"אנחנו משתמשים במילה 'הפרה' באומרנו 'חמאס הפרה את ההסכם', אך מבחינת חמאס זו לא הפרה. זה חלק מהג'האד נגד ישראל. אין לנו הסכם שלום עם חמאס. יש לנו הֻדנה ואי־לוחמה זמנית שהיא חלק אינטגרלי מהג'האד".

"לחשוב אסלאמית" – ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות – בסדרת פודקאסטים חדשה מבית "מערכות". בפרק זה נדבר על כיבוד הסכמים באסלאם בעקבות ההסכם שנחתם עם חמאס, הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים

"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".

אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.

העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי ערן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.

"חלק מההסבר להפתעת 7 באוקטובר קשור גם לכך שכל נושא ההתראה ירד בצורה משמעותית, בעיקר ככל שמדובר על התראה למלחמה כי חשבו שדבר כזה לא יקרה יותר, זו הייתה התפיסה באותו זמן". ב־7 באוקטובר 2023 מדינת ישראל חוותה את אחד הכישלונות הקשים בתולדותיה – מתקפת חמאס שהפתיעה את מערכת הביטחון והמודיעין. איך ייתכן שמדינה עם יכולות המודיעין מהתקדמות בעולם לא הצליחה להתריע בזמן? העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין" ויושק בכנס השנתי השני ללימודי מודיעין באוניברסיטה העברית ב־29 באוקטובר. בפרק הרביעי אירחנו את תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים. בפרק זה הוא מסביר כי לא הייתה סיבה אחת לכישלון 7 באוקטובר, אלא הצטברות של כשלים תפיסתיים, ארגוניים ותרבותיים שיצרה "הסערה המושלמת".

"בחרבות ברזל, הייתה לחימה בתוך בתי חולים, יחד עם חולים שלא ידענו מה מקור התחלואה שלהם ואם יש מחלות מדבקות או לא"

בפרק זה נדון בשאלה כיצד מנצחים מלחמה בלי מגפה, נדבר גם על הפתעה בסיסית־אבסורדית וננסה להבין איך מתכתב המושג הזה עם 7 באוקטובר.

מתארחים בפרק:

רס"ן ד"ר חלי אללוף שילה, ראש תחום בריאות הצבא בחיל הרפואה

סא"ל (מיל') ד"ר רועי נאון, שכתב לאחרונה מאמר ב"מערכות" בנושא ההפתעה

"הלחימה במרחב האנושי הפכה למשימה כבדת משקל, ובעקבותיה הנגישות של התקשורת והגורמים הבין לאומיים לתחום הלחימה, הכריחה את המפקדים להקדיש לכך זמן ומשאבים בצורה מעמיקה ואינטנסיבית יותר"

בפרק זה נדבר על אתגר המרחב האנושי ועל חשיבותה של הכרת האוכלוסייה האזרחית בזירות הקרב המודרניות. נעסוק ביחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ולסיום נחתום במחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צה"ל באקדמיה

המתארחים בפרק:

סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני

ד”ר אושרי בר גיל

ד"ר עינת בן דב

"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי".

בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה; נבחן איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו; ונעסוק בכוחות הלוגיסטיקה – הבטן הרכה של כל צבא מודרני – ונבין איך טכנולוגיה זולה יחסית של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות

המתארחים בפרק:

תא"ל סמואל בומנדיל – קצין החינוך והנוער הראשי.

ד"ר לורן דגן עמוס – חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו במרכז בס"א, אוניברסיטת בר־אילן.

רס"ן א' – רמ"ד תרגילים ולוגיסטיקה באיתמר.

"נמצא שבמשחקי מלחמה בין מחשבים יש נטייה להסלים, כמעט תמיד, והבינה המלאכותית תגיע אפילו עד מלחמה גרעינית כוללת. לעומת זאת נמצא שאנשי מקצוע נמנעים מלהגיע לסף הגרעיני במשחקי מלחמה. ההטיה נובעת מחוסר בכמות הנתונים ומאיכותם"

בפרק זה נדבר על זרם השינוי של "האחים המוסלמים" שמתבסס בטורקיה, ולמה הוא חייב להטריד אותנו. נעסוק במשחקי הבינה המלאכותית בתרחישים השונים למקרי קיצון, ולסיום נחתום בספר "משהו ממני נשאר שם" שיצא לאחרונה בהוצאת "מערכות", ועוסק בחוויה של מפקד שאיבד חיילים ועל ההתאוששות מטראומה

מתארחים בפרק:

⁠ד"ר מיכאל ברק - חוקר בכיר וראש דסק ג'האד גלובלי במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור, ICT, מרצה למזרח התיכון, אסלאם פוליטי וארגוני ג'האד וטרור באוניברסיטת רייכמן וחוקר מצרים במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה.⁠

⁠ד"ר זואי לוורניק - מומחית לביטחון ולמדיניות גרעין וטכנולוגיות חדישות וחוקרת במרכז עלמא.⁠

⁠סא''ל (מיל') ד"ר דותן דרוק - מחבר הספר "משהו ממני נשאר שם"

בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, נדבר על המוצב הישראלי ועל תחרות שיוצאת לדרך בימים אלה לתכנונו מחדש. נשמע על יחידת המסתערבים "שמשון", שמעלליה מוכיחים שהמציאות אכן עולה על כל דמיון, ולסיום נעסוק בגיליון החדש של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי".

מתארחים בפרק: אלוף (מיל') גיורא איילנד, יושב ראש ועדת השיפוט של התחרות למוצב הישראלי החדש; עוזי ברזילי, ממחברי הספר החדש שיצא לאחרונה לאור ב"מערכות"; ופרופ' אלישבע רוסמן, עורכת כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי".

היום ב"קול המערכות": מלחמות ממושכות, האם צה"ל התכונן אליהן כראוי? כיצד עליו להתמודד עם סוגיית חוק הגיוס? ולסיום, הצצה לספר חדש שעוסק במודיעין ב־7 באוקטובר.

המתארחים בפרק:

שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, ד"ר עידית שפרן גיטלמן - חוקרת את יחסי הצבא והחברה בישראל, ודודי סימן־טוב - סגן ראש המכון של המתודולוגיה של המודיעין ומיוזמי הספר "המודיעין ו־7 באוקטובר"

"איש לא שיער שחיל האוויר יכול לפעול מעל שמי איראן כמו שהוא פועל מעל שמי לבנון ועזה. מאות גיחות,שליטה אווירית מוחלטת, חיסול של בכירים והשמדת רוב הגרעין – וכל זה בלי שאיראן יכולה למנוע תקיפה. זהו היישום הטוב ביותר של עידן האש מבחינת הטווח וההשפעה האסטרטגית".

בפרק חדש של "קול המערכות": סא"ל (מיל') ד"ר דן שיאון על מבצע "עם כלביא" בראי ספרו עידן האש שיצא לאור ב"מערכות", וד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת איראן במרכזעזרי באוניברסיטת חיפה, שמספרת כיצד הגיבו באיראן למתקפת צה"ל.

00:28 עידן האש

11:23 כיצד הגיבו בטהראן למבצע "עם כלביא"