חוץ לארץ

כשנתיים אחרי שפתח במלחמה נגד אוקראינה, ולדימיר פוטין יצא בהצהרה ש"יש להגן על המיעוט הרוסי במדינות הבלטיות ולהתמודד עם האיום הנאצי שצומח שם". זו בדיוק הרטוריקה שבה השתמש הרודן הרוסי כנגד אוקראינה לפני כעשור.

בניגוד לאוקראינה, המדינות הבלטיות חברות בנאט"ו ופלישה רוסית יכולה להוביל להפעלתו של סעיף 5 שיחייב את הברית להיכנס לעימות צבאי עם מוסקבה.

המדינות הבלטיות, ליטא, לטביה ואסטוניה, הן מקרה מיוחד לא רק בהקשר של נאט"ו. הן היו יוצאות דופן גם בברית המועצות והצליחו לצמוח בצורה מרשימה אחרי התפרקותה. אבל סיפור הצלחתן הוא גם זה שהוביל לדמוגרפיה מידלדלת ולכך שאין מי שייאייש את שורות הצבא.

בפרק הזה ננסה להבין מה הקשר בין ההתנקשות באלכסיי נבלני לבין התוכניות של פוטין למלחמה, למה בטענות שלו יש גרעין של אמת ואיך כלכלת המלחמה התופחת של רוסיה משתיקה את קולות המחאה, אבל מעלה את הסיכון לנשיא שיכול לצאת מהקרמלין רק בארון קבורה.

אורח: ד"ר שמואל ברנאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים

שיר סיום: Teku, teku pa celiņu (latviešu Līgo tautasdziesma)

See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע התקיימו בפקיסטאן, מעצמה גרעינית שסובלת מבעיות כלכליות וחברתיות קשות, בחירות. התוצאות, כמו גם המהלכים שהובילו לבחירות מסמלים את חוסר היציבות הפוליטי של המדינה שבה הצבא, שתי משפחות וראש ממשלה מודח, שיושב במאסר, מעצבים את המציאות.

אבל לא רק הבחירות הביאו את פקיסטאן לכותרות. בחודש שעבר איראן, שנחשבת קרובה וידידותית, תקפה אותה בטילים וכלי טיס, וכעבור יומיים הגיבו הפקיסטאנים באופן דומה. בלב האירוע החריג הזה עומד מיעוט אתני מדוכא שנאבק באיראן ובפקיסטאן ומוסיף גם הוא לחוסר היציבות באזור.

ואם תהיתם, אז כן. גם הסינים מעורבים.

בפרק הזה ננסה להבין למה אף ראש ממשלה לא השלים קדנציה בפקיסטאן מאז הקמתה, איך הכסף הגדול של סין מסבך את העימות הגרעיני מול היריבה הגדולה הודו ואיך מצא את עצמו קפטן נבחרת הקריקט כראש ממשלה שיושב במאסר.

אורח: עדו גדי רז מהאוניברסיטה העברית בירושלים

שיר סיום: Pakistan Gayi | Kaaf Kangana | Neelam Muneer  

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הלחימה המתמשכת בעזה, כמות התקיפות האוויריות שהתבצעו במהלכה וההתקדמות האיטית והכואבת גרמה לנו לחזור אחורה אל המלחמה שהיא בעצם האב-הטיפוס של הבוץ המלחמתי

מלחמת ווייטנאם היא לא רק הדוגמה הבולטת ביותר להתנגשות בין צבא סדיר לארגון גרילה. היא גם דוגמה לפער בין דמוקרטיה לדיקטטורה בשדה הקרב, וגם הנקודה בזמן שבה הבינו מדינות הדרום הגלובלי איך אפשר להתמודד עם הכוח, הכסף, והטכנולוגיה של המדינות הכי חזקות.

מלחמת וייטנאם היא אירוע עצום שיש בו אינספור דרמות, פרטים, ולקחים, אין לנו סיכוי לכסות את הכול בפרק אחד, אבל מה שאנחנו כן יכולים זה לצלול אל סיפור מרתק, סיפור של המון כוונות טובות בדרך אל הגיהנום.

בפרק הזה ננסה להבין כיצד פספסו האמריקאים, בדיוק כמו הצרפתים, את כל ההזדמנויות להימנע מתבוסה, למה דווקא לינדון ג'ונסון הוא הנשיא שהסתבך בווייטנאם ואיך מערכת שלמה שמנסה להתיישר עם הקונספציה של המנהיג מביאה את ארצה לאסון

אורח: ד"ר גיא לרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים

שיר סיום: Red Axes - Hanoi

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשבוע שעבר דחה בית המשפט בהאג את תביעתה של דרום אפריקה להגדיר את המלחמה של ישראל בעזה כ"רצח עם". ישראלים רבים מיהרו לחגוג את הניצחון המשפטי, אבל יתכן שהם פספסו לגמרי את המהלך הדרום אפריקאי.

אחרי שנים של מאבק תודעתי שהתחדד בשוחות של צפון וייטנאם, בברית המועצות ובבתי הכלא, השלטון הדרום אפריקאי רקם תוכנית גדולה בהרבה מהכרעה כזו או אחרת של בית המשפט. הצעד הוא חלק מניסיון של דרום אפריקה להפוך למנהיגת הדרום הגלובלי ולעצב עולם עם מוקדי השפעה רבים.

בפרק הזה ננסה להבין איך העובדה שבדרום אפריקה יש יותר הפסקות חשמל מחשמל קשורה להגשת התביעה בהאג, מדוע 30 שנה אחרי סיום שלטון האפרטהייד התקוות הגדולות של המדינה עדיין לא הפכו למציאות ולמה למרות הקשר הבעייתי עם רוסיה, איראן וסין כל מדינות העולם רוצות יחסים טובים עם דרום אפריקה.

אורחת: פרופ' גליה צבר

שיר סיום: Bongeziwe Mabandla - ukuthanda wena

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחת המדינות שהושפעו יותר מכל מהמלחמה בעזה היא מצרים. המדינה הערבית המאוכלסת ביותר סובלת כבר שנים מבעיות כלכליות קשות, ילודה שיצאה משליטה ומשבר מים חריף.

בחודש שעבר נבחר הנשיא א-סיסי לקדנציה נוספת בבחירות שהיו רחוקות מלהיות מופת של דמוקרטיה. מאז עלה לשלטון בהפיכה צבאית, הידק א-סיסי את האחיזה שלו בעם המצרי ולמרות זאת המשטר שלו יציב יחסית – גם משום שהציבור מיואש ומפוחד.

בפרק הזה ננסה להבין מדוע, בניגוד לעבר, מצרים לא שלחה את הצבא להילחם בחות'ים בתימן, למה ויתרה על חלקים מאדמתה לטובת סעודיה והאם השכנה הדרומית של ישראל, שבה יותר ממאה מיליון אזרחים מתוסכלים, עומדת להתפוצץ, או שאולי המלחמה בעזה היא דווקא הזדמנות?

פודקאסטים נוספים:

🎧 מי שראה את הסרט הזה בילדות לא ישכח אותו לעולם

🎧 "אבא שלי בשבי. פגשתי את נתניהו ובטעות הוא פלט שאנחנו לא ממש מעניינים אותו"

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הקודם דיברנו כאן על גל הגירה המוני שפוקד את ארצות הברית ושצפוי לחזק את דונלד טראמפ. בלב הגל הזה נמצאת ונצואלה, המדינה עם עתודות הנפט הגדולות בעולם, שהתמכרה לפני עשרות שנים לזהב השחור, והפכה לאחת המדינות הכושלות בעולם.

בעקבות המלחמה בין ישראל לעזה החליט ניקולס מדורו, נשיא ונצואלה, להגדיל את סכום ההימור במשחק המורכב והמסוכן שהוא משחק מול ארצות הברית ולאיים בפלישה צבאית לגאינה – מדינה קטנה ומוכת גורל שלפני כמה שנים התגלו בה מרבצי נפט עצומים.

ממש במקביל, באקוודור, מגיע לשיאו משבר אלים שגם הוא תוצאה של התמכרות, אלא שהפעם מדובר בהתמכרות של המערב לסמים. בפרק זמן קצר יחסית, המדינה המשגשגת נפלה לידיהם של ארגוני הנרקוס העולמיים ואקוודור נשטפת באלימות רצחנית, שחיתות וייאוש.

בפרק הזה נבדוק מה מנסה הדיקקטור שמקריא שירה מזופתת בפודקאסט שלו להשיג באיומי המלחמה, איך תרמו בתי הכלא האקזוטיים של אקוודור לנפילת המדינה ולמה כל פעם שארצות הברית ניסתה להתערב היא השיגה את התוצאה ההפוכה

פודקאסטים נוספים של הארץ:

🎧 ענקי הווידאו: הסרט שחשף לעולם את החוקים של האימה

🎧 "אין פקודה שמתירה להרוג ישראלים. אם הפעילו 'חניבעל' בבארי זה בלתי נסבל"

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשבוע שעבר, ישראלים רבים חשו תחושת ניצחון. קלודין גיי, נשיאת אוניברסיטת הארוורד שהסתבכה אחרי שלא הצליחה לגנות תופעות אנטישמיות בקמפוס שלה, התפטרה מתפקידה.

אבל עם כל הכבוד לשמחה הישראלית, הסיפור של גיי והארוורד הוא בעצם עוד זירה של מאבק אליטות אמריקאי שעיצב במאה האחרונה את המעצמה הכי חשובה בעולם שנמצאת ברגע מאוד מסוכן מבחינתה.

במקביל, העימות בין השמרנים לליברלים מגיע לנקודת רתיחה גם סביב משבר הגירה חריג בגודלו, שעלול להזניק את דונאלד טראמפ חזרה אל הבית הלבן

בפרק הזה ננסה להבין איך עיצבה ליגת הקיסוס את אמריקה, למה לא סביר שבני המהגרים שמטלטלים כרגע את ארצות הברית ילמדו שם אי פעם וגם למה אפילו נערי וול סטריט יודעים טוב ספרות והיסטוריה.

אורח: ד"ר אלי קוק ראש התוכנית ללימודי ארה"ב באוניברסיטת חיפה

שיר סיום: Creedence Clearwater Revival - Fortunate Son

See omnystudio.com/listener for privacy information.

שנת 2024 התחילה רע. המלחמות בעזה ואוקראינה נמשכות, העולם הופך למקוטב יותר והסיכוי לעימותים אלימים ורחבי היקף הולך וגובר.

השנה צפויות להתקיים גם בחירות גורליות בהן ישתתפו חלקים נכבדים מתושבי כדור הארץ. בארצות הברית, בהודו ובאיחוד האירופי יילכו השנה לקלפי, כשברקע גל פופוליזים שמגיע לשיא וקמפיינים משומנים של מידע כוזב, פילוג וחוסר אמון כללי של אזרחי הדמוקרטיות במנגנונים שלהם.

פודקאסטים נוספים:

🎧 ההורים שלהם חזרו מרוסקים מהמלחמה, התוצאה היא סרט בלתי נשכח

🎧 זאת היתה שנה פצצה בקולנוע, ופצצה אחת בלטה מעל כולן

אבל בתוך כל האירועים המדכאים, יש גם סיבות למעט אופטימיות. כבר עכשיו מתרחשים תהליכים כלכליים וסביבתיים שיכולים להפוך את 2024 לשנה שתשנה את מצב הרוח ואולי אפילו תשפר את המצב הגאו-פוליטי.

בפרק הזה ננסה להבין למה למרות שכלכלת ארה"ב צומחת, האמריקאים משוכנעים שהיא לא, כיצד ירידת הריבית יכולה לשנות את הכיוון העגום שהעולם נמצא בו ולמה דווקא הניצחון הכלכלי של הרעיון הדמוקרטי יכול לדחוף את סין למלחמה עולמית

אורחת: דפנה מאור

שיר סיום: ABBA - Happy New Year

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ב-31 בדצמבר 1999 עלה על במת ההיסטוריה אדם אלמוני, די אפור ובלי רקורד ציבורי מרשים במיוחד. 24 שנים לאחר מכן, ולדימיר פוטין הוא אחד המנהיגים הבולטים, ויש שיגידו המסוכנים של המאה הנוכחית, ונראה שהסיפור שלו עוד רחוק מלהסתיים.

בפרק הזה אנחנו חוזרים אל רגעי המפתח שעיצבו את פוטין ואת רוסיה של ימינו. אל העבר הקרימינלי והחבורה מסנט פטרסבורג שמלווה אותו עד היום, אל ימי השבר, הפחד והעיתונות החופשית ברוסיה שעיצבו את דמותו ואת יעדיו וגם אל המהלך הדרקוני שהיה אמור להדליק את כל הנורות האדומות, אבל חלף לכל העולם מתחת לרדאר.

אורחת: קסניה סבטלובה

See omnystudio.com/listener for privacy information.

למעלה מחודשיים חלפו מאז פרצה המלחמה מול חמאס, ובישראל ובעולם עולה השאלה מתי ובאיזה מצב היא תסתיים.

בפרק הזה של חוץ לארץ ניסינו להבין מה ההיסטוריה מלמדת אותנו על האופן שבו כדאי לסיים מלחמה. בדקנו האם אפשר בכלל לנצח טרור ומתי מחיר המלחמה הופך לגבוה מדי.

קיבלנו תשובות טובות מאוד לשאלות שלנו, אבל השיחה הגיעה גם למחוזות אחרים ובהם הסבר מרתק לשורשי הסכסוך בין ישראל לעולם הערבי, תובנה יוצאת דופן על המטבחים שנרכשו עבור הצבא האפגאני וגם סיכום פועלו של מי שהוגדר פה כ"אחד האווילים הגדולים של המאה ה-21"

אורח: פרופ' דני אורבך מהאוניברסיטה העברית בירושלים

שיר סיום: The Wind of Change - Scorpions

אם אתם רוצים להעמיק עוד בנושאים שעלו במהלך הפרק אתם מומנים להאזין לשיחה הקודמת שניהלנו עם דני אורבך: "האם 7 באוקטובר הוא היום בו החלה מלחמת העולם השלישית?" ולפרק ישן יותר על "הדיקטטור שהפך את הגיהנום למדינה משגשגת". האזנה טובה

See omnystudio.com/listener for privacy information.