הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

By אורי בריליאנטReligion & SpiritualityJudaism
Download on the App Store

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא episodes

  • עבודה זרה כא – הדף היומי

    לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_21.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כא

    (כ: במשנה – כב. סוף הפרק)

    א. המשך איסור "לא תחנם" – איסור מכירת שדות ובתים בא"י לגויים

    A. עקרונות בגזירות חז"ל כדי להרחיק מ"לא תחנם"
    1. החמירו בשדות יותר מבתים (כי גם מפקיע ממעשרות).
    2. לא גוזרים גזירה על גזירה.
    3. סוריא – כיבוש יחיד, ויש מחלוקת תנאים האם היא כארץ ישראל או לא (גם אם לא – חז"ל החמירו בה יותר מחו"ל).

    B. הדעות במשנה – מתי הרחיבו במקום (סוריא, חו"ל) ובפעולה (גם השכרה).

    1. ארץ ישראל – למכור ודאי אסור מהתורה. להשכיר: ר"מ – אסור גם בבתים, רי"ס – רק בשדות.
    2. חו"ל – מהתורה הכל מותר. מדרבנן – רי"ס – לא גזרו, ר"מ – גזרו על מכירת שדות.
    3. סוריא – רי"ס – חז"ל אסרו רק מכירת שדות. ר"מ – מכירת בתים, ומכירת והשכרת שדות.
    קושי בדעת ר"מ – אם מכירה בסוריא זה גזירה, איך אסרו גם השכרה (גזירה לגזירה)?
    תשובה – ר"מ סובר שכיבוש יחיד שמיה כיבוש, ומכירה אסורה בסוריא מהתורה, וחז"ל גזרו עלך השכרת שדות.

    C. [שלוש הערות: 1. הלכה כרי"ס. 2. אסור ליצור שכונה (שלושה בתים. אסור רק ישירות) .3. משנתנו סתמא בהמשך כר"מ].

    ב. איסור מראית עין של עבודת גוי במרחץ של יהודי

    A. אסור להשכיר מרחץ לגוי משום מראית עין (יחשבו שהיהודי שוכר את הגוי).
    דיוקים:
    1. לכותי מותר בית מרחץ – כי לא עובד בשבת (ובחוה"מ מותר).
    2. לגוי מותר להשכיר שדה – כי יחשבו שהוא אריס.
    ברייתא של רשב"א – גוי בשדה מותר, אך כותי אסור. הסבר – "אריסות" זה לא סיבה להתיר, אלא ההסבר הוא – הגוי יציית ולא יעבוד בשבת וחוה"מ, והכותי לא יציית ויעבוד בחוה"מ (ואסור גם מצד "לפני עיוור").

    עוד מצב בו גוי עובד בשביל יהודי בשבת:

    B.  – שותפים – גוי ויהודי , שהגוי עובד בשבת והיהודי ביום ראשון
    a. ברייתא –
    מותר – אם התנו מראש שהשבת של הגוי ויום ראשון של היהודי.
    אסור – כשאמרו זאת רק אח"כ או בשעת חלוקת הפירות, כי אז נחשב שהגוי עובד בשביל חלקו של היהודי והיהודי מחזיר לו.
    לא אמרו כלום – נשאר בספק.

    b. סיפור – רבא התיר לשותפים:

    1. גרסא אחת – שחילקו ביניהם את שבת וראשון, ורבא התיר, ורבינא הקשה מהברייתא, אך התברר בדיעבד שרבא צדק כי התנו מראש.
    2. גרסא שנייה (רב גביהה) – שחילקו ביניהם שנות ערלה והשנים שאח"כ, ורבינא חיזק זאת מהברייתא (ששם כשהתנו מראש מותר, אפילו שיש רווח עקיף ליהודי).

    השיעור עבודה זרה כא – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    20 min
  • עבודה זרה כ – הדף היומי

    לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_20.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף כ

    (יט: במשנה – כ: במשנה)

    א. אסור למכור לגוים צמחים מחוברים לקרקע – מדין "לא תחנם".

    ב. לא תחנם – 1. חנייה בקרקע. 2. חן (לא תחונם). 3. מתנת חינם (לא תחינם).

    ג. איסור מתנת חינם

    ר"י – אוסר (לגר תתננה, או מכור לנכרי)

    ור"מ – מתיר (לשניהם מותר גם לתת, אך עדיף לתת לגר)

    ד. נתינת חן

    A. רב – אסור לשבח יופיה של גויה.

    וקשה – רשב"ג ור"ע כן שיבחו? תשובה – שיבחו את ה'.

    B. איך ר"ע ורשב"ג הסתכלו על אותן נשים? זה היה בטעות.

    C. איסור הסתכלות על בגדי נשים

    חומרא – שמואל – גם כשאינן עליה.

    קולות – רב פפא – שמכיר אותה, רב חסדא – דווקא שלבשה אותו (הראיה שמביאים לאשפורי בגדי נשים. דחיה – טרוד במלאכתו (כמו שמותר להרביע בהמות בידיים)).

    D. אפילו מלא עיניים כמלאך המוות. למלאך המוות חרב עם טיפת מרה שאיתה הורג (ואבוה דשמואל – (הטיפה) חותכת את הסימנים כשחיטה).

    E. ונשמרת מכל דבר רע – שלא יהרהר ביום ויבוא לידי טומאה בלילה, שזאת מידת הזריזות בסולם המידות של רב פנחס בן יאיר.

    [מה המידה הכי גבוהה – ר"פ ב"י – החסידות, ריב"ל – הענווה].

    ה. איסור מכירת צמח מחובר לקרקע – מדין לא תחנם (חנייה בקרקע).

    A. [צמח מחובר – מאירי – דרבנן, רש"י ורמב"ם – דאורייתא].

    B. צמח על מנת לקצוץ – ר" – מותר, ר"מ – אוסר (ונחלקו בקמה, אילן ושחת, ויש צריכותא).

    C. מכירת בהמה על מנת לקצוץ – הו"א – גם לר"י אסור כי לא סומכים עליו שישחוט אותה, אך מסקנא – לר"מ אסור לר"י מותר.

    (בדף טו. רב הונא הקל שניתן להניח שקונה את הבהמה לשחיטה, ותוס' מסביר ששם מדובר בפרה ואצלנו בעגלים וסייחים).

    השיעור עבודה זרה כ – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    17 min
  • עבודה זרה יט – הדף היומי

    לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל

    להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_19.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

     

    סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יט

    (יט. שליש עליון – יט: שליש תחתון)

    חלק א – המשך דרשת מזמור א בתהילים – בעניין לימוד תורה

    א. "כי אם בתורת ה' חפצו", דרשות על "חפצו" –

    1. רבי – צריך ללמוד ממקום (ספר) שליבו חפץ (סיפור – לוי רצה משלי ור"ש תהילים, ולמדו תהילים, וכשדרש זאת רבי, לוי עזב).
    2. רבא – ללמוד במקום שליבו חפץ.
    3. רב אבדימי בר חמא – כל הלומד תורה, ה' עושה לו חפציו.

    ב. הבדלים בין ההתחלה לסוף
    1. בפסוק הנ"ל – רבא – בהתחלה תורת ה' ובסוף תורתו.
    2. עוד בפסוק הנ"ל – רבא – בתחילה ילמד תורה (בקיאות) ובסוף יהגה (עיון). (ואגב, רבא – (בהתחלה) יגרוס גם בלי שמבין וזוכר).
    3. רבא (משלי) – בתחילה התורה על "גפי" (כנפיים, לא קבועה), ובסוף על כיסא.
    4. רבא (משלי) בתחילה "בראש מרומים" (מהרש"א – קשה ללומדה), ובסוף "עלי דרך".
    5. עולא – בתחילה התורה בבור (מאמץ להוציאה) ובסוף בבאר (שנובע מעצמו) (מהרש"א).

    ג. חשיבות הלימוד של קטעים קצרים וחזרה
    A. דרשות על פסוקים
    1. "הון מהבל – ימעט, והקובץ על יד – ירבה".
    2. "לא יחרוך רמיה צידו" (ר"א ב"ע – רמאי זה תלמיד לא הגון, רב ששת – תלמיד חכם שעושה בחכמה (והפסוק בתמיהה)).
    B. עדויות
    רבא – התלמידים לא מקיימם זאת, ר"נ – כן קיים ועזר לו.

    ד. חזרה למזמור א' בתהילים

    1. "והיה כעץ שתול על פלגי מים" – שתול ולא נטוע, שצריך להחליף רבנים (ותלמידי רב חסדא עזבו לרבה, אך רבה הגביל זאת רק לעיון ולא לבקיאות).
    2. "פלגי מים" – רבי תנחום ב"ח -מלשון חלוקה, שצריך לחלק לימודו לשלושה חלקים – מקרא, משנה ותלמוד (הו"א – שנותיו, מסקנה – ימיו (רש"י – ימות השבוע, תוס' – בתוך כל יום) (ר"ן זה לא שלושה חלקים שווים).
    3. "אשר פריו יתן בעיתו" – מי שלומד ומקיים את מה שלמד (=פרי), אז "עלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח", ואם לא…
    [אגב, בשם רב – רק כשראוי מותר להורות, ואסור שלא להורות. הגיל המינימלי 40, אא"כ אין גדול כמותו בתורה במקומו (כרבא)].
    4. "ועלהו לא יבול" – רב – עלהו שזה החלק הקל, מקביל לשיחת חולין של ת"ח, שצריכה לימוד.
    5. "וכל אשר יעשה יצליח" – ריב"ל – כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים לו (ומביא פסוקים גם מהתורה והנביאים).

    ה. בדומה למזמור א' – סור מרע (לשון הרע) ועשה טוב (לימוד תורה)

    (סיפור על ר' אלכסנדראי).

    חלק ב – המשך המשנה – דברים שמותר לבנות עם הגוים

    א. במשנה – מותר לבנות:

    1. בימוסיאות (רש"י – במה למחתה של הע"ז, כיוון שזה רק "תשמיש דתשמיש" – מותר. תוס' וריטב"א – אסור גם תשמיש דתשמיש, ולכן גורס דימוסיאות (מרחצאות של מעיינות חמים).
    2. מרחצאות

    ב. שכר פועל מבנייית הכיפה במרחץ
    A. כשבונה המרחץ – אסור לבנות את הכיפה – ששם היה ע"ז (פסל של האלילה אפרודיטי). (זה "תשמיש" ולא "תשמיש דתשמיש", לכן אסור גם לרש"י).

    B. שכר פועל לע"ז:

    אסור מהתורה להנות מע"ז, וגם מתשמישי ע"ז ("ולא תביא תועבה אל ביתך").
    פועל שמרוויח כסף מפעולתו עם הע"ז – יש גזירה דרבנן ששכרו אסור (אך רק אם הע"ז עצמה אסורה בהנאה).
    ממתי אסורה בהנאה (וממילא בשכר):
    בעבודה זרה עצמה –

    • רי"ש – של גוי – כשתעבד, של ישראל – מיד.
    • ר"ע – להפך – של גוי מיד ושל ישראל כשתעבד.
    • במשמשי ע"ז – לפי כולם רק כשתיעבד.

      C. חזרה לענייננו:

      ר"א – רי"ח – אם בנה את הכיפה, בדיעבד שכרו מותר.
      פשיטא! הרי עוד לא השתמשו בכיפה (וכאמור – בתשמישים לפי כולם זה רק כשתיעבד!)
      תשובה: ר' ירמיה – החידוש של רי"ח זה במי שבונה ע"ז עצמה
      (אך זה לכאורה נכון רק לרי"ש? תשובה – זה נכון גם לר"ע (הפסל רק נאסר בהנאה במכה האחרונה, והיא לא שו"פ).

      השיעור עבודה זרה יט – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

      18 min
    • עבודה זרה יח – הדף היומי

      לעילוי נשמת שירי נגארי הי"ד בת אסתר-מרים וטוביה יבל"א

      נערה חכמה מלאת חן אוהבת אדם ועולם. נרצחה בח' תמוז תשס״ב בטרם מלאו לה 22 שנים.
      להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
      להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

      https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_18.mp3

      Download

      לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

      להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
      להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

       

      סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יח

      (יז: 3 שורות מלמטה – יט. שליש עליון)

      א. ר' חנינא בן תרדיון

      A. למה עסקת בתורה? כך ציוני אלוקי. גזרו אותו לשריפה, אשתו לחרב ובתו לישב באוהל זונות.

      B. למה הגיעו להם עונשים אלו?

      1. אותו לשריפה – שהגה את שם ה' באותיותיו [והרי לאבא שאול אין לו חלק לעוה"ב? עשה זאת להתלמד' אך עשה זאת בפרהסיא ולכן נענש].

      אשתו לחנק – שיכלה למחות ולא מיחתה בו.

      בתו לאוהל זונות – שדקדקה בפסיעותיה כשגדולי רומי שיבחו את הליכתה (“עוון עקבי יסובני" (תהילים מט) – עבירות שאדם דש בעקביו (דקדוק פסיעות, מסובבים אותו ליום הדין (פירוש שני ברש"י – עבירות שמזלזלים בהם).

      C. קבלת הדין

      כשהוציאו שלושתם להורג, הצדיקו עליהם את הדין בפסוקי צידוק הדין.

      D. הפגישה עם ר' יוסי בן קיסמא

      רי"ס ניסה לשכנע אותו שהרומאים שולטים בהחלטת הקב"ה ואין מה לעשות, אז למה אתה מסתכן ומלמד תורה? ענה – “מן השמים ירחמו", רי"ס – תמה אני אם לא ישרפו אותך עם ספר התורה.

      ר"ח – האם יש לי חלק לעוה"ב? רי"ס – האם קיימת מעשה טוב? ר"ח – נתתי צדקה מכספי בטעות, ולא החזרתי לעצמי מהצדקה. רי"ס – יש לך חלק לעוה"ב (ושיהיה חלקי כחלקך).

      E. קבורת רי"ס והריגת ר"ח

      הרומאים כיבדו את רי"ס בקבורתו, ובחזרתם עצרו את ר"ח שהיה מקהיל קהילות ומלמדם, ושרפו אותו עם ספר התורה. תוך כדי השריפה:

      1. אומר לבתו – מי שיפרע עלבונה יפרע עלבוני.

      2. לתלמידיו – אני רואה שהאותיות פורחות באויר.

      3. לתלמידיו – לא אקרב את מיתתי על ידי פתיחת פי.

      4. לקלצטונירי שאם יוריד ספוגי הצמר מליבו יזכה לעוה"ב, ועשה כן וקפץ לאש ויצתה בת קול ששניהם מזומנים לעולם הבא (ובכה רבי, כמו על ר"א בן דורדיא, יש קונה עולמו בשעה אחת…).

        F. בתו הוכנסה לקובה של זונות

        אחותה (ברוריה, אשת ר"מ) מבקשת מר"מ להצילה. ר"מ בודק אם נטמאה, ואח"כ משחד את השומר, ואומר לו שיוכל להינצל ע"י "אלו-ק דמאיר ענני", וכך באמת קורה. הרומאים מחפשים אחר ר"מ, הוא נמלט ובורח לבבל.

        ב. אצטדינין ועוד מקומות שחוק, ועל הליצנות באופן כללי

        במשנה – לא בונים עמהם. כעת נלמד על לבקר במקומות כאלה.

        A. איצטנידין

        ברייתא 1– אסור לבקר באיצטדינין וכרכום (מקום ליצנות בעת מצור על עיר) – מפני מושב ליצים.

        ברייתא 2 – מותר (באיצטדינין – כדי להציל יהודי/להעיד על יהודי שמת לוהתיר אשתו, בכרכום – לשכנע הצרים לוותר על היהודים).

        תירוץ –

        כרכום – אם מתחשב עם הצרים – אסור.

        איצטנידין – זה מחלוקת תנאים (ת"ק – אוסר (מושב ליצים, גרסת הב”ח – שפיכות דמים), ר' נתן מתיר).

        B. תיאטראות וקרקסאות (מקומות כינוס של שחוק) –

        ר"מ – אוסר כי מזבלים לע"ז (רש"י – שדואגים ומתנדבים לצרכי הע"ז, תוס' – זובחים לע”ז), ומשמע שתמיד אסור

        חכמים – אם מזבלים אסור כי יחשדוהו שגם הוא משתתף בע"ז, ואם לא – אסור מדן מושב לצים.

        מאי בינייהו? אם מכר שם סחורה, האם צריך לחשוש שזה דמי ע"ז – לר"מ חושש ולרבנן לא.

        C. על הליצנות

        1. כל המתלוצץ ייסורין באין עליו ומזונותיו מתמעטין, נופל בגיהנום ומביא כליה על העולם.

        2. על הפסוק "אשרי האיש…” –

        a. ר"ש ב"פ – הפסוק מתאר הידרדרות מהליכה לעמידה לישיבה לליצנות.

        b. ר"ש ב"פ – כל חלק מהפסוק מתייחס למקומות בילוי שונים של הרומאים.

        c. בשם ר' יונתן – הפסוק מתייחס לאברהם אבינו שלא הלך בדרכם של דור הפלגה, סדום והפלישתים.

        השיעור עבודה זרה יח – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        19 min
      5. עבודה זרה יז – הדף היומי

        לעילוי נשמת שירי נגארי הי"ד בת אסתר-מרים וטוביה יבל"א

        נערה חכמה מלאת חן אוהבת אדם ועולם. נרצחה בח' תמוז תשס״ב בטרם מלאו לה 22 שנים.
        להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_17.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יז

        (טז: 13 שורות מלמטה – יז: 3 שורות מלמטה)

        א. מהמשנה (טז.) – אין בונים עם הגוים בסילקא, גרדום, איצטדיון ובימה
        1. בסילקאות – מבנה גדול, ורבא פירט יש שלושה סוגים: מרחצאות ואוצרות (שמותר) ומלכים (שאסור כשמוציאים שם להורג).
        2. גרדום – בית משפט לדיני נפשות, אצטדיא – שמשסים בע"ח בבני אדם, בימה – מקום גבוה להריגת אנשים בדחיפה.

        מכאן נדבר באופן כללי על התרחקות, חומרה, ותשובה בהקשר של מינות וזנות.

        ב. סיפורו של ר"א שנתפס בידי המלכות

        A. (כיוון שדיברנו על הגרדום) – כשנתפס ר' אליעזר למינות (ע"י הגויים, על כך שעסק בתורה (ראב"ד)), והעלוהו לגרדום, אמר להגמון שדן אותו "נאמן עלי הדיין", והתכוון לה', אך ההגמון חשב שהתכוון אליו, ופטרו.
        B. ר"א התעצב על מה הגיע לו זה, ובעזרת ר"ע נזכר ששאלו מין שאלה ונהנה מתשובתו.
        שאלת המין – האם מותר להביא אתנן זונה כדי לבנות בית כיסא לכה"ג? המין דרש את הפסוק "כי מאתנן קיבצה ועד אתנן זונה ישוב" שמותר, ור"א נהנה מהדרשה. [ומה חז"ל דורשים? שהזונה בהתחלה מקבלת כסף, אך בהמשך – היא עצמה תשלם בשביל שיבואו אליה (משל לעמ"י)].
        חטאו של ר"א – "הרחק מעליך דרכך" – להתרחק מהמינות.

        ג. הרחקה מפתח זונה ומעריות

        A. מחלוקת לגבי "אל תקרב אל פתח ביתה" – י"א – הרשות , וי"א – זונה [רב חסדא – ד' אמות].
        רבי פדת – לא אסרה תורה אלא קירבה של גילוי עריות (רש"י – חולק וסובר שלא צריך ריחוק, תוס' – רק חולק וסובר שאי אפשר ללמוד מהפסוק הנ"ל).
        B. עולא – מצד אחד בעצמו היה מנשק את אחותיו על היד/בית החזה כשנפרדו, מצד שני – אסר אפילו קירבה סתם לאישה אסורה (כמו שאומרים לנזיר – סוב סוב ולכרמא אל תקרב).

        ד. חוזרים לנושא של מינות (ע"ז) (ובהמשך לזנות)

        A. דרשת "לעלוקה שתי בנות הב הב"
        מר עוקבא – עלוקה – גיהינום,  שתי בנות – המינות והרשות, שבעוה"ז היו צועקות "הב הב". וכעת צועקות מהגיהנום מייסורים או שהגיהנום צועק וקורא להן.

        B. "כל באיה לא ישובון  (בתשובה) ולא ישיגו אורחות חיים (בהוא אמינא – עוה"ב)" –

        קשה – ברור שאם לא שבו בתשובה לא יזכו לעוה"ב?
        תשובה – הכוונה שיהיה להם קשה לשוב, וגם אם כן יצליחו, יקצרו ימיהם בעוה"ז (רש"י – מתוך הקושי של כפיית יצרם, מהרש"א – כדי שלא יחזרו לחטוא).
        דיונים על זה:
        1. האישה שבאה לרב חסדא
        אישה, שהעבירה הקלה שלה היתה שילדה מבנה בן, באה לרב חסדא לעשות תשובה, ורב חסדא אמר להכין תכריכים (שתמות אחרי תשובתה).
        גרסא 1 – לא מתה. וזה קשה – הרי מסתמא גם עבדה ע"ז (מינות). תירוץ – לא עשתה תשובה שלימה.
        גרסא 2 – מתה. וזה קושיא – הרי אמרנו שזה רק על מינות (והיא חטאה בעריות)? תשובה – מסתמא גם עבדה ע"ז.
        2. (רבי) אלעזר בן דורדיא
        בא על כל הזונות שבעולם, וכשעשה תשובה מת מיד. תשובה – שם היה קשור במיוחד לחטא, שהיה לו קשה לפרוש כמו ממינות (לרש"י) או חשש שיחזור לסורו (למהרש"א).

        C. מה עדיף – הרחקה ממינות או מזנות?

        ר' חנינא ור' יונתן היו ציכים לבחור בין שביל שליד ע"ז לשביל שליד בית זונות, והלכו בשני כדי להתגבר על יצרם ולקבל שכר, והתורה היא זו ששמרה עליהם (תבונה (התורה) תנצרכה (ותשמור אותך מהזימה)).

        ה. ר"א בן פרטא ור' חנינא בן תרדיון שנתפסו למלכות

        A. המפגש ביניהם

        ר"ח לר"א – למרות שנתפסת על חמישה עבירות של הרומאים ואני על אחד, אתה תחיה ואני לא, כי עסקת גם בגמ"ח. [האם ר"ח לא עסק בגמ"ח? והרי: 1. מובר כדוגמא לגבאי צדקה אמין? רק הובא כדוגמא לאדם אמין. 2. היה לו ארנק של צדקה (שהרי סיפר שנתן מכספו לצדקה בטעות ולא מארנק הצדקה)? לא נתן מספיק לפי מצבו ודרגתו].

        B. ר"א בן פרטא

        חמש טענות של הרומאים כלפיו:

        1-2. למה למדת תורה ולמה גנבת? תשובה: הרי לא ניתן גם ללמוד (ספרא) וגם להיות ליסטים (סייפא), אלא העד שיקר על שני הדברים.

        3. למה סמכו אותך (הרי קוראים לך "רבי")? אני רק רבי של תרסיים (אורגים).

        4. למה לא באת לבית אבידן (מקום בו דנו על חוקי הע"ז (ר”ח ותוס'))? אני זקו ופחדתי להירמס.

        5. למה שחררת את עבדך הכנעני (לפי חוקי ישראל)? לא היו דברים מעולם. [ומי שניסה להעיד נגדו – אליהו העיף אותו למרחק ארבע מאות פרסה].

        השיעור עבודה זרה יז – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        19 min
      6. עבודה זרה טז – הדף היומי

        לעילוי נשמת שירי נגארי הי"ד בת אסתר-מרים וטוביה יבל"א

        נערה חכמה מלאת חן אוהבת אדם ועולם. נרצחה בח' תמוז תשס״ב בטרם מלאו לה 22 שנים.
        להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_16.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף טז

        (טז. שורה 9 – טז: 13 שורות מלמטה)

         המשך איסור מכירת בהמה

        א. שלושה מקרים בהם יש מקום להקל כי הסיבות לאיסור לא קיימות:

        A. מכירת בהמה שבורה (שלא ראויה למלאכה) – (במשנה) ר"י מתיר ות"ק אוסר.
        הסבר המחלוקת –
        ר"י מתיר – כי לא ראויה למלאכה,
        ת"ק אוסר – גזירה אטו מכירת בהמה שלימה (שהרי לא שוחטים אותה מיד אלא משהים אות ה שתלד בינתיים, ואנשים יראו ויחשבו שמותר גם למכור בהמה לא שבורה. ור"י – שוחטים מיד, כי בהמה שבורה ממילא לא מקבלת זכר).

        B. מכירת סוס (ת"ק במשנה ורבי בברייתא – אסור, ובן בתירא מתיר)

        סיבת ההיתר של בן בתירא – סוס לא נועד למשא אלא לרכיבה (ממילא אין את חשש נסיוני וחשש שישכיר ויעבור על שביתת בהמתו (שהרי רכיבה אינה מלאכה מהתורה)).
        סיבת רבי שאוסר –
        1. הסוס משמש ככלי נשק.
        2. גם סוס (כשמזקין) משמש למלאכה (מטחינו בריחיים), ולכן אפילו שכרגע אין חשש, חז"ל גזרו גם על סוס.

        C. שור מפוטם – האם מותר?

        מצד אחד, גם לר"י שמתיר בשבורה, אולי שור מפוטם שיכול לחכות לעתיד ויהיה ראוי – אסור,
        מצד שני, גם לחכמים שאסרו בשבורה – אולי כאן כיוון שברור לגמרי שזה לשחיטה – מותר?

        ת"ש – בית רבי התחמקו מנתינת שור מפוטם למלכות – מן הסתם כי סוברים שאסור.

        דחיה –  שם פשוט לא רצו לשלם את המס.

        ב. מכירת חיה גסה לגוי

        A. רב חנן/חנין – מותר (כמו בהמה דקה), רב – אסור (כמו בהמה גסה).
        ראיה שמותר – המשנה אוסרת רק מכירת חיות גסות מזיקות (אריה ודוב), משמע שלולי זה – מותר.
        דחיית הראיה – 1. מדובר בשור ואריה שלא ראויים למלאכה (או – שבורים, או – תמיד לא ראויים (רב אשי)). 2. רב נחמן – אריה ודוב אינם "חיה גסה".
        ראיה שאסור – ברייתא מפורשת שאוסרת.
        B. רבינא – מביא את הברייתא והמשנה, ומתרצים את המשנה כנ"ל כדי שתסתדר עם הברייתא.
        C. רב אשי – ראיה ממשנתנו לדעת רב – כיון שאריה ודוב לא ראויים למלאכה, מכך שהמשנה הדגימה דווקא מהם, ניתן לדייק שרצתה להביא מקרה בו אסורים רק בגלל הנזק, מכאן שחיה גסה שכן ראויה למלאכה – אסור למוכרה.

        ג. חיה גסה כבמה דקה לעניין פירכוס (רב ושמואל).

        השיעור עבודה זרה טז – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        16 min
      7. עבודה זרה טו – הדף היומי

        להצלחת שיר בת אורנית אסתר הי"ו,

        להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_15.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף טו
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

        {loadposition hakdasha}

        סיכום הדף היומי – עבודה זרה טו

        (יד: במשנה – טז. שורה 9)

        איסורי מכירת בהמות לגוים (בלי קשר לעבודה זרה)

        א. בהמה דקה תלוי במנהג

        למה תלוי במנהג, הרי הם חשודים על רביעת בהמה דקה? (משנה בכב. אוסרת להעמיד בהמתו בפונדק של גוי מצד לפני עיוור).

        תשובות:

        1. רב – אכן כוונת המשנה היא: במקום שהגוים נוהגים להרביע בהמות אז גם לא ימכור להם (משנתנו) וגם לא יעמיד שם בהמתו (משנה כב.), ובמקום שלא – אז מותר.

        2. ר"א – במכירה – אין חשש רביעה (כי לא רוצה שבהמתו תיעקר), ולכן מן הדין מותר,  ותלוי במנהג של ישראל (ריטב"א – שנהגו לחשוש שמא בכ"ז יבוא עליה). לעומת זאת במסירת בהמה לפונדקאי – יש חשש כי זאת לא בהמה שלו אז לא אכפת לו שבגללו תיעקר.

        (ריטב"א – בכ"ז חששו לרביעה).

         

        ב. איסור מכירת בהמה גסה

        A. סיבת האיסור

        2. משום נסיוני – שמא ימכור לו סמוך לכניסת שבת וכדי לנסות את הבהמה יעמיסו אותה, והבהמה תלך ד' אמות ברה"ר בהנהגת היהודי (אפילו אם לא מתכוון, נוח לו שתלך יפה).

        1. שמא ישכיר או ישאיל ויעבור על "שביתת בהמתו" (יש דעות שזה בחטאת)

        קשה – הרי השאלה ושכירות קונה?

        דחייה: השכרה ושאילה  לא קונה

        ראיות (מובאות כהתקפות על הדחייה):

        1. רב שישא בר"א – משנה (כ:) – לא ישכיר בית דירה לעובד ע"ז מחשש שישים שם ע"ז (דחייה – אולי קונה, אך בע"ז החמירו (כי זה איסור חמור) כיוון שסוף סוף זה עתיד לחזור ולהיות ביתו).

        2. רב יצחק ברמ"ש – בהמה שכורה אוכלת או לא אוכל תרומה לפי העלים שלה ולא לפי השוכר.

        (הגמרא מבינה שגם השאלה לא קונה, אך לא מוכיחה זאת).

         

        B. היתרים

        1. רב אדא – ע"י ספסר יהודי (מתווך) מותר למכור לגוי כי לא שייך נסיוני (לא ילך מחמת קולו) ולא שמא ישכיר או ישאיל (כי זה לא שלו וכי מעדיף למכור כדי שלא ימצאו פגמים).

        2. רב הונא –  כשאפשר לתלות לקולא – מותר! הסבר – יש שני שלבים בחידוש של רב הונא: 1. כל האיסור דווקא כשמן הסתם קונה בשביל מלאכה (ואז יש חשש נסיוני ושמא ישכירו וישאילו, וחשש של לפני עיוור לגבי רביעה) אך בקונה לאכילה אין את החששות וחז"ל לא גזרו. 2. כשלא ברור – תולים לקולא שקונה לאכילה (אא"כ זאת בהמה טמאה שלא נוהגים לאוכלה או שאמר במפורש).

         

        C. דיון בתלייה לקולא של רב הונא

        ראיה שתולים לקולא – ב"ה מתירים למכור ליהודי פרה חורשת בשביעית, ולא אוסרים מצד לפני עיוור, כי תולים לקולא שמתכוון לשוחטה.

        דחיית הראיה – רבה –  שם הנושא זה רק "לפני עיוור" ואכן תולים לקולא, אך אצלנו אסור מצד גזירת שביתת בהמתו ובזה אולי תולים לחומרא.

        דחיית רבה – אין הבדל בין החששות, והכל תלוי בהיגיון שבתלייה:

        1. אביי – עוד ראיה שתולים לקולא גם כשיש חשש של שביתת שדהו – לב"ה מותר למכור שדה בשביעית (ולא חוששים לא ללפני עיוור, ולא לגזירה שמא גם ישכירו ויעבור על "שביתת שדהו") כי תולים לקולא שקונה בשביל להשתמש בה לאחר השביעית.

        2. רב אשי – גם כשזה מצד לפני עיוור ייתכן שנתלה לחומרא –  שהרי אסור למכור כלי חרישה בשביעית (בגלל "לפני עיוור")  ולא תולים שקונה לשנה הבאה.

         

        D. "לפני דלפני" – מכירת בהמה גסה ליהודי שחשוד שימכרנה לגוי

        רבה התיר (תולה לקולא את כוונת הקונה)

        אך הגמרא מקשה: 1-2. יש שנהגו לא למכור בהמה דקה לכותים (אפילו שאין כלל חשש שיבוא עליה) וכלי נשק לכותים (אפילו שלא נחשדו על רציחה) – כנראה כי חוששים שימכרו ליהודי (דחיית הדחייה – אולי זה דווקא בכותי) .3. ר"מ- רבה ב"א – אסר במפורש, ולכן גם רבה חזר בו מההיתר.

        ג. איסור מכירת כלי נשק לגוים (המשך ההשיעור הקודם)

        (רש"י – שלא יזיקו לישראל)
        A. גם לישראל ליסטים אסור (והחידוש – גם לגנב שרק אם רודפים אחריו עלול להשתמש בזה).
        B. מכירת מגנים (תריסין) לגוים – מחלוקת בברייתא. למה לא? 1. שמגנים עליהם (ורב – לו יכולנו גם לא היינו מוכרים להם אוכל, שנותנים להם חיים (האם גם זה קשור להזקה לישראל?). 2. שאם נגמר להם הנשק משתמשים בזה (והמתירים – לא משתמשים אלא בורחים).
        C. רב אדא בר אהבה – גם לא מוכרים מתכת וכלי מתכת שממנה יכולים לייצר לי נשק.
        היתרים: 1. האיסור דווקא במתכת הודית (ולכן מותר למכור  מרי וחציני (מעדרים וגרזנים)).
        2. רב אשי – לפרסיים (שמגנים עלינו) מותר.

        השיעור עבודה זרה טו – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        18 min
      8. עבודה זרה יד – הדף היומי

        לעילוי נשמת רות שמואלי ז"ל, אשת חיל שהיתה מאירה פנים תמיד ולכל אחד, שיום ו' תמוז הוא יום השנה החמישי לפטירתה

        להבדיל, לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאמו של אחד הלומדים, סימה בתיה בת יסכה בתוך שאר חולי ישראל
        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_14.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יד

        (יג: במשנה – יד: במשנה)

        דברים שאסור למכור לגוים כל השנה, כי מניחים שישתמשו לע"ז
        א. A. אצטרובלים ובנות שוח בפטוטרות (בעוקץ) שלהם, ולבונה
        אצטרובלין – 1. תורניתא (דחייה – חייבים בשביעית). 2. פירות הארז.
        בנות שוח – תאנים לבנות.
        לבונה – לבונה זכה.

        B. חבילה של כמות מסחרית מותר (גם אם ימכור לאחרים – זה "לפני דלפני").

        ג. תרנגול לבן

        ארבע קולות (+2):
        1. ר' יונה – אסור רק אם חיפש תרנגול לבן, אך חיפש תרנגול סתם – מותר.
        2. במשנה – ר"י – בין תרנגולים אחרים מותר, ות"ק אוסר.
        איך זה מסתדר עם ר' יונה? הרי אם פירש "לבן" – אסור בכל מקרה, ואם לא פירש, למה לאסור?
        עונה ר"נ בי"צ – מדובר שביקש לבן ועוד אחרים, שאז ת"ק אוסר ור"י מתיר.
        3. קטוע אצבע – מותר.
        4. למסיבת מרעים או לחולה – מותר.
        5. שאלות רב אשי (עמוד ב) – האם מנסה לרמות את המוכר:
        A. ביקש תרנגול לבן קטוע.
        B. ביקש לבן אך הסכים לשחור ואדום ורק בסוף לבן.
        תיקו.

        ד. בשאר הדברים מותר אם לא פירש, ואם פירש – אסור

        מה החידוש?
        1. הכוונה לא שפירש לע"ז, אלא למשל "חיטה לבנה" – אסור.
        דחייה – אם כן תרנגול לבן אסור גם בלא פירש.
        2. הכוונה כמו הפשט – שאסור אם מפרש שזה לע"ז. והחידוש – שלא נחשוב שרק אמר זאת כדי לקבל הנחה.

        ה. ר"מ אוסר דקל טוב, חצב ונקלס

        1. רב חסדא – למה אוסר רק דקל טוב, הרי אסור למכור מצד "לא תחונם"?
        תשובה – הכוונה לפירות דקל.
        2. חצב = קשבא (סוג תמר).
        3. נקלס = קורייטי (רב דימי).

        השיעור עבודה זרה יד – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        13 min
      9. עבודה זרה יג – הדף היומי

        לעילוי נשמת הנערה מעיין בן חמו ז"ל

        שנהרגה אתמול בהתהפכות טרקטורון בזמן שהתנדבה בחווה בבקעה
        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_13.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יג

        (יב: במשנה – יג: במשנה)

        א. סיכום הבעיות (בינתיים) במסחר עם הגוים בימי אידם
        1. גזירת ימי אידם (שיביא את המוצרים לע"ז ("לפני עיוור") או שילך ויודה לע"ז).
        2. כסף ע"ז (שהוקרב לע"ז (/חליפי ע"ז)).
        3. היום – בעיית "מהנה את הע"ז" (בכך שקונה מהם והכסף הולך כמכס לע"ז):
        ר"ל – מותר, רי"ח – אסור.

        ב. הסתדרות עם המקורות

        A. משנתנו – אסור לקנות בחנויות מעוטרות (זה סימן לכך שהן מלשמות מכס לע"ז) – רי"ח – בגלל שמהנה את הע"ז, ר"ל – כי העיטורים עצמם מפרחים שהם תקרובת ע"ז.
        B. ברייתא 1 (ר' נתן) – יש איסור, ברייתא 2 – מותר לקנות מהגוים.
        ר"ל – זה מחלוקת תנאים, ואני עם ברייתא 2 (רבנן) שמותר.
        רי"ח – אין מחלוקת, ואני מסתדר עם שניהם, ברייתא 1 – קנייה מסוחר אסורה,  וברייתא 2 – קנייה מבעה"ב מותרת, כי ממנו לא לוקחים מכס לע"ז ולכן מותר.
        [ובסוף הסוגיא – 1. סיפור על ר' ירמיה ור' יעקב שקנו מבעה"ב והקניטו את השני כי חשבו שהוא קמה מסוחר. 2. הגבלה – בימינו זה דווקא מבעה"ב לא קבוע, אך קבוע – משלפם מכס לע"ז ואסור).

        ג. דיונים בברייתות עצמן

        ברייתא 1 –
        הברייתא כאמור אוסרת לקנות, ומוסיפה קנס למי שכן קונה – שהורסים לו את הסחורה.
        A. איך הורסים בהמה – תיעקר (חותכים את רגליה מתחת לברכיים).
        1. הרי זה צער בע"ח? זה לצורך.
        2. למה במקדיש בהמה בזמן הזה שגם כן כתוב שתיעקר, שם הכוונה שננעלת בחדר עד שמתה? כי שם לא רוצים לחתוך כי:
        אביי – בזיון הקודשים (ולמה לא שחטו? כי יכול להביא לתקלה. ולמה לא חתכו לשתיים? אסור מצד "נתיצת מזבח").
        רבא – נראה כמטיל מום בקודשים (רק "נראה" כי אינה ראויה להקרבה שלה או של דמיה).
        B. מה עושים כשקנה עבד גוי? לא ייעקר.

        ברייתא 2 –

        הברייתא מתירה לקנות, כי אין בעיה של "מהנה" (וגם מתירה לפנות לצורך כך לערכאות וכן לכהן לצאת לחו"ל ולהיכנס לבית הפרס).
        אבל בעמוד ב שואלת הגמרא (בצורה סמויה) – מה עם בעיית ימי אידם?
        גישה ראשונה – מותר לצורך מצווה (פדיון של עבד יהודי (ר' זירא), הכנסת עבד גוי תחת כנפי השכינה (ר"ל), יישוב ארץ ישראל (מפרשים))
        אך מקשה רב אשי – איזה מצווה יש בקניית בהמה? לכן –
        גישה שנייה – כי "ממעט" את הגוים מבחינה ממונית (לרש"י – כי קונה דבר המתקיים וזה הפסד למוכר, לשאר ראשונים – כי קונה בימי היריד שמחיר מבצע).

        השיעור עבודה זרה יג – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        16 min
      10. עבודה זרה יב – הדף היומי

        לעילוי נשמת הנערה מעיין בן חמו ז"ל

        שנהרגה אתמול בהתהפכות טרקטורון בזמן שהתנדבה בחווה בבקעה
        להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן

        https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/avoda_12.mp3

        Download

        לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

        להזמנת "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
        להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

         

        סיכום הדף יומי, עבודה זרה דף יב

        (יא: במשנה – יב: במשנה)

        א. יישוב שצמוד לעיר שבה יש "יום אידם"
        במשנה – אין איסור ביישוב הצמוד (כל מקום ו"ימי האידם" שלו).
        מה עם מקום ממש צמוד? (כמו העיטליז שליד עזה)
        ר' חנינא:
        גרסא ראשונה – מותר
        גרסא שנייה – ר"ל שאל, ר' חנינא אמר שמותר, ודימה את זה לשתי קדרות צמודות (שבאחת נבילה), שגם שם אין חשש.
        [רמות האיסור:
        A. בקדירות – א. חשש איסור תורה – שיכניס אוכל לסיר. ב. חשש לדרבנן – בישולי עכו"ם. ג. חשש לדרבנן קל – שהאוכל יתיז לסיר השני.
        B. בעטליז של עזה – א. חשש איסור תורה – איסור כסף ע"ז. ב. חשש לדרבנן – איסור ימי אידם. ג. חשש לדרבנן קל – איסור ימי אידם שלושה ימים לפני.]
        לאיזה רמה של היתר התכוון ר' חנינא בדמיון לקדירות?
        אביי – גם א, רבא – רק ב ומטה, רבה ב"ע – רק ג.

        ב. מראית עין בע"ז

        A. לא להגיע לעיר בה יש ימי אידם (ואם זה על הדרך – ר"מ – אסור, חכמים – מותר).
        B. איסור התכופפות ליד ע"ז (אא"כ לא נראה שעושה זאת כע"ז) – 1. לא יתכופף להוציא קוץ (צער גופני). 2. לא יתכופף כדי להרים מטבעות (הפסד ממוני, לא יכול במקום אחר). 3. לא יתכופף כדי לשתות מהמעיין (אפילו שזה (ספק רחוק של) סכנת נפשות). (4. בדומה – לא ישתה מברזייה שנראה בה כמנשק ע"ז, כאן אין חידוש, זה רק מוביל לסוגיא הבאה).

        ג. סכנות בשתיית מים

        A. סכנת עלוקה – לא ישתה מברזייה שיוצאת מהאדמה, ולא מנהרות ואגמים (ולא ביד אחת). (והרפואה – שתיית מים חמים/חומץ, ומחללים על זה שבת).
        B. השד שברירי (ואם בכל זאת צמא – או שיעיר מישהו, או יאמר לחש מסוים).

        השיעור עבודה זרה יב – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

        14 min

      About הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

      From the publisher's feed

      הדף היומי - באתר זה תוכלו לשמוע וצפות בשיעורי דף יומי קצרים וברורים במיוחד, בכ13 דקות לדף גמרא.