כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

We know there are problems in our security systems, but we can't and shouldn't fix everything. What do we fix? Who decides? How do we explain what's reasonable to people who do decide? Kayne McGladrey, CEO In Residence at Hyperproof, joins us to explore risk, communication, and a surprising role for insurance.

ליהי גבע ליסר סבלה שנים מכאב כרוני באגן שהגביל את חייה. עשרות רופאים, בדיקות, וטיפולים לא עזרו - עד שגילתה שהכאב שלה אמיתי לחלוטין, אך לא נובע מנזק גופני. במוחה נוצרו מעגלים עצביים שלמדו להפעיל כאב גם ללא סיבה פיזית. היום היא עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית שמטפלת בכאב נוירופלסטי - כאב כרוני שמורגש בגוף אבל מקורו במוח ולא באיבר פגוע, ומסתבר שהשכיחות של הכאב הזה עצומה - 
למשל, מחקר בתחום מראה ש-85% מכאבי הגב הכרוניים הם נוירופלסטיים, כלומר- הגב תקין, אבל המח מייצר כאב גב. 
החדשות הטובות הן שטיפול ייעודי מצליח להפחית כאב אצל 66% מהסובלים! ליהי גבע ליסר מתארחת בפרק מיוחד שבו נדבר על מנגנון הכאב, על האופן שבו עיסוק בכאב ופחד ממנו משמרים אותו, ועל הקשר בין ביקורת עצמית או דיכוי רגשות לכאב כרוני.

אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌

מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.🎧 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה  
ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

שולץ חשב שהדרך שלו לפסגה תעבור דרך הבמות של המועדונים הקטנים. אתם יודעים, כמו שכתוב במדריך לסטנדאפיסט השאפתן. אז הוא ניסה וניסה, אבל אף דלת לא נפתחה. אז הוא ניסה דרך החלון, אבל נחסם גם שם. אז הוא החליט לקדוח פתח כניסה בעצמו. מאז, אם הוא עצר כדי להביט לאחור, זה רק כדי להעריך את הדלת המדהימה שעבר. הצטרפו אליי לפרק החמישי (והאחרון!) של סדרת 'חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר'. יהיה כיף.

זה שמשהו מזויף לא אומר שהוא לא אותנטי.
ב-1883 הציג סוחר העתיקות מוזס שפירא מגילות קדומות עם גרסא שונה של ספר דברים. הבריטיש מוזיאום הציע לו סכום דמיוני עבור תגליתו  אך לבסוף הוכרז כזייפן והתאבד. 64 שנים אחר כך התגלו מגילות ים המלח בקומראן, בדיוק כפי שתיאר.
בעידן שבו הפייק זו המנה העיקרית שלנו בפיד, נשוב לתעלומה של הנוכל מירושלים ,  וננסה לשפוך עליה אור חדש. האם היו 11 דיברות בהר סיני ולא 10, והאם זה משפיע על הציון שלנו בתנ"ך?

ממי לוי חוזר מאנטרקטיקה עם אזהרה: מולטי קלאוד זה לא מה שחשבתם. OpenAI עוברת לOracle. חברות שהתמחו רק ב-Azure התעוררו לסיוט אחרי מכרז נימבוס. וארגונים ענקיים נופלים כי הם תלויים ברג'ן אחד. אז מה עושים? בפרק הזה ממי מפרק את כל המיתוסים: למה "Vendor Lock-in" זו לא סיבה טובה, מתי מחיר באמת משנה, והאם Redundancy זה באמת ביטוח. הוא מדרג ארבע סיבות עיקריות למולטי קלאוד בסקאלה של 1 עד 10, וחושף מתי זה פשוט מכפיל את הבעיות במקום לפתור אותן. בונוס למפתחים: למה השוק צמא למי שמכיר כמה עננים, ואיך זה יכול לשנות את הקריירה שלכם. האזנה נעימה, עמית בן דור.

פרק חדש בעושים תנ"ך - והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של...) עימות: מלכים ודברי הימים.
אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים - שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה שונה לחלוטין. מה ההבדל בין התפיסה ההיסטורית של שני הספרים? או יותר נכון לשאול מה ההבדל בתפיסה ההיסטורית של מחברי הספרים? למה דברי הימים מדלג במקרים רבים על סיפור יציאת מצרים ומתעלם באופן כללי מממלכת ישראל? איך מלך כמו יהושפט הופך פתאום מדמות שולית במלכים למרכזית בדה"י? מה הסיפור האמיתי של מנשה? ולמה חשוב לקרוא את שני הספרים ביחד כדי לקבל מבט תלת-ממדי על האירועים ההיסטוריים שהספרים מתארים? עוד נדבר על בניית זהות בתקופת שיבת ציון, על ההבדלים בתפיסת המושג שכר ועונש בין הספרים, ועל הממצאים הארכיאולוגיים שתומכים בגרסאות השונות המוצגות במלכים ובדה"י. 
האזנה נעימה, יותם.

אתם לא מתבלבלים, אתם לא סתם ממורמרים, זה לא רק אתם, זה לא רק בתוך הראש שלכם: מוצרים, אתרים ושירותים, שבעבר היו ממש מוצלחים, מדרדרים והופכים לגרועים. וזה קורה בכל מקום, לא רק באינטרנט: חברות תעופה, יצרניות של טלפונים סלולריים, חברות סטרימינג, בתי מלון, כולם היו בעבר נהדרים והתגאתם בכך שאתם לקוחות שלהם, הם היום, בהיעדר המילה מוצלחת יותר... חרא!

קורי דוקטורו, אקטיביסט שזכה בשורה של פרסים והוא אחד הכותבים המוכשרים, המצחיקים, החדים והמשפיעים ביותר שפועלים ברשת, טבע בכמה מאמרים שהוא פרסם לפני כמה שנים מילה שמתארת את התהליך שמסביר האירוע הזה: Enshitification, או "שיטיפיקציה".


למרות ששיטיפיקציה זכתה להרבה מאוד תשומת לב תקשורתית, רק בסוף 2025 דוקטורו הוציא ספר שמוקדש לה. בהקדמה לספר הוא מסביר: "זו מילה מצחיקה ושובבה. זה מצחיק ושובב לומר אותה ואני גאה בזה", אבל לטענתו הסיבה לפופולריות שלה קשורה לכך שהיא "מקפלת בתוכה תיאוריה שמסבירה את הדעיכה המהירה של הדברים שחשובים לנו, היא מסבירה למה זה קורה ומה עלינו לעשות בנידון".

לתשומת לבכם: המילה "חרא" נשמעת בפרק הזה כמה פעמים.

קישורים:

ספר: שיטיפיקציה – למה כל דבר הפך לגרוע יותר ומה ניתן לעשות בעניין
https://www.amazon.com/Enshittification-Everything-Suddenly-Worse-About-ebook/dp/B0DQJ5TWB1

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: היקף המס, הפרוגרסיביות של מערכת המס והחשיבות של בחירת מיסוי שמצמצם נטל עודף. ולגבי קרן ההשתלמות? גם האוצר, גם ההסתדרות, וגם האופוזיציה, קצת צודקים וקצת טועים.

ביגפוט לא לבד: לצד קוף-האדם המיתולוגי של צפון אמריקה אפשר למצוא גם את הייטי הטיבטי, האורנג-פדנק מסומטרה, ההיבגון היפני, האלמס הקווקזי ורבים אחרים. מה פשר המשיכה האנושית למפלצות דמוייות-אדם, מה הסיכוי שיצורים כאלה אכן קיימים - ומי מרוויח מכל הסיפור הזה?... 
האזנה נעימה,
רן

פרק חדש בעושים תנ"ך  והפעם - בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנו
למה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם כנענית בניגוד לכל הדפוסים בסיפורי האבות? ומה הקשר בין הסיפור הזה לשושלת בית דוד? 
בעזרת ד"ר בעז סתוי בהמתארח בפרק ננסה להבין את המסרים החתרניים שמסתתרים בסיפור, את המאבק הסמוי בין ראובן ליהודה, ואת הסיבות שבגללן העורכים של התנ״ך בחרו למקם את הסיפור דווקא כאן.
האזנה נעימה,
יותם.