הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(יא. שורה 2 – יב. שורה 4)

יש שני סוגי רוב: 1. רובא דאיתא קמן – נלמד מ"אחרי רבים להטות". 2. רובא דליתא קמן (סטטיסטיקה) – בזה נעסוק.

השיעור חולין דף יא – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(י. שליש עליון – יא. שורה 2)

חלק א – המשך חזקת האיסור של הבהמה

א. תזכורת – רב הונא (וכו"ע) – בהמה בחזקת איסור, ואסורה עד שודאי נשחטה כדין.

ב. נמצאה הסכין פגומה אחרי השחיטה –

סברת רב חסדא –

B. הספק בסכין, ולא בבהמה (בטבל – הספק באדם, ויש לו חזקת טומאה).

(י: 3+)

1. האם רב חסדא מקל דווקא אם חתך אח"כ עצמות –

עד עכשיו הנחנו שצריך לחתוך – מתאים להבנה 1.

עכשיו הגמרא מציעה שמתיר אפילו בלי שחתך עצמות (אלא תולים שנפגמה מהגרגרת). את הדעה הזו אפשר להבין עדיין לפי שתי ההבנות, יש מחלוקת ראשונים:  1. סביר שפגע בגרגרת. 2. רש"י – פגימה מהגרגרת לא יותר סבירה מהעור, ויש חזקת כשרות לסכין.

2. מעשה שנמצאה סכין פגומה בסוף 13 שחיטות, ורב יוסף פסלן. 

כמי?

לרב הונא – כולן פסולות (שמא נפגמה בעור של הראשונה). 

לרב חסדא – שתי הבנות (כנ"ל) –

1. רק הראשונה כשירה (כי מניחים שנפגמה מהגרגרת של הראשונה).כולן כשירות (אין סבירות שתיפגם מהגרגרת, אלא זאת רק תלייה כי יש חזקה, ממילא ייתכן שנפגמה מהגרגרת האחרונה)

3. רב כהנא מצריך בדיקה בין שחיטה לשחיטה. שתי הבנות –

1. כרב הונא – שאם פסולה – הראשונה פסולה.

(י: אמצע)

המקור: ר' שמואל ב"נ – רי"נ – הכהן מטמא הבית, אפילו שאולי הנגע הצטמצם בינתיים.

קושיית רב אחא ב"י – אולי יצא אחרונית וכן ראה את הצרעת?

תשובות לרב אחא בר יעקב (ודחייתן):

A. תשובות אביי: 1. יציאה אחורית אינה "יציאה". דחייה – יציאת הכהן ביו"כ מקה"ק אחורית . 2. לא יראה אחורי החלון. דחייה –  יעשה חלון בדלת (ואין בעיה לעשות חלון מדין בית אפל, כי כבר ראה את הנגע בפנים).

השיעור חולין דף י – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(ח: שליש תחתון – י. שליש עליון)

הלכות של רב יהודה בנוגע לשחיטה:

א. ר"י-רב – הרחקת בשר וחֵלב (קשור לנושא של אתמול – הכשרת הסכין).

ב. ר"י-שמואל –

(ט. שליש עליון)

ב. אם לא בדק הסימנים? (חזקת הבהמה)

המחלוקת

הסבר המחלוקת

(הסבר ההסבר)

ר"א בן אנטיגנוס – ר"א בר' ינאי

לא מטמאה ("טריפה").

חזקת האיסור בחייה רק לאכילה

החזקה היא הלכתית

במתניתא תנא

מטמאה (נבילה)

הרי החזקה אומרת שלא נשחטה כדין – ממילא היא נבילה

החזקה היא מציאותית

א. דיון בהמשך דברי רב הונא – נשחטה, כשירה – עד שיוודע לך במה נטרפה.

(ט. 2-)

ב. A. קושיא על רב הונא –

B. ראיות שחמירא סכנתא מאיסורא:

השיעור חולין דף ט – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(ח. שורה 1 – ח: שליש תחתון)

חלק א – מכת סכין חמה – מה קודם החיתוך/מכה או השריפה?

נפק"מ:

A. ר' זירא-שמואל – שחט בסכן מלובנת – החידוד קודם וכשר.

B. צרעת שחין/מכווה –

איבעיא להו – היה חצי גריס שחין, ואח"כ קיבל מכה מברזל מלובן – מה קודם? (האחרון קובע)

תא שמע:

חלק ב – בליעה והכשרת סכין (ח. שליש תחתון)

א. סכין של ע"ז –

A. ברייתא – מבחינת ע"ז – רק מה שנחשב הנאה – מותר לשחוט (-מקלקל), אסור לחתוך הבשר (-הנאה).

קשה – מה עם האיסור (שמנונית)?

B. איתמר –  מבחינת האיסור – שוחט בסכין ע"ז

דין הבשר

ביאור 1 – האם בית השחיטה

ביאור 2 – לפי כולם חם

ביאור 3 – לפי כולם קר

רב

קולף

חם

חם

בולע אגב דוחק הסכין.

רבה בב"ח

מדיח

קר

כי פולט הדם אז לא בולע

קר

C. סכין ששחט בו טריפה

[להלכה – הרי"ף קושר בין B ל-C, ולכן בשניהם לקולא,

השיעור חולין דף ח – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(שיעור דף ו –  ה: אמצע – ו: אמצע, שיעור דף ז – ו: באמצע – סוף ז:)

א. גזירה על כותי

למדנו בדף ג שלאביי ורבא שחיטת כותי כשירה (לכתחילה – בהשגחה, בדיעבד – בבדיקה שהוא אוכל), וכן בברייתא שם ובדף ה.

אבל – רב חנן – ר"ג ובי"ד אסרו שחיטת כותי.

A. הבנת הגזירה – גם כשיש השגחה (ה: אמצע)

B. טעם הגזירה הראשונה (ו. 4+).

C. שני שלבי הגזירה (ו. 4+)

לסיכום –

ב. אגב "אין הקב"ה מביא תקלה על ידן" (ה. שליש תחתון)

[1. האם לא גזרו על תערובת?

[(ה. 3-) לגבי הרישא של הברייתא – אם נתן לה תבלין משלה, לא חושש שהחליפה (גזל) ומותר.

(מכאן השיעור על דף ז)

B. ר"מ אכל עלה בבית שאן בלי לעשר.

שאלות:

ר"י בן ר"ש בן פזי – (שופטים א) "ולא הוריש מנשה את בית שאן…".

שאלות ר' ירמיה על רבי על האפשרות ללמוד זאת מר"מ –

אגב הנ"ל –

ג. סיפור חמורו של ר' פנחס בן יאיר

חצה את הנהר, והביאו לחמורו שעורים דמאי ולא רצה לאכול עד שעישרן.

ר' פנחס מעולם לא אכל אצל אחרים, והסביר לרבי שצריך שהשני ירצה+יוכל (כלכלית), ולכן אצל רבי הסכים לאכול, אך כשראה פרדות לבנות אמר שלא (וא"א להיפטר מהם), וכשרבי הפציר בו עלה בנס הר ביניהם.

רבי סיים – אם בחייהם כך, על אחת כמה וכמה שבמותן, וכר' חמא בר חנינא לגבי אלישע שבמותו החיה על ידי נגיעה ברגליו (וזה לא כדי למלא את "פי שניים" מאליהו (כי אז המת היה צריך לחיות לגמרי. את ה"פי שניים" קיים בהחייאת בן השונית ובריפוי נעמן).

על הפרידות – הם הימים (לשון אימה), ור' חנינא – מעולם לא ראיתי מכת פירדה לבנה שהתפראה.

השיעור חולין דף ז – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(שיעור דף ו –  ה: אמצע – ו: אמצע, שיעור דף ז – ו: באמצע – סוף ז:)

א. גזירה על כותי

למדנו בדף ג שלאביי ורבא שחיטת כותי כשירה (לכתחילה – בהשגחה, בדיעבד – בבדיקה שהוא אוכל), וכן בברייתא שם ובדף ה.

אבל – רב חנן – ר"ג ובי"ד אסרו שחיטת כותי.

A. הבנת הגזירה – גם כשיש השגחה (ה: אמצע)

B. טעם הגזירה הראשונה (ו. 4+).

C. שני שלבי הגזירה (ו. 4+)

לסיכום –

ב. אגב "אין הקב"ה מביא תקלה על ידן" (ה. שליש תחתון)

[1. האם לא גזרו על תערובת?

[(ה. 3-) לגבי הרישא של הברייתא – אם נתן לה תבלין משלה, לא חושש שהחליפה (גזל) ומותר.

(מכאן השיעור על דף ז)

B. ר"מ אכל עלה בבית שאן בלי לעשר.

שאלות:

ר"י בן ר"ש בן פזי – (שופטים א) "ולא הוריש מנשה את בית שאן…".

שאלות ר' ירמיה על רבי על האפשרות ללמוד זאת מר"מ –

אגב הנ"ל –

ג. סיפור חמורו של ר' פנחס בן יאיר

חצה את הנהר, והביאו לחמורו שעורים דמאי ולא רצה לאכול עד שעישרן.

ר' פנחס מעולם לא אכל אצל אחרים, והסביר לרבי שצריך שהשני ירצה+יוכל (כלכלית), ולכן אצל רבי הסכים לאכול, אך כשראה פרדות לבנות אמר שלא (וא"א להיפטר מהם), וכשרבי הפציר בו עלה בנס הר ביניהם.

רבי סיים – אם בחייהם כך, על אחת כמה וכמה שבמותן, וכר' חמא בר חנינא לגבי אלישע שבמותו החיה על ידי נגיעה ברגליו (וזה לא כדי למלא את "פי שניים" מאליהו (כי אז המת היה צריך לחיות לגמרי. את ה"פי שניים" קיים בהחייאת בן השונית ובריפוי נעמן).

על הפרידות – הם הימים (לשון אימה), ור' חנינא – מעולם לא ראיתי מכת פירדה לבנה שהתפראה.

השיעור חולין דף ו – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת מ' פייגלע בת ר' ישראל ור' אהרון משה בן ר' יהודה

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(ד: באמצע – ה: באמצע)

חידושו של רב ענן – שחיטתו כשירה.

א. המקור – יהושפט שאוכל משחיטתו של אחאב

ב. ניסיונות סיוע לרב ענן (ה. רבע עליון) 

1. "והעורבים מביאים לו לחם ובשר" – משחיטת אחאב.

[מי העורבים?

1. "הכל שוחטים… ואפילו ערל ואפילו ישראל מומר".

ג. קושיות על רב ענן (רבע תחתון) 

מי יכול להביא קרבן (ברייתא עם שלושה חלקים) – "אדם  כי יקריב מכם קרבן לה'".

במה מדובר (כדי שלא יסתור ולא יחזור על עצמו)

(הערות אגב)

a. "מכם" – ולא מכולכם – מומר לא.

מומר לכה"ת

(מכם – בכם חילקתי, אך גויים – כולם כן).

b. "מן הבהמה" –

מומר לדבר אחד

(שדומים לבהמה.

כדי שיעשו תשובה)

c. חוץ מן המומר, מנסך יין ומחלל שבת בפרהסיא.

מומר= מומר לע"ז ולשבת –

תיובתא דרב ענן תיובתא.

[שני דיונים אגב הברייתא על קרבנות (ה. שורה אחרונה)

תשובה – צריך את שני המקורות:

B. בברייתא – "בהמה"=פושעי ישראל. האם תמיד בהמה זו גריעותא? והרי –

השיעור חולין דף ה – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אמנו, מרת חוה גיטל בת ר' אשר אנשיל ז"ל

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(ג: 3 שורות מלמטה – ד: באמצע)

הרחבות על הנאמר בדף הקודם (כותי ומומר לנבילות לתיאבון)

א. ברייתא לגבי רמת ההשגחה הדרושה (אביי- ישראל עומד על גביו, רבא – מספיק נכנס ויוצא).

A. הברייתא מביאה שתי קיצוניות –

הברייתא

מתאים ל –

איך השני יענה

מצד אחד – לכתחילה צריך עומד על גביו

אביי

רבא – נכנס ויוצא=עומד על גביו.

מצד שני – אם לא היתה שום השגחה – צריך בדיקה.

רבא

אביי – נכנס ויוצא=שום השגחה.

B. דיון פנימי בברייתא – הברייתא הביאה דוגמא של כמה עופות, ובודק אם אוכל אחד מהם –

1. אולי רק את אותו עוף שחט כדין? (א רבע)

2. אולי כותים לא מקפידים על שחיטת עופות (לא נאמרה בתורה) –

C. דיון על הכלל הנ"ל – (א אמצע)

במה נחלקו ת"ק ורשב"ג? (ת"ק – מותר, רשב"ג – כל מצווה שהחזיקו בה, הרבה מחזיקים בה יותר מישראל – תלוי בהחזקה)

רבא – ישראל מומר לנבילות לתיאבון מעדיף לא לעבור על איסור, ולכן יכול לשחוט לכתחילה אם בדקו את הסכין (כי לא יטרח לבדוק/להשיג אחרת).

ניסיונות לסייע לרבא מברייתות:

1. חמץ של עוברי עבירה מותר אחרי הפסח.

דחיית הסיוע –

2. "הכל שוחטין – ואפילו כותי, ואפילו ערל, ואפילו ישראל מומר".

ערל = מומר לדבר אחד (ערלות), ולא מומר לכל התורה (נבילה).

לפי"ז, מומר – מומר לנבלות, ובכ"ז שחיטתו כשירה.

דחיית הסיוע –

השיעור חולין דף ד – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לעילוי נשמת אמנו, מרת חוה גיטל בת ר' אשר אנשיל ז"ל

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(ב: שליש עליון – ג: 3 שורות מלמטה)

[ביאור תשובה זו:

(ב 2-)  

4. איך שוחט ובמה נטמא –אם בטומאת מת ושוחט בכלי מתכת – הטומאה עוברת לחרב (אב – "חרב הרי הוא כחלל), ואז טמאת הבשר.אלא: 1. נטמא בטומאת שרץ (אין בזה "חרב הרי הוא כחלל). 2. שוחט בכלי עץ (פשוטי כךי עץ לא מקבלים טומאה).

סיכום הביאורים הראשון ושאר הביאורים:

במה מדובר

האמורא

הכל שוחטים – לכתחילה

ושחיטתן כשירה – בדיעבד

וכולן ששחטו ואחרים רואים – כשירה בדיעבד

בעיות עם השיטה

תירוצים

1. טמא

רבה בר עולא

בחולין

בקדשים – כשאומר שלא נגע

כשלא נמצא ואחרים ראו שלא נגע

לגבי חולין – מה החידוש שמותר?

לגבי קודשים – כבר נאמר בזבחים!

לגבי חולין – צריך להעמיד חולין שנעשו על טהרת הקדש ושם כקודש.

שאר השיטות –

2. כותי

(בהנחה שכותי גרי אמת).

אביי –

כשישראל עומד על גביו

כשנכנס ויוצא/לא היה – בודקים אם אוכל

קשה

ראיות רבא משמירת יין (ע"ז)-

עונה אביי – שם לא נגע ביין, אך כאן נוגע וחוששים.

1. קשה "אחרים",

2. ראיות רבא.

3. כותים גרי אריות.

רבא

כשנכנס ויוצא

כשלא היה – בודקים אם אוכל

1. קשה "אחרים".

3. ישראל מומר לנבילות לתיאבון

רב אשי

כשבדקו הסכין לפני (כרבא)

כשבדקו הסכין אחרי

קשה

1. קשה "אחרים".

2. חולקים על רבא.

4. מומחין/מוחזקים

רבינא

שידוע מראש שהוא: מומחה (יודע ההלכות)

שרק אחרי השחיטה:

בדקו שהוא מומחה

אינו כאן, ואחרים מעידים זאת עליו

רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן

מוחזק (שחט כמה פעמים ולא "התעלף")

מעיד על עצמו שלא נתעלף

לא חוששים להתעלפות

השיעור חולין דף ג – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

השיעור לעילוי נשמת שמואל זאב בן דוד ופנינה ז"ל

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(ב. במשנה – ב: שליש עליון)

משנה – הכל שוחטין, ושחיטתן כשרה.

A. בירור הקושיא:

b. ראיה לכלל – מקרים בהם "הכל" לכתחילה:

1. הכל חייבים בסוכה וציצית. תשובה – על "חייבים" לא דיברנו (שם ודאי שזה לכתחילה).

אלא – לפעמים זה לכתחילה לפעמים לא. כאן זה לכתחילה, כיוון שמיד אח"כ יש בדיעבד.

B. במה מדובר – נראה מחר.

השיעור חולין דף ב – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.