
Sign up to save your podcasts
Or


להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(מכות יא: במשנה – יב: במשנה)
חלק שני – הציווי להישאר בעיר המקלט
חלק שלישי – הדין אם יוצא מעיר המקלט
חלק רביעי – תחום עיר המקלט
השיעור מכות יב, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(י: 11 שורות מלמטה – יא: במשנה)
B. דיבור קשה ("וידבר")
א. משנה – יוצא במות הכהן הגדול
השיעור מכות יא, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
א. מניין, זיהוי ופריסת ערי המקלט
6 ערים, 3 זוגות מקבילות משני צידי הירדן.
הפיזור – לא רק לפי השטח אלא לפי ריכוז הרוצחים (שהיו מרובים בגלעד ובשכם).
המספר – היו עוד 42 ערי לויים שגם שימשו כערי מקלט, אך קולטות את הרוצח רק אם נכנס בכוונה.
חברון וקדש – חברון עצמה עיר מקלט ולכלב ניתן הפריפריה, קדש עצמה עיר מבצר ועיירה קטנה יותר לידה היתה עיר המקלט.
ב. אופי ערי המקלט
לא קטנה, ריקה מאוכלוסין ומבודדת – שלא יכבשוה גואלי הדם, ולא מלאה מדי – שלא יסתנן (ור' נחמיה – גם אין כלי נשק).
וגם לא גדולה מדי – שגואל הדם לא יסתנן פנימה (ור' נחמיה – גם ללא כלי נשק).
וצריכה לספק כל צורכיו כדי שיחיה שם (מים, תורה – רבו/תלמידיו).
ג. אגדתא –
ד. הכנת הדרך לעיר המקלט ושילוט בולט.
ה. דרשות לפתיחת סוגיית רוצח בשגגה.
א. במה מדובר – ישנם שלושה שלבים –
ב. הפסוק והדעות –
"פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח, כי יחם לבבו והישיגו כי ירבה הדרך, והיכהו נפש, ולו אין משפט מוות, כי לא שונא הוא לו מתמול שלשום"
למי אין משפט מוות? – לגואל הדם (התחלת הפסוק) או לרוצח (סוף הפסוק), וממילא האם פטור אם הרגו?
דחייה – כדי לשכנעו (ולר"מ הרוצח עצמו צריך לשכנעו – זה ודאי לא להתראה).
ג. [אגב, אומרים לו – אל תפגע בו כי זה היה בשגגה. והרי ברור – אחרת לא ילך לעיר מקלט? תשובה – בהתחלה גם מזידים רצים לעיר המקלט (לרי"ס בר"י זה הדין, לרבי – עשו זאת מטעותם), אז גואל הדם עלול לחשוב שזה מזיד].
השיעור מכות י, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(מכות דף ח: במשנה – ט: במשנה)
א. אב על בנו ובן על אביו –
אם הכה אותו לצורך חינוך – לא גולה,
אם שלא לשום צורך – פשיטא שגולה,
החידוש כאן – שזה היה לצורך לימוד מלאכה כשכבר יש לבן מלאכה
תירוצים:
ב. עבד כנעני וכותי – כמו ישראל (גולים ומגלים)
בברייתא מוסיפים שגם יכולים לגרום לשני לקבל מלקות:
דחייה – הרי מקלל כותי לא חייב (אינו עושה מעשה "עמך").
דחייה – הרי עבד לא מעיד,
ג. גר תושב וגוי
גוי – חייב מיתה גם ללא התראה (לרמב"ן בשוגג לא, לרש"י – גם בשוגג)
גר תושב – אם הרג יהודי נהרג, אך יהודי שהרג אותו או שגר תושב הרג גר תושב – גולה.
(ומה שכתוב בברייתא שגר תושב הוא כגוי ונהרג – זה כשזה יותר חמור:
ד. "אומר מותר" (טעה בפירוש המציאות)
רב חסדא – אונס,
רבא – קרוב למזיד (היה צריך לבדוק)
ראיות ודחיות לשניהם מאבימלך שלקח את שרה, שם זה היה "אומר מותר" לא ידע שהיא אשת איש)
ראיה לרבא – "הנך מת"
אך רב חסדא – זה רק מיתה בידי שמיים
ראיה לרב חסדא – הרי בסוף ה' וויתר לו
אך רבא – עדיין מצד הדין חייב מיתה.
ה. סומא
ר"י – פרט לסומא (בלא ראות – מיעט סומא)
ר"מ – כולל סומא (שני מיעוטים – מרבים).
ו. שונא את ההרוג
מהחמור לקל:
רי"ס – נהרג בבי"ד (מפרשים: אא"כ ברור שזה שוגג), ולא צריך התראה – כרי"ס בר"י.
ת"ק – קרוב למזיד ולא גולה,
ור"ש – תלוי: אם יתכן שהיה מזיד – לא גולה, ואם לא – גולה (בכל מקרה לא נהרג).
איך בודקים?
ברייתא 1 –
נקרע החבל – שוגג (וכרבנן ולא כרבי, שכשהברזל עף מהכת – גולה),
[אגב ברייתא 2 – שונה בשני דברים – 1. באוהב 2. לפי רבי,
אם נקרע – לא גולה
השיעור מכות ט, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(ז: במשנה למטה – ח: במשנה)
רבנן – הברזל הרג (יש אם למקרא – "ונשל" ולא "ונישל"),
ואילו במקרה שחתיכת עץ עפה – לא גולה
מאירי – אונס
רבי – שבב עץ עף
סיבות:
ואמנם כתוב "ונשל", אבל אפשר ללכת לפי ה"מסורת" ולקרוא "ונישל".
ואילו במקרה שהברזל הרג – לא גולה
מאירי – כי קרוב למזיד
ומוסיף רב פפא – רבי יחייב גם בזורק אבן על תמר שנפל והרג (ואינו כח כוחו), אך אם פגע בענף שפגע בתמר – זה כוח כוחו ופטור מגלות.
אם אין לשני רשות להיות שם – פטור.
מקור – כמו שחטיבת עצים היא של רשות ולא מצווה.
קושיא – אולי זה גם בחטיבה של מצווה (לסוכה/מערכה)?
תירוצי רבא:
[לעומת זאת – "ואיש אשר יטמא" לומדים שזה גם כשחייב להיטמא מ"עוד טומאתו בו"].
גירסה אחרת לקושיה ולתירוצים של רבא:
רי"ש – הכוונה לשבת, ומחדש שהאיסור דווקא חריש וקציר של רשות, אך קציר מצווה – דוחה שבת.
קושיא – אולי מדובר שם בחריש של מצווה (לעומר)?
תירוצי רבא:
השיעור מכות ח, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
Download
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
שיעור מפי ר' דובי שחור
השיעור מכות ז, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
Download
שיעור מפי ר' דובי שחור
השיעור מכות ו, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
Download
(ה. במשנה – עד ה: במשנה)
בממון – משלשים (מחלקים ביניהם, שאם העידו לשקר שחייב 200, כל עד ישלם 100)
במלקות – לא משלשים (אלא כל עד מקבל 39)
מקור –
כמו שאין חצי מיתה, כך גם אין חצי מלקות.
ואילו בממון – כיוון שזה שהעידו נגדו מקבל את כל הסכום – זה יוצר חיבור בין הסכומים.
כלומר כת אחת העידה שיוסי רצח במקום ותאריך מסוים.
ואז באה כת שנייה –
אם אמרו: ה"רוצח" או הנרצח היה איתנו באותו תאריך במקום אחר – לא נאמנים אלא אלו עדים מכחישים.
אבל אם אמרו: אתם העדים עמנו הייתם באותו תאריך במקום אחר – נאמנים, והורגים את הכת הראשונה.
מנא הני מילי –
(ה. באמצע)
הדין: בשני המקרים בודקים אם אפשרי ששני הדברים נכונים (שהיו במערב האולם וראו את הרצח במזרחו, שהיו בבוקר בסורא והספיקו להגיע לערב לנהערדעא) – ואז לא זוממים,
והחידוש: שבודקים לפי אדם רגיל (ראייה רגילה, מהירות רגילה), ולא מקלים להניח שראו טוב מהרגיל או שהרכבו על גמל מהיר מהרגיל.
(ה. שליש תחתון)
אפילו שעצם הרצח נכון, בכ"ז נחשבים זוממים כי הם עצמם לא ראו את הרצח כשאמרו שראו.
וזה לא משנה אם הרצח היה ביום שני או שישי,
ושואלים – מה החידוש?
תשובה – החידוש של רבא הוא בסיפא.
סיפא – אם לא מעידים על עצם הרצח אלא על שבי"ד אחר גמר את דינו למיתה –
ושוב – זה לא משנה אם נגמר דינו ביום שישי או שני,
ומוסיף רבא – שכל זה נכון לא רק לגבי עדות על רצח אלא גם קנס (של גנב טבח ומכר), שגם שם יש את הרישא והסיפא כנ"ל.
(ה. 1-)
כלומר – מה הדין אם הכת השנייה (העדים המזימים) הזימו עוד ועוד כתות שהעידו אותו דבר כמו הכת הראשונה.
א. הממחלוקת במשנה –
רבנן – מאמינים למזימים וכל הזוממים ימותו
שואלת הגמרא – אם המזימים משקרים, אז שגם הכת הראשונה לא תמות?
תשובה – אכן גם הראשונה לא נהרגת, אז למה זה כתוב?
קשה – למה כתוב שהורגים אותם אם הכוונה שכבר הרגו?
קשה – הרי כתוב "בלבד", משמע שיש עוד כתות.
(ה: 5+)
ב. דיון דומה –
אישה הביאה פעמיים עדים לטובתה שהתבררו כשקרנים, ואח"כ כת שלישית שלכאורה דוברת אמת
ר"ל – לא נאמנים, כי הוחזקה כמביאת עדי שקר (שני פירושים במפרשים: חזקה ממש או אומדנא)
לכאורה כר"י, שלא מאמין למזימים סדרתיים.
דחייה – כאן גם רבנן יודו שלא נאמנים, שהרי כאן שתי הכתות נתפסו בשקר בפועל וזה מחשיד את האישה, ואילו שם רק חושדים בהם כי מזימים שוב ושוב.
ר' אלעזר (ובהמשך מתברר שזה בשם רי"ח) – נאמנים, כי היא הוחזקה כשקרנית, אבל העדים לא.
לכאורה כרבנן, שלא מניח שהמזימים הסדרתיים משקרים,
דחייה – כאן גם ר"י יודה שנאמנים, כי במזימים סדרתיים הם עצמם חשודים בשקר (מה הסיכוי שכולם במקרה היו עמם באותו יום), אבל באישה – בהחלט ייתכן שחלק לא ראו וחלק ראו (כי כאמור: היא חשודה, אבל הכת ה3 לא חשודה כלל).
(ה: במשנה הראשונה)
הצדוקים טענו – רק אם הרגו את הנידון בפועל (וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ)
אך המשנה ובריבי בברייתא – דווקא אחרי גמר הדין ולפני שהרגוהו בפועל.
גמרא –
א. מקורות
מצד שני אחרי גמר הדין – נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ – שמשמע שכבר נהרג, וגמר הדין נחשב כאילו כבר נהרג.
מצד אחד לפני ההריגה בפועל – וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו
הלימוד העיקרי (ריטב"א) – כַּאֲשֶׁר זָמַם – ולא כאשר עשה (לא מפורש במשנה)
לימוד בונוס – לְאָחִיו – משמע שאחיו עדיין קיים ועוד לא הרגו אותו.
(כלומר שלמרות הלימוד, נאמר שבגלל הקל וחומר צריך ללמוד את הלימוד אחרת (אור החיים)).
וענה בריבי – אין עונשים מן הדין (מקל וחומר):
(ה: באמצע)
[דוגמה שאין עונשים ואין מזהירין מן הדין:
(ה: שליש תחתון)
מלקות – הגז"ש שראינו לעיל (חלק א) בין מלקות ומיתה – "רשע, רשע".
גלות (רוצח בשגגה) – גז"ש "רוצח רוצח" בין רוצח במזיד לרוצח בשגגה.
ב. סיפור – תניא – ר' יהודה בן טבאי הרג עד זומם לפני שהרגו על פי עדותו
ושמח על כך, כדי להוציא מליבם של הצדוקים,
אבל אמר לו שמעון בן שטח שהרג דם נקי, כי במשנה הבאה נראה שמענישים את הזוממים רק אם הזימו את שניהם, וכאן הזימו רק אחד.
ואכן כל ימיו היה מצטער ר' יהודה ב"ט על שהרגו, והיה משתטח על קברו לבקש מחילה
והעיר רב אחא בריה דרבא שזאת אל ראיה, כי אולי זה היה הקול של המת אלא שכשר"י ב"ט בת הפסיק ר"י ב"ט נידון על כך בבי"ד של מעלה או כי פייס אותו.
השיעור מכות ה, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/makot_04.mp3
Download
{enclose makot_04.mp3}
(ג: 5 שורות מלמטה – ה. במשנה)
חלק ראשון – הלכות של ר"י-רב
א. פותח פתח ראש לחלוק – זה מכה בפטיש וחייב חטאת (ושונה מפתיחת חבית, כי שם המכסה לא נחשב חלק מהחבית).
ב. שלושה לוגי מים שנפל לתוכם יין – נחשב כיין (כי הולך לפי המראה) ואם יפול למקווה – לא יפסול אותו (כרי"ח בן נורי, וכת"ק לפי הגרסא השנייה), ור' חייא – נחשב כמים ופוסל (כת"ק בגרסא הראשונה).
ג. שלושה לוגי יין שנפלו לים – חוששים שעדיין מכונסים ואם טבל שם – עדיין טמא, ואם נפל שם כיכר תרומה – נטמא מאותם יין מכונסים.
חלק שני – מלקות
א. סיבות לאי קבלת מלקות:
1. האם לוקה ומשלם
רבנן – לא לוקה ומשלם, נלמד מעדים זוממים "כדי רשעתו" (ומוציא שם רע זה דין מיוחד).
ר"מ – לוקה ומשלם – ממוציא שם רע (נלמד לעדים זוממים – שגם זה קנס כר"ע, ו"כדי רשעתו" מלמד שלא מת ולוקה, וממילא – לוקה ומשלם גם בממון).
2. לאו שאין בו מעשה – ר' יעקב – פטור, ר"י – מחייב (לומד ממותיא שם רע).
3. לאו הניתק לעשה – ר"י – פוטר.
ב. המקורות בסוגיא
1. בעדים זוממים – לאו שאין בו מעשה – לוקה (מקור בדף ב: מהפרשייה של מלקות) + שלא מקבל שני עונשים ("כדי רשעתו").
2. במוציא שם רע – לאו שאין בו מעשה – לוקה ומשלם.
3. לא תותירו ממנו עד בוקר – לא לוקה – ר"י – כי זה לאו הניתק לעשה, ר' יעקב – כי זה לאו שאין בו מעשה.
ג. מקורות המחלוקת האם לוקה ומשלם
רבנן – לא ("כדי רשעתו", ואילו ר"מ – זה מלמד שלא מת ומשלם (תוספות).
ר"מ – (עולא) ממוציא שם רע – שמשלם ולוקה.
ד. מקור לר"י שלוקה על לאו שאין בו מעשה
לומדים מצירוף של עדים זוממים ומוציא שם רע (וצריך את שניהם יחד כי בכל אחד יש חומרא שאין בשני).
השיעור מכות ד, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
לעילוי נשמת משה מרדכי בן אפרים ז"ל,
להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן
רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר
Download
לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
(מסכת מכות ב: 3 שורות מלמטה – ג: 5 שורות מלמטה)
השיעור מכות ג, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.
From the publisher's feed