כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

מה קורה כשאדם נלקח בשבי? האם יש גבול למחיר שקהילה צריכה לשלם עבור פדיון שבויים? ומה המחיר הנפשי שמשלמים? ד"ר שגית מור חושפת בפנינו את תפיסת השבי בעולם היהודי הקדום, ומציגה את המתח בין החובה המוסרית לפדות שבויים לבין הדילמות המעשיות. דרך מקרים של מורכבות הטראומה, חשש מיצירת תמריץ לחטיפות נוספות, והאתגרים של שיקום השבויים לאחר שחרורם. הפרק מאיר את הדילמות האנושיות על נושא שלצערנו נותר אקטואלי גם בימינו.

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  - אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.
אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות הקניין.

מסיבת התה של בוסטון מסמלת תקופה של התנגדות חריפה למכסים בהיסטוריה האמריקאית. אבל מה קורה כשארצות הברית עצמה הופכת להיות מעצמה שמטילה מכסים? בפרק מיוחד בהשתתפות עידן דה-ארץ, דיברנו על ההיסטוריה של המכסים בארצות הברית- מויליאם מקינלי, דרך השפל הגדול ועד מהפיכת הסחר החופשי שאחרי מלחמת העולם השנייה. 

בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון - סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק - סיפור משונה מאוד, שנראה כמו מספר טייקים הפוכים לאותו אירוע. אז מה באמת קרה שם? האם ה"במאי" התבלבל? האם האשורים באמת ניצחו? האם סנחריב קיבל מה שרצה? האם אלוהים הגן על עמו ועל עירו? ומה עושה באמצע הסיפור מלאך אלוהים, שהורג במכה אחת מאה שמונים וחמישה אלף חיילים אשוריים?
כדי לעשות סדר בסיפור נמצא איתנו חוקר המקרא שחר ענבר, שייקח אותנו לעולמם של העורכים המקראיים ושל אנשי יהודה בשנת 701 לפנה"ס.

האזנה נעימה, יותם.

יש מעט מאוד חברות שאפשר לומר עליהן שהן באמת מהפכניות אבל 23andMe היתה אחת מהן. היא הפכה אירוע שבמשך שנים נחשב לרפואי, יקר ומסובך, לאירוע צרכני-קמעונאי, זול ונטול מאמץ – אבחון גנטי. למעשה, היא הפכה את עצם האבחון למשחק חברתי, לאירוע פופ שבו התהדרו משפיענים וסלבריטאים.
אבל למרות שזכתה לתמיכה של אחד ממייסדי גוגל, למרות שהונפקה בנאסד"ק ונסחרה בשיאה לפי שווי של 6 מיליארד דולר, למרות שהיא ניתחה את המידע הגנטי של יותר מ-15 מיליון אמריקאים, מה שתיאורטית יכול היה לאפשר לה להאיץ באופן משמעותי את קצב פיתוח התרופות, היא פשטה את הרגל. אבל למה?
האם מדובר בסתם חוסר מזל או שמא יש פה לקח עסקי ואולי גם טכנולוגי? לא פחות חשוב מכך, האם אנחנו יכולים ללמוד משהו מהכישלון של 23andMe על אחת ההבטחות הגדולות ביותר של העשורים האחרונים: אבחון גנטי אישי שיוביל לרפואה מותאמת אישית? וגם, ואיך כל הדבר הזה קשור לשאלה שמעסיקה את כולנו: מי אנחנו, מי אנחנו באמת? האם בכלל אפשר לענות על השאלה הזו באמצעות בדיקה גנטית?

קישורים:
אני ובעלי דודנים
https://www.thecut.com/2018/12/23andme-informed-me-my-husband-and-i-are-related.html

למה אני לא מוחק את המידע שלי
https://reason.com/2025/03/26/why-im-not-deleting-my-23andme-genetic-data

המחקר האוסטרלי על ערכות ה-DNA
https://bmjopen.bmj.com/content/13/12/e074205

פורבס: בדיקות גנטיות – הטוב הרע והיקר
https://www.forbes.com/sites/forbesbooksauthors/2024/02/13/genetic-testing-the-good-the-bad-and-the-costly/

למה אני מתחרטת שעשיתי בדיקה גנטית
https://www.theguardian.com/technology/2024/nov/30/why-i-regret-using-23andme-i-gave-up-my-dna-just-to-find-out-im-british

ᐧ

אמיר תיבון ומשפחתו, ואבישי אדרי ומשפחתו עברו לגור בקיבוץ נחל עוז מטעמים אידיאליסטים. במילה אחת "ציונות". הקטסטרופה של השבעה באוקטובר, עקרה אותם בעור שיניהם מההריסות של נחל עוז. כעבור יומיים אבישי כבר נקרא למילואים ומאז שרת יותר מ 350 יום. חייו והקריירה שבנה בעמל רב השתבשו לחלוטין. אמיר ואבישי כמהים לחזור הביתה לנחל עוז ,מהמגורים הזמניים בקיבוץ משמר העמק. אבל יש לכך תנאי – הקמת ועדת חקירה ממלכתית ,שרק היא תיתן להם את הביטחון שיאותרו ויתוקנו הליקויים הבסיסיים ביותר שנחשפו בשבעה באוקטובר.

בשבת כא' בתמוז תש"ג, 24 ליולי 1943, התקים בגטו קובנה שבליטא קונצרט חגיגי ומיוחד, אותו ניגנה תזמורת הגטו. הקונצרט התקיים בעברית ובסתר מחשש הגרמנים שאסרו על כל פעילות לאומית וציונית בגטו. חלקם הגדול של השותפים לקונצרט זה-  הנגנים, הזמרים וקהל הגטו - לא שרד ונרצח בשואה. פרק זה של 'עושים זיכרון' מוקדש לזכרם.
צוות יד ושם - ניהול פרויקט: לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: נעמה גליל; עורכת ראשית: ד"ר בלהה שילה; יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה: נעמה גליל; עריכת סאונד: אנזה אוט ושלי נוי

מהן הסיבות לעוינות האיראנית כלפי ישראל? הם הן דתיות או גם אידיאולוגיות ופוליטיות ואיך הם משפיעים על יהודי איראן בישראל?
בפרק השני על איראן ננסה להבין מדוע איראן, שעד המהפכה האסלאמית נהנתה מקהילה יהודית חיה ומשגשגת והייתה בקשרים חמים עם ישראל, הפכה למתנגדת נחרצת של מדינת ישראל? איך משתלב מושג "השטן הגדול" והאידיאולוגיה האנטי-ישראלית במדיניות החוץ האיראנית? ומה מקומם של כרבע מיליון יהודים יוצאי איראן בחברה הישראלית? 
כדי להבין את השורשים ההיסטוריים והפוליטיים לקשר הזה, פנינו שוב לד"ר ליאורה הנדלמן-באבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב ועורכת הספר "איראן אז ועכשיו - חברה, דת ופוליטיקה".

הקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים? שינויים טקטוניים בעולם הטק דורשים גישה חדשה לקריירה. בפרק התארח עידן בניון מייסד קהילת Build Ship Grow, ששיתף את מסלול הקריירה שלו ומוצרים שנבנו בקהילה (ביניהם Base44) והפילוסופיה שלו איך לייצר תעודות ביטוח לעתיד בשוק משתנה.
האזנה נעימה, עמית בן דור

כשניחתו ראשוני טילי ה- V-2 על לונדון בשלהי 1944, הבריטים לא ידעו מה נפל עליהם - מילולית: טילים כה גדולים ורבי עוצמה נחשבו עד אז למדע בדיוני. המוח המבריק שמאחורי נשק הנקמה הנאצי היה "ילד פלא" בשם ורנר פון בראון, שבגיל 22 בלבד כבר נחשב למומחה הגדול בעולם להנעה רקטית בדלק נוזלי. פון בראון שיתף פעולה עם המשטר הנאצי כדי להגשים את חלום חייו - לפתח משגר שיוכל להביא את האנושות לחלל - אבל המשחק ששיחק היה משחק מסוכן ביותר: כשהתקרבה מלחמת העולם לסיומה, פון בראון הפך - בזכות הידע הייחודי שצבר - לאחד האנשים המבוקשים בעולם. הגסטפו, הצבא האדום והצבא האמריקני היו כולם בעקבותיו.

עוד בפרק: הצטרפו אלי לביקור במתקן פיתוח סודי של אלביט במרכז הארץ כדי לשמוע על תהליך הפיתוח והניסוי של טיל מודרני - 'נץ דורס', אחד הטילים המתקדמים והמאתגרים שפיתחה אלביט מעולם. 

האזנה נעימה,
רן