כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

בחודשים האחרונים התפתח מאבק בין הפנטגון לחברת אנת'רופיק סביב השאלה האם נכון וראוי שחברה פרטית תטיל איסורים ומגבלות מעבר לקונגרס האמריקאי. אבל בתוך המהומה הזו - שמערבת סוגיות טכנולוגיות, משפטיות, מוסריות וכלכליות - שאלה אחת הלכה לאיבוד: האם זה בכלל רעיון טוב לשלב מודלי שפה גדולים בתוך מערכות צבאיות, בתוך מערכות שמקבלות החלטות גורליות, החלטות של חיים ומוות?

במחקר שפורסם ב-2024 ובמחקר המשך, שפורסם בראשית 2026, נעשו סימולציות, משחקי מלחמה, שבהם מודלי השפה הגדולים התבקשו לשחק מנהיגים של מדינות יריבות ואז לקבל החלטות תחת לחץ ובתנאים של משברים בינלאומיים. אלו מודלי השפה שכולנו משתמשים בהם.

התוצאות של המחקרים לא פחות ממחרידות: מסתבר שלמודלי השפה הגדולים אין שום בעיה להורות על שימוש בנשק גרעיני, ולא, לא מדובר רק במהלך אחרון; בחלק מהמקרים הם שולפים את הנשק הגרעיני כמהלך ראשון.


קישורים:
ספר: אימפריות הסיליקון: המלחמה על עתיד הבינה המלאכותית
https://www.amazon.com/Silicon-Empires-Fight-Future-AI/dp/1509550488


מחקרו של קנת' פיין (2026):
https://arxiv.org/abs/2602.14740


מחקרם של החוקרים האמריקאים (2024):
https://arxiv.org/abs/2401.03408

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

סיפורם של רוב המעפילים נגמר בקפריסין, אבל מה קורה כשהבריטים רוצים ללמד את היהודים לקח? במקום ההגעה הצפויה לקפריסין נכפה על נוסעי האונייה מסע מפרך לצרפת ומשם לגרמניה, שנתיים בלבד לאחר השואה. פרופ' אביבה חלמיש פורשת את הסיפור האמיתי מאחורי המיתוס: כיצד 4,500 מעפילים פיתחו מנהיגות ספונטנית על האוניות, איך "התנגדות פסיבית" הפכה לנשק פוליטי עוצמתי, ומדוע החוויה הזו, למרות התלאות, הפכה לכלי מרכזי בשיקום הנפשי של ניצולי השואה. זהו סיפור על ניצחון רוח האדם, על הכוח של החלש מול החזק, ועל הפער בין זיכרון קולקטיבי למציאות היסטורית מורכבת.

המנהיג הצעיר אבא קובנר מוכר לכולנו מהקריאה ההיסטורית למרד בגטו וילנה, דרך תוכנית הנקם בגרמנים ועד לעיצוב דמותו של זיכרון השואה בישראל. הפרק חושף גם קובנר אחר: מפקד, מנהיג רוחני ויוצר, אבל גם אדם אחוז חרדה קיומית. נדון בסירוב שלו למסגרות פוליטיות נוקשות, בניסיון שלו לחבר בין המסורת היהודית ללשומר הצעיר, ובשאלה מדוע השליך את הרעל לים ברגע האחרון. בשיחה זו פרופ' דינה פורת מספרת לנו על מנהיג שניסה לגשר בין אלפיים שנות גלות לבין המציאות הישראלית המדממת, מבלי לוותר על זהותו כפרט.

טייסת 109 של חיל האוויר, 'טייסת העמק', ספגה מכה קשה במלחמת יום הכיפורים. אך סיפורה של טייסת הסקייהוקים מאיר את המלחמה הכאובה הזו באור שונה מכפי שאנחנו רגילים אליו: לאור משבר האמון בין מפקדת חיל האוויר ודרגי השטח, החליטו אנשי הטייסת לנקוט בשורה של יוזמות מפתיעות ובלתי שגרתיות תוך כדי המלחמה עצמה. פרק זה יתאר את השתלשלות המאורעות שהוליכה אל אותו משבר האמון חריף בתוך החיל.
האזנה נעימה,
רן

בלי זה אין עתיד ואין בריאות דיגיטלית - תשתיות דאטה. הבסיס השקט שמאפשר למחקר, לבינה מלאכותית ולקבלת החלטות רפואיות לקרות באמת. סיון ורדי ורן בליצר מארחים את ניר לרר, GM Israel at Latica לשיחה על איך בונים אקו־סיסטם מאובטח שמחבר בין נתונים רפואיים, ארגוני בריאות וחברות מדטק ולייף סיינס – והופך דאטה מפוזר לערך מחקרי וקליני אמיתי. ניר משתף בדרך האישית שלו, באבולוציה של החברה (לשעבר Lynx.MD), ובתובנה שלא תמיד נעים לשמוע: הבעיה הגדולה של הבריאות הדיגיטלית היא לא אלגוריתמים — אלא תשתיות. פרק על מה שקורה לפני הבאזז, והרבה לפני שה-AI באמת יכול לעבוד.

מי היו מעל 2000 הגברים שלבשו את מדי שירות הסדר היהודי בגטו ורשה? האם היו אלה "רוצחים מבית", כפי שתיאר אותם רינגלבלום לאחר האקציה הגדולה, או יהודים מן השורה שנקלעו למלכודת דמים? בפרק זה נבקש לבחון את חיי היום-יום של השוטר היהודי: מהכוונת תנועה בסמטאות הצפופות ועד לדילמות הנובעות מהתמודדות עם  הברחות מזון ואיסוף ילדי רחוב . נשמע את קולם של השוטרים עצמם דרך כתבי היד של סטניסלב גומבינסקי וסטניסלב אדלר ונבין לעומק את הקונפליקטים איתם נאלצו להתמודד עד לגירוש הגדול.

כ-3.4 מיליארד אנשים ברחבי העולם משחקים במשחקי וידאו - זו תעשייה עצומה שרשמה בשנת 2025 הכנסות בהיקף של כ-197 מיליארד דולר. על פי ההערכות בשנת 2026 הכנסות התעשייה יעברו את רף ה-200 מיליארד דולר.

החברות הגדולות שמפתחות משחקי בלוקבסטר עתירי תקציב, משקיעות בין 50 ל-200 מיליון דולר בפיתוח משחק אחד, כאשר יש משחקים שתקציב הפיתוח שלהם עולה על 300 מיליון דולר, וצוות עצום של מאות מתכנתים, אמנים, כותבים ובודקים, עובד עליו.


מהסיבה הזו כאשר סטודיו צרפתי קטן השיק באפריל 2025 משחק בשם Clair Obscur: Expedition 33 וכבש את עולם הגיימינג בסערה, התעשייה עצרה את נשימתה: בפיתוח המשחק הושקעו כ-10 מיליון דולר בלבד והוא מכר מיליון עותקים בתוך שלושה ימים.

זה סיפורו של משחק וידאו אחד שמהווה כתב אשמה נגד המודל ששלט בשוק משחקי הוידאו במשך כמה עשורים, משחק שהמחיש איך אפשר לפרק אותו. אבל בסופו של הסיפור הזה כבר אפשר לראות את תחילתו של הסיפור הבא, והוא עלול לטרוף את שאר הקלפים שנותרו בחפיסה.


קישורים:
"הניו-יורק טיימס": המשחק הצרפתי
https://www.nytimes.com/2025/12/11/arts/clair-obscur-expedition-33-sandfall.html


הדוח של "ביין-אנד-קמפני"
https://www.bain.com/insights/squeezed-in-the-middle-aaa-gaming-studios-must-adapt-gaming-report-2025/


הזכייה בטקס פרסי הגיימינג
https://www.youtube.com/watch?v=WDraAxp-Wp8

אביגיל וגור מנסים להסכים על תפריט לארוחת סיום העונה ומגלים שכל אחד נגעל מאוכל אחר. בפרק הזה נלמד מה זה בכלל תחושת גועל, למה היא כל כך חשובה ואיך זה שאנחנו נולדים עם תחושת גועל אבל היא משתנה כשאנחנו גדלים. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" של חתן פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, מודל "האיתות" של חתן פרס נובל מייקל ספנס, על "הקצאת אשראי" של חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ, על המחקר על עודף האופטימיות של יזמים, ואיך הוא קשור לתאוריות השונות, וגם על צד הביקוש: הרתיעה של יזמים מאשראי. מלווה אותנו בפרק הגר פרץ דיין, שנותנת את הזווית של הפרקטיקה של מתן אשראי לעסקים בישראל.