לפני 20 שנה קרה עוד משהו חוץ מ 9/11: ועידת דרבן. הועידה הזו, שהפכה את ה BDS לתנועה עולמית, טענה שישראל היא אפרטהייד. אבל המטרה שלה היתה לא רק ישראל, אלא גם לשמוט את הקרקע מתחת לתחושת צדקת הדרך של ארצות הברית. החתונה של השמאל האמריקאי עם הכשרת האנטישמיות, היתה גם מהלך בפוליטיקה האמריקאית: ברק אובמה, בלאק לייבז מאטר, הפוליטיקה של הזהות והטענה שאמריקה היא שורש כל רוע, נולדו יחד עם, והיו חלק משינאת ישראל.

קובי אלירז היא יועץ של שלושה שרי ביטחון לנושא שטחי סי. עכשיו הוא הפיק מסמך בשם "מימוש המשילות הישראלית: המערכה על שטחי סי״ שיצא בשיתוף עם פורום שילה - מכון מחקר ומדיניות להתיישבות. השם מנוסח באופן חיובי, אבל המצב בשטח רע, ומתדרדר במהירות. איך זה עובד, ואיך הפלסטינים ממנפים כסף בינלאומי, ואת מערכת המשפט הישראלית כדי לקדם את ההשתלטות.

האם התקשורת האמריקאית סופסוף התעוררה? מה תהיה משמעות הקריסה באפגניסטן לגבי הסכם הגרעין עם איראן? האם ממשל ביידן הצליח לתמרן את בנט לצרכיו, ומה הקשר למינויו של דן שפירו, איש של אובמה, לצוות המטפל באיראן? וגם: נרדם או לא נרדם? מה בדיוק קרה שם בחדר הסגלגל. כל זאת ועוד, עם העיתונאית והפרשנית טל היינריך, מניו יורק.

על החוק לאיסור התמודדותו של נתניהו, על התמודדות אפשרית של נתניהו עם מערכת המשפט, על התפיסה העדתית של הליכוד שהציגה מירי רגב, על הימים הלא קלים בצלאח א-דין, על משטרה שהפסיקה לחתור למגע, על אריה שיף שעשה את מה שהיתה צריכה המשטרה לעשות, ועל איך - אם בכלל - יכול הימין לחזור לשלטון. שיחה לא מעונבת עם ח"כ אמיר אוחנה, מסלון ביתו.

ראש מועצת אירגוני הנשים בישראל לא מגדירה את עצמה כפמיניסטית. היא אומרת על עצמה שהיא מקדמת זכויות נשים. אבל איפה עובר הקו בין קידום זכויות נשים לבין פגיעה בזכויות גברים? האם המונח פמיניזם עדיין מתאר את השאיפה לשוויון, הוא שהוא נוכס לחלוטין בידי פמיניסטיות מסוגה של מירב מיכאלי שפירוק המשפחה הוא לב האג'נדה שלהן? על זאת ועוד, תשמעו היו"ר הדתייה של מועצת אירגוני הנשים, שבאה מהבית היהודי ומצאה את עצמה עכשיו בליכוד. ואף על פי כן – היא נבחרה לעוד קדנציה.

כבר קראו לו "מכחיש אקלים" וכבר קראו לסתום לו את הפה, אבל פרופ' יוני דובי מתעקש להפריד בין הנתונים שעליהם אכן מסכימים המדענים (כדור הארץ אכן מתחמם, אם כי לאט), ובין התיאוריות המופרכות על "משבר אקלים" אסוני ובלתי נמנע שמחכה לנו מעבר לפינה. ובאותה הזדמנות, איך היסטריית המשבר הזה משרתת את הג'נדה של הניידים, למה זה סדר יום אנטי דמוקרטי, ולמה כבר בישראל אפשר לראות בעין איך "משבר האקלים" עושה ההפך מ"צדק חברתי": פוגע באופן ממשי כבר עכשיו, בעניים.

לינק לרכישת ספריו של דאגלס מארי:
https://bit.ly/2VvZC2G
קוד קופון: 
Shomer

"שגעון ההמון: איך שיח הזכויות הורס את החברה" הוא מסע אל הפינות האינטימיות ואל כיכר העיר האלימה של שיח הזהויות. איך השיחה על מגדר תפס תפנית כנגד הפמיניזם המסורתי, איך הגיעו ה"פרוגרסיבים" לעידוד שינוי מין בילדים, איך הרס השיח על גזע את הקמפוסים ולא רק את מה שלומדים בהם, והאם הנחש התחיל סופסוף לאכול את זנבו? וגם: בונוס. קופון ל 20% הנחה על שני ספריו של דאגלס מאריי.

לרגל צאת הספר "העשור החמישי" שוחחתי עם ד"ר צמרת, על הקטסטרופה המתגלגלת שנקראת פוליגמיה במגזר הבדואי, על אנשי הק.ג.ב. שעצרו אותו ביריד ספרים במסקווה, על עבודה לא נעימה עם שר החינוך לשעבר גדעון סער, על התדרדרות החינוך היהודי, ועל הפקרות בחינוך הערבי - וגם על יהודית ודמוקרטית לאור הדיון בוועדה שנקראת על שמו, "ועדת צמרת".

שיחה בנחת עם האיש שהציב סרגל ערכי מול בגידת ימינה. על הרגע שבו הוא הבין מהי הקואליציה המתרקמת; על הלילה של ההצבעה על הארכת הוראת השעה בנושא איחוד משפחות, שכולו הפיל אותה; על האופן שבו עובדת קואליציה נטולת אידיאולוגיה; על הרוח הפוסטציונית בפוליטיקה וחלק מן הציבור; על הניתוק של רבים מהיהדות; וגם: צריך לאסור על רע"מ והמשותפת לרוץ לכנסת.

אם אתם זקוקים לזריקת עידוד אופטימית, זו השיחה בשבילכם. 
אילנה ירון-פישביין לא אהבה את האינדוקטרינציה שהילדים שלה עברו בבית הספר. והוא הקימה אירגון של הורים שמתנגדים לשטיפת המוח הפרוגרסיבית. ההענות היא כל כך עצומה שבקרוב יעלה האתר של האירגון והוא ממפה מעל 16 אלף מחוזות חינוך בכל ארצות הברית, נותן לכל הורה כלים להתמודד עם זה, מנהל קרבות משפטיים, ומכין חומרי לימוד אלטרנטיביים. אחרי פחות משנה, ירון-פישביין חושבת ש 90% מההורים באומה הענקית הזאת הם בצד שלה בקרב הזה. תזכרו ששמעתם כאן לראשונה על No Left Turn in Education. הלוואי עלינו, כי לרוב הישראלים אין מושג מה משרד החינוך, שהניידים העמיקו את אחיזתם בו, מגניב לילדיהם בדלת האחורית.