (ספציפית אחד - קארל פרידריך גאוס שמו) והמציאו את אלגוריתם התמרת פורייה המהיר - הFFT.

כך נשארנו עם סיבוכיות של n*logn מאז ועד היום.

בתואר הראשון בפיזיקה לומדים באחת המעבדות הראשונות שמעבר דרך עדשה משמעותה התמרת פורייה על הקלט לעדשה. ללא תלות בגודל הקלט - סיבוכיות שתלויה אך ורק במרחק.

התמרת פורייה היא אחד מעמודי התווך של חישוביות אופטית.

ומאחר וכל כך נהננו עם פרופ' זאב זלבסקי בפרק 28, החלטנו לשחזר את ההצלחה ולעשות פרק המשך.

האורח שלנו הפעם היה חן טרדונסקי. חן הוא הCTO של חברת LightSolver והוא בוגר המחזור הראשון של מרכז היזמות של מכון ויצמן. למי שזוכר, וגם למי שלא - בפרק 55 יונתן כהן סיפר לנו שהוא היה שותף להקמת מרכז היזמות. אז יש לנו פה סגירת מעגל נוספת.

אז על מה דיברנו?

- איך עושים חישוביות אופטית בלי סיבים?

- איך מחשבים דברים עם לייזרים?

- אם אור מהיר מחשמל, האם מעבד אופטי תמיד יהיה מהיר ממעבד אלקטרוני?

- איפה חישוביות אופטית יכולה להוות יתרון?

- מה זה LPU?

- בהנחה ו-LightSolver מצליחים, מי (אולי) יזכה בפרס נובל?

מוזמנים להאזין לפרק, ולהצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם שי עושה התמרת פורייה למצטרפים חדשים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]