בפרק זה אני ממשיך לדבר על נקודות הדמיון והשוני שבין תורותיהם של מרקס ודרווין, נעזר לא מעט בפרידריך אנגלס, מספר בקיצור נמרץ על ה'נארודניקים' וגם מזכיר דמות מעברו של הפודקסט על מרקס: הארכיאולוג ויר גורדון צ'יילד שטבע את הביטוי המהפכה הניאוליתית

בפרקים ה 45 וה 46 של הפודקסט על מרקס נבחן את הקשרים שבין מרקס ודרווין, ובין התיאוריות הגדולות שלהם שנוצרו כמעט באותו זמן

שלום וברוכים הבאים לעונה השלישית של הפודקסט על מרקס

הפרק ה 43 הוא הפרק האחרון בעונה השניה של הפודקסט על מרקס. בפרק זה אנחנו חוזרים אל המניפסט הקומוניסטי ומבררים את הביקורת של מרקס ואנגלס על סוציאליסטים שקדמו להם, שמרקס ואנגלס הדביקו להם את הכינוי אוטופיסטים. אגב כך אנחנו מבינים את האוטופיה כמנוגדת למדע מצד אחד וכמנוגדת לפוליטיקה מצד אחר. זהו הפרק האחרון בעונה. נחזור לעונה השלישית לאחר הפסקה קצרה

בפרק זה אנחנו מעיינים במכתב הביקורת שכתב מרקס על טיוטת מצע גותהא, ומעשירים את הבנתנו בשאלת היחס שבין הסוציאליזם המבוסס על "צדק" ועל "חליפין הוגנים" והסוציאליזם הגורס "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" ושואף לבטל לחלוטין את החליפין. נגלה שלקראת סוף ימיו, כשכתב את ביקורת תכנית גותהא, עמדתו של מרקס ביחס לשני סוגי הסוציאליזם הללו היתה, כצפוי, מורכבת

בפרק זה אנחנו קוראים במחברות ה'גרונדריסה' ובוחנים ביקורת עקרונית של מרקס על תורת הערך של העבודה. מרקס מראה שהתוקף של תורת הערך של העבודה נחלש ככל שאופן הייצור הופך חברתי, מדעי וטכנולוגי יותר. נברר גם מה הן ההשלכות התיאורטיות והמעשיות (או המהפכניות) של אבחנה זו

בפרק הארבעים של הפודקסט על מרקס אנחנו חוזרים לדון ב"תורת הערך של העבודה" ומציגים ביקורת מרקסית על תורה זו ועל הנסיון לבסס עליה סוציאליזם של "שטרות  עבודה". בדרך אנחנו נפגשים לשיחה קצרה עם חייזר וגם מקימים מוסד פיננסי רב עלילות אשר שמו נֶלֶקְס 

בפרק זה אנחנו חוזרים לדבר באופן ישיר על המהפכה. אני מנסה לעשות סדר בתפיסת המהפכה של מרקס, ומעלה אגב כך זכרונות מימים (קצת) טובים יותר

בפרק זה אנחנו ממשיכים לברר את תורת המדינה של מרקס, ואת תורת המהפכה שלו, דרך סיפורה של הקומונה הפריזאית (1871) והחיבור שכתב מרקס על אירועי הקומונה: "מלחמת האזרחים בצרפת". חיבור זה הוא המקום היחיד בכל כתבי מרקס שאפשר לצייר בעזרתו תמונה מפורטת יחסית על אודות האופן שבו תיאר לעצמו מרקס את מהפכת השחרור של הפרולטריון. כל הטקסט שאקרא לקוח מן החיבור "מלחמ האזרחים בצרפת" שכונס בעברית בכרך הראשון של מרקס, אנגלס, כתבים נבחרים

בפרק זה אנחנו חוזרים אל תורת המדינה של מרקס, ומבררים את הפולמוס שבין המרקסיסטים והאנארכיסטים. האם צדק מיכאל בקונין כשאמר שמרקס וחסידיו הם ידידי המדינה? התשובה מורכבת, או דיאלקטית