כתבי יומן החוץ של כאן רשת ב, מסכמים את השנה שעמדה בסימן הפלישה הרוסית לאוקראינה •וגם: ריאיונות בלעדיים עם נשיא לטביה ועם חבר פרלמנט רוסי מודח • סיכום השנה עם מדינות העולם הערבי שניסו לשכוח את "האביב" באמצעות המונדיאל, מחאת החיג'אב באיראן ועידן מאסק בטוויטר.
לפני שנה בדיוק חשבנו שגרוע יותר זה לא יכול להיות. בעיצומו של משבר בריאותי עולמי המין האנושי התחיל לצאת מהבידודים למציאות חדשה. חיים לצד הקורונה, לעתים חיים עם הקורונה ולפעמים מה לעשות, גם מוות. לפני יומיים פורסם שתוחלת החיים בארצות הברית למשל, ירדה בשנתיים האחרונות משבעים ושמונה לשבעים ושש. הקורונה המשיכה להרוג השנה, אבל הרבה פחות. העיניים בימים האחרונים נשואות לסין שהסירה את הכפפות מול הוירוס, הורידה את הפלסטר שכונה אפס הדבקה ועכשיו מדממת. גם בסין מקווים שאכן זן האומיקרון אלים פחות והחיסונים, הם ימשיכו להציל חיים. תשומת הלב הופנתה השנה ממוות מעשה ידי הוירוסים לזה שמחולל האדם ביודעין ובזדון.
כן לפני שנה בדיוק חשבנו שגרוע יותר זה לא יכול להיות, אלא שממש אז ישב בקרמלין נשיא ותיק ומנוסה עם חזון אחר על העולם ושאיפות לשנות את ההיסטוריה. בתום המלחמה הקרה טבע הפילוסוף פרנסיס פוקויאמה את המונח "קץ ההיסטוריה". הוא טען שנפילת הגוש הקומוניסטי לא הייתה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית הארוכה של סכסוכים בין השקפות, אידאולוגיות וצורות משטר, אלא סימנה את קצה של ההיסטוריה האידאולוגית. מעבר לתקופה שבה הדמוקרטיה הליברלית תהיה צורת השלטון היחידה מבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר. סכסוכים בין מדינות יהיו מוגבלים לשליטה על משאבים אבל לא יהיו בין אידאולוגיות מתחרות.
אלא שהשנה החליט נשיא רוסיה פוטין, שזה הזמן לשים סוף לקץ ההיסטוריה. לשים קץ לקץ ולהילחם בכל הכלים האפשריים על מעמדה של רוסיה במארג הכוחות העולמי. זה התחיל כבר באלפיים ושמונה עם הפלישה של רוסיה לגיאורגיה, המשיך באלפיים וארבע עשרה עם כיבוש חצי האי קרים אבל כל אלה היו רק מתאבנים לאירוע המרכזי. הפלישה האיומה לאוקראינה ומה שעדיין עלול להפוך מלחמת עולם של ממש בין מזרח למערב. לראשונה יש מי שמדברים באופן חופשי על ארסנל הנשק הגרעיני. שאלוהים יעזור לכולנו.
הצבא האמריקני מעריך שמאתיים אלף איש כבר נהרגו במלחמת העולם שהחלה באוקראינה, אבל הקרב הזה עוד רחוק מלהסתיים. רק היום שבו הרוסים והפגיזו יעדים אזרחיים באוקראינה. המטרה-לשבור את רוחם של האזרחים האוקראינים הקפואים. אם יש בכל זאת חדשות טובות מן השנה האחרונה הן אלה. הדמוקרטיה הליבראלית היא אולי מפונקת ומרוכזת בעצמה אבל היא בכל זאת מוכנה לשלם מחירים כבדים ואפילו לצמצם בצריכת החשמל כדי להתגונן. הסיוע לאוקראינה עצום, ההתגייסות למען פליטי המלחמה היתה ללא תנאים, המצב בחזית צריך לעודד את המערב. אמריקה מפנימה אט אט את מעמדה החדש ישן כמנהיגת העולם החופשי. נכון, תחת נשיא עייף וזקן. הסכנות עצומות ולא רק מכיוונו של פוטין. נשיא סין שי ז'ינפינג נבחר השנה לכהונה שלישית ודמוקרטיה למרות השוק החופשי היא בכלל לא אופציה. גם הציביליזציה המערבית מתמודדת עם אתגרים חוזרים ונשנים מבית, במיוחד מגורמי הקיצון באיטליה הונגריה ופולין למשל, שמאיימים לגרור אותה למסע במחוזות הטרול הרגרסיבי.
2022 הייתה שנת קץ קץ ההיסטוריה ושנה של פרידה משתי דמויות היסטוריות שליוו את הציביליזציה המערבית. המלכה אליזבת כמובן אבל חשוב לא פחות, מיכאיל גורבצ'וב. שליט ברית המועצות שניסה להקיץ את ההיסטוריה וצפה בזעזוע בשינויים שעברו על רוסיה בשנים האחרונות. ספק אם לכזה פינאלה שניהם הם ייחלו.
See omnystudio.com/listener for privacy information.