החכמה אינה מביאה להכרעה אמיתית, שכן האפשרויות האחרות עדיין קיימות. הכרעה מגיעה רק מתוך הדעת שמעבר לחכמה. תודעה אנושית המגיעה לרמת הדעת משנה את העולם, כיוון שהתפיסה של האדם הופכת לאחד עם העולם הממשי.

הסגולות מייצגות את האור המקיף, שפועל על האדם מבלי שהוא מבין כיצד. הפנמה עמוקה של המקיף עשויה להביא למצב של דעת ול-"חיים נצחיים".

במצב של מוחין דקטנות ר"ן מציע לצעוק – הצעקה הפיזית משפיעה על הנפש והופכת לבסוף לצעקת השכינה ולמוחין דגדלות.

ההתחדשות בתורה מביאה להתגלות, המעניקה כח וחיות ללומד, הנקראים בפי ר"ן מלאכים. בכוחם של המלאכים להעניש את הרשעים הפוגעים בדעת, ולהביא לתיקון הברית, תיקון הדעת.

התחדשות בתורה כרוכה בייסוריו של המחדש, ובאמצעות לימוד מתלמידיו ההופך אותו לכלי לדברי השי"ת. כך מתפתחת חמימות המעידה על חיוניותו של הלימוד. ההקלטה נקטעת לקראת סוף השיעור.

אכילה מתוקנת נעשית מתוך דיוק והקפדה על הקשבה לגוף ולנפש, וכך גם מעלה את צירופי האותיות המרכיבות את המאכלים ומתקנת אותם. כך נוצרים חיוניות ואיזון בגוף וברוח המביאים לתיקון תאוות הניאוף.

היצריות חסרת הכיוון מצויה במצב השינה, הוא התרגום עפ"י ר"ן. כאשר היצריות עולה מקליפת נוגה לעולם המתוקן של לשון הקודש נוצרת חיוניות קדושה. השפה בוראת את המרחב המתוקן שבו יכולים להתממש חיים.

באמצעות השפה נברא העולם, והיא ממשיכה לעצב את המציאות, את התרבות ואת הרוח. התרגום הוא אבן הבוחן, הוא עשוי להוריד את התוכן או להעלותו, אך בכל מקרה מופיע כתרדמה ביחס למקור.

בת הקול, ההדהוד החיצוני לקול הפנימי, מעמידה בפני האדם מראה המשקפת לו את הקול הפנימי ומביאה אותו בכך לתכלית. זאת באמצעות תוכחה – חיובית ושלילית – היוצרת תמונה מהופכת של 'מה יכול היה להיות'.

הדיבור, הנקרא מלכות, מכונן את עולמו של האדם, וכאשר נוצר מתוך אמונה יכול האדם להגיע את תכלית עוה"ב, היא השעשוע.