כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

מוזיקה תמיד הצליחה לדייק רגשות, לתת פרשנות לתחושות, להעביר מסרים ולתווך מציאות. מתי בפעם האחרונה התעמקתם במוזיקה שאליה אתם מאזינים? מה יש לה, למוזיקה, ללמד אותנו? איך היא מצאה את דרכה לעמקי נשמתנו? ובאיזו צורה נכון להשתמש בה? הפעם רוני קרביץ מאחר את הזמר ויוצר, יהונתן ניצן, לשיח על האיכויות של המוזיקה והצורה בה הוא משתמש בה.

עושים חשבון מארחים את ד"ר צחי רז לפרק נוסף על תרבות. בין היתר: על שיטות חקלאיות היסטוריות והשפעתן עד היום על תפיסות מגדריות, על צמיחה כלכלית ומדיניות רווחה והשפעתם על נורמות הילודה ועל השקעת ההורים בחינוך, איך חקיקה משפיעה על נישואי קרובים, איך רכבות וגישה לשווקים יוצרים ערכים אינדיווידואליסטים,  ואפילו על הגורמים הכלכליים שמשפיעים על בחירת שמות לילדים.

שוב הילד לא מוכן להיכנס לשחות, שוב הילדה "מבזבזת" זמן מהשיעור ובוחרת לשחק מחוץ למים- למה חשוב שהילדים שלנו ילמדו לשחות? איך נכון ללמד שחייה? מה אתם בתור הורים יכולים לעשות כדי לעזור להם ללמוד ומה כדאי לא לעשות? הפעם בן סלע מארח את אורי סלע על כל מה שצריך לדעת על שחייה לפני הקיץ הקרוב.

תמיד אמרו לכם שאתם ביישנים אבל תחושת הבטן אומרת לכם שזה קצת מעבר לביישנות. אתם נכנסים לחדר מלא באנשים והבטן מתהפכת. יש תחושה שכל העיניים אליכם ומהפחד שתענו משהו מביך אתם נתקעים בשולחן. יש לכם המון מה לתרום לשיחה אבל הפחד משתלט ואתם נשארים בשקט. אלו רק חלק מהסימנים לחרדה חברתית. הפעם ד"ר מרים לבין גורן, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בשיטת הCBT, מסבירה איך חרדה חברתית באה ליידי ביטוי וכיצד ניתן להתמודד איתה.

לקראת מפגש המאזינים הקרב ובא בעוד קצת פחות מחודש, בחרתי להשמיע לכם פרק שהוקלט במפגש מאזינים קודם שנערך בתאטרון צוותא. 


בנובמבר 1957 הדהימה ברית המועצות את העולם כאשר שיגרה, בפעם השנייה בתוך כחודש, לווין לחלל. על ספוטניק 2 הייתה נוסעת: כלבה קטנה (וחמודה) בשם 'לייקה' ('נבחנית', ברוסית). אבל התגובה לשיגורה המוצלח של לייקה לא הייתה התגובה לה ציפתה ברית המועצות הסערה התקשורתית שעוררה לייקה לא דעכה מאז ועד ימינו, והייתה לה השפעה קריטית על האתיקה של ניסויים מדעיים בכמעט כל תחום, ולא רק בחלל. תודה לנתן פוזיאק שערך את התחקיר לפרק, ולניר סייג שהקליט אותו.

מפגש המאזינים הקרוב יערך ב-18.7.24, בשעה 2130, במועדון הגריי שבתל-אביב. קישור לרכישת כרטיסים - בעמוד של עושים היסטוריה באתר הבית שלנו, osimhistoria.com

האזנה נעימה, רן

אחת הבעיות הגדולות עם מערכות הבינה המלאכותית החדשות היא שקשה לסמוך עליהן ויש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שאנחנו לא יודעים למה הן פועלות בדרך שבה הן פועלות, למה הן נתנו לנו תשובה א' ולא תשובה ב' והשנייה היא שלא רק שאנחנו לא יודעים מה קורה בתוכן, לפעמים הן מנפיצות תשובות, ממציאות תשובות שאין בינן ובין המציאות שום קשר. 
אבל למה זה קורה? למה אנחנו לא מבינים מה קורה בתוך המערכות האלו ולמה הבוטים מתקשים לומר "אני לא יודע"? ובכן אפילו על השאלות האלו קשה לענות ובכל זאת זה מה שאני אנסה לעשות: אנסה גם להסביר את בעיית "אני לא יודע" וגם אספר על התקדמות מעניינת באחת הגזרות, התקדמות ששופכת אור על האופן שבו המערכות האלו פועלות מה שאולי יאפשר לנו קצת יותר לסמוך עליהן. אולי. 

קישורים:
אנת'רופיק מסבירה מה קורה בתוך המודל שלה
https://www.anthropic.com/research/mapping-mind-language-model

בעיית ההזיות: הסבר
https://masterofcode.com/blog/hallucinations-in-llms-what-you-need-to-know-before-integration

הבלוג של קובוס גריילינג
https://cobusgreyling.medium.com

ᐧ

פרק לקט!
אספנו את הביקורות שאנחנו הכי אהבנו לאורך העונה.  מקווים שיש לכם נסיעה ארוכה באוטו

בעשור האחרון המודעות לטיפולים אצל גברים גברה ובהתאם לכך התפתח ענף הקוסמטיקה לגברים. האם גברים צריכים ללכת לקומסטיקאית? האם יש צורך לבצע התאמות במכון? ובמה בדיוק שונה טיפול בגברים בטיפול בנשים? 

האזנה נעימה

המשך החיפוש אחרי מי שחילק לראשונה את השעה ל-60 דקות, ואחרי שמה הנכון של החיה המוזרה הזאת שלא קוראים לה חסילון גמל שלמה

בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו. 
האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעברית עסקינן- מתי התרחש המעבר בין העברית הקדומה לעברית היותר מאוחרת? מה משמעות העובדה כי קיימת תקופה של מאות שנים בה אין עדות ממשית לכתיבה משמעותית בירושלים וביהודה?
עוד נשאל בפרק - מדוע בספר נחמיה קיים פרק בו מסופר אודות בניית חומת ירושלים ומאידך אין שום סימנים לביצורים מהתקופה הפרסית?
עד כמה ספר דברי הימים מאוחר להיסטוריה הדויטרונומיסטית? למה יש תיאורים מעניינים ביותר על ממלכת יהודה בהקשרי בנייה, מלחמות, והתפשטות טריטוריאלית אשר מופיעים רק בספר דברי הימים ולא מוזכרים למשל בספרי מלכים ושמואל? האם וכיצד כל זאת יכול להצביע אודות זמן חיבור הספר?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' חיפה ומאונ' ת"א.

האזנה נעימה,
יותם