כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

פרק ב' בשיחה עם דר' גיל סמסונוב בעקבות ספרו "הבגינים".

החלטנו להביא בשידור חוזר כמה מהפרקים שאהבתם במיוחד! והפעם יוסי כהן, סמנכ"ל מערכות המידע של טמפו.
"הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד, היא להמציא אותו", אמר הוגה הדעות פיטר דרוקר. וזה בדיוק מה שקרה שביום בהיר אחד, כשאחת מחברות המשקאות המובילות והוותיקות בישראל החליטה לבצע טרנספורמציה דיגיטלית, כשאין כאבים והחברה מתפקדת טוב יותר מאי פעם.
למרות שכולם היו מרוצים מהמצב הקיים, יצא יוסי כהן, סמנכ"ל מערכות המידע של טמפו, למסע בדרך למציאת הפלטפורמה המנצחת. הוא מספר על ההחלטה להיות חברת המשקאות הראשונה שמובילה ומבצעת שינוי מקיף בכל מערך השיווק והמכירות, בדגש על מבט אל העתיד לבוא.
כיצד מגייסים את העובדים ומציגים בפניהם היתרונות כשהצרכים נסתרים מן העין? איך הטרנספורמציה הועילה להתנהלות מול הלקוחות? ומיהו למעשה האויב הכי גדול של הטרנספורמציה הדיגיטלית? 

בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.

בפרק זה אם כן, נדון בחינוך  - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע?

על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי.

האזנה נעימה,
יותם

יונה שהצילה מאות אנשים, כבשה שלימדה גנטיקה, חתול שכתב עבודות בפיזיקה, כלבה שהגיעה לחלל: גם בעלי חיים עשו היסטוריה (זהירות! הפרק מכיל כמה תיאורים גרפיים)

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב לשיחה על עליית הפופוליזם ברחבי העולם. מהו שלטון פופוליסיטי? מה ההסבר לעליית כוחן של המפלגות הפופוליסטיות והיכן הן ממוקומות ברצף שבין דמוקרטיה לדיקטטורה? ומהן ההשלכות הכלכליות שמדינות חוות בעקבות שלטון פופוליסטי?

יונתן קופלב, ספרינטר, שיאן ישראל ואלוף אירופה, התחיל את דרכו בכלל כשחיין מרחקים. בשנת 2012 הוא קבע קריטריון לאולימפיאדת לונדון אלא שאז הגיע אירוע שטרף את כל הקלפים והוא נאלץ לוותר על החלום. מה בדיוק קרה שם? איך האירוע הזה קשור לגישה של קופלב כשחיין וכמאמן? מה ההבדל בין שחייני ספרינט, מידל ומרחקים ואיך ניתן לזהות את אופי השחיין כבר מגיל צעיר?

כשיצא לאור הכרך הראשון של 'שר הטבעות', מבקרים רבים קטלו את סגנונו הספרותי של ג'.ר.ר. טולקין. ואכן, המהדורה הראשונה של הסדרה נמכרה בכמה אלפי עותקים בלבד, ונחלה כשלון חרוץ. אבל אז, דווקא הוצאת ספרים שניסתה לרמות את טולקין - נתנה לסדרה פרסום מעולה, והפכה את 'שר הטבעות' ליצירה הפופולרית והאלמותית שהיא היום. 
האזנה נעימה,
רן

אם גם אתם מקבלים המון פרסומות למשחקים שאין שום קשר בינן לבין המשחק עצמו - שתדעו שיש לכך סיבה, רק שהיא ממש מוזרה

מודלי השפה הגדולים (LLMs) הם ההבטחה הגדולה של תקופתנו, וייתכן שמהם יגיח ה-AGI, אותו קונספט בדבר בינה כמו-אנושית. אבל עד כמה הם באמת משנים את עולם הפיתוח, כבר היום? ואיך אפשר לדעת אם השימוש בהם יוביל לגילוי שדה נפט עסקי-פיתוחי, או לחלופין – רק לאדמה חרבה?

עמית בן-דור הגיע לשיחה מיוחדת על ההייפ, ההבטחות והמציאות, שמציבים מודלי השפה הגדולים בפני ארגוני הפיתוח. למה צ'ט בוטים הם לאו דווקא השימוש הכי רלבנטי עבורם? כיצד CoPilot כן משנה את חוקי המשחק? ומדוע אוטומציה של תהליכים – לאו דווקא התחום הסקסי ביותר – הוא המקום שבו מתגלה ההשפעה הדרמטית באמת של LLMs? 

האזנה נעימה,
בועז לביא

מנוע החיפוש של Perplexity AI נחשב בעיניי רבים למוצר פורץ דרך, כזה שמכניס לכיס הקטן את כל הגוגל והמיקרוסופט של העולם. מדי פעם אנשים מפרסמים בלינקדאין ובטוויטר ובמקומות נוספים פוסטים שבהם נראה שהם מתחרים ביניהם מי יצליח לכתוב את שיר האהבה הכי מרגש למנוע החיפוש של Perplexity.
אבל למרות שהמוצר של החברה מסקרן ואפילו מרגש כלל לא בטוח שהוא המשיח שלו קיווינו.
בשורה של תחקירים שפורסמו בחודשים האחרונים עולה תמונה מטרידה לפיה Perplexity גונבת תכנים מאתרים, היא פשוט מעתיקה כתבות שלימות ואז מציגה אותן ללא הפנייה, ללא קישור ובעיקר ללא אישור מה שמעלה את השאלה האם מה שאנחנו רואים פה הוא את נאפסטר של עולם החיפוש; חברה שמטלטלת את השוק ומרגשת את המשתמשים אבל שעושה את כל זה באמצעות גניבה?


קישורים:

חברת OpenAI משיקה גרסה ראשונה של SearchGPT
https://openai.com/index/searchgpt-prototype


עמית סינגהאל מדבר על המחשב ב"מסע בין-כוכבים"
https://www.youtube.com/watch?v=0k2ufqVh-pU


פורבס: "כאילו שלוויקיפדיה ול-ChatGPT היה נולד ילד"
https://www.forbes.com/sites/rashishrivastava/2024/04/11/inside-the-buzzy-ai-startup-coming-for-googles-lunch/?sh=3bd446821781


פרפלקיסטי וגניבת ה-AI
https://www.theverge.com/2024/6/27/24187405/perplexity-ai-twitter-lie-plagiarism


פרפלקסיטי היא מכונת בולשיט
https://www.wired.com/story/perplexity-is-a-bullshit-machine


פרפלקסיטי חותמת על עסקה עם שותפות תוכן
https://www.niemanlab.org/2024/07/perplexity-ai-search-engine-launches-revenue-sharing-with-six-news-publishers/