הטוב האפשרי

כיצד משקמים אזור מוכה מלחמה עם אוכלוסייה עוינת? כיצד דואגים לכך שמשטר רצחני שקרס לא יחזור לשלטון פעם נוספת? איך ישראל צריכה ויכולה לפעול ברצועת עזה לאחר שיסתיימו שלביה הראשונים של המלחמה?

ישבנו לשיחה עם פרופ' נטע ברק קורן ופרופ' דני אורבך בעקבות המסמך שכתבו, "ממשטר רצחני לחברה מתונה: התמרה ושיקום של עזה אחרי חמאס". במסמך סקרו השניים את השיקום ההיסטורי של יפן וגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, ואת ניסיונות השיקום בעיראק ואפגניסטן בעשורים האחרונים ומהם חילצו תובנות רלוונטיות לישראל.

שוחחנו על חשיבות הכרעת החמאס וניהול הסיוע ההומניטארי, על חיוניותו של ציר פילדלפי, על תוכניות חינוך חדשות ועד כמה ישראל צריכה להיות מעורבת בכל אחד מהעניינים הללו.

המסמך: https://dayan.org/he/content/6302

המאמר שכתב לנו דני, על התקדמות צה"ל בעזה: https://hashiloach.org.il/idf-is-victorius/

קישור לרכישת מנוי: https://hashiloach.org.il/subscription/

אלון שלו הוא ד"ר למחשבת ישראל, פוסטדוקטורנט בחוג לפילוסופיה באונ' חיפה ועמית מחקר במכון שלום הרטמן. אה, וגם סגן עורך השילוח לשעבר. אלון קרא את "היום השמיני", ספרו של מיכה גודמן העוסק בבעיית הפילוג לאחר ה-7 באוקטובר, וכתב עליו ביקורת שמתחברת לכתבים קודמים שפרסם בהשילוח. הזמנו את אלון כדי לדבר על מאמריו ועל ענייני השעה, וכדי להבין מה עמדותיו על הפילוג בישראל, וכיצד התפיסה השמרנית עשוייה להיות תרופת-נגד לפילוג.

הביקורת של אלון על גודמן: https://hashiloach.org.il/on-what-we-are-fighting-here/

המאמר של שמרנות כדרך לטוב האפשרי: https://bit.ly/4csaCjw

לרכישת מנוי: https://hashiloach.org.il/subscription/

פתיח – (00:00)

מה טבעו של הקיטוב בישראל? – (02:52)

Imagine all the people? – (12:02)

מה הגורם העיקרי לקיטוב? – (16:07)

קרל מרקס כגורם מפלג – (18:50)

מעתק הזהויות ע"פ מיכה גודמן – (20:00)

מתי "הפגנות" הפכו ל"מחאות"? – (27:00)

איך מונעים מהיריב הפוליטי להפוך לאויב? – (28:30)

האם גם גורמים מפלגים מתוך העם הם "אחים"? – (45:20)

האם רוב החברה הישראלית מסכימה על רוב הערכים? – (50:29)

שמרנות: הדרך לטוב האפשרי – (1:00:58)

צפנת נורדמן היא עורכת דין, מנכ"לית פורום חירות וכבוד האדם, ופעילה בתחום של הפרדה מגדרית ושילוב נשים בצה"ל. הפעם הרשנו לעצמנו לסטות מהנושא הספציפי שעליו צפנת כתבה לנו – אמנת איסטנבול למניעת אלימות נגד נשים – ולדבר באופן כללי על פמיניזם, המרדף אחר שוויון בייצוג המגדרי במסגרות שונות (כולל במצבת הכותבים של השילוח!), הפרדה מגדרית באקדמיה, שילוב נשים בצה"ל ועוד.

המאמר של צפנת: https://hashiloach.org.il/heavy-damage-in-vain/

עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

מהי דמוקרטיה? באיזה אופן ניתן להגביל אותה ומדוע עדיף שאת התשובה יתנו אנשי מדעי המדינה ולא משפטנים?

יונתן גרין, עמית מחקר במרכז לחוקה של אוניברסיטת ג'ורג'טאון, הגיע לדבר איתנו על "זכויות יסוד במשטר דמוקרטי", מאמרו של רוברט דאל, מגדולי מדעני המדינה של המאה ה-20. במאמר דאל עושה סדר אנליטי במושג זכויות היסוד ומסביר מדוע לא ניתן לאכוף אותן מבלי לפגוע בדמוקרטיות של השלטון.

המאמר של דאל וההקדמה של ג'וני: https://hashiloach.org.il/rights-in-a-democratic-regime/

לרכישת מנוי: https://hashiloach.org.il/subscription/

חלקי הפרק:

00:00 – פתיח

02:44 – מי הוא רוברט דאל?

05:32 – דמוקרטיה מהותית ודמוקרטיה חלולה ע"פ הסובייטים

09:19 – דמוקרטיה בהגדרה המערבית המקובלת

18:18 – שליטה פוליטית במשטרה ובצבא היא תנאי הכרחי לדמוקרטיה

23:21 – האם אפשר להשהות את הדמוקרטיה כדי להגן על זכויות?

27:07 – מה קורה כשהעם מחליט לפגוע בזכויות של עצמו?

44:32 – הבעייתיות של שיח הזכויות בישראל

46:32 – כיצד מוודאים את קיומן של זכויות במשטר דמוקרטי?

59:56 – מיתוס הדמוקרטיה המבטלת את עצמה

01:02:40 – מהלך לא דמוקרטי תמיד מסוכן יותר מתהליך דמוקרטי

01:18:03 – אף מדינה אינה דמוקרטיה טהורה

01:30:10 – האם העם בישראל האציל סמכויות לבית המשפט?

01:42:09 – דמוקרטיה היא הימור על יכולתו של העם לשלוט על עצמו

01:48:08 – איך מפתחים תרבות פוליטית דמוקרטית?

01:54:42 – איך משפרים את המוסדות הדמוקרטיים בישראל?

01:56:18 – דמוקרטיה היא חירות ובחירות יש סיכונים

לציון 120 שנה לפטירתו של בנימין זאב הרצל, הזמנו את ד"ר אופיר העברי כדי לדבר על ההגות המדינית הלא-מוכרת של חוזה המדינה, על התנגדותו לרעיון ה"אמנה החברתית" של הובס, לוק ואחרים, ועל התפיסה המדינית הייחודית שפיתח במקומה.

פרק בעקבות מאמרו של אופיר מגיליון 34

לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/leadership-for-the-nation/

עשוי מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

הסכמי אוסלו, הנסיגה מלבנון וההתנתקות - שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו, לטענת עמיחי שקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, להיווצרות התנאים שאפשרו את אירועי ה-7 באוקטובר.

איזה מסר שידרו ההחלטות האלה לאויבינו? כיצד הן חיזקו את דעת הקהל הפלסטינית והעולמית כנגד ישראל? דיברנו גם על הסכנות שבבריחה מהזהות היהודית והשאיפה ל"נורמליות", וכיצד תובנות אלו צריכות להשליך על מהלכיה של מדינת ישראל כיום.

שיחה בעקבות מאמרו של השר שיקלי, "הדרך הארוכה לשבעה באוקטובר" שפורסם בגיליון 37 של 'השילוח'.

לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/the-long-way-to-october-7th/

עשו מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

"השמרנות האמריקנית כשלה, והשמאל הליברלי ניצח" כך קבע ההוגה הימני סמואל פרנסיס בשנת 93' וקרא לעלייתו של ימין חדש, עממי יותר, מעונב ובכלל לא ליברלי. 30 שנה אח"כ, קריאתו של פרנסיס נענית, עם עליית הימין הפופוליסטי וקריאת התיגר על השמרנות הממסדית.

באיזה אופן נכשלה השמרנות האמריקנית על פי מבקריה מימין? מהו פשר אופיו הלא-ליברלי של הימין החדש, והאם יש לחשוש מפניו? האם ה"ליברליזם" של ימינו עודנו ליברלי? ובכלל מה טיב הקשר בין ליברליזם לשמרנות? מוזמנים לשיחת עומק עם ד"ר שגיא ברמק, העורך הראשי של השילוח, בעקבות מאמרו "הימין החדש: השמרנות הפוסט-ליברלית באמריקה", שראה אור בגיליון 37 של השילוח.

לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/the-new-right-wing-in-america/

הרשמה לאירוע שלנו בתל אביב ב-7.7.24: https://hashiloach.org.il/iron-wall/

עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

מה האסטרטגיה של מדינת ישראל? רבים בציבור מעריכים שהיא כלל אינה קיימת. ד"ר יגיל הנקין, חוקר והיסטוריון צבאי, סבור אחרת. במאמרו "מה יבטיח את קיומנו" מגיליון מס' 2 של 'השילוח' הוא מחלץ, תוך סקירה מקיפה, שתי אסטרטגיות שנקטה ישראל לאורך השנים: הראשונה – הסתמכות על כוחה שלה ושיתוף פעולה עם מעצמה ידידותית; השנייה – חתירה להסכמי שלום ומיקור חוץ בטחוני.

התיישבנו עם הנקין כדי לשוחח על תפיסות הביטחון של ישראל בעבר, על צומת הדרכים בה אנו ניצבים כיום ועל האפשרויות השונות לעתיד.

לקריאת המאמר: https://bit.ly/3Xhmq48

"אנחנו רוצים לנצח – אבל רק במובן של הרתעה, של שקט, של דו קיום; אנחנו לא רוצים לנצח במובן של הכרעה. אנחנו לא רוצים להכריע, כי הפרדיגמה של הכרעה מרתיעה אותנו מוסרית, ומערערת אותנו מבפנים. אנחנו לא רוצים להיות אלה שבאו, כבשו והעיפו את ה'ילידים' לכל הרוחות".

מתוך המאמר "מתאבדים על הנורמליות", מתוך השילוח 36: https://hashiloach.org.il/killing-ourselves-for-normality/

הטוב האפשרי #6 עם יואב שורק, העורך המייסד של השילוח.

"התסריט מכיל מינון נמוך מדי של הממד האנטי-מלחמתי", כך כתב לפני כמה שנים אחד הלקטורים (בעלי התפקידים בקרנות הישראליות לקולנוע המחליטים לאילו סרטים להעניק מימון) על "קרב אוויר", סרטו החדש של רועי הורנשטיין. "קרב אוויר" באמת אינו סרט אנטי-מלחמתי או אנטי-צבאי, אבל נחשו מה – זה לא באג, זה פיצ'ר. אז דיברנו עם רועי על מה גרם לו לרצות להוציא סרט שבו הקהל הישראלי יכול למחוא כפיים למראה מטוס של חיל האוויר משמיד מטוס אויב, ומה היו הקשיים שגרמו לכך ש-15 שנה עברו עד שהצליח להביא את הסרט לאקרנים. דיברנו גם על תעשיית הקולנוע הישראלית ועל סוג היצירה שהיא מתמרצת.

לקריאת מאמרו של זיו מאור, "כסף, מצלמים: מדוע אין קולנוע ישראלי ימני", שפורסם בגיליון 6 של השילוח: https://bit.ly/3WQHwWU