הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

השיעור היום מוקדש לעילוי נשמת אמא של אחת הלומדות

Download

ג

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(טו. שורה 4 – טו: במשנה)

א. סיכום השיטות במעשה שבת, ולמה לא מעמידים המשנה כמותם?

ר"מ

ר"י

רי"ח הסנדלר

שוגג

לאחרים

מותר

אסור בשבת

אסור בשבת

לו

אסור לעולם (קנס)

מזיד

לאחרים

אסור בשבת

אסור בשבת

אסור לעולם

לו

אסור לעולם (קנס)

למה לא העמידו כמותו

כי המשנה גם בשוגג (כיו"כ)

כי משמע שגם לו מותר אחרי שבת ("כשרה").

איך העמידו כמותו

הרי כתוב "מתחייב בנפשו" – משמע מזיד.

לסיכום –

ב. תני תנא קמי דרב – כר"מ – המבשל בשבת במזיד יאכל בשוגג לא יאכל.

למה רב השתיק?

A. כי סובר כר"י.

B. ר"נ בי"צ – התנא דיבר על שוחט,

(טו: 3 +)

2. מקור לחלוקה בין שוחט למבשל לעניין מוקצה

[האם למעשה מותר להאכיל לבריא? (כשאינו מוקצה)

השיעור חולין דף טו – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(יג: במשנה – טו. באמצע)

משנתנו – בדיעבד (כשאיו אבוקה, כמו סומא),

אע"פ שמתחייב בנפשו – שחיטתו כשרה,

איזה ר' יהודה?

א. מצד מוקצה

A. ר' אבא – ר"י שדורש הכנה

[יד. 5- עד יד: רבע עליון – מניין שאין לר"י ברירה – נראה בסוף].

B. רב יוסף – ר"י לגבי שברי כלים

דחייה – ר"י שם אוסר לא כי צריך הכנה מוגדרת, אלא משום נולד,

(יד: רבע תחתון)

ב. שמא ישחט בשבת

דחייה – רב חולק על שמואל וסובר שר"י לא גזר בזיתים וענבים (והרי אנו באים לפרש את דברי רב).

(יד: 6-)

ג. רב ששת בר"א – משום מוקצה – שהרי הסיח דעתו מלאוכלם.

דחייה – אולי אוסר רק כשדחאו בידיים (מתכת) או מאוס (מסיח דעתו לגמרי), אך לא מחמת איסור עצמאי (בהמה).

ד. משום מעשה שבת

[מקור לזה שאין לר"י דין ברירה

(יג: במשנה – טו. באמצע)

משנתנו – בדיעבד (כשאיו אבוקה, כמו סומא),

אע"פ שמתחייב בנפשו – שחיטתו כשרה,

איזה ר' יהודה?

א. מצד מוקצה

A. ר' אבא – ר"י שדורש הכנה

[יד. 5- עד יד: רבע עליון – מניין שאין לר"י ברירה – נראה בסוף].

B. רב יוסף – ר"י לגבי שברי כלים

דחייה – ר"י שם אוסר לא כי צריך הכנה מוגדרת, אלא משום נולד,

(יד: רבע תחתון)

ב. שמא ישחט בשבת

דחייה – רב חולק על שמואל וסובר שר"י לא גזר בזיתים וענבים (והרי אנו באים לפרש את דברי רב).

(יד: 6-)

ג. רב ששת בר"א – משום מוקצה – שהרי הסיח דעתו מלאוכלם.

דחייה – אולי אוסר רק כשדחאו בידיים (מתכת) או מאוס (מסיח דעתו לגמרי), אך לא מחמת איסור עצמאי (בהמה).

ד. משום מעשה שבת

[ה. מקור לזה שאין לר"י דין ברירה

השיעור חולין דף יד – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(יב: 8 שורות מלמטה – יג: במשנה)

א. הקדמה

A. הנושאים שנדבר עליהם

B. 3 רמות של מחשבה ומעשה:

C. המשנה בכלים –

ב. השאלה של רי"ח – שתי גרסאות:

A. שאל על רמה 2.

B. שאל על רמה 1 (מעשה) – האם זה מדאורייתא?

וענה:

ג. מניין למתעסק בקדשים שפסול

א. שחיטת עכו"ם נבילה.

ב. האם שחיטת גוי/מין אסורה בהנאה כתקרובת ע"ז?

B. למשנתנו לפי ר' אמי – למה לא חוששים שהוא מין?

[C. ההבדל בין מין ישראל למין גוי –

יש הבדל בזה שממין גוי מקבלים קרבן (ה.),

ג. שחיטת גוי נבילה, ומטמאה במשא

רבא – בא ללמד על תקרובת ע"ז – 1. שמטמאה באוהל. 2. שלא מטמאה באוהל.

השיעור חולין דף יג – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(יב. שורה 4 – יב: 8 שורות מלמטה)

הקדמה

(בדף ט. למדנו שהשוחט צריך לדעת הלכות שחיטה. שם שאלנו פשיטא, וענינו שגם אם שוחט כמו שצריך, אולי זה במקרה, לכן צריך לוודא שיודע. עכשיו נראה דין דומה).

א. ר"נ-רב – ראה אחד ששחט, צריך לראותו מתחילה ועד סוף.

במה מדובר?

[המקור ל"רוב מצויים" – דתניא – שלח שליח לשחוט ומצאו שחוט, או שמצא תרנגולת שחוטה בשוק – כשירה. עכשיו נראה עוד שתי סוגיות בהקשר לסוגיא זו]:

ב. רב נחמן – שלח שליח לשחוט ומצאו שחוט – כשר,

למה לא תרום: 1. השליח לא עשה שליחותו אלא אדם אחר. + 2. כשאדם אחר תורם – אינה תרומה (צריך מדעת בעה"ב).

למה בשחיטה זה כשר? (מספיק לדחות אחת מההנחות)

ג. רוב מצויים אצל שחיטה מומחים – מחלוקת תנאים.

ר"י – אוסר

ר' חנינא – מתיר

רבי – באשפה אסור, בבית מותר.

הבנה ראשונה –

לא מומחים (ופסול גם בבית)

רוב מצויים מומחים

רבי דעה בפנ"ע –

מומחים, אך באשפה סביר שזה נבילה.

ק"ק למה ר' חנינא מתיר באשפה.

הבנה שנייה – לפי כולם מומחים.

באשפה בשוק – אסור, בבית – מותר, מחלוקת באשפה בבית –

נבילה

לא נבילה

קשה – (יב. 5-) הרי מדבר על מצב בו יש מחלוקת, וזה רק באשפה בבית, אז מה הכוונה שמתיר "בבית"?

א. רבא – רק בדיעבד (מדויק מ"שמא יקלקלו").

ב. לפי משנתנו לא צריך כוונה בשחיטה, וזה מחלוקת בזרק סכין לקיר ושחט – ר' נתן – כשר, חכמים פוסלים

השיעור חולין דף יב – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(יא. שורה 2 – יב. שורה 4)

יש שני סוגי רוב: 1. רובא דאיתא קמן – נלמד מ"אחרי רבים להטות". 2. רובא דליתא קמן (סטטיסטיקה) – בזה נעסוק.

השיעור חולין דף יא – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(י. שליש עליון – יא. שורה 2)

חלק א – המשך חזקת האיסור של הבהמה

א. תזכורת – רב הונא (וכו"ע) – בהמה בחזקת איסור, ואסורה עד שודאי נשחטה כדין.

ב. נמצאה הסכין פגומה אחרי השחיטה –

סברת רב חסדא –

B. הספק בסכין, ולא בבהמה (בטבל – הספק באדם, ויש לו חזקת טומאה).

(י: 3+)

1. האם רב חסדא מקל דווקא אם חתך אח"כ עצמות –

עד עכשיו הנחנו שצריך לחתוך – מתאים להבנה 1.

עכשיו הגמרא מציעה שמתיר אפילו בלי שחתך עצמות (אלא תולים שנפגמה מהגרגרת). את הדעה הזו אפשר להבין עדיין לפי שתי ההבנות, יש מחלוקת ראשונים:  1. סביר שפגע בגרגרת. 2. רש"י – פגימה מהגרגרת לא יותר סבירה מהעור, ויש חזקת כשרות לסכין.

2. מעשה שנמצאה סכין פגומה בסוף 13 שחיטות, ורב יוסף פסלן. 

כמי?

לרב הונא – כולן פסולות (שמא נפגמה בעור של הראשונה). 

לרב חסדא – שתי הבנות (כנ"ל) –

1. רק הראשונה כשירה (כי מניחים שנפגמה מהגרגרת של הראשונה).כולן כשירות (אין סבירות שתיפגם מהגרגרת, אלא זאת רק תלייה כי יש חזקה, ממילא ייתכן שנפגמה מהגרגרת האחרונה)

3. רב כהנא מצריך בדיקה בין שחיטה לשחיטה. שתי הבנות –

1. כרב הונא – שאם פסולה – הראשונה פסולה.

(י: אמצע)

המקור: ר' שמואל ב"נ – רי"נ – הכהן מטמא הבית, אפילו שאולי הנגע הצטמצם בינתיים.

קושיית רב אחא ב"י – אולי יצא אחרונית וכן ראה את הצרעת?

תשובות לרב אחא בר יעקב (ודחייתן):

A. תשובות אביי: 1. יציאה אחורית אינה "יציאה". דחייה – יציאת הכהן ביו"כ מקה"ק אחורית . 2. לא יראה אחורי החלון. דחייה –  יעשה חלון בדלת (ואין בעיה לעשות חלון מדין בית אפל, כי כבר ראה את הנגע בפנים).

השיעור חולין דף י – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(ח: שליש תחתון – י. שליש עליון)

הלכות של רב יהודה בנוגע לשחיטה:

א. ר"י-רב – הרחקת בשר וחֵלב (קשור לנושא של אתמול – הכשרת הסכין).

ב. ר"י-שמואל –

(ט. שליש עליון)

ב. אם לא בדק הסימנים? (חזקת הבהמה)

המחלוקת

הסבר המחלוקת

(הסבר ההסבר)

ר"א בן אנטיגנוס – ר"א בר' ינאי

לא מטמאה ("טריפה").

חזקת האיסור בחייה רק לאכילה

החזקה היא הלכתית

במתניתא תנא

מטמאה (נבילה)

הרי החזקה אומרת שלא נשחטה כדין – ממילא היא נבילה

החזקה היא מציאותית

א. דיון בהמשך דברי רב הונא – נשחטה, כשירה – עד שיוודע לך במה נטרפה.

(ט. 2-)

ב. A. קושיא על רב הונא –

B. ראיות שחמירא סכנתא מאיסורא:

השיעור חולין דף ט – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(ח. שורה 1 – ח: שליש תחתון)

חלק א – מכת סכין חמה – מה קודם החיתוך/מכה או השריפה?

נפק"מ:

A. ר' זירא-שמואל – שחט בסכן מלובנת – החידוד קודם וכשר.

B. צרעת שחין/מכווה –

איבעיא להו – היה חצי גריס שחין, ואח"כ קיבל מכה מברזל מלובן – מה קודם? (האחרון קובע)

תא שמע:

חלק ב – בליעה והכשרת סכין (ח. שליש תחתון)

א. סכין של ע"ז –

A. ברייתא – מבחינת ע"ז – רק מה שנחשב הנאה – מותר לשחוט (-מקלקל), אסור לחתוך הבשר (-הנאה).

קשה – מה עם האיסור (שמנונית)?

B. איתמר –  מבחינת האיסור – שוחט בסכין ע"ז

דין הבשר

ביאור 1 – האם בית השחיטה

ביאור 2 – לפי כולם חם

ביאור 3 – לפי כולם קר

רב

קולף

חם

חם

בולע אגב דוחק הסכין.

רבה בב"ח

מדיח

קר

כי פולט הדם אז לא בולע

קר

C. סכין ששחט בו טריפה

[להלכה – הרי"ף קושר בין B ל-C, ולכן בשניהם לקולא,

השיעור חולין דף ח – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(שיעור דף ו –  ה: אמצע – ו: אמצע, שיעור דף ז – ו: באמצע – סוף ז:)

א. גזירה על כותי

למדנו בדף ג שלאביי ורבא שחיטת כותי כשירה (לכתחילה – בהשגחה, בדיעבד – בבדיקה שהוא אוכל), וכן בברייתא שם ובדף ה.

אבל – רב חנן – ר"ג ובי"ד אסרו שחיטת כותי.

A. הבנת הגזירה – גם כשיש השגחה (ה: אמצע)

B. טעם הגזירה הראשונה (ו. 4+).

C. שני שלבי הגזירה (ו. 4+)

לסיכום –

ב. אגב "אין הקב"ה מביא תקלה על ידן" (ה. שליש תחתון)

[1. האם לא גזרו על תערובת?

[(ה. 3-) לגבי הרישא של הברייתא – אם נתן לה תבלין משלה, לא חושש שהחליפה (גזל) ומותר.

(מכאן השיעור על דף ז)

B. ר"מ אכל עלה בבית שאן בלי לעשר.

שאלות:

ר"י בן ר"ש בן פזי – (שופטים א) "ולא הוריש מנשה את בית שאן…".

שאלות ר' ירמיה על רבי על האפשרות ללמוד זאת מר"מ –

אגב הנ"ל –

ג. סיפור חמורו של ר' פנחס בן יאיר

חצה את הנהר, והביאו לחמורו שעורים דמאי ולא רצה לאכול עד שעישרן.

ר' פנחס מעולם לא אכל אצל אחרים, והסביר לרבי שצריך שהשני ירצה+יוכל (כלכלית), ולכן אצל רבי הסכים לאכול, אך כשראה פרדות לבנות אמר שלא (וא"א להיפטר מהם), וכשרבי הפציר בו עלה בנס הר ביניהם.

רבי סיים – אם בחייהם כך, על אחת כמה וכמה שבמותן, וכר' חמא בר חנינא לגבי אלישע שבמותו החיה על ידי נגיעה ברגליו (וזה לא כדי למלא את "פי שניים" מאליהו (כי אז המת היה צריך לחיות לגמרי. את ה"פי שניים" קיים בהחייאת בן השונית ובריפוי נעמן).

על הפרידות – הם הימים (לשון אימה), ור' חנינא – מעולם לא ראיתי מכת פירדה לבנה שהתפראה.

השיעור חולין דף ז – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

(שיעור דף ו –  ה: אמצע – ו: אמצע, שיעור דף ז – ו: באמצע – סוף ז:)

א. גזירה על כותי

למדנו בדף ג שלאביי ורבא שחיטת כותי כשירה (לכתחילה – בהשגחה, בדיעבד – בבדיקה שהוא אוכל), וכן בברייתא שם ובדף ה.

אבל – רב חנן – ר"ג ובי"ד אסרו שחיטת כותי.

A. הבנת הגזירה – גם כשיש השגחה (ה: אמצע)

B. טעם הגזירה הראשונה (ו. 4+).

C. שני שלבי הגזירה (ו. 4+)

לסיכום –

ב. אגב "אין הקב"ה מביא תקלה על ידן" (ה. שליש תחתון)

[1. האם לא גזרו על תערובת?

[(ה. 3-) לגבי הרישא של הברייתא – אם נתן לה תבלין משלה, לא חושש שהחליפה (גזל) ומותר.

(מכאן השיעור על דף ז)

B. ר"מ אכל עלה בבית שאן בלי לעשר.

שאלות:

ר"י בן ר"ש בן פזי – (שופטים א) "ולא הוריש מנשה את בית שאן…".

שאלות ר' ירמיה על רבי על האפשרות ללמוד זאת מר"מ –

אגב הנ"ל –

ג. סיפור חמורו של ר' פנחס בן יאיר

חצה את הנהר, והביאו לחמורו שעורים דמאי ולא רצה לאכול עד שעישרן.

ר' פנחס מעולם לא אכל אצל אחרים, והסביר לרבי שצריך שהשני ירצה+יוכל (כלכלית), ולכן אצל רבי הסכים לאכול, אך כשראה פרדות לבנות אמר שלא (וא"א להיפטר מהם), וכשרבי הפציר בו עלה בנס הר ביניהם.

רבי סיים – אם בחייהם כך, על אחת כמה וכמה שבמותן, וכר' חמא בר חנינא לגבי אלישע שבמותו החיה על ידי נגיעה ברגליו (וזה לא כדי למלא את "פי שניים" מאליהו (כי אז המת היה צריך לחיות לגמרי. את ה"פי שניים" קיים בהחייאת בן השונית ובריפוי נעמן).

על הפרידות – הם הימים (לשון אימה), ור' חנינא – מעולם לא ראיתי מכת פירדה לבנה שהתפראה.

השיעור חולין דף ו – גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.