יצא לנו רצף של פרקים לא שגרתיים.פרק על מניות, פרק מאולתר על Electromigration, פרק מאירוע ACRC בטכניון וגם פרק שהקלטנו בלייב בכנס.יצא לנו סה״כ רצף לא רע, אז החלטנו להמשיך עם עוד פרק לא שגרתי ישירות להקלטה במרכז הישראלי למחשוב קוונטי בישראל - הIQCC.

המרואיין שלנו הפעם הוא לא אחר מאשר מי שמוביל את המרכז - ד״ר ניר אלפסי.הקריירה האקדמית של ניר נשמעת כמו רשימת פרקים עתידיים שלנו, והשיחה איתו זרמה כל כך שפונקציית הגל לא קרסה. מה שאומר שחייב להיות עוד פרק בעתיד.

על מה דיברנו?- איך ניר הגיע להוביל את המרכז?- איך נראית רשימת קניות של מחשב קוונטי?- באילו טכנולוגיות בונים מחשבים קוונטיים? ובמה משתמשים ב#IQCC?- מי הם הלקוחות של המרכז?- איך סטודנטים משתמשים במשאבי המרכז ללמידה?- מהו המירוץ לעליונות קוונטית ואיך מנצחים בו?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מפרסמים מפרטים של מחשבים קוונטים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

שמעתם שאנחנו מתחרים בגמר #פודקאסטהשנה של @גיקטיים? הצבעתם לנו? שיתפתם? 
אפשר לעשות את זה ממש כאן: 
https://www.geektime.co.il/podcast-of-the-year-2025-vote-is-now-open/האזנה נעימה.

שלוש ספות מהמשרדים של NextSilicon על הבמה, לוגו על המסך, תאורה, ו… קהל.
הגענו לכנס Acceleration Summit 2025 ומעבר לאנשים המעניינים שפגשנו וההרצאות המרתקות ששמענו, הקלטנו גם פרק בלייב.

המרואיין שלנו הפעם הוא ניצן שקד. ניצן בעל עבר עשיר בפיתוח, ויודע דבר או שניים על #HPC ועל #AI. אז ניצלנו את ההזדמנות.

על מה דיברנו?
- מה ההבדל בין תוכנה למחשבי על וזו ל-AI?
- מה כל כך מיוחד ב#GPU?
- מה היה ה-Aha moment בהקשר AI?
- איך יראה עולם התוכנה והחומרה אחרי עידן הטרנספורמרים?
- איפה יהיה צוואר הבקבוק הבא של עולם המיחשוב?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מאיצים יחד איתכם טרנדים טכנולוגיים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

שמעתם שאנחנו מתקרבים בצעדי ענק לגמר #פודקאסט_השנה של @גיקטיים? רוצים לראות אותנו שם? 
כנסו לקישור, וכתבו Hard Reset בקטגוריות ״טכנולוגיה״ ו-״הייטק ופיתוח״:

https://www.geektime.co.il/podcast-of-the-year-2025-pre-vote-is-now-open/

האזנה נעימה.

"ה-AI יחליף פה את כולנו".זאת פרפרזה לכל מי שעוסק במחקר ופיתוח בתחום המחשוב בשנת 2025.עליית הבינה המלאכותית גוררת איתה חששות לכל עובדי משק ההייטק, אך בשנים האחרונות גם רואים קושי רב של מהנדסים למצוא עבודה - בעיקר בקרב סטודנטים ומהנדסים בתחילת דרכם.מה שמעלה את השאלה - האם תם עידן הג'וניורים?

כדי לענות על השאלה הזאת, התכנס פאנל מרתק בנושא "הג'וניור האחרון? הכנת AI ובני אדם להנדסת חומרה משותפת" בהנחיית רפי נוה, לשעבר מנכ"ל אינטל ישראל. בפאנל השתתפו מובילים מהתעשייה ופרופסורים מהאקדמיה: פרופ' שחר קוטינסקי, אבי סלמון, יואב הוכברג, ד"ר זיאד חנה ורותם בן חור.רפי הוביל את השיחה בצורה קלילה וסיפורית וחברי הפאנל שיתפו בתובנות שלהם בנוגע לשימוש במודלי LLM לצורך פיתוח שבבים ומחקר.

בכנס גם חולקו פרסים לסטודנטים מצטיינים בפרויקט הטייפ-אאוט של אפל, וסטודנטים מצטיינים להוראה ומחקר בתחום השבבים בטכניון. הקלטנו מספר תובנות שלנו מהפאנל, אבל בעיקר זכינו לשמוע מכמה מהדוברים במילותיהם ובהקלטה על הנושא.

אז עם מי דיברנו?

• ד"ר זיאד חנה, סמנכ"ל Cadence העולמית ופרופ' בטכניון
• אבי סלמון, ראש החדשנות של אינטל ישראל
• פרופ' שחר קוטינסקי, הדיקן הנכנס של הטכניון
• פרופ' פרדי גבאי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים
• מור דהן, זוכה פרס ACRC להצטיינות

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מודיעים על כנסים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

נשמח לשמוע את דעתכם על הפרק בתגובות.

פרק 86 - ACRC 2026

Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel.

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

האזנה נעימה.

Lior Schermann

Yuval Kogan

#ElectricalEngineering #Hardware #Technion #ACRC #Junior #AI #PromptEngineering

כולם יודעים שציפורים נודדות לפי העונות.אך הידעתם שגם מתכות נודדות?

בין חודשי ספטמבר עד נובמבר ניתן לראות ציפורים רבות עוצרות בעמק החולה בדרכן דרומה.בין ה-VDD וה-VSS יש זרם אלקטרונים שסוחפים איתם אטומים של המתכת בתופעה שנקראת Electromigration. ההבדל בין השתיים הוא שלנדידת הציפורים הצפרים מחכים בצפייה ונדידת המתכות גורמת למהנדס Physical Design להרבה כאב ראש כשהוא צריך לפתור ECO.

המרואיין שלנו אמור לצלצל מוכר למי שבעניינים. אירחנו שוב את פרופ' פרדי גבאי לשיחה מרתקת.סיפור קטן על מאחורי הקלעים איתנו - ביום ההקלטה התבטלו שתי הקלטות מתוכננות.לא נורא, פרדי היה ספונטני ובא להציל את המצב. הפעם הוא בא לדבר איתנו על המחקר שלו בתחום ה-Reliability.

אז על מה דיברנו?- מושגים בתחום ה-VLSI- כמה רמות של מתכות יש בצי'פ?- מהי תופעת ה-Electromigration והאם יש יותר מתופעה אחת?- אילו תסמינים היא עושה?- מהם הפתרונות לבעיות הנוצרות?

על מה לא דיברנו?- מה זה Yield?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו נודדים עם אלקטרונים >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

האזנה נעימה.

בשלב כלשהו בקריירה (בדרך כלל בהתחלה) כל אחד מגלה בתלוש המשכורת שלו שהוא משלם גם מס הכנסה, גם ביטוח לאומי וגם ביטוח בריאות.משהו נוסף שרובנו נתקל בו הוא RSU. אלו ראשי תיבות של Rabinoviz Sharon Unit.כמעט כל מי שעבד, עובד או יעבוד בחברה ציבורית ייתקל בRSU מהסיבה הפשוטה שזהו חלק ממרכיב השכר.

המרואיין שלנו הפעם הוא שרון רבינוביץ׳. שרון הוא מהנדס חשמל סקרן שלא הסתפק בלנסות להבין כמה כסף הוא יכול לקבל ממכירת המניות שהוא קיבל ממקום העבודה שלו, אלא עשה מעשה ויצר פלטפורמה לחישוב הלא פשוט הזה בצורה מותאמת אישית.שרון התראיין בעבר למספר פודקאסטים כלכליים והגיע לתת זווית כלכלית לעבודה ההנדסית שלו ושלנו.קישור לכלי: https://www.rsu-calculator.com/

אז על מה דיברנו?- מה זה בכלל RSU?- מהי תכנית ההבשלה?- מה הן מדרגות שכר?- אילו סוגי מיסים משלמים בעת מכירת RSU? וכמה?- מה זה ESPP?

* אנחנו יודעים שיש חברות ציבוריות שאין בהם RSU.** קיימים הרבה הבדלים בין חברות שונות בכל הנוגע לנושאים שדיברנו עליהם. ניסינו לכוון למכנה המשותף הרחב ביותר.

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מטפסים יחד במדרגות השכר >>> https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

האזנה נעימה.

כל שנה של אדם זה 7 שנים של כלב.כל שנה של אדם זה 25 שנה של טלפון.אז כל שנה של אדם היא כמה שנים של שבב?

זאת שאלה שלא חשבנו לשאול את עצמנו.אבל זו שאלה שיכולה לעלות כשמדברים עם פרופסור בחזית המחקר!אז איך ניגשים לשאלה הזאת? דעיכה גרעינית של סיליקון? מדידת ביצועים של השבב?מהו המדד הנכון למדידת אורך חיי השבב?

בשביל לענות על השאלה הזאת הבאנו לאולפן את פרופ' פרדי גבאי, יוצא מלאנוקס ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים - שיענה על השאלה הזאת בדיוק.פרדי פתח את עינינו בנושא הזדקנות צ'יפים, התופעות הפיזיקליות וטיפולי אנטי-אייג'ינג שלא תמצאו בסופר-פארם.

אז על מה דיברנו?- כמה שנים של שבב זאת שנה של אדם?- למה פיזיקל דיזיין הולך לקבל בוסט בשנים הקרובות?- אילו מדדים פיזיקליים משפיעים על הזדקנות השבב?- אילו השפעות יש לשבב זקן?- אילו תעשיות צריכות לשים לב יותר לגיל השבבים שלהן?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מאמנים את השבבים מגיל צעיר >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel.

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

האזנה נעימה.

אחד מתסמיני דאנינג-קרוגר הקשורים לרשתות נוירונים הוא ההקבלה שלהן למוח האנושי.

אם תשאלו מישהו לא מהתחום על רשתות נוירונים, הוא יגיד בביטחון שזה עובד כמו במוח האנושי.מי שכבר קצת יחקור יגלה די מהר שהנוירונים של chatGPT שונים משל בני האדם.ואם תקשיבו לפרק של היום - תגלו שיש פער עצום ומנסים לצמצם אותו.

חומרה שבנויה בצורה דומה למוח האנושי נקראת Neuromorphic.המילה ניורומורפית היא הלחם של המילים נוירו (νεῦρον), שהיא תא עצב ביוונית, ומורפי (μορφή) שהיא המילה צורה ביוונית. כלומר, מחשבים שיש להם את הצורה של תאי עצב - כלומר הצורה של המוח.

כדי להכיר יותר לעומק את הטכנולוגיה הזאת הזמנו את הסלב הקבוע שלנו - פרופ׳ @שחר לדבר איתנו על רשתות נוירונים, אבל זה רק בשביל להתחמם. עיקר השיחה שלנו התרכזה בנושא עיבוד נוירומורפי והופתענו מכל תשובה מחדש!

אז על מה דיברנו?- אילו סוגי רשתות נוירונים קיימים?- איזו מוטיבציה יש לעבוד עם רשת נוירונים ״לא סטנדרטית״?- מה הקשר בין רשתות נוירונים למחשוב נוירומורפי?- מה ההבדל בין מעבד נוירומורפי דיגיטלי ואנלוגי?- מה ההבדל בין מעבד נוירומורפי סינכרוני ואסינכרוני?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו שולחים הודעות ספייק בצורה א-סינכרונית >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

פרק זה הוקלט במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״.מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

האזנה נעימה.

נוסטלגיה.תחושת הגעגוע לעבר וש"פעם היה יותר טוב".

זוכרים שפעם הכל היה פשוט יותר? בלי התמכרות לטלפון, ילדים צייצו ברחובות וציפורים צחקו על העצים.הדור של היום מתקשה בלהשקיע מספיק בקשרים בין אישיים, אנחנו מוצפים בפרסומות מכל עבר וטרנדים באים והולכים כל שבוע. 

פעם היינו משחקים ברחוב או במקרה הטוב יושבים עם כל החברים ביחד בסלון ומשחקים בקונסולה ביחד.המחשב היה כלי עבודה ולא כלי בידור. המסך ריצד, המודם צפצף ומקשי המקלדת הרעישו במיוחד.

זוכרים את הימים הטובים מול ה Commodore 64?מה לגבי משחק עם חבר על ה Atari?או עבודה במשרד על ה Apple II?

אחחחח הימים הטובים. חלקנו זוכרים. ואם אתם כבר לא, הבאנו מרואיין שהתחביב שלו הוא לשחזר מחשבים ישנים, זכרונות ישנים ובמקרה שלכם - את זכרונות הילדות שלכם.ולצעירים שביניכם - אפשר לקבל תחושת נוסטלגיה גם על תקופה שקדמה להגיעכם לאוויר העולם.

המרואיין שלנו הפעם הוא ענבר רז, VP Research בחברת Zenity ובזמנו הלא פנוי יש לו תחביב יותר ייחודי מפודקאסטר:הוא משחזר מחשבים ישנים ומחזיר אותם לתפקוד מלא!קיבלנו המלצה חמה מדניאל גולדברג לראיין את ענבר והוא הלך All-in והזמין אותנו לראות את האוסף הפרטי שלו של מחשבי רטרו משוחזרים - חלקם במצב תקין ומסוגלים להריץ קוד כמו פעם, חלקם בדרך לשם, וחלקם לעד יישארו זיכרון מתוק.

אז על מה דיברנו?- מה הופך מחשב לרטרו?- איך משחזרים מחשב ישן שחלקי החילוף שלו לא קיימים יותר?- אילו באגים יש במחשבי רטרו?- איך מתמודדים עם חוסר תאימות בין ציוד הבדיקה של היום לממשקים של פעם?- מהם השינויים הארכיטקטוניים של מחשבים לאורך השנים?- חדשות מפתיעות על הקומודור!

למי שלא יודע, לענבר יש בלוג מומלץ על רטרו מחשבים בשם Unarmed Retro:

https://www.retro.unarmedsecurity.net/

והוא הרצה בכנס BlueHat השנה:

https://www.youtube.com/watch?v=71CzXr1FFds 

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו אהבנו מחשבים ישנים לפני שזה היה מגניב >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

מהו חוק ברנולי ואיך הוא קשור למעבדים?התשובה - צוואר בקבוק.

חוק ברנולי מתאר את חוק שימור האנרגיה בצינור עם זורם. אם נחשוב אילו פרמטרים יכולים להשפיע על הזרימה נקבל את המשוואה הבאה:

P + ½ρv² + ρgh = const

הלחץ בנקודה מסויימת בצינור ועוד האנרגיה הקינטית ועוד האנרגיה הפוטנציאלית קבוע.כאשר הצינור נעשה צר יותר, הנוזל חייב לנוע במהירות גבוהה יותר.לתופעה הזאת קוראים - צוואר בקבוק.

התופעה הזאת מופיעה גם בהנדסה בהקשר של מחלפים, משאבות במתקני התפלה, קופות בסופר או הבאת מידע מהזיכרון למעבד - כולן בעיות הנדסיות עם השם הקליט "בעיות צוואר בקבוק".בעיית צוואר בקבוק הוא מונח הנדסי המתאר בעיה המשפיעה על הביצועים של מערכת גדולה יותר. אז אין מתאים יותר לדבר על הנושא מאשר מי שהיה אחראי על פתרון בעיית הSTA באינטל - פרופ' אבינעם קולודני.*ראשי התיבות STA הן - Static Timing Analysis

קולודני (הוא הסכים לנו לקרוא לו ככה) עשה את המעבר מהתעשייה לאקדמיה בדומה לקולגה שלו (והמרואיין שלנו מפרק 72) פרופ' אורי וייזר.מקורות אמינים סיפרו לנו שקולודני הוא מרצה מעולה, מה שרק מוסיף לאיכות הפרק.זה שהייתה לו מצגת מוכנה בזמן הפרק על הנושא, זה רק בונוס 🙂.

אז על מה דיברנו?- כמה מוקדם אפשר לתארך בעיות צוואר בקבוק בהקשר של פיתוח המחשב.- איזה צוואר בקבוק התגלה במחשב הENIAC כבר בשנת 1945?- מה נפתר כשהטרנזיסטור נכנס למשחק? ואיזו בעיה התגלתה אז?- איך ומתי הספק התחיל להיות בעייתי בעולם השבבים?- איזה בעיה ריבוי ליבות באה לפתור? ואיזו בעיה חדשה הפתרון הזה יוצר?- ה-Memory Wall.- מה הקשר של אלן טיורינג ואינטיליגנציה מלאכותית?- מה היה צוואר הבקבוק שמנע מ-AI לפרוץ כבר לפני עשרות שנים?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו עושים STA להתפשטות מימז באינטרנט >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

על פי ויקיפדיה, אוטודידקטיות או למידה עצמית היא רכישת ידע באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.

מהניסיון שלי, זו לא מילה שלומדים בבית הספר אלא שומעים אותה ממי שמעיד על עצמו שהוא אוטודידקט.כזה הוא גם המרואיין שלנו - שייע פידמן.שייע הוא מומחה סייבר חומרה, היה מהמקימים של sigmabit ועד לאחרונה הוביל את זרוע אבטחת הסייבר בחברת פורשה העולמית, תחת חברת הבת - פורשה דיגיטל.

למאזינים ההדוקים - שייע היה מי שהעביר לנו את הניתוח של פיצוץ הביפרים בקבוצת המאזינים בספטמבר לפני שנה.

בהקלטה הצטרף אלינו בספונטניות איתי בוקשטיין (בוקי), שעשה בעצמו 8 וחצי שנים סייבר בצבא והוסיף לנו תובנות וידע נוסף לפרק.

יצא פרק ארוך מהרגיל, אבל שווה כל רגע!

אז על מה דיברנו?- לא פעם קוראים לישראל ״אומת הסייבר״, אבל מה זה בכלל סייבר?- למה הצפנה קשורה לסייבר?- סייבר הגנה וסייבר התקפה יחסית קל להבין, אבל מה זה סייבר סיכול?- אילו הגנות קיימות נגד התקפות סייבר בחומרה?- איפה עובר הקו בין סייבר תוכנה לסייבר חומרה?
- מה ההבדל בין אנונימוס לבין ישויות מדיניות מבחינת סייבר?- איך פיצה קשורה למתקפת הסייבר הכי חזקה שיש?

אחרי שהאזנתם לפרק מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים שלנו - שם אנחנו מקבלים אתכם בסב"ר פנים >>>

https://chat.whatsapp.com/KwUu8pQsxx220qS7AXv04T

פרק 79 - Cyber Security

Hard Reset - הפודקאסט של קהילת Hardware Engineering Israel.

פרק זה הוקלט במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״.מוזמנים ליצור איתנו קשר במייל [email protected]

האזנה נעימה.