כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית.

איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?
אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן בעדן)
מהו עץ הדעת ולמה אלוהים כל כך מפחד שהאדם יאכל ממנו? ואיך לכל זה וכמובן לגן עצמו קשורה האישה?
 
האזנה נעימה,
יותם

חטפתם פעם טריפ מאכילת לחם? הטסתם פעם מטוס כשאתם שיכורים? מה עם מלחמה? ניהלתם פעם מלחמה מסטולים? הנה כמה מסיפורי הטריפים המוזרים בהיסטוריה

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי שגוי? ואילו תופעות הכלכלה ההתנהגותית עוזרת להבין?

שתי נשים יצאו מניו יורק בשנת 1889, אחת בספינה ואחת ברכבת, אחת מזרחה ואחת מערבה. המטרה של האחת היתה להקיף את העולם, ולנצח את פיליאס פוג, לו זה לקח, כידוע, 80 יום. המטרה של השניה היתה להקיף את העולם בכיוון ההפוך, ולנצח את הראשונה. סיפור אמיתי על מירוץ מסביב לעולם, שפרק אחד לא יספיק בשבילו.

בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם.
אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו.
איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו?
התכנית שודרה לראשונה לפני יותר משלוש שנים והקלטתי אותה מחדש כדי לעדכן אותה ולטפל בשאלה חדשה: האם בדומה לפלטפורמות המדיה החברתית שידועות לשמצה בכך שהן מנסות לחטוף את תשומת הלב שלנו, גם מערכות הבינה המלאכותית מנסות להשיג את תשומת הלב שלנו, ואם כן, איך הן בדיוק עושות את זה?

קישורים:
מחקר: חנפנות בקרב בוטים
https://arxiv.org/pdf/2310.13548

מייקל גולדהאבר: שימו לב קונים!
https://www.wired.com/1997/12/es-attention

כלכלת תשומת לב
https://www.heise.de/tp/features/The-Economy-of-Attention-3444929.html

ספר: Stand out of our light
https://www.amazon.com/Stand-out-our-Light-Resistance/dp/110845299X

לפני קצת יותר מחמישה מיליוני שנים, משהו איום קרה לים התיכון. שינויי אקלים גלובליים הובילו לחסימתו של מיצר גיברלטר, ומים מהאוקיינוס האטלנטי לא יכלו עוד להחליף את המים שהתאדו מאגן הים התיכון. בתוך פחות מאלף שנה, הים רחב הידיים התייבש ונעלם - ואת מקומו תפס מדבר כה לוהט, מלוח ושומם עד שים המלח שלנו נראה, לעומתו, כמו נווה מדבר נעים...
חמישה מיליוני שנים לאחר מכן החליט אדריכל גרמני בשם הרמן סוגל לנסות ולייבש *שוב* את הים התיכון - אבל הפעם בצורה יזומה. 
האזנה נעימה,
רן

יצחק (צוקי) פיינגרש סוחב איתו קבוע את הזיכרונות הקשים של מלחמת יום הכיפורים. האזעקות ב 7 באוקטובר 2023 החזירו אותו לאוקטובר  1973 לדיונות בקרבת תעלת סואץ. אלא שהפעם נוספה גם הדאגה לתום הבן שלו שגויס מיד למילואים ליחידת הניוד שבה הוא משרת. ובעת שהוא בעזה, אישתו ושני ילדיהם מפונים מביתם בקיבוץ מעיין ברוך ששוכן מרחק נגיעה מהגבול ושספג מטחים שירו החיזבאללה.

עליית הבינה המלאכותית מעוררת שאלות עצומות, מלהיבות וגם מפחידות: על עתיד העבודה, האנושות וכדור הארץ. אבל למה שלא פשוט נשכח מכל זה, ניקח מודל שפה גדול (או קטן) ונחבר אותו איכשהו לעציץ? או לכיור? או לפח זבל? או לאסלה? 

בפרק הזה מתארח שוב רן בר-זיק, האיש שממוטט את כל החומות שבין האדם למכונה. המתקנים המופרכים שהוא בונה בבית שלו, להנאת (או לאימת) בני משפחתו, כבר הפכו לשם דבר ברשתות החברתיות, אך אלו לא רק אנקדוטות. בר זיק משתמש ב-רספברי פיי ובמיקרו-בקרים, מתנסה עם סנסורים ומאמן רשתות נוירונים, ומפיח חיים בבאזזוורד החדשה: AIoT. הבינה המלאכותית של הדברים. לטענתו – כל אחד ואחת יכולים גם הם לעשות את זה. אם אתם מפתחים בעיסוקכם, הערך המוסף יהיה גדול במיוחד. ואולי גם תוכלו לשוחח סוף סוף עם סל הכביסה.

האזנה נעימה,
בועז לביא

לינקים:
לפרק הקודם עם בר-זיק בנושא - מכונת המשאלות הקטנה:https://www.osimhistoria.com/software/ep97-raspberry-pie

להרחבה עדכנית של בר-זיק על התחום, באתר שלו:https://internet-israel.com/?p=11323

חדשנות והגיל השלישי נדמים לחלק האנשים כמו דבר והיפוכו. אך האתגר הוא ההתמודדות עם דעות קדומות ותפיסות מוטעות לגבי יכולותיהם של אנשים מבוגרים.
ד"ר מירה מרם, מנהלת המרכז השיקומי-גריאטרי מבית רבקה, מספרת לנו איך גם עבור הגיל השלישי אימוץ של טכנולוגיות חדשות כמו מציאות מדומה, יחד עם גישה אנושית ורגישה יכולים להביא להצלחות ופריצות דרך בשיקומם.

Compromise a cloud service and tens thousands of vehicles can be affected at once. Matt MacKinnon of Upstream Security walks us through the world of cloud security for connected vehicles, transport trucks, tractors, and other "stuff that moves."