הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(כא: 8 שורות לפני הסוף – כב: במשנה למטה)

כי אין חילוק מלאכות ביו"ט, ויהיה חייב רק על אחד מהם (ואת המשנה שאומרת שמבשל גיד הנשה בחלב עובר גם על בישול וגם על הבערה ביו"ט – נשנה ונאמר שעובר על איסור אחר ולא הבערה (אכילת נבלה, הנאה מעצי אשירה, שריפת עצי הקדש).

(דחייה – ניתן להישאל גם על נזירות).

הקדמות:

חידושים:

ר"י – 40 (ואת ה-40 מקבל על גבו בין השכמות),

רבנן – 39 ("…במספר, ארבעים…"),

ועושים אומדנא רק פעם אחת (לקולא) –

במשנה  – אם רואים שטעו באומדנא

אבל משמע – אם עוד לא התחילו להקלות – אפשר לאמוד מחדש.

בברייתא – גם אם עוד לא התחילו – לא אומדין מחדש,

תשובה – זה כשלא טעו אלא שמצבו הבריאותי השתנה.

במשנה – כן – כשמקבל 42 ומעלה (39 על חטא אחד, 3 ומעלה על חטא נוסף, כי צריך כפולות של 3).

בברייתא – לא – כשאמור לקבל 41 ומטה, כך שאין לפחות 3 לחטא השני

(הסיפא במשנה: אלא יקבל 39 (או אומדנא) על חטא אחד, יתרפא, ויקבל שוב 39 (או אומדנא) על החטא השני).

השיעור מכות כב, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(סוגיית שרט בדף הקודם, ואח"כ מהמשנה – 8 שורות לפני סוף עמוד ב)

"וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'" (ויקרא פרק יט, כח).

"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת (דברים יד, א).

רבנן – שריטה (ביד) וגדידה (בכלי) הם שני איסורים.

רי"ס – איסור אחד (אמנם לוקה פעם אחת לרמב"ם) (ועובר על שניהם, וניתן ללמוד מאחד לשני) (וכן שמואל).

מקור:

ושרט – גם 5 על מת אחד.

לנפש – 1. לרבנן – דווקא על מת. 2. לרי"ס – גם 1 על 5, ודווקא על מת לומד מאיסור גדידה).

(זו המשנה האחרונה ברצף המשניות עם האיסורים שיש עליהם מלקות)

ורב מלכיא מחמיר מדרבנן גם באפר על פצע (גם כשעושה בשביל ריפוי),

ורב אשי מתיר, כי ברור שזה בשביל ריפוי).

(בסוגריים הגמרא מביאה כללים שנזכור מתי זה רב מלכיא ומתי רב מלכיו).

רב אחר בריה דרבא – שם ה',

רב אשי – שם עבודת כוכבים – "אני ה'", ולא אותה עבודת כוכבים.

א. עושה אותו איסור כמה פעמים

בהתחלה חשבו – צריך לפשוט וללבוש ממש.

רב ביבי (לגרסת הב"ח) – מספיק שמוציא את ידו מהשרוול ומחזיר.

רב אשי – לא צריך פעולות נפרדות, אלא רק לחכות זמן שמספיק לפשיטה ולבישה.

ב. עושה פעולה אחת ומתחייב כמה איסורים

2-3. אם שניהם בכורות עובד בבכורות.

7-8. בבית הקברות (כהן ונזיר).

חנניא בן חכינאי – גם יכול ללבוש כלאיים (אך רבנן – זה לא חלק מהחרישה, אך חנניא – הרי גם כהן ונזיר זה לא חלק, ורבנן (ברטנורא) – שם אין לו מקום אחר לחרוש בו, אך הוא יכול ללבוש בגד אחר).

לר"ע עובר כי מקיים (ולכן גם מי שמכסה את הכלאיים בעפר חייב, וכמשנתנו). לרבנן – רק על זריעה.

ר"ל – המשנה לכאורה כר"ע, כי החורש כלאיים לוקה

אך מחדש ר' ינאי שגם לרבנן שלא מחייבים על קיום, עובר כזורע, כי החיפוי על ידי עפר נחשב זריעה.

השיעור מכות כא, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יט: שורה 3 בשורות הרחבות – כא. במשנה, עם דילוג על איסור שריטה)

יש שני נושאים –

ומחדש בזה רי"ח – שגם זה רק אם כבר נכנס לירושלים פעם. [מקור: האיסור "לא תוכל לאכול בשעריך" תלוי בעשה "כי אם לפני ה' אלוקיך תאכלנו".

קושיא על רי"ח – רי"ס – אם לא הפריש תרומת מעשר, כהן יעבור על איסור אחד (טבול לתרומת מעשר) וזר יעבור גם על אכילת תרומה.

ונדייק: אבל לא יעברו על מע"ש – כי זה בירושלים, משמע שמחוץ לירושלים – יעבור על  מע"ש

ומה החידוש? – כנראה שעובר אפילו שעוד לא היו בירושלים!

תירוץ – מדובר שהיו כבר בירושלים ולכן יעבור, ומה החידוש:

אך רק כאן שזה דאורייתא, אך לעניין איסור הפדיון שזה דרבנן מקלים ולא אומרים את זה – ומותר עדיין לפדות.

מחברים שני פסוקים:

ויקרא כא – לגבי הכהנים – "לא יקרחו קרחה בראשם"

בכל הראש (ולא רק בין עיניכם)

"יקרחו קרחה" – שחייב על כל קרחה וקרחה

ומסבירים שהיתה התראה אחת, ועשה קרחה בבת אחת ב5 מקומות ע"חי סם בו זמנית.

דברים יד – לכל ישראל -"בנים אתם… ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת"

דווקא על צער של מת

האיסורים לכל ישראל (ולא רק לכהנים)

איך הניקף לוקה – הרי זה לאו שאין בו מעשה?

אם השחית את כל הזקן או כל הראש –

לרבנן כל אזור זה לאו נפרד,

לר"א – הכל לאו אחד.

 רבנן  – דווקא תער

לגבי ישראל – "לא תקיפו פאת ראשכם,  ולא תשחית את פאת זקנך"

השחתה (לאפוקי מספרים)

לגבי הכהנים – "לא יקרחו קרחה בראשם, ופאת זקנם לא יגלחו"

גילוח (לאפוקי מלקט)

ועושים גז"ש ביניהם (פאת פאת) – ולכן צריך השחתה + גילוח, כלומר: תער.

ר"א  –  גם במלקט אסור

(גם לדעתו יש את הגז"ש כמו רבנן,

אלא שלדעתו מלקט נחשב השחתה + גילוח)

השיעור מכות כ, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לנעה בת תמר וישי הירדני, ליום הולדתך ולרגל התגייסותך לצה״ל.

Download

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

(יט. שורה 5 – יט: שורה 3 ברחבות)

ג. הלאוים במעשר שני

השיעור מכות יט, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

(יח. שורה 5 – יח: שורה אחרונה)

ב. אכילת חטאת לפני זריקת הדם "ואכלו אותם אשר כופר בהם, וזר לא יאכל כי קודש הם".

ג. מה מעכב את אכילת הביכורים ע"י הכהן – ההנחה או המקרא?

ד. ר' יצחק (כר' אליעזר) – הבעלים חייבים על אכילת הביכורים (כזר כאכל תרומה) – מהכנסתם למקדש.

השיעור מכות יח, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(טז: רבע תחתון – יח. שורה 5)

ג. עוד איסורי מלקות – כהן שאכל קדשי קדשים מחוץ לעזרה, ישראל שאכל קדשים קלים מחוץ לירושלים, וכהן שאכל ביכורים לפני מקרא ביכורים (ר"ע ור"ש, אך לרבנן – לפני הנחת הביכורים בעזרה).

השיעור מכות יז, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת מיכאל-חיים בן יעקב-צבי וציפורה ז״ל

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(טו: באמצע – טז: רבע תחתון)

א. מחלוקת "קיימו"/"ביטלו"

ביאור המחלוקת – באמת לפני שניהם צריך ללקות מיד כשלא קיים את העשה, אך לר"ל לא ניתן ללקות מיד – כיוון שזאת התראת ספק, לכן לוקה רק כשמתרים בו שוב על הביטול בידיים.

ב. התראת ספק + לאו שאין בו מעשה

התראת ספק: לרי"ח – התראה, לר"ל – לא התראה.

(לאו שאין בו מעשה – לר"ל – לוקים, לרי"ח- לא לוקים).

מקור 1– נשבע שלא יאכל לחם – לשניהם לא ילקה, לרי"ח – כי זה לאו שאין בו מעשה, לר"ל – כי זה התראת ספק.

מקור 2 – ר"י פוטר את המותיר את בשר הפסח כי ניתק לעשה. נדייק שלולי זה היה חייב מלקות, למרות שזה – התראת ספק (ר"ל) + אין בו מעשה (רי"ח).

כל צד לומד את הדין שלו, ואילו את הדין השני לומדים ממקור אחר של ר"י שסותר את המקור הזה:

ר"ל – מקור 3 – לר"י התראה ספק אינה התראה (מכה שני אנשים שהם ספק אביו בזה אחר זה).

רי"ח – מקור 4 – לר"י לא לוקים על לאו שאין בו מעשה (מלבד שלושה יוצאי דופן).

ב. מקרים שילקה גם לדעה של  "ביטלו" (ר"ל) – כשביטל העשה בידיים

דחייה: לא יכול לבטל, שהרי אפילו אם ידיר אותה הנאה ממנו על דעת רבים, אפשר להפר לצורך מצווה.

דחייה: גם אם שרף, לא לוקה כי צריך לשלם (1. לא לוקה ומשלם. 2. לא ביטל את העשה – כי מקיימו על ידי התשלום).

א. אכילת שקצים ורמשים –  גם התולעת שבכרוב.

ב. מספר הלאוים על כל סוג שרץ:

כללי – 2,

מים – 2,

ארץ – 3,

עוף – 1.

מחברים את הסוגים שעבר עליהם ולפי זה לוקה.

ג. שיעור אכילת שרצים – חייבים ברייה, גם פחות מכזית.

אם יש כמה מרוסקים בכזית – עובר על נבלה.

השיעור מכות טז, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יד: 2 שורות מלמטה – טו: באמצע)

(איסור התרת בשר הפסח עד הבוקר).

ר"ל – "ביטלו לא ביטלו" – עצם הפוטנציאל לתקן ע"י העשה פוטרו ממלקות (אמנם אם ביטל את העשה בידיים – לוקה)

רי"ח – "קיימו ולא קיימו" – נפטר ממלקות רק אם קיים את העשה בפועל.+

שורש המחלוקת – האם יש התראת ספק – על זה נדבר מחר.

תשובה – זה כן דומה

זה מובן דווקא לרי"ח לעיל,

אבל לפי ר"ל שמספיק הפוטנציאל,

רבה מוכיח את דברי רי"ח – ממקרה בו לוקים:

עשה – "וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זבה", לאו – (פסוק אח"כ) – "ולא יטמאו את מחניהם". והדין הוא שלוקים.

קושיא על רי"ח – ממקרה בו לא לוקים:

באונס נערה בתולה פנויה – עשה – "לו תהיה לאישה", לאו – לא יוכל שלחה כל ימיו". והדין הוא שלא לוקה.

תשובה – שם יש עשה נוסף לאחר שגרשה – שיחזיר אותה, ולכן זה לאו הניתק לעשה.

[מאיפה לומדים שיש שם עשה נוסף –

כיוון ראשון – עולא – לימוד מפסוק אחר – גם במוציא שם רע יש את אותו עשה ולאו, ואחד מהם מיותר, אלא נכתב כדי ללמד שיש עשה ומממילא פטור ממלקות.

            למה אחד מיותר ואיך לומדים משם לאונס –

דחייה – שניהם מורים וקלים במשהו

דחייה – למה ללמוד לאונס ולא למוציא שם רע עצמו?

תשובה – אכן לומדים למוציא שם רע, ומשם לומדים גם לאונס.

דחייה – לא ניתן ללמוד משם, ששם לא עשה מעשה.

כיוון שני – רבא – לא צריך פסוק נוסף, הפסוק הראשון "לו תהיה לאישה" הוא לעולם ("כל ימיו"), ומתייחס גם לאחר שגרשה.

השיעור מכות טו, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לבננו הבכור אברהם בן אביאל ונורית

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יד. 4+ – יד: 2 שורות מלמטה)

המשך הסוגייא של אתמול –

המקור – פינג פונג בין רי"צ לרבנן –

א. רי"צ – באיסור כרת אין מלקות (דין 1) –

[הפסוקים:

ב. ומה רבנן (שחולקים) ילמדו משם –

דחייה – גם רי"צ וגם רבנן יכולים ללמוד חילוק חטאות מנידה –

(יד. באמצע)

ג. ומאיפה ר' יצחק ילמד את זה (דין 3) –

אבל דוחה הגמרא – זה קל וחומר פריכא, כי הרי שם זה שלוש גופין מוחלקים!

ד. ומה רבנן ילמדו משם (אחותו שבסוף)?

שגם באחותו המלאה יש חטאת (דין 4), שהרי בתחילת הפסוק מוזכרת רק אחות חלקית – וְאִישׁ אֲשֶׁר־יִקַּח אֶת־אֲחֹתוֹ בַּת־אָבִיו אוֹ בַת־אִמּוֹ… וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֺנוֹ יִשָּׂא.

וזה נכתב כי אין עונשים מן הדין (מקל וחומר מאחות חלקית).

ה. ומאיפה ר' יצחק ילמד אחות מלאה (דין 4)?

(יד: 1+)

ו. ומה רבנן ילמדו מאחותו ברישא?

ללמד שהמפטם שמן והסך את שמן המשחה – חייב שניים (דין 5) אפילו שהכרת נאמר על שניהם יחד בפסוק (שמות ל, לג) – אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל־זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.

(ואם אינו עניין לחלק לחטאות בנידה (שכבר למדנו בשלב א), תנהו עניין למקום שבו יש שני לאוים וכרת)

ז. ומאיפה רי"צ ילמד את זה (דין 5)?

ח. ומה רבנן ילמדו מנידה?

(ומה עם רי"צ?

לסיכום –

ויקרא יח (אזהרות) –

ט+יא – אחותו – עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת־אָבִיךָ אוֹ בַת־אִמֶּךָ… אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ (אֲחוֹתְךָ הִוא מיותר)

יט – נידה –  "וְאֶל־אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב" – שכתוב אישה ולא נידה

ויקרא כ (עונשים) –

יז – באחותו (רישא, אמצע, סיפא) – "וְאִישׁ אֲשֶׁר־יִקַּח אֶת־אֲחֹתוֹ… וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם, עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֺנוֹ יִשָּׂא"

יח – נידה – וְאִישׁ אֲשֶׁר־יִשְׁכַּב אֶת־אִשָּׁה דָּוָה… וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם

דין 1 – רי"צ – באיסור כרת אין מלקות

רי"צ – מאמצע אחותו שהוא מיותר.

רבנן – חולקים על הדין.

דין 2 – חילוק חטאות באיסורי עריות

למסקנה לפי כולם – מהאזהרה על נידה "וְאֶל־אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב" (ויקרא יח, יט), שכתוב "ואל אישה" ולא "ולנדה".

דין 3 – לחייב שלוש חטאות על אישה אחת – אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו –

רבנן – מאמצע אחותו

רי"צ – מהסיפא של אחותו

דין 4 – שגם באחותו המלאה יש חטאת

רבנן – מהסיפא של אחותו

רי"צ –

דין 5 – שהמפטם שמן והסך את שמן המשחה – חייב שניים

            רבנן – מהרישא של אחותו

רי"צ –

דין 6 – שטומאת נידה זה דווקא כשהדם יצא מערוותה

רבנן – מהעונש של נידה

רי"צ – הגמרא לא אומרת.

ויקרא יח (אזהרות) –

ט+יא – אחותו – עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת־אָבִיךָ אוֹ בַת־אִמֶּךָ… אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ (אֲחוֹתְךָ הִוא מיותר)

                        רי"צ – אפשרות אחת – דין 4 – שגם באחותו המלאה יש חטאת

יט – נידה –  "וְאֶל־אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב" – שכתוב אישה ולא נידה

דין 2 – חילוק חטאות באיסורי עריות

ויקרא כ (עונשים) –

יז – באחותו (רישא, אמצע, סיפא) – ו"ְאִישׁ אֲשֶׁר־יִקַּח אֶת־אֲחֹתוֹ… וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם, עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֺנוֹ יִשָּׂא"

            רישא –

רי"צ – אפשרות שנייה – דין 4 – שגם באחותו המלאה יש חטאת

            רבנן – דין 5 – שהמפטם שמן והסך את שמן        המשחה – חייב שניים.

            אמצע –

רי"צ – דין 1 – שבאיסור כרת אין מלקות (ורבנן חולקים)

רבנן – דין 3 – לחייב שלוש חטאות על אישה אחת

            סיפא –

רי"צ – דין 3 – לחייב שלוש חטאות על אישה אחת

רבנן – דין 4 – שגם באחותו המלאה יש חטאת

יח – נידה – וְאִישׁ אֲשֶׁר־יִשְׁכַּב אֶת־אִשָּׁה דָּוָה… וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם

רי"צ – אפשרות שנייה – דין 5 – שהמפטם שמן והסך את שמן המשחה – חייב שניים

רבנן – דין 6 – שטומאת נידה זה דווקא כשהדם יצא מערוותה

(יד: שליש)

מקורות (לא מספיק פסוק עם עונש אלא (גם) אזהרה) –

            טמא שנכנס למקדש –

אזהרה – אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת־מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם (במדבר ה, ג לגבי צרעת)

עונש – כׇּל־הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר־יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת־מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא־זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ (במדבר יט, יג)

            טמא שאכל קודש –

עונש – וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים… וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ (ויקרא ז, כ)

                        אבל איפה האזהרה?

ואילו ר"ל לא קיבל את הגז"ש מרבותיו.

ורי"ח – זאת אזהרה לגבי תרומה ולא לקודש (וכרגע מבינים שהכוונה לאוכל תרומה)

ור"ל – מאיפה ילמד תרומה?

ורי"ח – מה ילמד מזרע אהרן?

לסיכום ביניים –

רי"ח –

שני פסוקים:

בקודש – גז"ש מטמא שנכנס לטמא שאכל (שכמו ששם יש אזהרה גם כאן)

הערות:

בתרומה יש גם נגיעה וגם אכילה (כי כאמור יש מקור לכל אחד)

ר"ל –

אכילת תרומה – זרע אהרן (ויקרא כו) – בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל

אכילת קודש – יולדת (ויקרא יב) – בְּכׇל־קֹדֶשׁ לֹא־תִגָּע (ודורש על אכילה).

הערות:

בתרומה – אין איסור (בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל)

(יד: שליש תחתון)

קשה על ר"ל –

תשובה –

עיקר הפסוק מדבר על אכילה (וכן תניא כוותיה 6-) –

ומזה שבכ"ז כתוב נגיעה – לומדים גם נגיעה.

תשובה – מרבים את זה מ"בְּכׇל־קֹדֶשׁ לֹא־תִגָּע".

השיעור מכות יד, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת בכורה בת רחמים וחנה ז״ל

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יב: במשנה 1 עד יד. 3+)

היום נסיים עם עיר מקלט ונעבור למלקות

תזכורת:

א. משנה – מי שכבר נמצא בעיר מקלט ורצח –

הערות:

(וְשַׂמְתִּי לְךָ – בחייך, שמשה יזכה להפריש את ערי המקלט של העבר המזרחי)

וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם – מקום מהשטח שלך (לוי), כלומר –

(אבל אז לא יוכל לצאת מהשכונה החדשה).

כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב (במדבר לה, כח) – גם עיר שכבר היתה עיר מקלטו (בגלל רצח או כי הוא לוי).

(יב: משנה שנייה)

ב. משנה – אם רוצים אנשי עיר המקלט לכבדו – צריך לומר להם "רוצח אני", ואם מתעקשים יקבל ולא צריך לסרב עוד.[1]

מקור במשנה – וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ (דברים יט, ד) –

צריך לדבר שהוא רוצח (דְּבַר הָרֹצֵחַ),

אבל מספיק פעם אחת (וְזֶה).

ג. במשנה – האם הרוצח משלם שכר דירה – 

ר"י – משלם

במה המחלוקת –

רב כהנא – ב42 ערי הלוייה ודאי שלא שילמו,

ר"מ – לכם לכל צרכיכם, וגם בהם לא צריך לשלם.

רבא – להפך –

ר"מ – גם לגבי שלא צריך לשלם

ר"י – הן כמו ה6 רק לגבי קליטה, וצריך לשלם.

ד. במשנה – כשמת הכהן הגדול והרוצח חוזר לעירו –

ר"מ – חוזר לשררה שהיה בה (כמו נשיא או אב בי"ד)

ר"י – לא חוזר

ברייתא – המקור:

תחילה אומרת הברייתא – אותה מחלוקת קיימת גם לגבי עבד עברי שהשתחרר –

אח"כ מוסיפה הברייתא – יש היקש בין עבד לרוצח, שגם שם כתוב "ישוב" (וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל־אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ (במדבר לה, כח)),

הדרן עלך אלו הגולין

דברים כה –

א – כִּי־יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל־הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת־הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת־הָרָשָׁע׃

ב – וְהָיָה אִם־בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר׃

ג – אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן־יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל־אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ׃

ד – לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ׃ {ס}

ה – כִּי־יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לוֹ לֹא־תִהְיֶה אֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ׃

(יג. פרק ואלו הלוקין)

בתורה יש 248 עשין ו365 לאוים.

יש גם סוגי לאוים שיש דיון האם יש בהם מלקות:

איסורי ביאה:

נידה

ואם היא גם אלמנה וגם גרושה – כה"ג חייב 2,

איסורי אכילה ועוד איסורים:

(המשך המשנה זה לגבי שיעורי האיסור, נדבר על זה כשנגיע לזה בגמרא).

גמרא –

יש שתי שיטות בהבנת מחלוקת התנאים –

(כלומר באיסורי כרת ודאי יש מלקות כמו הדוגמאות שבמשנה,

רי"ש – יש גם מלקות

(ולכן אם התרו בו על מלקות ועל מיתת בי"ד – יקבל את שניהם)

ר"ע – אין גם מלקות

והמשנה כר"ע, שהרי הזכירה רק מקרים של כרת ולא של מיתת בי"ד.

(רי"צ – אפילו על איסורי כרת אין מלקות (בניגוד למשנה!) – עליו נדבר מחר).

מקורות –

ר' ישמעאל (יש גם בכרת וגם במיתת בי"ד) –

"אִם־לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת… וְהִפְלָא ה' אֶת־מַכֹּתְךָ" (דברים כח)

אז למה יש איסורים בהם אין מלקות?

תשובה – כי כתוב "אִם־לֹא תִשְׁמֹר"

תשובה – כי כתוב "לַעֲשׂוֹת"

תשובה (שעונה גם לשאלות הקודמות) –

(יג: מעל האמצע)

ר' עקיבא (בכרת יש מלקות, במיתת בי"ד אין) –

בברייתא – אפשר לחייבו רק עונש אחד, ולכן –

במיתת בי"ד – שגם אם יעשה תשובה לא יוותרו לו, אין מלקות, כדי שלא יהיו שני עונשים

בגמרא –

ואילו רי"ש – זה לגבי שלא נענד בעונש + ממון (קים ליה בדרבה מיניה), אבל שני עונשים גופניים אפשר (זה כמו מיתה אריכתא).

תשובות:

גזירה שווה "לעיני" –

מתקיף ר' אבא ב"מ – הרי גם במיתת בי"ד של ע"ז כתוב "עיני" – וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה (במדבר טו, כד),

תשובה – עושים גז"ש בביטויים דומים – "לעיני – לעיניך", ולא מעיני.

דחיות:

(יג: רבע תחתון)

(ואיך זה מסתדר עם מה שר"ע אמר במשנה, שזה משום שא"א לעשות תשובה ולוותר על מיתת בי"ד?

(דילוג יג: 10- עד 1-)

(חזרה מ-יד. 3+  ל-יג: 10-)

כלומר באמת לפי כולם אין שני עונשים – אם מת בפועל לא לוקה (כר"ע), אלא המחלוקת כשלא מת בפועל:

רי"ש – לוקים,

ר"ע – לא לוקה, כי לאו שניתן לאזהרת מיתת בי"ד (שעקרונית יש בו עונש מיתה, אפילו שלא מת בפועל כי לא התרו בו למיתה) – לא לוקים.

סברא – רש"י – כי כל עונש צריך אזהרה, וכאן האזהרה היא למיתה, ואין אזהרה נוספת למלקות.

דיונים:

אולי האזהרה בכרת תפוסה כדי לחייב קרבן חטאת? הראיה שכאמור בפסח ומילה אין אזהרה, ובדיוק בשני אלו גם אין חטאת על שוגג.

תשובה – האזהרה לא תפוסה לקרבן,

(כתוב לגבי החטאת של ע"ז – תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה (במדבר טו, כט) ומכאן מקישים את כל החטאות לע"ז – שגם הן דווקא על מי שעובר על לאו ולא למי שנמנע מעשה).

ועונים – באמת עיקר הסיבה זה שאין אזהרה פנויה,

(יג: 1- עד יד. 3+ כבר עשינו)

[1] המשנה פותחת ב"כיוצא בו", ונשמע כאילו יש קשר למשנה הקודמת. יש מוחקים, אבל הריטב"א מפרש את הקשר – שמטרת הגלות היא להכניע את ליבו את של הרוצח. כך רואים במשנתנו, וכך גם במשנה הקודמת שעדיף שלא יגלה בתוך אותה העיר, כי אז ליבו לא ייכנע כמו אם יגלה לעיר אחרת.

[2] נעזרנו כאן בהקדמה של שוטנשטיין לפרק.

[3] קשה, תמיד כשהגמרא מביאה את הדוגמה מצרעת, היא עונה שנכון, אפשר לעשות גז"ש גם בין ביטויים לא לגמרי זהים, אבל אם יש לי לימוד יותר דומה – בוחרים בו, והרי גם כאן – הלימוד לכרת יותר דומה מהלימוד למיתת בי"ד.

השיעור מכות יג, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.