הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

לעילוי נשמת משה מרדכי בן אפרים ז"ל,

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(מכות דף ב. – ב: 3 שורות מלמטה)

לראובן יש עדים שהלווה לשמעון,

הדין – שניהם ספק שקרנים, ונישאר בספק.

הדין – עדי ההזמה נאמנים, ומענישים את העדים הזוממים ב"כאשר זמם" (כסף, מיתה)

א. שאלות –

תשובה – מסכת מכות היא המשך של סנהדרין, ששם במשנה האחרונה (לפני פרק חלק) ראינו מקרה שלא מענישים בעונש שזממו (עדים שהעידו על בת כהן שזינתה, והוזמו, לא נענשים כמותה בשריפה אלא כמו הבועל (חנק/סקילה).

ולכן המשיכו עם עוד מקרים בהם לא מקבלים את העונש שזממו,

ב. ארבעת המקרים בהם לא מקבלים "כאשר זמם", והמקור להם:

במשנה –

מקור –

וממילא כיוון שאם נעשה אותו חלל זה ישפיע גם על זרעו, ואת זה א"א לעשות, אז לא עושים אותו חלל בכלל – כי א"א לעשות "כאשר זמם" חלקי.

קל וחומר – אם כהן שבא על גרושה – הוא עצמו לא נעשה חלל אלא רק זרעו, קל וחומר עדים שרק העידו על הכהן – לא יעשו חלל.

דוחה רבינא – עדים זוממים זה גזירת הכתוב וא"א להשתמש בקל וחומר.

הרי למשל – מענישים אותם רק אם זה "כאשר זמם" ולא "כאשר עשה" (שאם כבר הרגו את הנידון, לא מענישים את העדים בכאשר זמם).

והרי לכאורה גם כאן זה קל וחומר שיענשו? אלא שכאן לא משתמשים בקל וחומר.

מקור –

דחייה – עיר מקלט זה זכות (להתכפר) ולא עונש,

בברייתא –

מקור – סברא –

(ב: שורה 7+ בשורות הרחבות)

לכאורה אופי הכופר זה מחלוקת תנאים –

            ת"ק – משלם את הערך של ההרוג – פיצוי כספי להרוג.

דוחה רב פפא – זה יכול להיות כפרה, ובכ"ז יש גז"ש (יושת – ישית) שאת הסכום עושים לפי ההורג.

(ב: 10-)              

שתי הבנות –

רב המנונא – זה בעצם כן "כאשר זמם" –

שלב א – אם לשמעון יש כסף ולא היה גולה – גם הם לא יימכרו,

שלב ב – גם אם לשמעון אין כסף, אומרים – כיוון שאילו היה לו כסף לא היה גולה, גם הם לא יימכרו.

ויוצא:

רבא – יש פה פטור עקרוני, ובכל מקרה לא יימכרו –

כי כתוב – "ונמכר בגנבתו" (שמות כב) – דווקא הגנב ולא עד זומם.

(מב: נחזור משורה 3- לשליש העליון)

ג. המקור שכשלא מקבלים כאשר זמם, מקבלים מלקות –

אלא מדובר כאן על עדים זוממים, כלומר:

ועל זה נאמר –

דחייה – זה לא מספיק, כי זה לאו שאין בו מעשה.

השיעור מכות ב, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לזכות בתו של אחד הלומדים,

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(קיב: שליש תחתון עד קיג: סיום המסכת)

במשנה – מעשר שני ייגנז

והגמרא מבינה: זה ממון הדיוט ונאסר, אלא שכיוון שזה קדוש – לא יישרף אלא ייגנז (ייקבר).

קושיה – תנן התם (ברייתא) – האם עיסה של מעשר שני חייבת בחלה –

ר"מ – פטורה

במה מדובר –

רב חסדא –

מקשה רב יוסף ממשנתנו –

ולמה ייגנז – כי נאסר, אבל לא מכובד לשרוף אז ייגנז,

תשובות – הברייתא צודקת,

שאלות:

תשובה – הכוונה שכבר פדו, וקנו בכסף אוכל, ואת זה (לפי ר"י) כבר א"א לפדות גם אם נטמא, אלא ייקבר.

ולגבי מה ששאלנו – שכיוון שקלטוהו מחיצות ירושלים לא נאסר כי א"א להוציאו לשריפה – האיסור להוציאו הוא רק מדרבנן ונעמיד שמדובר אחרי שכבר נפלו המחיצות שבמקרה כזה לא אסרו.

(קיג. 6+)

הרי ר"א אומר שאם יש אפילו מזוזה אחת בעיר לא נעשית עיר הנידחת? (כי כיוון שיש משהו שא"א לשרוף, אז כל הדין לא שייך), ומכאן שהמשנה לא כר"א.

(קיג. 11+)

במשנה – אחרי השריפה – וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד (יז) –

האם מותר לעשות שם גינות ופרדסים?

רי"ס הגלילי – אסור (וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם)

ר"ע – מותר (לֹא תִבָּנֶה עוֹד) – לא תחזור למה שהיתה, אבל גינות ופרדסים מותר.

לכאורה רי"ס הגלילי כר' אבין – שכשיש עשה כללי (וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם) ואחר כך לא תעשה פרטי (ספציפי יותר – לֹא תִבָּנֶה עוֹד) לא דורשים בכלל ופרט (שאז היינו הולכים לפי הפרט), אלא הולכים לפי העשה הכללי.

דחייה – גם ר"ע יכול להיות כר' אבין, אלא שכאן לא דורשים מכלל ופרט אלא מזה שהמילה "עוד" מיותרת,

(ואילו רי"ס הגלילי – דורש מ"עוד" להפך – לא תיבנה לגמרי, אפילו לא גינות).

(קיג. שליש)

תלושים – אסורים, כמו שאר הרכוש

באותה ברייתא מוזכרת גם יריחו, וזה יהיה בחלק הבא.

(קיג. שליש)

א. אילנות – גם המחוברים אסורים

וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכׇל־אֲשֶׁר־בָּהּ לַה' (יהושע ו, יז) – לרבות מחוברים.

ב. הקללה למי שיבנה את העיר –

וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֶת־יְרִיחוֹ, בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ (יהושע ו, כו)

תניא – זה גם אם קרא ליריחו שם אחר, או קרא למקום אחר "יריחו"

ראיה: בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת־יְרִיחֹה, בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ, כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן (מל"א טז, לד),

ג. הסיפור של חיאל

אבל מסבירה הגמרא – הכוונה שחיאל היה רשע שלא למד לקח מאבירם לשגוב.

(קיג. מתחת לאמצע)

ד. הבצורת של אליהו

[פרק טז

לג – וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת־הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת־ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו׃

לד – בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת־יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן׃ {ס}

פרק יז

א – וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל־אַחְאָב חַי־ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם־יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם־לְפִי דְבָרִי׃ {ס}]

אחאב ואליהו באו לניחום אבלים אצל חיאל,

מיד אמר אליהו שאכן לא יהיה גשם (ביקש וקיבל מה' את מפתח הגשמים).

(קיג. רבע תחתון)

מאיפה היה הבשר? מהשוחטים של אחאב.

הוא שולח אותו לצרפת,

(קיג. 1-)

בתגובה לזה אליהו הפסיק לבוא לר' יוסי לבית המדרש 3 ימים כי קרא לו קפדן,

(קיג: 3+)

א. במשנה – כל זמן שרשעים בעולם – חרון אף בעולם

איזה רשעים? רב יוסף – גנבים

ב. ת"ר –

רשע בא לעולם – חרון אף בא לעולם, רשע אבד מן העולם – טובה באה לעולם

צדיק נפטר מן העולם – רעה באה לעולם, צדיק בא לעולם – טובה באה לעולם, שנאמר – "וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'" (בראשית ה, כט)

הדרן עלך כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, וסליקא לה מסכת סנהדרין

השיעור סנהדרין קיג – תלמוד בבלי הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת יעקב-צבי בן מיכאל-חיים וציפורה ז"ל

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(קיא: במשנה – קיב: באמצע)

יג – כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר.

יד – יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.

טו – וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ.

טז – הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב.

יז –  וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיקֹוָק אֱלֹקֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד.

יח – וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְקֹוָק מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.

א. שאין להם חלק לעולם הבא –

המקור במשנה – " יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ" – שיצאו מלהיות שייכים לעם ישראל.

ב. תנאים שונים –

המדיחים – מאותה העיר ואותו השבט, אנשים ולא נשים או קטנים,

המודחים – רוב העיר,

ושיירה של חמרת או גמלת נחשבת מ"יֹשְׁבֵי הָעִיר" (טז) לטובה ולרעה,

וצריכים שני עדים והתראה כמו בכל עונש.

ג. השוואה בין עיר הנידחת לעובד ע"ז רגיל –

עובד ע"ז – נהרג בסקילה, וממונו פלט.

(למה?

אבל יש מפרשים שזה עקרוני יותר – שאנשי עיר הנידחת נהרגים כמורדים במלכות (בקב"ה), ולכן דינם כמורד במלכות בסיף וממונם הולך למלך.

(וכן משמע שזה עקרוני יותר מזה שגם חלק מממונם של הצדיקים נשרף).

ד.  שריפת הממון והעיר –

של אלו שחטאו – גם הממון שמחוץ לעיר מוכנס לנשרף,

מקור – וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ (יז) – אל הרחוב שבתוכה,

ולכן –

אם אין לה רחוב – בונים לה,

הקדש – ייפדה,

האם מותר לעשות שם גינות ופרדסים?

רי"ס הגלילי – אסור (תֵּל עוֹלָם)

ר"ע – מותר (לֹא תִבָּנֶה עוֹד) – לא תחזור למה שהיתה, אבל גינות ופרדסים מותר.

ה. אמירות רוחניות –

א. ת"ר מקורות לדינים (מה שהוזכר במשנה מודגש, מה שלא – קו תחתון)

יד – יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.

יָצְאוּ – הם, ולא שלוחיהם

(קיא: 5-)

ב. מה עשו בחלוקת הארץ כשעיר יצאה על הגבול בין שני שבטים (זה מתקשר למשנתנו בהמשך)

רי"ח – חלקו,

ר"ל – לא חלקו, אלא נותנים את כל העיר לפי הרוב.

קושיות על ר"ל:

לרי"ח – מובן, כי תיתכן עיר שמחולקת לשני שבטים, וצריך שהמדיחים ידיחו את אנשי השבט שלהם שבאותה העיר ולא את בני השבט השני.

אבל לר"ל – הרי בכל עיר יש רק שבט אחד?

תשובה – גם לר"ל ייתכן שהמדיחים הם בני העיר (בעלי בית)[1] אבל משבט אחר:

(ודווקא מתנה ולא בקנייה, כי צריך שיהיה להם בית בעיר שאינו חוזר ביובל, ונסבור כר"מ שמתנה לא חוזרת (אור שמח)).

ולכאורה הכוונה כרי"ח, שהיו 4.5 לכל שבט,

תשובה – הכוונה שאחד קיבל 4 ואחד 5

דחייה – אם כן היה צריך לפרש מי קיבל כצה.

(קיב. 1+)

ג. עיר שהודחו מאליהן

בפסוק כתוב – וַיַּדִּיחוּ, האם זה בדווקא?

ראיה ממשנתנו שצריך הדחה – הודחו על ידי נשים וקטנים – לא, הרי שמאליהן גם לא.

דחייה – אולי לא צריך,

(קיב. 6+)

ד. איך דנים את רוב העיר

הבעיה: הרי דנים כל אחד בפני עצמו לראות שהיה עדים והתראה, ובהתחלה זה לא רוב, אז צריכים סקילה, ורק אחר כך זה אם יש רוב אז זה סייף, אז מה עושים בינתיים?

דחייה – אתה מענה את דינם בינתיים

דחייה – והרי צריך את בית הדין הגדול!

(דברים י"ז לגבי יחיד שעבד ע"ז – "וְהוֹצֵאתָ אֶת־הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת־הָאִשָּׁה הַהִוא… אֶל־שְׁעָרֶיךָ" – לבי"ד המקומי, ומדייקים – דווקא יחידים דנים במקומי, אבל אם כל העיר חטאה – דנים בבי"ד הגדול.

תשובה – לא צריך לדון כל אדם בבי"ד הגדול, אלא אם יש רוב שחייבים – אז מעלים את דין העיר כולה לבית הדין הגדול והוא נותן את ההוראה הסופית לדונם כעיר הנידחת.

(קיב. שליש)

ה. אורחים (החמרת והגמלת)

במשנה – נחשבים יושבי העיר (לטוב ולרע),

ורמינהו: לגבי השתתפות בהוצאות העיר נחשב "בן העיר" אחרי 12 חודש?

[וכן בברייתא –

ו. איזה ממון נשרף

ראינו במשנה ועכשיו נוסיף מקור –

מה שמחוץ לעיר – לא נשרף

הַחֲרֵם אֹתָהּ (טז) – פרט לנכסי צדיקים שבחוץ

מה שבתוך העיר – נשרף

וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ (שם) – לרבות את מה שבתוכה

סברא – ר"ש – כי הם גרו בעיר בגלל ממונם (שיקולים כלכליים).

גם הממון שבחוץ נשרף,

רב חסדא – רק נכסים שאפשר להכניס לעיר באותו יום.

(קיב. שליש תחתון)

.

פשיטא – הרי זה לא "שללה",

תשובה – החידוש – אפילו שבן עיר הנידחת קיבל על הפקדון אחריות.

בהמה – תמות

(זאת לא שחיטה שמתירה באכילה, שהרי החלק של עיר הנידחת ודאי אסור, לכן זאת שחיטה פסולה, ולכן היא פסולה גם עבור החלק השני (שהרי א"א לחלק בין החלקים) (ר"ן, אך ראה רש"י).

עיסה – חציה מותרת (ניתנת לחלוקה, שלא כבהמה).

מצד אחד – הרי גם השחיטה זה "לפי חרב", ונחשבת הרוגה.

מצד שני – סוף סוף זו שחיטה כשרה.

תיקו.

רבא –

בשיער אמיתי – אפילו של רשעות לא (אם גזזו לפני השריפה), כי כתוב "וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ" (יז) רק מי שמחוסר רק "תקבוץ" אסור.

אלא השאלה על פיאה נכרית:

של רשעה – ודאי נחשב ממון ונשרף, גם כשלבושה בו.

של צדיקה –

אם לבושה בה – מותר, כמו בגדים שעליה,

אם לא לבושה בו – ספק:

ז. תקבוץ אל רחובה – ואם אין לה רחוב?

ר' עקיבא (כמשנתנו) – עושין לה רחוב ושורפים,

גם זה נחשב "רחובה"

ר' ישמעאל – לא נעשית עיר הנידחת –

צריך "רחובה" שכבר היה לה

(קיב: 1+)

ח. היה בה הקדש, תרומה, מע"ש וכד' –

במשנה – וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ – ולא של:

הקדש – ייפדה,

והברייתא מרחיבה (ומחלקת בין המקרים) –

קודשים –

קדשי בדק הבית – פודים, והכסף הולך לבדק הבית,

הסבר: לא נאסרים (ממון גבוה ולא "שללה"), אך בכ"ז א"א להשתמש כי זה מאוס, ולכן פודים ומשתמשים בכסף.

קדשי מזבח (קרבן) – ימותו

בהווא אמינא – גם הם לא נאסרים כנ"ל, אבל כיוון שאי אפשר לפדות קרבן תמים – ימותו (כלומר כונסים לכיפה ומאכילים שעורים עד שימותו)

אך מקשים – למה שלא ייפדו בכ"ז? (ירעו עד שיסתאבו (יפול בהם מום) ואז ייפדו)

רי"ח – "זבח רשעים תועבה", כאן אפילו דמי הפדיון מאוסים.

ר"ל – עקרונית אפשר לפדות (והכסף לא תועבה, כי רק גוף הקרבן תועבה),

אלא שכאן ההסבר אחר: מדובר בקרבן שנחשב ממון בעלים, ולכן כן נאסר מן הדין ולא רק כי זה מאוס (ואז גם הפדיון נאסר).

איך הוא ממון בעלים – שתי הבנות:

דחייה – הרי הסיפא ר"ש, לא ייתכן שגם הרישא ר"ש.

אז למה המשנה רק אמרה ש"קודשי בדק הבית" ייפדו, ולא חילקה בתוך קודשי מזבח – שקודשים קלים לא יפדו (ממון בעלים) וקודשי קודשים ייפדו (ממון גבוה)?

תשובה – כי זה לא תמיד נכון, כי בחטאת – כיוון שמתו בעליה (כאנשי עיר הנידחת) גם החטאת נפסלת ולא פודים אותה אלא מתה.

בכור ובהמת מעשר – ר"ש בברייתא – לא נאסרו,

מקור: "וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ" – ולא בהמת בכור ומעשר.

גמרא – במה מדובר –

אם בתמימים – למה צריך לימוד? הרי ודאי שלא נאסרו כי הם לא "שְׁלָלָהּ" (וכדעה שגם קודשים קלים הם ממון גבוה ולא "שללה")

ואם בבעלי מום – אז הרי בכור ובהמת מעשר עם מום נאכלים לבעלים (בלי פדיון) והם "שללה" אז שימותו עם שאר הרכוש!

תשובות –

מחר נמשיך עם שאר הדברים הקדושים שלא נהרגים/נשרפים.

[1] ראינו במשנה שלגבי מי נחשב רוב – מחשיבים גם חברת וגמלת (ובהמשך נראה – בתנאי שישבו 30 יום). אבל בשביל להיחשב כמדיח – לזה לא מספיק 30 יום (יושבי העיר) אלא צריך שיהיה לו בית (בני העיר).

השיעור סנהדרין קיב – תלמוד בבלי הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(קי: במשנה – קיא: במשנה)

במשנה – האם עתידים לחזור –

וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל, וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה (דברים כט,כז) –

ר"ע – לא, כמו שהיום הולך ולא חוזר

בברייתא – האם יש להם חלק לעולם הבא          

            ר"ע – לא

וַיִּתְּשֵׁם – בעוה"ז, וַיַּשְׁלִכֵם – לעוה"ב

ר"ש – תלוי –

אם מעשיהם "כַּיּוֹם הַזֶּה" אז אין להם,

רבי – יחזרו (משמע – גם בלי תשובה) –

וְהָיָה  בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם

וכן רבא – הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל ה' לוֹא־אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי־חָסִיד אֲנִי נְאֻם־ה' לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם (ירמיהו ג, יב)

ומתפלא על ר"ע שעזב את חסידותו ולא לימד זכות,

(קי: 12-)

ר"ג – לא באין לעוה"ב

כִּי־הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כׇל־זֵדִים וְכׇל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף (מלאכי ג, יט)

שֹׁרֶשׁ – בעוה"ז, וְעָנָף – בעוה"ב

            ר"ע – יש להם

מקור –

ומה נלמד מ"אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף" – זה מתייחס לרשעים עצמם –

אבל קטני רשעי הע"ז – לפי כולם אין להם חלק לעוה"ב (משמע שגויים לא רשעים יש להם)[2]

וַתְּאַבֵּד כׇּל־זֵכֶר לָמוֹ (ישעיהו כו).

(קי: 5-)

(קיא. 1+)

ר"ל – גהנום התרחב וקולט גם את מי ששייר אפילו חוק אחד

ר"ל – שליש מהבן השלישי של שם (ארפכשד) ישרדו

ר"ל (ורב כהנא) – דברים ככתבן,

[ואגב רב ורב כהנא – רב ראה שרב כהנא חופף את ראשו,

רב כהנא הבין שמקלל אותו שימות,

(קיא. באמצע)

מקיש יציאתם לביאתם –

כמו שבביאתם נכנסו 2 אנשים (יהושע וכלב) מ60 ריבוא (1 מ300 אלף),

רבא – וכן יהיה בימות המשיח – (פסוק שמקשר בין הגאולה העתידית לכאולת מצרים) – וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת־עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָיִם (הושע ב, יז).

(קיא. מתחת לאמצע)

בהתחלה – ששאל מה שמך,

(תחילה מספר ר"א ברי"ס שפגש זקן באלכסנדריה שהראה לו את כל המקומות בהם הרגו המצרים את עם ישראל),

אמר לו ה' – חבל על דאבדין ולא משתכחין (האבות),

אברהם היה צריך לקנות שדה לקבור את שרה,

ועל זה נענש משה שלא נכנס לארץ.

(קיא. 4-)

ר' חנינא בן גמלא – "ארך אפיים", והשתחווה מהודיה ושמחה

ראיות:

(

רבנן – "ואמת", והשתחווה מאימת הדין.

(קיא: 8+)

ה- בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ

לַעֲטֶרֶת – עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק,

ולמי?

"צְבִי" – עושים רצונו,

ולמה דווקא אלו ולא אנשים שפשוט מקיימים את המצוות? פסוק ז – וְגַם־אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ… פָּקוּ פְּלִילִיָּה –

בַּיַּיִן שָׁגוּ – כמו ששיכור עושה את מעשיו בלי מחשבה, גם הם, לא כי התגברו על יצרם אלא פשוט בדרך הטבע

[1] מזה שהמשנה מובאת בין משניות שעוסקות בחלק בעולם הבא, ומזה שהברייתא כותבת כך בפירוש, קצת משמע כמו הפירוש השני של רש"י. ואולי שני הפירושים הם אותו דבר – ש"חלק לעולם הבא" הכוונה בימות המשיח.

[2] קה: יש דעה (שהתקבלה להלכה) שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב (משוטנשטיין)

השיעור סנהדרין קיא – תלמוד בבלי הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אליהו בן פנחס ז"ל

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(קט: רבע תחתון – קי: במשנה)

וימותו – בעוה"ז, במגפה – בעוה"ב

א. דעות ומקור –

אין להם – ר"ע (ומשנתנו) – ותכס עליהם הארץ – בעוה"ז, ויאבדו מתוך הקהל – בעוה"ב

יש להם –

ר"א – ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל

ר"י ב"ב – תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי.

ב. דרשות על השמות –

במדבר טז, א – וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן־פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן

ויקח – לקח מקח רע לעצמו

קרח – שגרם לקרחה (חסרון) בישראל

בן יצהר – מלשון חום הצהריים – שגרם לכעס רותח

בן קהת – שהקהה שיני מולידיו

בן לוי – שנעשה בן לויה לגהנום

ולא כתוב בן יעקב – כי יעקב התפלל שלא ייחסו אליו את קרח ואת המרגלים.

ודתן – שעבר על דת

ואבירם – שאיבר (אטם) עצמו מלעשות תשובה

ואון בן פלת בני ראובן –

און – שישב באנינות (עצב) כדי לעשות תשובה

פלת – נעשו לו פלאות

בן ראובן – בן שראה והבין

[מי שגרמה לו לחזור בו היא אשתו –

ג. אגב אשתו של און בן פלת, אשתו של קרח עשתה הפוך

היא שכנעה אותו למרוד:

מגלח את הלויים,

(קי. שליש)

ד. המשך דרשת הפסוקים בקורח

פסוק ב – וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי־שֵׁם

מבני ישראל – מיוחדים שבעדה

קריאי מועד – תלמידי חכמים שיודעים לעבר את השנים ולקבוע חודשים

אנשי שם – היה להם שם בכל העולם

פסוק ד – וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו

שמע שחושדים בו באשת איש (ולכן הוציא את האוהל שלו מהמחנה)

פסוק כה – וַיָּקׇם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל־דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃

מכאן שלא מחזיקים במחלוקת (אפילו כשאתה צודק)

וכל המחזיק במחלוקת:

ה. החולק על מלכות דוד ועל רבו –

רשימה של אנשים שיוצאים נגד רבם – וזה כאילו נגד השכינה:

(קי. שליש תחתון)

ו. עשירותו של קורח

ז. איך מת קורח

(סדר האירועים – קודם עדת קורח נבלעה, ואז יצאה אש ואכלה את ה250 איש)

רי"ח – קורח לא מהבלועים ולא מהנשרפים, אלא מת במגפה (חת"ס – למחרת)

בברייתא – גם נשרף וגם נבלע

ח. רבא – גם עולם הטבע התערב פה נגד קורח –

ט. "ובני קורח לא מתו" – אלא מקום נתבצר להם בגהנום וישבו עליו ואמרו שירה.

י. רבה בב"ח מספר שפגש ישמעאלי שהראה לו חורים מהם יוצא עשן ושם בלועים עדת קורח, ואחת לשלושים יום חוזרים לשם להענש ואומרים משה אמת ואנחנו בדאין.

אין להם – משנתנו ור"ע –

ודוחה ר"א – "באפי נשבעתי" – נשבעתי מתוך כעס ואני חוזר בי.

יש להם –

אך ר' יהושע ב"ק דוחה – זה כנגד הצדיקים שאחרי הפסוק.

השיעור סנהדרין קי – תלמוד בבלי הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אליהו בן פנחס ז"ל

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(קח: 5 שורות מלמטה – קט: רבע תחתון)

חלק ב – דור הפלגה – מגדל בבל

חלק ג – סדום

השיעור סנהדרין קט – תלמוד בבלי הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים, משה שלמה זלמן בן יוסף זאב ז"ל

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(קז: במשנה – קח: 5 שורות מלמטה)

חלק שני – המבול ונח

ב. חטאי דור המבול

ואגב, נלמד שגם נח היה בדין, אך ניצל.

ד. צדקותו של נח

השיעור סנהדרין קח – תלמוד בבלי הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(סנהדרין קז שורה 1 – קז: במשנה)

א. הרקע לחטא – דוד מבקש ניסיון שעליו יוכל להתגבר, ואז רואה את בת שבע (בעקבות יריית חץ שהורידה את המחיצה), ודוד בא עיה, ומתחרט על בקשת הניסיון.

א. חטאיו: 1. גרם לפסל של ירבעם לרחף ע"י מגנט. 2. חקק שם בפיו של העגל והעגל אמר את שתי הדברות הראשונות. 3. מנע מתלמידים נוספים לבוא.

השיעור סנהדרין קז – תלמוד בבלי הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(קה: 3 שורות מלמטה – קו: 3 שורות מלמטה)

א. ברכות בלעם

(דואג הלשין על נוב שעזרו לדו והרגם, אחיתופל מרד בדוד עם אבשלום).

1. שמו – דואג – ה' דאג עליו שלא יצא לתרבות רעה, דויג – ויי על שיצא.

תזכורת למי שרוצה להיזכר מי זה אחיתופל

Download

4. מימרות של רי"ח – דואג ואחיתופל לא היו באותו דור, שניהם מתו לפני 35, ולגבי אחיתופל – בתחילה היה רב של דוד, אח"כ חברו ואח"כ תלמידו (ואח"כ בגד בו עם אבשלום).

השיעור סנהדרין קו – תלמוד בבלי הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אמו של אחד הלומדים,

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(קד: 9 שורות מלמטה – קה: 3 שורות מלמטה)

השיעור סנהדרין קה – תלמוד בבלי הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.