להצלחת שיר בת אורנית אסתר הי"ו

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(לז. 5+ עד לז: 10-)

הדף היומי היום עוסק בנושא אחד מרכזי – שמן של גויים, ותוך כדי ואחרי עובר הדף לנושאים אגביים יותר של בית דין שמתיר יותר מדי ועוד.

A. תזכורת מהדף הקודם:

שמן אסור, ובאו בית דינו של ר' יהודה נשיאה והתירו.

           למה הוא אסור ואיך הם התירו?

           שמואל – איסור השמן במשנה היה משום הטעם הבלוע, ונותן טעם לפגם אסור,

ואילו דניאל סבר שנותן טעם לפגם מותר, ולכן אסר רק לעצמו, וכן התירו אחר כך ר' בית דינו של יהודה נשיאה.

           רב – מראש האיסור היה רק גזירה, וזו גזירה בשני שלבים:

                      דניאל – בעיר, הלל ושמאי – בשדה,

ומה שהתירו בית דינו של ר' יהודה נשיאה זה את השלב השני, מפני שהוא לא תפס.

B. ועכשיו לסוגייתנו:

ר' יהודה נשיאה: חבל שלא היית אמש בבית המדרש כשהתרנו את השמן,

ר' שימלאי: הלוואי שתתירו גם פת עכו"ם,

ר' יהודה נשיאה: אתה צודק, אבל אז יקראו לנו "בית דין שריא" (מתיר), וכפי שקראו ליוסי בן יועזר "יוסף שריא" כי התיר שלושה דבירם שהיו מקובלים כאיסור.

ר' שמלאי: הוא התיר שלושה דברים, לכם זה יהיה רק שניים.

ר' יהודה נשיאה: גם אנחנו התרנו עוד משהו – בגיטין.

ב. במאמר מוסגר:

A. ההיתר של ר' יהודה נשיאה בגיטין

נתן גט שיחול רק לאחר זמן ומת לפני הזמן,

           אם התכוון שיחול למפרע בעודו חי – הרי זה גט,

           אם לא – אינו גט, כי זה גט לאחר מיתה.

איך יודעים למה התכוון? תלוי בניסוח שלו (ע"פ ההסבר של אביי):

אמר מעכשיו, או "על מנת" – למפרע

אמר "לכש…" – ושאי שזה לא מעכשיו (הרי זה גיטך לכשתצא חמה מנרתיקה).

אמר "אם" – מחלוקת:

           המשנה בגיטין (עו ע"ב) אומרת שאינו גט,

           ואילו ר' יהודה נשיאה התיר ואמר שגם זה נחשב גט למפרע.

ושאל ר' אלעזר את ההוא סבא שהיה בבית הדין:

כשזה חל למפרע (כי אמר "מעכשיו" או "אם" לפי ר' יהודה נשיאה), וידוע שמת באמצע השנה, האם כבר עכשיו מותרת, או רק בסוף השנה?

           ובגמרא אין תשובה.

B. ההיתרים של יוסֵי בן יועזר:

1.אייל קמצא (חגב) מותר,

הסבר המחלוקת:

התורה התירה ארבעה חגבים: ארבה, סלעם, חרגול וחגב.

לגבי אייל קמצא:

לרב פפא מדובר בשוֺשיבא, שיש לו את כל הנ"ל אבל ראשו מוארך,

           לפי יוסי בן יועזר זה מספיק כדי להתיר,

לפי חכמים אסור, כי צריך להיות דומה בהכל לארבעה שבתורה, והראש שלהם לא מוארך.

לעולא ודאי ששושיבא אסור כי ראשו מוארך, וכאן מדובר בסוּסבִּיל, שיש לו את כל הנ"ל, אלא שכנפיו חופות את רובו רק בקצת:

                      ליוסי בן יועזר זה מספיק,

2.משקים שיש בעזרה (דם) שאינם מקבלים טומאה:

הסבר:

לרב – כל טומאת משקין מדרבנן,

לשמואל – טומאת המשקין עצמן דאורייתא, היכולת לטמא אחרים – דרבנן,

ולגבי אותו חלק שאסור מדרבנן – לא גזרו במקדש, כדי לא להרבות טומאה.

3. ושמי שנוגע במת נטמא

שני הסברים בשם רב נחמן:

ובא יוסי בן יועזר והקל כמו הדין – שספק טומאה ברשות הרבים טהור.

השיעור עבודה זרה לז – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

להצלחת שיר בת אורנית אסתר הי"ו

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(לה: שורה אחרונה – לז. שורה 5)

א. נתונים שלא נמצאים במחלוקת:

שמן מפליט את הטעם הבלוע אפילו בצונן.

דניאל אסר על עצמו שמן.

ב. המחלוקת בסיבת ואופי איסור השמן:

איסור השמן –

שמואל – משום הטעם הבלוע (נותן טעם לפגם – אסור, ורב – לא אוסר).

רב – גזירת דניאל (ושמואל – אסר רק על עצמו).

והרי רב עצמו אמר שזאת גזירת תלמידי שמאי והלל?

היו שני שלבים בגזירה: שלב א – בעיר, שלב ב – גם בשדות.

ג. קושיית שמואל לרב – איך רב יהודה נשיאה ביטל את האיסור?

בשלב הראשון – רב לא עונה, אלא רק מפקפק האם באמת ביטל וכן מביא מקור לגזירה מדניאל.

בשלב השני – ניתן לבטל את השלב השני כי זאת גזירה שלא התקבלה בציבור ואין הציבור יכול לעמוד בה.

א. מה הדין לפני הגזירה של תלמידי שמאי והלל (וממילא – מה הוסיםו חז"ל בגזירה)

חתונה – אסורה מהתורה (או רק ל-7 אומות, או לכל האומות (רשב"י)).

זנות – יהודיה עם גוי – מיהודה ותמר. יהודי עם גויה – בפרהסיא – הלכה למשה לסיני, בצנעא – בי"ד של החשמונאים.

אז מה תלמידי שמאי והלל הוסיפו?

1. רב נחמן בי"צ – שנחשבות טמאות נידה (מגיל 3).

2. גניבא – רב – שגם ייחוד עם גויה אסור (מהתורה רמוז אשת איש יהודיה, בתקופת דוד – גם רווקה).

ב. גזרו על דבר אחר משום דבר אחר

גזרו על הגוים טומאת זיבה – משום משכב זכור.

מאיזה גיל – רבי – גם תינוק, ר' חייא – גיל 9.

השיעור עבודה זרה לו – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

להצלחת שיר בת אורנית אסתר הי"ו

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(לה. רבע עליון – לה: שורה אחרונה)

א. למה רבנן אסרו גבינת גויים באכילה (ולא בהנאה)?

[אגב, דרשה על "לריח שמניך טובים…" – על ת"ח שמלמד אחרים תורה].

השיעור עבודה זרה לה – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אימו של אחד הלומדים שרה פניגשטין זכרונה לברכה. בת יעקב ורבקה לוינזון, שנפטרה בכו תמוז

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(לד. 8 שורות מלמטה – לה. שורה 9)

א. חרצנים וזגים

A. ר"מ – כיין ממש,

חכמים – אם עדיין לחים = יין (ואסורים בהנאה).

אם יבשו (=עברו י"ב חודש) – מותרים אפילו באכילה (כמו עץ). וכן רב אחא בריה דרב איקא (פורצני).

B. גם דורדיא (שמרים) – מותר אחר י"ב חודש.

C. כלים – מותר אחר יב חודש (כמו שראינו אתמול), ורב אחא בריה דרבא (אפילו כלים אדומים/שחורים מיין (ראב”ד))

ב. מורייס (שמן דגים שמערבים בו יין)

רבנן – אכילה (כי זה בתערובת, כמו ביין, ר"מ – גם הנאה.

בפעמיים ראשונות – של אומן מותר ושל אחרים אסור, אח"כ – של כולם אסור (כי גם האומן מערב יין).

וסיפור על אנייה עם מורייס, ולומדים מזה – החשש רק כשסביר שבאמת עירבו יין (למשל – אם לא משתלם להם כלכלית – אין איסור).

ג. גבינת בית אונייקי

A. הסבר שיטת ר"מ

a. חוששים שגיבנו (חיבצו) ב"קיבה" של בהמה שנשחטה לע"ז.

ומצרפים שני גורמים: רוב העגלים באונייקי לע"ז + לר"מ חוששים למיעוט, ולכן אסור.

(כיוון שיש רוב בתוך העגלים, והעגלים הם מיעוט בבהמות, יוצא שהם מיועט ולא "מיעוט דמיעוט", ר"מ אוסר (ורבנן לא אוסרים כי לדעתם צריך רוב)).

b. מדובר שעצם השחיטה היתה לע"ז,

כי אם שחט רק ע"צ לזרוק את הדפ לע"ז, לרי"ח זה אוסר אך לר"ל הבהמה מותרת (אמנם לראשונים – יש לו מיתה).

B. שיטת רבנן – הגבינה אסורה בהנאה ומותרת בהנאה

ניסיונות ההסבר של ר' יהושוע במשנה –

a. מגבן עם קיבה של ע"ז.

דחיות: 1. רי"ש – אז צריך שיאסר גם בהנאה (ניסיון תירוץ בגמרא – אולי כי אינו "בעין" אלא בתערובת. דחייה – הקיבה זה העיקר!).

2. תוס' – הרי רבנן לא חוששים למיעוט.

b. מגבן עם קיבה של נבילה (אסורה רק באכילה)

דחיית רי"ש – הקיבה (פרש) מותרת (כמו שפרש של עולה מותרת מן הדין).

מחר נראה את התשובה…

C. על ההבדל בין פרש נבילה לפרש ע"ז

a. נפק"מ – מקדש אישה – מקודשת רק כשזה מותר בהנאה.

b. מקור:

מסברא – בע"ז רוצה שתהיה שמינה.

פסוק – “ולא ידבק בידך מאומה…”.

השיעור עבודה זרה לד – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לרפואה שלימה ומהירה לגיסו של אחד הלומדים

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(לב: 5 שורות מלמטה – לה. שליש תחתון)

א. הבדל בין יהודי לגוי

אצל גוי – לפני אסור ואחרי מותר (אא"כ חוזר בחבורה שאסור).

אצל יהודי – לפני מותר (אא"כ הוא מומר), אחרי אסור (כי אדוק בע"ז).

ב. אנשים שהולכים ליריד הע"ז

לפני – מותר.

בחזרה – אצל יהודי אסור, כי חוששים לדמי ע"ז.

א. הקדמה לגבי רמות ההכשרה

A. ביין מחמירים יותר אפילו שהשתמשו רק בצונן.

B. נראה 3 רמות: לא תעזור הכשרה, צריך הכשרה, מספיקה שטיפה (“שכשוך").

ב. סוגי ומצבי כלים

A. המשנה והברייתות (נודות וקנקנים, חדש וישן, מזופת ומגורד)

במשנה – נודות וקנקנים אסורים (ר"מ – גם הנאה, רבנן – רק שתייה).

בברייתות (נודות וקנקנים):

גרודים וחדשים – מותרים.

זפותים או ישנים – אסורים (כבמשנה).

שיטת רש"י – מתי מוגדר "ישן" ואסור:

נודות – אסור רק כשהשתמש כמה פעמים באיסור

בקנקנים – אפילו השתמש פעם אחת

B. גזירת "מכניסו לקיום" (עד:)

יש גזירה דרבנן על "מכניסו לקיום" שהכלי נאסר מיד

וסוגייתנו ב"לא מכניסו לקיום" (לפי רש"י. רוה"ר חולקים).

C. כלי חרס שהשתמשו בהם תחילה בהיתר

נהיים כמו כלי עור.

כמה צריך להשתמש לפני? רב אסי – 3 פעמים, רב אשי – מספיק פעם אחת.

D. הסיפור על פרזק

צריך להעמיד שלא השתמש הרבה + לא היו מזופתים + היהודים השתמשו לפני, וכן להנחיח שזה כלי שאינו מכניסו לקיום (רב יהודה), ולכן מותר.

E. כלי חרס יוצאי דופן

יוצא דופן לחומרא – כלי נתר, א"א להכשיר

יוצאי דופן לקולא – כלי אדמה אדומה או מבי מכסי, מספיק שטיפה.

כלי קוניא – לבן ושחור – מספיק שטיפה. ירוק – מרימר – שטיפה, רב זביד – מחמיר (כמו כלי נתר?)

F. הברייתא על נתינת יין במהלך הזיפות

רב פפא – כיוון שהיהודי טרוד, צריך שיהודי אחר ישגיח על הגוי.

רב זביד – היין נעלם כי מטרתו לבטל טעם הזיפות.

ב. הכשרת כלי יין, 5 שיטות

1. מילוי וריקון מים במשך 3 ימים (ומועיל גם לחרס ואפילו שהיה רק של הגוי)

2. מילוי בציר דגים.

3. ליבון (אך מבחוץ ושהחום יחדור פנימה). (לגבי הגעלה – מח' ראשונים).

4. שכר – ר"י – לא, רבא – כן.

5. לחכות שנה.

השיעור עבודה זרה לג – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לרפואה שלימה ומהירה לגיסו של אחד הלומדים

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(לב. שורה 3 – לב: 4 שורות מלמטה)

א. חרס הדרייני – שספוג ביין ופולט אותו

ב. עורות לבובין – מנהג הגוים לנקב עור זה בחייה לע"ז. רשב"ג – דווקא בעגול.

השיעור עבודה זרה לב – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אמו של אחד הלומדים, מרת חנה בת רבי שמואל ע"ה

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(ל: 2 שורות מלמטה – לב. שורה 4)

א. הגדרת שלושת הרמות – ר' יהודה בן בתירא

B. כמה חותמות צריך לדרגה ג?

C. כמי ההלכה –

ג. מפקיד יין אצל כותי

ד. שכר של גוים

השיעור עבודה זרה לא – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אמו של אחד הלומדים, מרת חנה בת רבי שמואל ע"ה

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(ל. שורה 8 – 2 שורות מלמטה)

א. סוגים שונים של יין שמותרים

D. מאכלים שונים

ב. דברים שמפחידים את הנחש

1. ישן ליד המים – רב חלקיה – מה שאמרו "אימת ישן עליהם" זה דווקא ביום, אך בלילה אסור.

ד. רב ספרא – שלושה סוגי ארס

ה. מה עושים עם מה שהתגלה?

נתינה לבהמות – מסוכן, חוץ מחתול שזה רק מחליש אותו זמנית ומותר בשלו.

השיעור עבודה זרה ל – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אברהם בן שלמה ז"ל

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(כט. שליש תחתון – ל. שורה 8)

דיברנו על מיילדת ומינקת, רופא, (מוהל), ועכשיו – ספר.

א. איפה אסור

רבנן – רק כשאין אנשים, אך ברה”ר מותר, ר"מ – גם כשיש (כמו מחלוקתם לגבי מיילדת ומינקת).

ב. קולות

1. ת"ר – כשמסתכל במראה – כשנראה כאדם חשוב.

2. רב חנא בר ביזנא – לרבנן מותר גם אם אינו ממש רה"ר (כמו שבילי דנהרדעא), אך התחרט שעבר על ר"מ.

[אגב, ישראל שמספר גוי – לא יספר 3 אצבעות צמוד למקום הבלורית].

א. הקדמה – 3 רמות באיסור יין

1. יין נסך – אסור מהתורה (ראה מקור בסעיף ג).

2. סתם יינם – איסור דרבנן (משום בנותיהם, שמא ניסך).

3. יין שנגע בו גוי (וחוששים גם כשלא יודעים, ולכן כשמפקיד אצלו צריך שתי חותמות).

ב. המשנה –

1. סתם יינם, חומץ וחרס ספוג שפולט יין (לא רק טעם).

2. קנקנים שפלטו טעם יין ליין של ישראל – ר"מ – אסור גם בהנאה, רבנן – רק בשתייה.

3. הזגים של הענבים שנשארו – ר"מ – כמו יין, רבנן – מותרים (כמו עץ. אא"כ לחים).

4. מאכלים ש(אולי) מעורב בהם יין (מורייס) – ר"מ – אסור בהנאה, רבנן – רק באכילה.

ג. המקור לאיסור הנאה ביין נסך

עגלה ערופה – אסורה כקודשים (היקש – כפרה – “כפר לעמך ישראל”).

מת מעגלה ערופה (גז"ש שם שם).

זבחי ע"ז ממת (היקש – “זבחי מתי").

יין נסך מזבחי ע"ז (היקש – “חלב זבחימו… יין נסיכם).

ד. היתרים – ביין של ישראל שהגוי לא מנסך לע"ז

ביין שברור שהגוי לא ינסך, אין גזירת יין נסך ולכן לא צריך שתי חותמות (אך כן צריך אחת – שמא יחליף). הדוגמאות: חומץ, יין מבושל ואלונתית (יין בתערובת).

השיעור עבודה זרה כט – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אברהם בן שלמה ז"ל

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(כח. שורה 5 – כט. שליש תחתון)

א. חילול שבת – רב – מכה שצריכה אומד – מחללים. (דוגמא ספציפית: רי"ח – אשתא צמירתא (חום) – מחללים).

ב. מה נחשב מכה של חלל?

דחייה – זאת מחלה שמגיעה גם למעיים.

א. מכות, מחלות ורפואתם

פדעתא, עינבתא, סימטא.

ר' יעקב חש בפקעא (טחורים).

ר' אבהו חש באוזניו (5 שיטות + 1).

ג. רפואות שמותרות בשבת

דברים המועילים והמזיקים להקזת דם.

ה. עוד רפואה שמותרת בשבת

שישה דברים מרפאים ועשרה מזיקים.

השיעור עבודה זרה כח – הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.