כל תכני עושים היסטוריה

https://episodes.castos.com/5e0db8ae40e9f5-43113304/jens-weisner.mp3Download Episode (Mp3)Jens Wiesner of the German BSI explores Malcolm, a new (free, open source) tool for OT network visibility, brought to us by the U.S. Idaho National Labs (INL).This podcast is produced by P.I. Media for Waterfall Security Solutions.Theme music: Waterfall by Headshock Music

https://audio.simplecast.com/b232259b.mp3

הורדת הפרק (mp3)

 

גיל חובב מספר על מנות טברייניות נפלאות עם שמות איומים ועל עוגת גבינה באסקית שמצריכה אומץ וחוסר בושה.

האזנה נעימה!

קישור למתכון - עוגת גבינה לאמיצים

קישור לביקורת מסעדה - מסעדת שולה

 

איך מאזינים?

ניתן להאזין לתכנית ולקבל עדכונים על פרקים חדשים באפלקציית "רשת עושים היסטוריה" - קישור להורדה (למכשירי אנדרואיד) https://tinyurl.com/y6zgrx95

או לבעלי מכשירי אייפון - קישור לתכנית: https://tinyurl.com/y4hdq5rt

 

רשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

הפרק בחסות

 

 

 

מיקרו-פרונטאנדס הפך למושג טרנדי בשנה-שנתיים האחרונות ונכנס לחיי המפתחים בסביבות שנת 2016, ולא מעט כבר צברו ניסיון איתו או חושבים שהם צריכים להכניס את הארכיטקטורה הזו לפרויקט שלהם. ברוב המקרים, כשנזרק צמד המילים לא באמת צריך את הארכיטקטורה שנלקחה כהשראה מעולם ה- Micro-services ב-backend לעולם הפרונטאנד.

אחת המטרות המרכזיות שלנו בפרק היא שתצאו מכאן עם הבנה של שימוש נכון בארכיטקטורה הזו החל משלב הבנת הצורך, התאמה אליכם ובחירה במימוש הפתרון הנכון שלו. אתם לא תצאו רק עם ידע, אלא גם עם יכולת לשאול את עצמכם את השאלות הנכונות בתהליך שתעברו או עברתם ותרצו לוודא שעשיתם נכון. מתארח בפרק: שם מגנזי, staff engineer ב- WeWork.

האזנה נעימה!

חן ועמית.

קישורים נלווים:

Lerna- http://bit.ly/2VAelIc

Web Components- http://bit.ly/2PyN5V1

Single SPA- http://bit.ly/2DB1f3a

Micro FE (by Martin Fowler)- http://bit.ly/2knpmMJ

IFrames- http://bit.ly/2vse4IE

Exploring micro-frontends- http://bit.ly/2ZIc8cX

Micro Frontends - Think Smaller, Avoid the Monolith Love the Backend- http://bit.ly/2DzB39e

 

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22688660/download.mp3

הורדת הפרק (mp3)

לסיפור המקראי יש מבנה ונרטיב ברור - מתקופת האבות הכוללת סיפורים ומיתוסים כמו יציאת מצרים, מסע מפרך בן 40 שנה במדבר, דרך כיבוש הארץ, תקופת השופטים ועד להתגבשות מלוכה חזקה בארץ כנען. עד כאן הכל נשמע הגיוני.

הפעם נשוחח עם פרופ' ישראל פינקלשטיין על תקופת השופטים ונבין האם היא התקיימה בכלל? אם כן, האם היא באמת נמצאת על הרצף הכרונולוגי של הנרטיב התנ"כי - בין כיבוש למלוכה? עוד בפרק מה בדיוק התרחש בימים שלפני הקמת המלוכה? ומה הוא אותו מהלך שהתרחש בתקופת השופטים שייתכן והוביל לכינון המקרא?

האזנה נעימה,

יותם.

קישור למפת ארץ ישראל בתקופת השופטים: http://www.daat.ac.il/daat/tanach/melech/maps/shoftim.gif

מתוך הספר: ט' אורנן, ש' אחיטוב, א' אשל וז' משל, לה' תימן ואשרתו, ירושלים תשע"ו (יד יצחק בן צבי).

דף הבית של התכנית

רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

 

הגרעין האיראני, טילים מדויקים בלבנון, ממשלת חמאס בעזה: עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ״ן, ממפה את האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל ומזהיר - 2020 תהיה קשה יותר מקודמתה

https://audio.simplecast.com/514c25cc.mp3

הורדת הפרק (mp3)

 

מהי המסעדה הכי טובה באילת? ואיזו מאפיית בוטיק יש לידה שממש אסור להחמיץ? ואיך מכינים קציצות פטנט? הכל בפרק.

האזנה נעימה!

קישור למתכון - קציצות פטנט (דגים)

קישור לביקורת מסעדה - מסעדת 'ליווייתן'  + מאפיית לחם ברויטמן

 

איך מאזינים?

ניתן להאזין לתכנית ולקבל עדכונים על פרקים חדשים באפלקציית "רשת עושים היסטוריה" - קישור להורדה (למכשירי אנדרואיד) https://tinyurl.com/y6zgrx95

או לבעלי מכשירי אייפון - קישור לתכנית: https://tinyurl.com/y4hdq5rt

 

רשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

הפרק בחסות

 

 

 

https://audio.simplecast.com/6babac64.mp3

הורדת הפרק (mp3)

הפעם נכיר מקרוב כמה מהרעיונות המבריקים שנמצאים בדרך לחיים שלנו בכל תחום התחבורה והרכב, וניגע גם בעולם העסקי הקשוח שמלווה את הסיפור הזה של יזמות בתחום, שמבחוץ נראה שהוא מתאים לשורדים בלבד. תהיה איתנו אורלי דהן, מנכ"לית EcoMotion.

נסיעה נעימה!

בועז קורפל.

 

ניתן להאזין לתכנית ולקבל עדכונים על פרקים חדשים באפליקציה שלנו (אנדרואיד) - קישור להורדה: https://tinyurl.com/y6zgrx95

או הרשמו לרשימת התפוצה במייל לקבלת עדכונים: https://www.ranlevi.com/newsletter/

 

רשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

https://audio.simplecast.com/4e244a01.mp3

הורדת הפרק (mp3)

רבים מאיתנו, כשאנחנו מחליטים לקחת משכנתא, מסתכלים ומשווים בין הבנקים את גובה הריבית על המשכנתא (אבל שוכחים או לא מסתכלים מספיק על ביטוח המשכנתא שחובה לעשות במקביל) ואת גובה הפרמיה החודשית שאנחנו צריכים לשלם בביטוח כזה. הפעם אנחנו משוחחים עם יורם ניזרי, סמנכ"ל מימוש זכויות ומוצרים בחברת "ביטוח ישיר" על איך ומה עלינו לקחת בחשבון כשאנחנו עושים ביטוח משכנתא.

בפינת ההתחדשות העירונית, בחסות קרסו נדל"ן, נדבר על שלב מסירת הדירות - מצב פרדוקסלי שבו "בעלי הקרקע" השותפים של היזם, שבלעדיהם הפרויקט לא היה יוצא לדרך, נכנסים לדירה חדשה וצריכים לבדוק אותה היטב כאילו רכשו אותה מקבלן. נבין מה חשוב לבדוק שבוצע, מה ניתן לדרוש לתקן ועל מה לא לוותר. בפינה נקודה על המפה נבקר בשכונת קריית משה שברחובות.

האזנה נעימה!

חגי.

הרשמו לתכנית באפליקציות השונות או לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים:

https://www.ranlevi.com/newsletter/

רשימת הפרקים המלאה

הרשמה לפודקאסט:

רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

עם הגעת ה'תמסחים' אל מי התעלה, מבצע 'אבירי לב' נכנס להילוך גבוה. אבל כמה עשרות טנקים בגדה המערבית - זה לא מספיק: אנשי ההנדסה הקרבית נכנסו למירוץ נגד השעון להביא את דוברות היוניפלוט, גשר הגלילים וגשר הצנע אל קו המים. וכפי שחששו כולם, ברגע שגילו המצרים את דבר הצליחה, הם הפנו אל חצר מוצב מצמד את כל קני הארטילריה שלהם.

תודה לאורחים שהששתפו בפרק: פרדו רז, יעקב ירושלמי ואסף וול. תודה לנתן פוזניאק על התחקיר והראיונות.

קישור לחלק א' של הסיפור, קישור לחלק ב' .

האזנה נעימה,

רן.

 

רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | אפליקציית עושים היסטוריה (אנדרואיד) | פייסבוק | טוויטר

דף הבית של התכנית | iTunes | RSS Link

 289: 'חצר המוות' - צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים (חלק ג')

כתב: רן לוי

קישור לחלק א'  קישור לחלק ב

בליל השישה עשר באוקטובר, 1973, מבצע 'אבירי לב' - מבצע צליחת תעלת סואץ - עמד על פי תהום, ועימו גם הסיכוי לניצחון בחזית הדרום של מלחמת יום הכיפורים. גשר הגלילים, גשר הצליחה שהיה אמור להיות הקלף הסודי של צה"ל במלחמה נגד מצרים - עמד, קרוע ושבור, כעשרים קילומטרים מקו המים. דוברות היוניפלוט, שהיו אמורות לשמש לו כגיבוי, היו תקועות בפקק תנועה אדיר שנוצר על ציר 'עכביש' - כביש צר ומתפתל שהוביל אל נקודת הצליחה - כשאלפי טנקים, משאיות, אמבולנסים ורכבי מילואים נאבקו להגיע אל החזית. מי שהצילו את המצב היו התמסחים: דוברות אמפיביות שנרכשו מגרמניה כגרוטאות רגע לפני שהפכו למטרות מטווח. כמעט כולם בצה"ל היו בטוחים שהתמסחים חסרי תועלת, שאולי אפילו לא יצליחו להגיע לחזית בחתיכה אחת - אבל דווקא הגרוטאות האלה היו מי שהצליחו להעביר את הטנקים של חטיבה 421 אל צידה השני של התעלה.  

ובכל זאת, זה לא היה מספיק. עם שישה עשר תמחסים אפשר היה להעביר כמה עשרות טנקים בלבד בכל יום - אבל כמה עשרות טנקים וכמה מאות צנחנים הם לא כוח צליחה רציני. המצרים, בשלב הזה, עדיין לא הבינו שצה"ל מנסה לצלוח את תעלת סואץ בכוחות גדולים ולאגף את הארמיות שנמצאות בסיני - אבל לכולם היה ברור שברגע שיבינו זאת, הכוחות הקטנים שהתחפרו בצד המערבי של התעלה יעמדו בפני סכנת השמדה ממשית כשהמצרים ישליכו לתוך המערכה את כל מה שיש להם כדי להדוף את ניסיון הצליחה. מה שצה"ל היה צריך, יותר מהכל, היה גשר: גשר שעליו יכולים לעבור לא עשרות בודדות אלא מאות טנקים, נגמ"שים ומשאיות - כוח צליחה משמעותי ויעיל. 

דוברות היוניפלוט מגיעות לחזית

"[יעקב] שמי יעקב ירושלמי, אני מהנדס, יש לי משרד מהנדסים עד היום הזה ואני ממשיך לעבוד כמו טמבל, אבל כנראה שזה מעניין, אז אני ממשיך לעבוד בגיל 72."

כמו עשרות אלפי חיילי מילואים אחרים, גם יעקב ירושלמי, קצין משוחרר טרי מהנדסה קרבית, נקרא אל הדגל כשפרצה מלחמת יום הכיפורים. ראיין את יעקב - נתן פוזניאק. 

"[יעקב] בתחילת הדרך הייתי במפקדת חיל הנדסה בנושא של גישור וצליחה ואחרי זה עברתי ליחידת פיתוח חיל הנדסה שעסקה בפיתוח של ציוד צליחה. המינוי הרשמי שלי היה ראש מדור ניסויים אבל בעצם אני עסקתי ...

הפעם ננסה להכיר לעומק את הקהילה שמהווה את המרכז היהודי השני בגודלו בעולם. מי הם הרפורמים, הקונסרבטיבים והאורתודוכסים? איך פועלות השדולות שמייצגות את ישראל? ומה החלוקה הפוליטית של יהדות ארה"ב? עוד נבין מה גודל המשבר בינינו לבינם והאם זה בכלל צריך להטריד אותנו, הישראלים. יהיו איתנו יצחק בוז'י הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית וסיון רהב-מאיר שבימים אלה נמצאת בשליחות של תנועת המזרחי בארה"ב.

האזנה נעימה,

דפנה.

השבוע זה קורה! שריינו את מקומכם והצטרפו לדפנה ב-25.10 להרצאה בתל אביב: "סקסיזם בתקשורת ובפוליטיקה: האם תקרת הזכוכית התנפצה?" - לפרטים ורכישת כרטיסים

דף הבית של התכנית | iTunes | RSS Link

רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | אפליקציית עושים היסטוריה (אנדרואיד) | פייסבוק | טוויטר

זהירות משבר! יהדות ארה״ב והניתוק מישראל

תמלול ועריכה: ירדן מורד

דפנה: שלום לכם, אנחנו בעוד פרק של ״עושים פוליטיקה״. כשאני הייתי בסוף כיתה א׳, ההורים שלי בישרו לי בחגיגיות שאנחנו עוברים דירה. רק 12 שעות טיסה מהבית שלנו בשכונת רמת דניה בירושלים לאטלנטה, ג׳ורג׳יה שבארצות הברית. אבא שלי היה שם הקונסול הכללי, ואת כיתה ב׳ כבר עשיתי שם בבית ספר יהודי. החוויה לילדה ישראלית שורשית כמוני הייתה משונה למדי. הבית ספר היה הרבה יותר דתי ממה שאני הכרתי מבית הספר הממלכתי ״אגרון״ בירושלים. למדנו להתפלל, לברך על המזון, מצוות וכו׳. אבל בבוקר, כל בוקר, כל התלמידים בכיתה שלי היו נעמדים ונשבעים אמונים לדגל. מי שגדל בארה״ב מכיר את החוויה הזאת, I pledge allegiance to the flag וכו׳, ורק אני הייתי נשארת לשבת כמי שהמדינה היחידה שבליבה היא כמובן, מדינת ישראל. אז כבר אז כילדה, הבנתי שעניין הזהויות של יהודי ארה״ב הוא מורכב למדי, והיום אני אסגור מעגל קטן, אישי, ואצלול לתוך העניין הזה. ננסה להכיר קצת יותר את הקהילה המדהימה הזאת, המרכז היהודי השני בגודלו בעולם. ונשאל, האם באמת יש משבר אקוטי בינינו לבינם, והאם זה בכלל צריך להטריד אותנו כישראלים?

מי שילווה את הפרק הוא ראש הסוכנות היהודית יצחק הרצוג. ארבעה דורות שפעלו מול נשיאים אמריקאים, הכירו 14 נשיאים, לא פחות. למד בעצמו בארה״ב, היה שר לענייני תפוצות, ורשימת הסופרלטיבים עוד ארוכה. וגם, נשוחח עם סיון רהב - מאיר שנמצאת בימים אלה בשליחות של תנועת ״המזרחי״ בארצות הברית, וגם לה יש לא מעט תובנות מעניינות.

דפנה: אז שלום יצחק בוז׳י הרצוג, יו״ר הסוכנות היהודית.

יצחק: שלום דפנה.

דפנה: אז אתה תעזור לנו לצלול לנבכי הקהילה היהודית. אגב, קהילה ותיקה מאוד, שיש לה שורשים כבר במאות ה-16 וה-17…

יצחק: נכון, כולל במלחמת האזרחים האמריקאית, ובשטרות הראשונים של ממשלת ארצות הברית הריבונית, חתום עליהם שר האוצר הראשון, חיים סלומון.

דפנה: יהודי למהדרין.

יצחק: יהודי, אפילו הדוק, שהיה דוגמה ומופת ולומדים עליו, בוודאי בהיסטוריה האמריקאית, הרבה מאוד.

דפנה: הקהילה הזאת מקבלת תנופה רצינית במאה ה-19, עליית האנטישמיות באירופה. אז גם נוסדים הארגונים היהודיים שאנחנו מכירים אותם עד היום בהעתקים שלהם למדינת ישראל, הדסה וכו׳. אנחנו נעסוק באיך שהיהדות הזאת התעצבה בימינו אנו. המרכז היהודי הגדול בעולם. על כמה אנשים אנחנו מדברים כשאנחנו מתקרבים לשנת 2020?

יצחק: ע״פ ההערכה של סרג׳יו דה לה פרגולה, אנחנו מדברים על 5.8 מיליון יהודים בצפון אמריקה. ע״פ ההערכה העדכנית שפרסם פרופסור לן סאקס מאוניברסיטת ברנדייס, שגם הוא דמוגרף ידוע מאוד והיועץ לתגלית, הוא טוען שיש עוד מיליון וחצי יהודים שמשתייכים לקטגוריה הזאת. מכיוון שבאמריקה, אתה לא נרשם כיהודי, אתה פשוט צריך להזדהות כיהודי.