בשנת 2015 הכריזה מצרים על כוונתה לבנות עיר בירה חדשה במקומה של קהיר. כיום, בניית העיר שעתידה להפוך למרכז השלטוני והכלכלי של המדינה נמצאת בשיאה, ועל אדמת המדבר כבר ניצבים מבני ענק מרשימים ונוצצים.

המהלך הזה, אותו מנהיג הנשיא עבד אל פתאח א-סיסי , הוא חלק מחזון מצרים 2030 - תוכנית שאפתנית של מיזמי בנייה ענקיים שגוררת ביקורת חריפה על הנשיא ועל האינטרסים שלו.

בבניית העיר החדשה מושקע כסף בינלאומי רב שכן כלכלת מצרים לא יכולה לממן את כל הפרויקטים האלה בעצמה. במקביל, הבירה קהיר סובלת מהזנחה ומעוני, וההשלכות של הוצאת המרכז השלטוני והעסקי צפויות להיות עגומות ולדרדר עוד את מצבה של העיר שכונתה פעם מרכז העולם. 

הי, אני רחל גולדברג ואתם מאזינים לחוץ לארץ – פודקאסט חדשות החוץ של הארץ. בכל שבוע אנחנו מדברים על סיפור מהעולם הגדול. והיום ננסה להבין האם בנייתה של בירת מצרים החדשה תצליח להוציא את ארץ הנילוס לדרך חדשה, או שאולי היא תיגמר בהפיכה שלישית.

פודקאסטים נוספים מבית הארץ:

🎧 נדב איל: "ישראלים מתנהגים בחוסר אחריות בקורונה ואז כולם באים לבכות"

🎧 ישראלים קנו יותר ממיליון כרטיסים לדבר הוולגרי והמזעזע הזה. סיכום שנה

🎧 מה הדבר הראשון שהייתם עושים עם 100 מיליון דולר?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

לפני עשר שנים עלה לשלטון בצפון קוריאה קים ג'ונג און, ורבים בעולם קיוו שהמנהיג הצעיר, שהתחנך בשווייץ, יבצע רפורמות ויפתח את צפון קוריאה לעולם. עשור לאחר מכן, כבר ברור שתחת משטרו נמשכות הפרטיקות הגרועות ביותר שהנהיג אביו, קים ג'ונג איל - מחנות כליאה אכזריים, מעצרים שרירותיים והוצאות להורג, ושליטה הדוקה בכלכלה ובחברה.

מצבה הכלכלי של צפון קוריאה, שהיה עוד קודם לכן קשה בשל הסנקציות הבינלאומיות, הורע עוד יותר בשנתיים האחרונות. בעקבות מגיפת הקורונה, המדינה סגרה את הגבול עם סין, בעלת הברית המרכזית שלה, והיקף הסחר עמה הצטמצם באופן משמעותי. 

בזמן הזה, המשטר בוחר להקצות משאבים לתוכנית הגרעין ולמערכת הביטחון שמהווים לתפיסתו ערובה להמשך שלטונו. הדרך שבה קים הוא יתמודד עם המשבר הכלכלי בשנים הקרובות תקבע את יציבות שלטונו, ואולי גם את עתיד השושלת המשפחתית ששולטת במדינה מאז 1945. 

השבוע בפודקאסט חדשות החוץ של "הארץ".אנחנו מארחים את דר' אלון לבקוביץ'. איתו ננסה להבין איך השלטון בצפון קוריאה מצליח להתקיים כל כך הרבה שנים, איך נראים החיים במדינה המבודדת ביותר בעולם ואילו החלטות הדיקקטור שלה צריך לקבל.

פודקאסטים נוספים מבית הארץ:

🎧 "אני לא מבינה איך חיסונים הפכו בישראל לפוליטיים. הם פשוט מדהימים"

🎧 מעולם לא פנו אלי כל כך הרבה אנשים כדי להבין איפה רואים סדרה

🎧 האם יש מקום להטיל ספק בכל מה שמספרים לנו על משבר האקלים?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בית המשפט העליון של ארצות הברית החליט לאחרונה לעסוק באחד הנושאים הכי נפיצים בהיסטוריה האמריקאית המודרנית – הפלות. זו לא הפעם הראשונה שהוא עוסק בנושא, אבל רבים משוכנעים שהפעם עומד בית המשפט להפוך את אחד מפסקי הדין הכי חשובים של המאבק לזכויות האשה - רו נגד ווייד. 

החששות והחרדות במחנה הליברלי נובעים בעיקר בגלל ההרכב של בית המשפט. בכהונה אחת הצליח דונלד טראמפ למנות שלושה שופטים שחרטו על דגלם להילחם בהפלות. מאחורי ההצלחה הזו של טראמפ עומד ארגון של משפטנים שמרניים שהחל את דרכו כמועדון סטודנטים והפך לגוף שמעצב את חייהם של מיליוני אמריקאים.

למרות הרוב השמרני בבית המשפט, רוב האמריקאים מתנגדים לאיסור על הפלות. אם וכאשר יחליט בית המשפט לשנות את חוקי ההפלות בארצות הברית הוא עשוי לגלות שהוא מאבד את הלגיטימיות בקרב הציבור הרחב.

בפרק הזה של הפודקאסט "חוץ לארץ" נברר מהם הכוחות שנאבקים על זכותן של נשים אמריקאיות לאוטונומיה על גופן וגם ננסה להבין מי עומדות לשלם את המחיר הכבד ביותר.

פודקאסטים נוספים

🎧 הנתונים הבלתי נתפסים על הבשר שאנחנו אוכלים

🎧 "ישראל תקועה בעבר. אין לה כרגע אפשרות לתקוף באיראן"

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ביוני האחרון התפרסמה באיראן תמונתו של המנהיג הרוחני העליון, האייתוללה עלי חמינאי, מקבל את המנה הראשונה של חיסון הקורונה שפותח במדינה. בתמונה, שפורסמה בעמוד הטוויטר של המנהיג, נכתב כי חמינאי "מודה לכל מי שהשתמשו בידע ובניסיון שלהם" על מנת לפתח את החיסון האיראני לקורונה.

מאחורי פיתוחו של החיסון האיראני נמצאת חברה השייכת לתאגיד איראני ענק בשם סטאד. זוהי למעשה אימפריה כלכלית שנבנתה באמצעות החרמת רכוש של אזרחים איראנים. מאז הקמתו, סטאד החרים באופן שיטתי דירות, חנויות ואדמות השייכים למתנגדי משטר, מיעוטים דתיים, אסירים פוליטיים ואיראנים שעזבו את המדינה. בשנת 2013 התפרסם בסוכנות הידיעות רויטרס תחקיר רחב היקף שחשף את דרכי הפעולה של הארגון והעריך כי שוויי עומד על לפחות 95 מיליארד דולר. יֵגַנַה טוֹרבַּטִי, שהיתה בצוות העיתונאים שעבד על התחקיר, תתארח בפרק, ותסביר איך מאז התחקיר גבר כוחו של התאגיד וכיצד תזרים המזומנים שלו משאיר את חמינאי בשלטון.

בהמשך נדבר גם עם ד"ר תמר עילם גינדין וננסה להבין את מנגנוני הכוח במדינה, כיצד באה לידי ביטוי אחיזתו של חמינאי באותם המנגנונים וגם למה הציבור האיראני לא מצליח למרוד בשלטון.

"חוץ לארץ" הוא פודקאסט חדשות החוץ של הארץ. בכל שבוע נדבר על סיפור חדשותי אחר מהעולם הגדול. והפעם, ננסה להבין איך נבנתה האימפריה הכלכלית הסמויה מן העין של חמינאי, ובאילו דרכים היא מעניקה לו עוצמה אדירה שעולה גם על זו של קודמו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אריק זמור הוא האיש המדובר ביותר בצרפת בימים אלה. זמור הוא עיתונאי ופובליציסט בעל דעות ימניות קיצוניות, ולאחרונה גם פוליטיקאי. השבוע הוא הכריז על מועמדותו לנשיאות צרפת בבחירות שייערכו באפריל הקרוב.

אם לא תהיה הפתעה גדולה, עמנואל מקרון יינצח את הבחירות ויישאר בארמון האליזה, אבל התאוצה שזמור צובר בסקרים, ההצלחה של ספריו ויכולת השכנוע של התיאוריות שלו, מעידות על הלך הרוח העכשווי בצרפת.

זמור עוסק בבעיות שמטרידות את הצרפתים באופן שאף אחד אחר לא מעז. הוא מתבטא בבוטות נגד מהגרים, מוסלמים, שחורים, נשים, הומואים וכמובן התקשורת. התבטאויות שבגללן הוא גם הורשע בהסתה לגזענות ונדרש לשלם קנסות גבוהים.

הוא מצליח לעשות את זה בזכות הביוגרפיה שלו. זמור בן ה-63. הוא יהודי, בן למשפחה שמוצאה באלג'יריה ושהגיעה לצרפת בשנות ה-50,  הוא קורא "לקחת בחזרה את המדינה מידי המיעוטים", ומצליח לגעת בבעיות הזהות הכי קשות של האומה הצרפתית.

בפרק הזה של "חוץ לארץ" נדבר עם פרפסור דניס שרביט על העלייה המטאורית של אריק זמור, ועל השינויים הפוליטיים שעוברת צרפת. 

פודקאסטים נוספים מבית "הארץ"

🎧 "הגיע הזמן לעבור לצורה אחרת של חיים, למערכת יותר משוכללת"

🎧 האם המהלך ההיסטורי יצליח למנוע את גניבת טריליוני הדולרים מאזרחי העולם?

🎧 שאלה מספר 7: אז מה עושים עם כל הקנאביס הזה?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בחודש שעבר הצליחו מנהיגי העולם לקדם מהלך היסטורי. מדובר בצעד שאולי נשמע כמו שעמום כלכלי, אבל ההשלכות שלו ישפיעו על אזרחי העולם ואולי אפילו על היכולת שלהם להתמודד עם משברים כמו משבר האקלים והקורונה.

למעלה מ-130 מדינות הסכימו באוקטובר האחרון לכונן מס חברות מינימלי בגובה 15%. המהלך מנסה להילחם במירוץ העולמי של מדינות שמנסות לפתות אליהן את התאגידים הגדולים.

לפי חלק מההערכות, המירוץ הזה גורם למרבית אזרחי העולם להפסיד בכל שנה סכומים דמיוניים. טריליונים על גבי טריליונים של דולרים שהיו יכולים לשמש לבניית בתי חולים, בתי ספר ותשתיות אזרחיות שיטיבו עם האנושות.

מעלימות המס הגדולות ביותר בעולם הן חברות טכנולוגיה, תרופות ואנרגיה. אבל  פעילות במקלטי מס היא לא דבר ששמור רק להן. רק בחודש שעבר חשפו מסמכי פנדורה איך רבים ממנהיגי העולם מחזיקים הון באמצעות חברות קש שרשומות במדינות כמו פנמה, בליז, סיישל ואיי הבתולה.

לחשיפה של מסמכי פנדורה קדמו מסמכי פנמה ב-2016 שהראו גם הם איך האליטה העולמית מסתירה את ההון שלה ובמקרים רבים מתחמקת מתשלום מס.

השבוע בפודקאסט "חוץ לארץ" נדבר עם העיתונאי דניאל דולב, שהיה הנציג הישראלי בפרויקט חשיפת מסמכי פנדורה. ננסה להבין כיצד מקלטי המס משרתים את האליטה העולמית והאם המהלך החדש של מנהיגי העולם ישנה את המציאות הזאת.

פודקאסטים נוספים

🎧 האם יש מקום להטיל ספק בכל מה שמספרים לנו על משבר האקלים?

🎧 כשנגמר האפרטהייד הורידו את הגדר החשמלית. מי שהפסיד היו דווקא השחורים

🎧 "השמאל אוהב את האנושות, אבל הוא שונא אנשים. לכן שונאים אותו בישראל"

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשבוע שעבר מת פרדריק וילם דה קלארק, שהיה נשיאה האחרון של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. דה קלארק היה זה שביחד עם נלסון מנדלה עזר להפוך את דרום אפריקה ממדינה גזענית שמדכאת את תושביה לדמוקרטיה.

27 שנה חלפו מאז החלו השחורים בדרום אפריקה לנהל את מדינתם, ומצבם כיום רחוק מלהיות מזהיר. דרום אפריקה סובלת מאבטלה קשה ומאלימות כרונית. רק לאחרונה נהרגו בה מאות בני אדם במהומות אלימות שפרצו בעקבות מאסרו של הנשיא לשעבר.

למרות השנים שחלפו, נראה שההפרדה הגזעית בדרום אפריקה השתמרה, כאשר פעמים רבות הלבנים עדיין נהנים מחיים בטוחים יותר ומרווחה כלכלית ואישית טובה יותר. לכך מצטרפת מתיחות של המקומיים מול מיליוני מהגרים שצברו מעמד חברתי וכלכלי במדינה ונתפסים ככאלו שמנשלים את המקומיים.

הי. אני רחל גולדברג ואתם מאזינים לחוץ לארץ, פודקאסט חדשות החוץ של הארץ. בפרק הזה ננסה להבין למה המדינה שהיתה סמל לדיכוי והפכה לסמל של תקווה מתקשה להתייצב, והאם יש לה סיכוי להפוך למדינה שוויונית, שהעבר הכואב שלה לא מכתיב את ההווה.

פודקאסטים נוספים של "הארץ"

🎧 איך פספסה ישראל את ההזדמנות להפוך למעצמת קנאביס

🎧 "אני לא ישן בלילה בגלל המתאן של סיביר. ברגע שישתחרר אנחנו בצרות"

See omnystudio.com/listener for privacy information.

לפני 26 שנים באה לעולם אחת המדינות המשונות ביותר בעולם, בוסניה-הרצגובינה. אחרי שלוש וחצי שנות מלחמה עקובה מדם שגבו את חייהם של מאה אלף איש, נחתם הסכם דייטון ששם קץ לזוועות וחילק את המדינה לשתי אוטונומיות נפרדות: הפדרציה של בוסניה והרצגובינה, בה חיים בעיקר בוסנים-מוסלמים וקרואטים, ורפובליקת סרפסקה, שרוב תושביה סרבים.

האיזון בין שתי האוטונומיות האלה ובין שלוש הקבוצות האתניות נשמר באמצעות מערכת שלטונית סבוכה מאוד שמאפשרת לאנשים שנלחמו בחורמה זה בזה לחיות יחד במדינה אחת.

אלא שבשבועות האחרונים מנשבות שוב בבוסניה רוחות מהעבר. מילורד דודיק, הצלע הסרבית במוסד הנשיאות המוזר של המדינה, פתח במתקפה נגד מוסדות השלטון.

דודיק מאיים כבר 15 שנה בפרישה של האוטונומיה הסרבית מהמדינה הבוסנית, אבל עכשיו נראה שהאיומים שלו הפכו לסכנה ממשית. זה מצב די משונה שנשיא חותר באופן מכוון תחת המדינה שהוא עומד בראשה ומנסה לפרק אותה. והמצב הזה יכול גם להשפיע על מדינות אחרות בבלקן ולעורר שוב את אי היציבות באזור שידע סבל רב שתוצאותיו מורגשות עד היום.

היום בפרק של "חוץ לארץ" נארח את העיתונאי איתי אנגל, שבתחילת שנות ה-90 סיקר את המלחמות בבלקן מהשטח. ננסה להבין למה דווקא בבוסניה המלחמה היתה כל כך אלימה והאם ישנה סכנה שהיא תפרוץ שוב. הוא גם יספר לנו מדוע הלוחמים שכל העיתונאים פחדו מהם חיבקו אותו כשגילו שהוא מישראל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כל העולם עסוק בימים האלו בגלזגו ובוועידת האקלים שמתקיימת בה. בפרק הזה אנחנו רוצים להתמקד לא באקלים, אלא בצד הלא נעים של גלזגו, העיר שלפני פחות מעשרים שנה הוגדרה בירת הרצח של אירופה. כבר 200 שנה שבגלזגו משגשגת תרבות של כנופיות רחוב. בשנים האחרונות היא הצליחה לשקם את עצמה במידת מה, אבל היא עדיין סובלת מהאלימות, ואולי לא תצליח להשתחרר ממנה לגמרי לעולם.

בעזרת עודד פוירשטיין, דוקטורנט להיסטוריה ומנחה הפודקאסט "היסטוריה גדולה, בקטנה", ננסה להביא את היסטורית הכנופיות של גלזגו ולהבין איך היא קשורה לעלייה ולנפילה של האימפריה הבריטית.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בראשית השבוע נתפס במעבה הג'ונגל סוחר הסמים המבוקש ביותר בקולומביה. נשיא המדינה תיאר את מעצרו של דאירו אנטוניו אוסוגה כמשמעותי ביותר מאז מעצרו של פבלו אסקובר לפני כשלושים שנה.

סיפורו של אוסוגה הוא במידה רבה סיפורה של קולומביה. במשך עשרות שנים הוא היה חבר במליציות צבאיות שפעלו במדינה המסוכסכת, ובהמשך נכנס לעולם הפשע באזורים בהם הממשלה הקולומביאנית כמעט ולא קיימת והנהיג את "קלאן המפרץ" - ארגון עצום שבו 1,200 חמושים.

אלא שמומחים רבים מטילים ספק בהשפעה של המעצר על תעשיית הסמים ועל מפלס האלימות במדינה שגורלה כרוך כבר עשרות שנים בסחר בקוקאין. בתקופה בה השימוש, התפוקה ורווחי תעשיית הקוקאין מנפצים שיאים, נדמה ששום מעצר מתוקשר לא ישנה את המציאות.

השבוע מחליפה גילי איזיקוביץ' את רחל גולדברג בהגשת הפודקאסט חוץ לארץ. כמדי שבוע, גם הפעם אנחנו צוללים לסיפור חדשותי מהעולם הגדול והפעם ננסה להבין בעזרת פרופסור אריה קצוביץ', מומחה לאמריקה הלטינית מהאוניברסיטה העברית, איך התמכרה קולומביה לקוקאין ולמה כל כך קשה לה להיגמל. 

See omnystudio.com/listener for privacy information.