
Sign up to save your podcasts
Or


לעילוי נשמת יעקב בן איסטרייא לונה ז"ל, שהיום יום פטירתו, ולעילוי נשמת אישתו אסתר בת מזל טוב ז"ל.
להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם ליחצו כאן
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(יא. שורה 3 בשורות הרחבות – יא: במשנה)
ד. הקולא של שמואל בגולה
השיעור עבודה זרה יא – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
לרפואה שלימה עבור שיינא בלימה בת פייגל הי"ו
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(ט: שורה אחרונה – יא. שליש תחתון)
ב. יום גינוסיא
ג. רבי ואנטונינוס
D. היתה ביניהם אהבת נפש, ושניהם היו עשירים.
השיעור עבודה זרה י – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
לרפואה שלימה עבור שיינא בת פייגל
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(ח: רבע עליון – ט: שורה אחרונה)
א. קרטיסים (אחד מימי אידם של הרומאים)
רומא תפסו את המלכות בשני שלבים – 1. מקליאופטרה. 2. מיוון – וזה חג קרטיסים (ורב דימי מרחיב – הרומאים ניצחו רק כי שיתפו פעולה עם היהודים (שבאותו זמן גם הם (החשמונאים) ניצחו את היוונים). וזה 206 שנים לפני החורבן.
ב. שינוי היחס של הרומאים כלפי היהודים
אחרי 26 שנה הרומאים שיעבדו את היהודים –
הסבר רוחני: בהתחלה – “ואלכה לנגדך", אך בסוף – “יעבור נא אדוני (עשו) לפני עבדו (יעקב)”.
הוכחה מתנאים – כמה זמן לפני החורבן שלטו הרומאים בארץ – ברייתא שנייה – 206 שנה (חשמונאים 103 + בית הורדוס 103), רי"ש ברי"ס – 180, וההסבר להבדל הוא שהיו 26 שנה בהם הרומאים שלטו אך לא השתעבדו ביהודים.
ג. אגב – הגליית הסנהדרין
40 שנה לפני החורבן הסנהדרין הגלתה את עצמה מהמקדש, כדי שלא ידונו דיני נפשות (קנסות עדיין ניתן לדון, גם ללא בית מקדש כלל, אלא מספיק דיינים סמוכים).
ד. מניין השנים מהחורבן
A. רב פפא – הפער בין מניין השטרות למניין החורבן – 380, ולמניין הגאולה (שנים משנת ה4000 לבריאת העולם) – 552.
כדי לעבור בין המניינים, לא צריך לעשות את כל החישוב, אלא מספיק את העשרות ואחדות: כלומר ממניין השטרות לשניים האחרים – להוסיף 80 ו – 52. ויותר פשוט – לחסר 20 ו- 48 (ולהפך כשעוברים משני המניינים למניין השטרות).
B. חישוב שנת השמיטה –
מוסיפים למניין החורבן שנה אחת (כי המניין התחיל בשנה השנייה לשמיטה), מחלקים בשבע, והשארית זה מספר השנים אחרי השמיטה. ושיטה לקיצור החישוב – לכל שנים100 יש שארית של 2 שנים, ואת העשרות ואחדות נחשב בנפרד.
C. חישוב הקץ אחרי 85 יובלות (או 4228 (שנת 400 לחורבן) או 4231), ולא כדאי לקנות אז קרקעות בארץ.
השיעור עבודה זרה ט – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים, מיכאל בן צבי ז"ל
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(ח. במשנה – ט: ברבע העליון)
א. דוגמאות ל"ימי אידם" (של הרומאים) – קלנדא וסטרנורא
המקור הוא מאדם הראשון, שנבהל כשהימים התקצרו והתענה שמונה ימים, וכשהימים התארכו – חגג שמונה ימים, ולשנה הבאה חגג גם בשמונה הראשונים, וכך יצאו שני חגים כמעט צמודים של שמונה ימים.
(בדומה – כשהגיע הלילה הראשון נבהל והתענה ובכה לה', וכשהגיע הבוקר הקריב שור "מקרין מפריס" שזה שור שה' ברא (כבר עם קרניים), ושהיתה לו קרן אחת.
ב. מה דין הכפרים שמשועבדות לרומי
האם החגים הרומאיים תופסים שם? (רש"י – שמא יספקו את הסחורה לרומאים, ריטב"א – עבדו את הע"ז אך מכבוד או פחד לרומאים). מחלוקת – ריב"ל – אסור, רי"ח – מותר.
ראיות להיתר של רי"ח – 1. מברייתא – קלנדא אסורים רק לעובדיה. 2. ממשנתנו – שהחג בזמן הגילוח רק לו ולא למשועבדים לו.
ג. איסור השתתפות בסעודת שמחה לכבוד חתונת גוי
מקור – “וקרא לך ואכלת מזבחו…”, אך "נקודות הכסף" – זה איסור דרבנן שמא הגוי יודה לאליל שלו שהיהודי בא (והפסוק רק אסמכתא).
מתי זה סעודה לכבוד החתונה?
לפני – מזמן ההכנות לחתונה.
אחרי – עד חודש – תמיד אסור, עד שנה – רק אם אמר שזה לכבוד החתונה, אחרי שנה – גם אם אמר שזה לחתונה – אין איסור אל אם אכן הוא אדם חשוב ושמע שהגוי מודה לאלילו, שאז אסור.
השיעור עבודה זרה ח – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים, מיכאל בן צבי ז"ל
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(ו: שורה אחרונה – ח. במשנה)
משנה
א. דעת רי"ש – אסור גם שלושה ימים אחרי
שמואל – עם עובדי ע"ז שיום עידם הוא פעם בשבוע, יוצא לרי"ש שלא ניתן לעסוק עמם כל השבוע.
ב. דעת רבנן – רק לפני אסור.
מה ההבדל בין ת"ק (המשנה הקודמת) לרבנן (במשנה זו)?
האם יום אידם כלול: ת"ק – לא (מחמיר), רבנן – כן.
מה הדין בדיעבד, האם הכסף/סחורה אסורים? ת"ק -מותרים (מקל, כר"ל), רבנן – אסורים (כרי"ח).
האם מקלים בגולה שרק ביום אידם עצמו אסור (כשמואל)? ת"ק – מקל, רבנן – מחמירים.
כמה ימים אסורים? ת"ק – שלושה (מחמיר), רבנן – רק יום אחד לפני (כנחום המדי).
(סיכום השיטות לגבי מספר הימים, מהמחמיר למקל):
רי"ש – שלושה לפני ואחרי.
ת"ק – שלושה לפני.
נחום המדי – רק יום לפני.
שמואל – בגולה – רק ביום עצמו.
ג. דינים של נחום המדי
A. שלושה דינים של נחום המדי שרבנן דחו בתקיפות, ואז שאלה הגמרא למה – הרי יש דעה כמותו.
האיסור לפני יום אידם – רק יום אחד.
והרי רבנן של משנתנו אולי כמותו? תשובה – זה לא רבנן, אלא זה נחום המדי עצמו.
מותר למכור סוס זכר זקן במלחמה.
בשבת חייבים במעשרות בכל אחד משלושת השלבים.
B. דין של נחום המדי שהתקבל – בקשות ב"שומע תפילה"
פירוט: מתי מוסיפים בקשות פרטיות? ר"א – לפני 18, ר' יהושוע – אחרי, רבנן – באמצע (ב"שןמע תפילה").
מקור המחלוקת: 1. הברייתא – פסוקים (אך הגמרא – כל צד יסתדר עם השני). 2. גמרא – המחלוקת האם חייבים קודם שבח לפני התפילה (ר' יהושוע ורבנן – כן (כמשה רבינו), ר"א – לא).
אמוראים – כרבנן שמוסיף בשומע תפילה, אך אפשר גם בכל ברכה בעניין הברכה, וכן בסוף התפילה.
חזרה לעמוד א
ד. פסיקת רב הונא כר"י
נותן צמר לצבע ושינה את הצבע – ר"מ – הצבע שלם את דמי הצמר הלבן (קנה בשוינוי את הצמר), ור"י – ישלם את הנמוך מבין ערך הצמר והוצאות הצביעה (“כל המשנה ידו על התחתונה"). ורב הונא פוסק כר"י.
רב יוסף – מה החידוש בפסק, הרי זה מחלוקת (ב"מ) ואח"כ סתם כר"י (בב"ק)!
תשובה – כיוון שזה בשתי מסכתות לא אומרים כלל זה.
ורב יוסף: 1. ב"מ וב"ק הן מסכת אחת. 2. ה"סתם" בב"ק מובא כפסק.
ה.עוד קולות של ר' יהושוע בן קרחה (ריהשב"ק), שהלכה כמותו
רמיזה על ענייני חול בשבת (“הנראה שתעמוד עמי לערב") – ת"ק – אסור, ריהשב"ק – מותר.
בשואל שני ת"ח בו זמנית – אם יש גדול בחכמה או מניין – לפיו. אם אין:
חזרה בתשובה של גזלן ועם הארץ (ממתי נאמנים לעדות/תרומות ומעשרות (תוס' – כשהעם הארץ כבר טען שנהיה חבר וחזר לסורו) –
ריהשב"ק – בכל מקרה מקבלים אותם.
השיעור עבודה זרה ז – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
לעילוי נשמת אמו של אחד הלומדים, אילנה בת ר' יוסף ע"ה, אמא ומורה למופת. חינכה את בניה ובנותיה במסירות, וזכתה לראותם באוהלה של תורה.
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(ה: באמצע – ו: שורה אחרונה)
א. סיבת האיסור
רבא – הרווחה (כי שמח שיהודי נזקק לו, אפילו בלווה למרות שקצת חושש שלא יחזיר לו),
אביי – גזירה אטו המקרים ההפוכים (תוס' – בהנחה שגם קצת שמח).
ור"י מתיר, כי סובר:
ר"נ בי"צ – (חולק הלכתית) – השמחה לאחר זמן לא נחשבת שמחה לענייננו.
רבינא – (חולק מציאותית) לא שמח לאחר זמן, כי חושב שיכל להתחמק מתשלום
[ור' יהושוע בן קרחה, בכיוון של רבינא, אלא שזה רק במלווה בעל פה, אך בשטר – כיוון שלא יכל להתחמק, כן שמח שנפטר מהחוב (ורב הונא פוסק כר' יהושוע ב"ק)].
ב. למה שלושה ימים (במכירת בהמה לגוי, רש"י – מצד "לפני עיוור")
תשובה: שם זה לאכילה.
תשובה: כי ליהודים קשה יותר למצוא קרבן בגלל המומים הרבים (ואילו גויים מקפידים רק על מחוסר איבר (כפי שהקפידו כשהיו מקריבים לה' (זה נלמד מהחיות שנח הכניס לתיבה)).
ג. כולל או לא כולל? (כלומר – האם שלושת הימים כוללים את ה"יום אידם" וצריך רק יומיים לפני)
דחייה – לפני – כולל, אחרי – לא כולל.
ד. עבר על הגזירה וסחר עמם
ביום עצמו – הכסף/סחורה אסורים.
בימים שלפני – ר"ל – מותר, רי"ח – אסור. [יש ברייתא כר"ל].
ה. בירקות – מותר למכור להם (כיוון שזה מתכלה, ולכן לא ישתמש אך לקנות אסור מדין הרווחה).
ו. הסיפור על ר"י נשיאה שקיבל את הדינר כדי למנוע איבה, אך זרקו "בטעות" לבור כדי למנוע את השמחה של העובד ע"ז שנתן לו.
השיעור עבודה זרה ו – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
להזמנת הספר שלנו "דף מאיר" על מסכת עבודה זרה ליחצו כאן
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(ד: 4 שורות מלמטה – ה: באמצע)
ב. "מי יתן והיה לבבם זה…" – בנ"י כפויי טובה בכך שלא אמרו "ה' נתן לב זה".
ג. מי שעוסק בצדקה ותורה – שולט על היצר הרע.
השיעור עבודה זרה ה – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
מסכת ע"ז מוקדשת לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(ד. רבע עליון – ד: 4 שורות מלמטה)
הדין של הקב"ה
א. סתירות בין פסוקים
סתירה לגבי כוחו של ה': במלחמה עם כוח, בדין – בלי (אחרת אף אחד לא יעמוד בדין).
סתירה לגבי חימה: A. יש לה' חימה, אך נשבע לא להשתמש בה (והלוואי שלא נשבעתי). B. כלפי הגוים – חימה, כלפי עמ"י – ללא חימה.
ב. ה' ישמיד את הגוים (רק אם אין להם זכויות).
ג. מדרשים שבמהלך ההסטוריה ה' מעניש את עמ"י לאט לאט, כדי שיהיו זכאים לעוה"ב, ולגוים לא עושה כך, אלא מעניש בבת אחת בעוה"ב.
רבא – “אך לא בעי" לא ידון את עמ"י בחורבן של "עוה", אלא "בפידו" כמו תרנגולת שמנקרת לאט, וכך יזכו ל"שוע" (ישועה) [עוד שני הסברים – ה' אוסף את מצוותיהם לחשבון גדול, ובזכות שמשוועים לה' – נושעים].
(2-3) ה' מייסר את עמ"י בממון או בייסורים, כדי שיזכו לעוה"ב, אך עמ"י לא מבין ומדבר על ה' כזבים/חושב רע על ה'.
“רק אתכם ידעתי… על כן אפקוד" – ר' אבהו למין – דווקא בגלל האהבה, ה' נפרע מאיתנו לאט לאט ולא בבת אחת.
[ד. דרך אגב – ה' לא ממית צדיקים גמורים].
ה. זעם ה' –
A. קושיא – אם זועם בכל יום, וא"אלעמוד בפני הזעם, איך אנו קיימים? 1. הציבור יכול לעמוד. (2. על פי הברייתא – הזעם הוא רק רגע אחד).
B. ברייתא – זעם של רגע
הברייתא – 1/53848 של שעה (6 מאיות של שנייה), ורק בלעם ידע לכוון לאותו רגע (יודע דעת עליון). [לא ייתכן שיודע ממש דעת עליון, שהרי אפילו אתונו ניצחה אותו בטענות]. וה' עשה צדקה עם ישראל שבאותם ימים לא זעם גם באותו רגע, וכך קללות בלעם לא הועילו.
הגמרא – אורך הרגע – כזמן שלוקח לומר "רגע”.
מתי אותו רגע – בשלוש שעות ראשונות (אז המלכים שמים כתריהם ומשתחווים לחמה. רב יוסף – לא להתפלל מוסף של ראש השנה ביחידות באותם 3 שעות). וסימן – שהכרבולת של התרנגול אדומה לחלוטין.
[אגב, ר' יהושוע בן לוי רצה לנצל רגע זה נגד מין, אך הבין שעדיף שלא].
ו. מימרות של ריב"ל
"היום לעשותם" (ולא בעוה"ב), מחר לקבל שכר (ולא בעוה"ז).
"יתנו עידיהן ויצדקו" – שמעשי עמ"י יעידו לטובתם לעוה"ב.
בעתיד לבוא יטרפו את המצוות של עמ"י בפניהם של הגוים.
השיעור עבודה זרה ד – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
לעילוי נשמת חומותו של אחד הלומדים
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(עבודה זרה ב. במשנה – ב: רבע תחתון)
אידיהן – "כי קרוב יום אידם".
עידיהן –
רומי החריבה את המקדש ופרס לא,
רומי ופרס השתעבדו בעם ישראל.
השיעור עבודה זרה ג – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
לרפואת רפאל ישי אליהו בן רונית הי"ו
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(עבודה זרה ב. במשנה – ב: רבע תחתון)
אידיהן – "כי קרוב יום אידם".
עידיהן –
רומי החריבה את המקדש ופרס לא,
רומי ופרס השתעבדו בעם ישראל.
השיעור עבודה זרה ב – דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
From the publisher's feed