מה האסטרטגיה של מדינת ישראל? רבים בציבור מעריכים שהיא כלל אינה קיימת. ד"ר יגיל הנקין, חוקר והיסטוריון צבאי, סבור אחרת. במאמרו "מה יבטיח את קיומנו" מגיליון מס' 2 של 'השילוח' הוא מחלץ, תוך סקירה מקיפה, שתי אסטרטגיות שנקטה ישראל לאורך השנים: הראשונה – הסתמכות על כוחה שלה ושיתוף פעולה עם מעצמה ידידותית; השנייה – חתירה להסכמי שלום ומיקור חוץ בטחוני.

התיישבנו עם הנקין כדי לשוחח על תפיסות הביטחון של ישראל בעבר, על צומת הדרכים בה אנו ניצבים כיום ועל האפשרויות השונות לעתיד.

לקריאת המאמר: https://bit.ly/3Xhmq48

"אנחנו רוצים לנצח – אבל רק במובן של הרתעה, של שקט, של דו קיום; אנחנו לא רוצים לנצח במובן של הכרעה. אנחנו לא רוצים להכריע, כי הפרדיגמה של הכרעה מרתיעה אותנו מוסרית, ומערערת אותנו מבפנים. אנחנו לא רוצים להיות אלה שבאו, כבשו והעיפו את ה'ילידים' לכל הרוחות".

מתוך המאמר "מתאבדים על הנורמליות", מתוך השילוח 36: https://hashiloach.org.il/killing-ourselves-for-normality/

הטוב האפשרי #6 עם יואב שורק, העורך המייסד של השילוח.

"התסריט מכיל מינון נמוך מדי של הממד האנטי-מלחמתי", כך כתב לפני כמה שנים אחד הלקטורים (בעלי התפקידים בקרנות הישראליות לקולנוע המחליטים לאילו סרטים להעניק מימון) על "קרב אוויר", סרטו החדש של רועי הורנשטיין. "קרב אוויר" באמת אינו סרט אנטי-מלחמתי או אנטי-צבאי, אבל נחשו מה – זה לא באג, זה פיצ'ר. אז דיברנו עם רועי על מה גרם לו לרצות להוציא סרט שבו הקהל הישראלי יכול למחוא כפיים למראה מטוס של חיל האוויר משמיד מטוס אויב, ומה היו הקשיים שגרמו לכך ש-15 שנה עברו עד שהצליח להביא את הסרט לאקרנים. דיברנו גם על תעשיית הקולנוע הישראלית ועל סוג היצירה שהיא מתמרצת.

לקריאת מאמרו של זיו מאור, "כסף, מצלמים: מדוע אין קולנוע ישראלי ימני", שפורסם בגיליון 6 של השילוח: https://bit.ly/3WQHwWU

פרופסור אייל זיסר מאונ' תל אביב מגיע כדי לדבר איתנו על מאמרו מגיליון 36, העוסק בסיפורה הטרגי של לבנון, הישות הספק-מדינתית שמצפון אלינו. כיצד הפכה ממדינה בעלת רוב נוצרי, למדינה הנשלטת על ידי ארגון טרור שיעי? האם יש אמת בתדמית הרומנטית שטיפחו הישראלים כלפי לבנון, "שוויץ של המזרח התיכון"? וכמובן, נדבר גם על המצב הבלתי נסבל בגבול הצפון, ועל האפשרויות שצופן העתיד ללבנונים, ולנו.

לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/in-front-of-lebanon/

עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

על רקע המשפט בהאג (וצווי המעצר נגד בכירים ישראלים שעלול להוציא בקרוב בית הדין הבינלאומי), יובל וליאת התיישבו לדבר עם עו"ד דוד פטר על משפט בינלאומי – האם מדובר במערכת לעשיית צדק, או בהמשך מאבק הכוחות הבינלאומי באמצעים אחרים? מדוע טעתה ישראל כששלחה את אהרון ברק למשפט בהאג, וכיצד היה עדיף לנהוג? ולאן פנינו מועדות כשהקהילה הבינלאומית מתעקשת לעצור את ישראל מלהגן על עצמה כמיטב יכולתה?

לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/this-is-not-the-place-for-innocence/

עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

הפעם יובל וליאת מארחים את יובל בלומברג, מחבר הספר "מלכודת אוסלו", שקטעים ממנו הופיעו במאמר "איוולת אוסלו" שפורסם בגיליון 35 של השילוח.

דיברנו על ההסכמים עצמם, איך הם נראו ואיך הם התבשלו, מה רצו הפלסטינים ומה רצינו אנחנו. דיברנו על הכמיהה היהודית-ישראלית-משיחית לשלום, על הקשר בין הסכמי אוסלו ל-7 באוקטובר, ועל הנזקים של רצח רבין, שלא נרפאנו מהם עד היום.

לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/oslos-march-of-folly/

לרכישת מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

חלקי הפרק:

00:00 – פתיח

03:10 – מה מביא הייטקיסט לכתוב ספר על הסכמי אוסלו?

06:42 – תהליך ההבשלה התרבותי והפוליטי של הסכמי אוסלו

19:10 – איך ומתי רבין הצטרף לתהליך

20:50 – מה כללו הסכמי אוסלו

24:01 – האם הסכמי אוסלו הביאו אותנו אל ה-7 באוקטובר?

28:12 – איך מסבירים את הפער בין התקווות של תומכי ההסכמים לבין מה שהתרחש במציאות?

34:00 – על הכמיהה המשיחית לשלום

37:51 – על נרטיב אויבי השלום

41:40 – השסע הבלתי מתאחה של רצח רבין

43:50 – מה גרם לכישלון ההסכמים?

48:52 – האם הרשות סייעה לישראל בסיכול הטרור?

55:45 – הסכמי אוסלו היו סוס טרויאני?

1:00:28 – להסכמי אוסלו היו הישגים חיוביים?

1:04:57 – יש סיכוי לשחזר את ההסכמה על האתוס הציוני שנהרסה בעקבות ההסכמים והרצח?

הפעם אנחנו בשיחה עם עידן ארץ, עיתונאי דאטה בגלובס, בלוגר כלכלי ופעיל ברשתות למען קידום שוק חופשי וליברליזם בשדה הפוליטי. עידן כתב בגיליון 36 של השילוח על אחוז החסימה, על כל מה שהוא לא משיג (יציבות, משילות, מתינות בפוליטיקה) ועל מה שהוא כן משיג (בעיקר פגיעה בייצוגיות הבוחר ובמגוון הדעות).

לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/electoral-threshold/

לרכישת מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

שירו של משה מלין על אחוז החסימה:

יום יבוא והבוקר יביא בכנפיו

את אחד הנכדים בלי ילקוט על הגב

ואתם תבקשו ממחולל היסודות

שיכין שוקו חם (ומוקצף, רוב תודות),

ובינות עוגיה ופטפוט ולגימה

ישאל הילדון על אחוז חסימה.

הגבות יעלו. מהיכן צץ הלז?

והנכד ישיב: בשיעור ידע־אז.

ואתם תאנחו, הו, אחוז חסימה

הוא היה כלי עקר בנסיון לחימה

שביקש להנדס את גודלו של הגוש

ובמקום זה היה לו לפח וליקוש.

אך חשוב - תציינו - זה איננו עניין

של צדדי מושבים באולם הבניין

גם ימין וגם שמאל (גם מרכז קיצוני)

ייפגעו עד אחרון, זה נושא עקרוני.

כך בתור התחלה הוא לוקח קולות

של מפגין וכותב, של עושה נפשות

של עומדי־בקלפי ומחכי־לתורם

צוררם בקפידה – ומשליך אל הים.

(ותאמרו, אבל רגע, יהיה כך גם אם

נעמוד על אחד ממאה ועשרים!

אז אומר: כה פחות! או אף - קחו נשימה -

נשרשר עודפים בלי אחוז חסימה!)

ונוסף פה עוד חטא, בו אדם מתלבט

נאלץ לנחש מי עובר מי פּתּאט,

ובמקום להצביע על פי מצפונו

הוא פונה אלי סקר, בו קל להונות - -

- - את אדם, את סוקר, את אנשי הרשימות

ונוצרת רקורסיה (בכמה רמות)

ששומטת מכל המגדל מסדוֹ

אך אדם ופתקו המקורי - וול - כבר לא

מבחינת מפלגות הביניים – יום חג

רשימת הדרישות מגיעה עד הגג

כי בטל המכרז, כי צריך כל אחת

לעבור את הסף של שישים ואחת.

עם יותר מפלגות בנות פחות חברים -

מצטנעות הדרישות, וקטנים פערים.

(לא מפתיע, זה חוק, כלכלה, שוק חופשי,

כשאפשר גם בלי X לעבור ת׳שישים)

כדאי לגעת מעט גם בדמות ההילה

שעוטרה לאחוז: ״יציבות ממשלה״,

ולתהות (בהגיע עוד יום של בחירות)

מי עוד פתי מקשיב לאותן אמירות.

להציג - אלליי - תרשימים קצת קרים

של תקופות כהונה ושל שאר מספרים;

לראות בם איך גובה קווֹ של הגרף

עולה כשיורד האחוז הנכסף.

ואפשר להוסיף ולדבר על מגוון

של גישות שלשווא נחפשן – כי אינן.

כי ככל שגדלים מימדי הסיעה

מתכנסות התפיסות אל מעין ממוצע.

וכשיש ועולים הגיגים ״מזיקים״

די בשניים־שלושה בני־סיעה חזקים

להסיר השיקוץ – וריבוא של תומכים

יוותרו בלי נציג, ללא קול; רק בוכים.

ועל כן נישאר עם אותו שוק מוכר

של מצע שדובר ונשחק זה מכבר.

כן ילדי, כך היה עת אחוז־חסימה

הונהג —

אך מאז התקדמה האומה.

(והנכד יקשיב וישתה לו אט־אט

וישאל אזי, סבא, ומהו מנדט?)