הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

By
Download on the App Store

הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא episodes

  • סנהדרין עט – גמרא הדף היומי

    לעילוי נשמת שרה נחמה בת אשר ז"ל

    ולעילוי נשמת זאב בן שמואל הכהן ז"ל וזאב בן צבי ז"ל

    לתרומת זכר למחצית השקל לאתר סיני ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/sanhedrin_79.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת התרשים של הדף

    סיכום הדף יומי, סנהדרין עט

    (סנהדרין עח: – עט: במשנה)

    עוד תנאים כדי לחייב אדם בהריגה –
    צריך מעשה שאמור להרוג + מעשה כלפי מי שמחייב מיתה (לא בהמה/גוי/נפל) + כוונה לשני תנאים אלו.
    א. המשנה
    [הנחת היסוד של המשנה – התכוון להרוג את ראובן והרג את שמעון – חייב (ור"ש פוטר, יידון בסעיף הבא).]
    ובדומה – התכוון למעשה הורג אחד ועשה אחר – חייב (התכוון להרוג במתניים ועשה ללב, התכוון להרוג את  הגדול ועשה לקטן).
    אבל אם חסר אחד התנאים, אז פטור –
    1. לא התכוון כלפי יהודי – (התכוון להרוג בהמה, גוי, נפל – והרג ישראל).
    2. לא התכוון למעשה שהורג (התכוון למותניים ויצא בלב, התכוון לגדול ועשה לקטן).
    3. התכוון למעשה הורג, אך יצא מעשה שאינו הורג (התכוון ללב ועשה למותניים, התכוון לקטן ועשה לגדול) ובכ"ז מת – פטור.
    [סיבת הפטור ב1-2: רש"י – התראת ספק, רמ"ה – כי לא התכוון].

    ב. התכוון להרוג את ראובן והרג את שמעון

    1. ת"ק (לאורך כל המשנה) – חייב, ר"ש – פטור.
    הרחבת המחלוקת: גם אם התכוון "לאחד מהם"/טעה בזהות – לת"ק ודאי חייב, לר"ש – פטור, עד שברור שהרג את מי שהתכוון להרוג באופן ספציפי.
    2. המקור של ר"ש – "וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו…".
    ורבנן לומדים משם – אפילו אם זרק אבן לקבוצת אנשים, שאחד מתוך תשע הוא כותי – פטור.
    (רש"י לפי שטמ"ק – התכוון ליהודי מסוים, ופגע בו, אך פטור כי לא יכול לכוון שיפגע דווקא בו. רמ"ה – שלא יודעים מי היה ההרוג).
    3. "וכי ינצו אנשים"
    למה הורגים אותו? לרבנן – מובן, לר"ש – לא הורגים אלא נותן כסף. וכן רבי (ונתן – ונתן).
    4. תנא דבי חזקיה – פטור אפילו מממון (מקיש מכה אדם – מכה בהמה).

    השיעור סנהדרין עט – גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    11 min
  • סנהדרין עח – גמרא הדף היומי

    לתרומת זכר למחצית השקל לאתר סיני ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/sanhedrin_78.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת התרשים של הדף

    סיכום הגמרא, דף יומי סנהדרין עח

    (עח. שורה 2 – עח: במשנה)

    א. כמה אנשים שהרגו יחד –
    1. הרגו בבת אחת – פטורים – "איש כי יכה".
    2. הרגו בזה אחר זה, הראשונים ודאי פטורים (תוס' – לא ברור שהיה מת מהם),
    האחרון: רבנן – פטור (כי ממילא כנראה היה מת, וצריך "כל נפש"), ר"י ב"ב – חייב (קירב מיתתו, אפילו שממילא היה מת, כי עדיין נחשב שיש בו נפש ("כל נפש" – נפש כלשהו)).
    אם בלעדיו לא היה מת – גם רבנן מחייבים.
    ורבא מבאר:
    הורג טריפה – פטור לכו"ע. הורג גוסס בידי שמיים – חייב.
    המחלוקת – בהורג גוסס בידי אדם – רבנן פוטרים (כטריפה – שנעשה מעשה) ור"י ב"ב מחייב (לא כטריפה, כי בטריפה יש חיתוך סימנים – משהו פיזי וברור בגוף שיגרום בוודאות למותו (כאן גם אין ודאות שימות)).

    ב. ענייני טריפה

    1. ניתן להוציא להורג אדם טריפה. אבל – כאמור – הורג טריפה – פטור, וממילא – עדים זוממים נגד טריפה  – פטורים (רצו להרוג טריפה), וממילא – רבא – אי אפשר להעיד נגד טריפה, כי זאת עדות שאי אפשר להזימה.
    לכן – אם טריפה הרג או רבע זכר בפני עדים – פטור. אם בפני בי"ד – חייב מדין "ובערת הרע מקרבך" (הורגים אותו ללא "עדות").
    2. [למה רבא הוסיף הרבעה, למקרה ההפוך – הרובע את הנרבע חייב, ולא אומרים שזה כרובע גופה, כי סוף סוף נהנה].
    3. האם אדם טריפה יכול להיות עד – לרבא כן (ואם הוא מזים, יהרגוהו), רב אשי – לא (כי אי אפשר להזים את המזימים שלו). (ולרבא אין דרישה כזאת).
    4. שור שהרג –
    אם בעליו טריפה – לא הורגים את השור כשם שאי אשפר להרוג את בעליו ("וגם בעליו יומת").
    אם השור טריפה – רבא – נהרג, רב אשי – לא נהרג ("וגם בעליו יומת" – אם הבעלים היו כמו השור (טריפה) – היה פטור).

    ג. משסה נחש

    1. אם רק שיסה – פטור (לא הוא הרג באופן ישיר).
    2. אם לקח את שיניו ותחב באדם אחר: ר"י מחייב (כי הארס יוצא ממילא), וחכמים פוטרים (כי הנחש מחליט אם להוציא את הארס, אז האדם רק הרג בגרמא).

    ד. השפעת האומדנא של הדיינים

    1. אם אמדוהו למיתה, ולא מת – לא הורגים אותו, ומשלם שבת וריפוי. (ולא ימות)
    2. אמדוהו לחיים, ואז הוחמר מצבו ומת – פטור (ר' נחמיה – יצא כבר זכאי בבי"ד, רבנן – "אם יקום…").
    3. אמדוהו למיתה, השתפר (לא לגמרי), שוב החמיר ומת; מחלוקת: ר' נחמיה פוטר ("ונקה המכה") ורבנן מחייבים.
    4. כשאמדוהו למיתה – כולאים אותו עד שיתברר מצב הפצוע (רנבן – "ונקה המכה", ור' נחמיה לומד זאת מהמקלל).

    השיעור סנהדרין עח – גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    16 min
  • סנהדרין עז – גמרא הדף היומי

    לעילוי נשמות הוריו של אחד הלומדים,

    נחמן זאב בן מאיר ז"ל שנפטר בט"ו אדר א,
    ואסתר מלכה בת יצחק הכהן ז"ל שנפטר בג' אדר ב, וזכו לגדל בנים לתורה ומצוות.
    להבדיל,
    השיעור מוקדש לזכות ישראל לוגר הי"ו, מלומדי הדף היומי מאתר סיני לרגל יום הולדתו ה 75

    להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/sanhedrin_77.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת התרשים של הדף

    סיכום הגמרא, דף יומי סנהדרין עז

    (עו: במשנה – עח שורה שנייה)

    א. הנהרגים בסיף – 1. אנשי עיר הנידחת. 2. רוצח.
    ההורג בכוונה + במעשה הריגה וודאי + באופן ישיר – נהרג בסיף.

    ב. הרג על ידי אבן או ברזל – חייב.
    באבן ועץ – בודקים אם יש בו כדי להמית (לכן נאמר "יד"), בברזל לא – כי ממית בכל שהוא, אך דווקא כשפגע בו בחלק החד.

    ג. ישירות ההריגה:
    1. משנה – כבש במים/אש – חייב (נלמד מ"או באיבה").
    רבא – רק אם גורם המוות כבר היה קיים בעוצמה שבה יכול להרוג.
    1. כפתו לפני יתושים שכאן – חייב, לפני אריה (עוד לא שם) – פטור (יד רמה), (רב אשי פוטר גם בדבורים, כי מסתכל על כל יתוש בפנ"ע).
    2. כפתו בשמש/בקור – חייב, כפתו לפני שהשמש כאן – פטור.
    3. מצב בו גורם המוות כאן, אך לא בעוצמה קטלנית: כפתו ומת ברעב – רבא – פטור. כפה עליו גיגית או עשה חור בגג ונכנס קור – מחלוקת רבא (פוטר) ור' זירא (מחייב, ורק פוטר אם נועלו בחדר אטום, שם בהתחלה אין מחסור בחמצן כלל, וחייב רק אם הדליק נר].
    [כובש בנזיקין – רבינא – חייב (קל וחומר מרוצח), רב אחא ב"ר – פטור (מיעוט מ"או באיבה… רוצח הוא")].

    2. צריך שמעשה ההריגה יוכל להרוג לפי הנתונים ברגע המעשה. ולכן אם זרקו לבור והיה סולם או ירה חץ והיה לו מגן או תרופות (אפילו בשוק) – פטור, גם אם הוא זה שלקח לו את הסולם/בור וכו'.

    3. כוחו

    A – גם הקפצה מהקיר נחשבת כוחו [ובברייתות שמשמע שלא, זה כשנחת ואז זז ע"י כוח המשיכה].
    B – התראה על אדם זורק שרוצה להרוג במזיד ע"י הקפצה מהקיר – לא נחשבת התראת ספק.
    C – בהורג בשוגג תוך כדי משחק הקפצה מהקיר, הוא התכוון שיחזור חזרה יותר מד' אמות, ואם פגע בפחות – פטור.
    D – משחרר סכר – המים נחשבים כוחו – וחייב, אך רק ב"כוח ראשון".
    E – זורק ישר כלפי מעלה ונחת והרג – פטור. נחת קצת הצידה – חייב.

    השיעור סנהדרין עז – גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    18 min
  • סנהדרין עו – גמרא הדף היומי

    לעילוי נשמות הוריו של אחד הלומדים,

    נחמן זאב בן מאיר ז"ל שנפטר בט"ו אדר א,
    ואסתר מלכה בת יצחק הכהן ז"ל שנפטר בג' אדר ב, וזכו לגדל בנים לתורה ומצוות.
    להבדיל,
    השיעור מוקדש לזכות ישראל לוגר הי"ו, מלומדי הדף היומי מאתר סיני לרגל יום הולדתו ה 75

    להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/sanhedrin_76.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת התרשים של הדף

    סיכום הדף היומי, גמרא סנהדרין עו

    (עה: באמצע – עו: במשנה)

    א. היקש בין קרובות אשתו לקרובותיו
    בדף הקודם למדנו גזירה שווה בין בת ונכדות אשתו לבתו ונכדותיו שלו – שגם הן בשריפה.
    שואלים – בוא נדמה אותם גם לעוד שני עניינים:
    1. כמו שסבתא של אשתו אסורה עליו (שריפה), גם סבתא שלו תהיה אסורה.
    2. כמו שכלתו שלו אסורה עליו (סקילה), גם כלתה של אשתו תהיה אסורה.
    דחיות:
    אביי – יש פסוקים שממעטים ("אמך היא" – ולא סבתך, "כלתך היא" – ולא כלת אשתך).
    רבא – הגזירה שווה לא טובה, כדלהלן –
    1. פירכא לגז"ש – לא ניתן ללמוד ממנו לאשתו או מאשתו אליו, כיוון שאחד מהם חמור יותר (כי אמו בסקילה ואם אשתו בשריפה, ויש מחלוקת איזה מהם חמור).
    2. דחייה מצד חומרת שריפה/סקילה, ובהנחה ששתיהן בשריפה (="ומינה"),
    לסבתו – אם שריפה חמורה, לא ייתכן שאמו בסקילה וסבתו בשריפה.
    לכלת אשתו – אם סקילה חמורה, לא ייתכן בת אשתו בשריפה וכלת אשתו בסקילה. [דחיית הדחייה – דווקא כן ייתכן – הראיה שבתו שלו עצמו בשריפה וכלתו בסקילה].
    3. (בלי קשר למי יותר חמור. תלוי ב"ומינה"/"ואוקי באתרא") הגזירה שווה צריכה להיות עם התאמה מלאה, וכאן אין התאמה:
    לגבי סבתו – אם נאמר שסבתו בשריפה (כמו סבתה של אשתו, "ומינה") – בניגוד לאשתו שאמה וסבתה בשריפה, אצלו אמו בסקילה וסבתו בסקילה.
    אם נאמר שסבתו בסקילה (כמו אמו, "אוקי באתרא") –  אצל אשתו בתה בשריפה וסבתה בשריפה, ואצלו – בתו בשריפה וסבתו בסקילה.
    לגבי כלת אשתו – אם נאמר שהיא בסקילה (כמו כלתו, "ומינה") – אצל אשתו אמה בשריפה וכלתה בסקילה, ואם נאמר שכלת אשתו בשריפה ("ואוקי באתרא" – כמו בת אשתו), אז אצלו אמו בסקילה וכלתו בפנויה ואצלה – שתיהן בשריפה.

    ב. מניין שבתו אסורה ובשריפה

    מניין שבשריפה?
    1. אביי – קל וחומר מנכדותיו (-"גילוי מילתא").
    2. רבא – גזירה שווה מנכדות אשתו (הנה הנה).
    3. תני אבוה דרבי אבין – דרשה על "ובת איש כהן" ("איש" מיותר). ומניין ששניהם בשריפה (ואילו בבת כהן – בועלה לא בשריפה)? אביי – כי כאן גם אביה מחללה, רבא – כי איזה עונש תתן לאביה?
    ואיפה כתוב את האיסור?
    לאביי ורבא – מאותו מקור (קל וחומר וגזירה שווה).
    אך לאבוה דר' אבין – הרי הפסוק של בת כהן הוא רק העונש, האיסור עצמו הוא כמו כל איסור אשת איש! עונה ר' אילעא – "אל תחלל את בתך להזנותה". אך קשה – זה מלמד לא למסור את בתו הפנויה לזנות. תשובה – "תחלל" משמע שני חילולים, למסור בתו לזנות (באופן קבוע) שלא לשם אישות וגם איסור לבוא על בתו.
    [ומה אביי ורבא לומדים מ"תחלל"? לא לגרום באופן עקיף לבתו לזנות כמו אם משהה בתו אצלו או אם משיא אותה לזקן.]

    השיעור סנהדרין עו – גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    17 min
  • סנהדרין עה – גמרא הדף היומי

    לעילוי נשמת מרדכי בן אברהם אבא ז"ל, שרה ריצה בת ציון בת אברהם יעקב ז"ל,

    מנחם בן שמואל אליעזר ז"ל ומלכה בת חיים ז"ל

    להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/sanhedrin_75.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת התרשים של הדף

    סיכום הדף היומי, גמרא תלמוד בבלי  סנהדרין עה

    (עה. בתחילת פרק הנשרפין – עה: באמצע)

    א. הנשרפים – 1. בת כהן שזינתה (לא הנושא שלנו). 2. אחת מ-9 הנשים שנפרט בסעיף הבא.
    ב. שלוש קבוצות של נשים: קבוצה א – בתו (לא כתובה בפסוק) ונכדותיו (דרך בנו ודרך בתו) (נזכור שבפסוק כתוב "הנה"). קבוצה ב – בת אשתו ונכדות אשתו (דרך בתה ובנה) (נזכור שבפסוק כתוב "זימה" ו"הנה"). קבוצה ג – אם אשתו (מפורש שבשריפה) וסבותיה של אשתו (דרך אביה ודרך אמה, בפשטות לא כתובות בפסוק) (נזכור שבפסוק כתוב "זימה").
    ג. בבא על חמותו, כתוב ששורפים "אתהן", למי הכוונה? ר' ישמעאל – חמותו, ר"ע – אביי – חמותו ואמה, רבא – חמותו – אך בתנאי שאשתו בחיים. יוצא: מניין ששורפים גם על אם חמותו – רי"ש לכו"ע ור"ע לפי רבא – דרשה שנראה בסעיף ה, ר"ע לפי אביי – "אתהן".
    ד. ביאור המשנה – הבא על אישה ובתה – שורפים מהתורה. למי הכוונה? לאביי לר"ע – חמותו ואמה. לרבא – צריך לשנות המשנה ל"הבא על האישה שנשא את בתה" (בקיצור – חמותו).  למה המשנה חוזרת שוב על הדין של חמותו והסבתות של האישה? לרבא – לשתי הסבתות, לאביי – לסבתא מצד האבא.
    ה. מקור הדין של שלושת הקבוצות
    בסיס – בחמותו – כתוב במפורש.
    שלב א – לומדים גזירה שווה מחמותו לכל קבוצה ב (זימה).
    שלב ב – לומדים גזירה שווה מקבוצה ב לקבוצה א (הנה).
    שלב ג – לומדים גזירה שווה מקבוצה ב לקבוצה ג (לסבתות שלא למדנו בסעיף ג-ד), שכמו שבקבוצה ב יורדים עד דור 3 (נכדות) כך בקבוצה ג עולים עד דור שלישי (הסבתות).

    השיעור סנהדרין עה – גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    14 min
  • סנהדרין עד – גמרא הדף היומי

    לעילוי נשמת מרדכי בן אברהם אבא ז"ל, שרה ריצה בת ציון בת אברהם יעקב ז"ל,

    מנחם בן שמואל אליעזר ז"ל ומלכה בת חיים ז"ל

    להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/sanhedrin_74.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת התרשים של הדף

    סיכום הגמרא, דף היומי, סנהדרין עד
    (עג: 9 שורות מלמטה -עה. במשנה)
    חלק א – המשך דין רודף
    א. אמרנו שמצילים בנפשו גם רודף אחר איסורי עריות שהם בכרת (למשל אחותו). וקשה – אם כך כיצד משלם על אחותו קנס, הרי "קים ליה בדרבה מיניה"?
    1. הקנס ו"חיוב" המיתה לא באין כאחד (המיתה – ב"נשיקה", המיתה ב"העראה").
    2. כאן מדובר שאין חיוב מיתה כלל (כלומר במצב שלא מצילים אותה בנפשו), כי: 1. רב חסדא – כבר באו עליה (שלא כדרכה). 2. שלא מסרה עצמה למיתה . 3. שזה מרצון. 4. שניתן לעוצרו באחד מאבריו בלי להורגו. [וכשיטת ר' יונתן בן שאול שבמקרה כזה מי שהורגו – חייב (ורבנן מתירים). הוא לומד זאת משניים שרבו ("ינצו"), שמשלמים על פגיעה בעובר אפילו ששניהם מוגדרים כרודפים, כנראה כי ניתן לעוצרם באחד מאבריהם (ולא כי ממון לזה ונפשות לזה, כי זה לא סברא לומר שאין קים ליה)].
    ב. המקור להרחבת דין רודף (ראינו בדף עג) מעבר לפגיעה באדם אחר – ר"ש – גם ע"ז (כי "פוגע" בקב"ה). ר"א בר"ש – ע"ז ושבת (שבת נלמד מע"ז בגז"ש).
    חלק ב – דין יהרג ואל יעבור
    א. באופן כללי יעבור ואל יהרג ("וחי בהם"), אא"כ זה בפרהסיא (חילול ה' (ברייתא)), או בזמן גזירות שמד (ר' יוחנן, ואז אפילו על מצווה קלה כמו צורת קשירת הנעליים).
    ב. חוץ מג' עבירות:
    1. ע"ז – ברייתא אחת – יעבור, ברייתא שנייה – יהרג ("בכל נפשך").
    2. שפיכות דמים – סברא (מאי חזית דדמך סומק טפי).
    3. גילוי עריות – מרוצח (רבי – היקש רצח ונערה מאורסה).
    ג. הגדרת פרהסיא – נלמד מ"תוך"-"תוך" מהמרגלים, שדווקא מול עשרה יהודים.
    ד. למה אסתר לא מסרה עצמה למיתה (פרהסיא)?
    אביי – אסתר "קרקע עולם",
    רבא – האיסור של חילול ה' בפרהסיא זה רק אם הגוי כופה בשביל לכפות, אך להנאת עצמו – אינו חילול ה'.
    ה. שאל ר' אמי – האם גוי צריך ליהרג ולא לעבור (כשזה חילול ה' בפרהסיא)?
    רבא – לא (אחרת יהיו 8 מצוות),

    אביי – כן (זה לא מצווה עצמאית, אלא שייך ל-7 המצוות שלו).

    ראיה שיעבור ולא יהרג – מנעמן שמלווה את המלך לע"ז, דחייה – שם לא היו 10 ישראלים (ר"ן – גם לא היו 10 בני נח שמאמינים בה').
    ו. מעשה באדם שנתאווה לאישה, וכדי להירפא היה צריך לפחות להתייחד עמה, ואמרו שימות ולא יתייחד. דעה אחת – היתה אשת איש (ואז מובן, גם אביזרייהו נאסר, וראה בהערות). דעה שנייה – היתה פנויה – ובכל זאת אסרו: 1. רב פפא – פגם משפחה. 2. רב אחא בר"א – שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות (שיעשו זאת בכוונה).

    השיעור סנהדרין עד – גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    16 min
  • סנהדרין עג – גמרא הדף היומי

    לעילוי נשמת מרדכי בן אברהם אבא ז"ל, שרה ריצה בת ציון בת אברהם יעקב ז"ל,

    מנחם בן שמואל אליעזר ז"ל ומלכה בת חיים ז"ל

    להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/sanhedrin_73.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת התרשים של הדף

    סיכום הדף היומי, סנהדרין עג

    (עב: שליש תחתון – עג: 9 שורות מלמטה)

    דיני רודף
    א. רב הונא – ניתן להרוג גם רודף קטן, מכאן שרודף לא צריך התראה (כלומר שלא מדובר בעונש, אלא בהצלת הנרדף).
    ראיות לכאן ולכאן:
    1. קושיא – אישה המקשה לילד, לפני שיצא – הורגים את העובר, אחרי שיצא ראשו (רובו) – לא נוגעים בו. לכאורה כי רודף צריך התראה. דחייה – שם כלל אינו דין רודף (זה משמיים), אלא – לפני שנולד אינו נפש, אחרי שנולד – נפש.
    2. סיוע – ברייתא שבה המתרה צריך להתרות, אך הרודף לא צריך לקבל את ההתראה. מכאן שבעצם לא צריך כלל התראה. דחייה – ר' יוסי בר"י סובר שתמיד לא צריך קבלת התראה (כי מטרת ההתראה לוודא שאינו שוגג, ולכן גם חבר לא צריך התראה כלל).
    3. קושיא – ברייתא דומה לקודמת, אך כאן הרודף כן צריך לקבל התראה. דחייה – 1. שם לא מדובר בהתראה כדי להורגו, אלא כדי לדונו למיתה בבית דין. 2. אכן ברייתא זו לא כרב הונא, ורב הונא כברייתא שראינו אתמול, שבא במחתרת לא צריך התראה, ואכן זה מחלוקת תנאים.

    ב. הרחבת הגדרת רודף

    שיטת רבנן – מדובר בכל אדם שרודף אחרי אדם אחר כדי לעשות בו עבירה שיש עליה מיתת בי"ד או כרת, ושפוגעת באדם האחר.
    כלומר: רודף אחר חבירו להורגו, ונערה המאורסה, וכל העריות שהם במיתה (כרת/בי"ד), אבל איסורי לאו (כמו אלמנה לכה"ג – לא (הפגיעה לא חמורה), וכן אם הפגיעה בנרדף לא גדולה – כמו שכבר נבעלה בעבירה(גם אם באונס)).
    ר"י (בברייתא ) – מצמצם: אם הנערה אומרת להניח לו – לא הורגים אותו. [ומסביר רבא (אמצע ע"ב) – הריגת הרודף זה כי הנערה תילחם עד מוות, אז זה כמו רודף להרוג, אך כאן שלא תילחם – לא הורגים אותו].
    רשב"י – מרחיב: גם עובד ע"ז. ר"א בן הרשב"י – מרחיב יותר: גם עובד ע"ז וגם מחלל שבת.

    המקור לדין הריגת רודף:

    ברודף להרוג
    1. (בסוף עב:, בדרך אגב – "שופך דם האדם, באדם דמו יישפך").
    2. ברייתא – "לא תעמוד על דם רעך". קושיא – זה מלמד על חובת הצלה מטביעה וכד' (ולא מספיק ללמוד מ "והשבותו לו", כי לזה לא צריך להוציא ממון).
    3. מהצלת נערה המאורסה (קל וחומר / היקש – שמשווה נערה מאורסה לרצח, אז לומדים גם בכיוון ההפוך – רצח מנערה מאורסה).
    בנערה מאורסה
    4. "ואין מושיע לה" – משמע שאם יש מושיע – צריך להצילה.
    שאר סוגי הרודפים
    5. שער עריות שהם במיתה – דרשה מהפסוק בנערה מאורסה (ויש צריכותא ללמד שגם איסורי מיתת בי"ד, ושלא לאוים. ומה ממעטים מ"נער" ו"נערה" – למעט רודף בהמה לרבעה, ולמעט ע"ז/שבת/כלום).
    ע"ז ושבת
    6. רשב"י – ע"ז מקל וחומר, שאם הורגים מי שרוצה לפגוע בבשר ודם, קל וחומר למי שרוצה לפגוע בקב"ה.
    7. ר"א בר"ש – לומד שבת מע"ז בגז"ש (חילול).

    השיעור סנהדרין עג – גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    17 min
  • סנהדרין עב – גמרא הדף היומי

    לעילוי נשמת אברהם בן דב ז"ל לבית משפ' מאירסדורף נפט' כט' בשבט תשפ"ד'

    ולעילוי נשמת ציפורה בת רבקה ז"ל נפט' כה' תשרי תשסט'
    השיעור מוקדש לעילוי נשמת שמואל יהודה בן עזרא ז"ל שהיה ממתמידי הדף היומי
    ולהבדיל, לרפואתו של אליהו בן לאה, וחיים בן יהודית

    להקדשת שיעור ותמיכה בשיעורים ליחצו כאן

    https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/sanhedrin_72.mp3

    Download

    לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

    לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
    להדפסת התרשים של הדף

    סיכום הדף היומי, סנהדרין עב

    (עב. במשנה – עב: שליש תחתון)

    א. בא במחתרת – סברא – הגנב יודע שבעה"ב יתנגד, ולכן מתכוון לגנוב גם אם יצטרך להורגו.
    ב. "קים ליה בדרבה מיניה" – כל נזק ממוני שעשה הגנב תוך כדי הגניבה – הוא פטור (כיוון שבאותו זמן היה מוגדר שחייב מיתה). האם פטור גם על כלי שגנב? רבא – פטור רק אם שבר את הכלי (ואפילו ששברו אחרי שכבר לא היה חייב מיתה). רב – פטור אפילו שהכלי עדיין קיים.
    ג. גדרי בא במחתרת:
    1. "זרחה השמש עליו" – שברור לו שהגנב: ברייתא א – בא להרוג (-ואז מותר להורגו, אך בסתם אסור), ברייתא ב – לא בא להרוג (ואז אסור להורגו, אך בסתם מותר). יישוב הברייתות: בסתם מותר (כברייתא ב), ורק אסור כשהגנב אוהב את הנגנב כמו אבא.
    2. שבת (נלמד מ"דמים") – 1. שגם בשבת מותר להרוג (שלא כבית דין). 2. שכשאסור להורגו – אז צריך גם להצילו, ואפילו בשבת. [אבל אם הגנב בא להרוג, ונפל עליו גל של אבנים – לא מורידים את הגל בשבת (רש"י – זה חילול שבת (הוא כבר נחשב מת), מאירי – רק אם יש חשש שימשיך לנסות להרוג).
    3. גם אחרים יכולים להורגו (-"והוכה"), כיוון שהוא רודף, ובכל דרך שבה ניתן להורגו (-"ומת") (ולא לומדים את זה מהרוגי בית דין ומגואל הדם – כי הם שני כתובים הבאין כאחד).
    4. כשלא בא במחתרת אלא נכנס מהגג/חצר – גם שייך הדין (-"ימצא הגנב"). האם צריך התראה בגגו וחצרו? ברייתא א – לא, ברייתא ב – כן (ויש מחלוקת בין רש"י למאירי – האם צריך שהגנב גם יקבל עליו את ההתראה).

    השיעור סנהדרין עב – גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

    14 min

About הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

From the publisher's feed

הדף היומי - באתר זה תוכלו לשמוע וצפות בשיעורי דף יומי קצרים וברורים במיוחד, בכ13 דקות לדף גמרא.